שמואל א' פרק ח'

העם מבקש מלך משמואל: שמואל א פרק ט, א.

בתהילים השוו את שמואל למשה ואהרון, "משה ואהרון בכוהניו ושמואל בקוראי שמו!

וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל; רד"ק: שמואל היה רק בן 52 שנים במותו, אם כן מדוע כתוב זָקֵן שְׁמוּאֵל? מכיוון ששמואל ביקש מהקב"ה, שלא ימות שאול בחייו,

אבל כשיגיע עת מלכות דוד יצטרך שאול למות, ואם ימות שמואל לפני כן, ירננו שחטא ולכן מת צעיר. מה עשה ה'? הפיל עליו זקנה, וכולם חשבו שמת זקן.

וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים, לְיִשְׂרָאֵל, כנראה כדי שיעזרו לו לשפוט את ישראל.

וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל, וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים, בִּבְאֵר שָׁבַע.

וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו, וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע; וַיִּיקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ, מִשְׁפָּט. בדיוק מה שקרה לעלי בעבר, קרה בהווה לשמואל.

צדיקות לא עוברת בתורשה, וגנים של אב ישר, לא מבטיחים שבניו יבחרו בצדק ויושר.

אחרי עלי, המנהיג הבא לא היה בנו, אלא שמואל חניכו. אחרי שמואל, המנהיג הבא, לא יהיה בנו אלא המלך שאול. גם בני משה לא הנהיגו את העם אחרי מותו, אלא תלמידו יהושע.

ד וַיִּתְקַבְּצוּ, כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; מי אמר לשמואל: אַתָּה זָקַנְתָּזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל!

וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל, הָרָמָתָ  ה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, 1. הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, 2. וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ;  לפי דעת חכמים, בני שמואל לא חטאו, אלא לא הלכו בדרכיו, שמואל היה הולך את העם, והם נשארו שניהם בבאר שבע, ולא רק שלא הלכו, כאביהם, אל העם, אלא, שאפילו לא התפצלו ונשארו שניהם באותה עיר, כדי לשלם לכל מי שעמד לרשותם (ג'ובים) בזמן המשפט.

וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ, אם כן ממש לא רצוי לבחור מלך שהמאפיין העיקרי שלו הוא העברת המלוכה מאב לבן, הרי זה כבר הדור השני של מנהיגים גדולים, שהבנים לא הולכים בדרכיהם, גם בני עלי וגם בני שמואל, לא הלכו בדרכי אביהם, ולכן כדאי בכל דור לבחור מנהיג ראוי, ולא מלך שיאלצו להישמע לו ולצאצאיו למשך כל הדורות.

מדוע ביקשו מלך? בתקופת השופטים, היה נתק בין שבט לשבט, בעיקר בין שבט לשבטים רחוקים ממנו. כל שבט דאג לעצמו, או לשבטים ששכנו לידו. גם השופט הנבחר דאג בעיקר לשבט שלו, ואילו מלך ששולט על כל העם, חייב לדאוג לכל השבטים.

דבורה ניסתה ללכד את שבטי ישראל, ללא הצלחה מרובה, אבל היכולת של חלק מהשבטים לנצח את הכנענים הבהיר לשבטים את יתרונות האיחוד.

בימי שמואל נתחזקה עוד בקרב בני ישראל הכרת הצורך בהתלכדות מושלמת ומתמידה של שבטי ישראל, כדי להשיג ולאמן צבא יעיל שילחם באויבים הרבים שהציקו לעם.

בני ישראל הבינו כי יש לחייב גיוס כללי של צעירי העם, אבל כל אחד רצה, שיגייסו את הבנים של כולם ולא את הבנים שלו עצמו. הם הבינו שרק מלך יוכל לגייס ולהקים צבא שילכד אותם, ינהיג גיוס כללי, ויגן עליהם מפני שכניהם החזקים והמאיימים עליהם.

העם ביקש משמואל להמליך עליהם מלך, גם כי פחדו מנחש העמוני, וגם כי הפלישתים נלחמו בהם במשך דורות, והאמינו שמלך יוכל לאחדם, להבטיח יציבות, ולהילחם באויביהם.

ואכן לאחר המלכת שאול הם ניצחו את הפלישתים.

דוד המלך הביס לגמרי את הפלישתים ואלו לא הציקו  עוד לעם ישראל מאז.

וַיִּתְקַבְּצוּ, כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל, הָרָמָתָה. ה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ. אין אב שלא יתעצב לשמוע, שבניו אינם נוהגים כשורה.

שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִים: הדבר הראשון שהפריע לשמואל, הוא שהם בקשו מלך כְּכָל הַגּוֹיִים, הרי בני ישראל מודים לה', שבחר בנו מכל העמים כי אנו עם סגולה.

ו וַיֵּרַע הַדָּבָר, בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ, תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ;

ה' וגם שמואל ראו בבקשת מלך, פריקת עול מלכות שמים.

בתקופת גדעון השופט, העם בא אליו והציע לו להיות מלך על ישראל,

 וגדעון ענה: "לא אני אמלוך ולא בני"… ה' ימלוך עליכם… אני לא אחליף את מלכות ה'.

שִׂימָה עַתָּה, שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִים, לָּנוּ, מלך שאנחנו נשלוט בו.

מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ, אין הפרדת רשויות, המלך אמור להנהיג והשופטים נדרשים לשפוט.

מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִים, כאשר העם ביקש משמואל שימליך עליהם מלך, שמואל כעס: מחד ראה בבקשה הבעת אי אמון בו, ומאידך הוא כמובן קיווה להוריש את תפקידו לבניו.

וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל, אֶל ה'. ז וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ:  כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם. ח כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשׂוּ, מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּעַזְבֻנִי, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹוקִים אֲחֵרִים כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים, גַּם לָךְ.

ב"י כפויי תודה לא רק כלפי שמואל, אלא בעיקר כלפי ה' שמציל אותם מאויביהם בכל דור.

ולמה לא יבחר העם במלכם… כמו שעושים האומות?"

א. מניעת מחלוקות בקרב העם, על זהות המלך, זכויותיו ומגבלותיו.

ב. הכרה ביכולת השיפוטית המוגבלת של בני האדם.

ג. אברבנאל: החשש שכל מלך שייבחר בידי העם, יהיה בהכרח נשמע להם מאוד.. ואילו מלך שנבחר בידי ה', לא יישא פני איש כי המשפט לאלוקים הוא  ואין עליו עול בחירתם.

דברים יז: וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹוקֶיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא טז רַק, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וה' אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד יז וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד יח וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם יט וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹוקָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָ  כ לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול.

יש ויכוח במשנה וגם בין מפרשים מאוחרים, האם יש מצווה לבחור מלך, או שמה שכתוב פה, מסביר שבמקרה שהעם יבקש דבר לא רצוי, כמלך, עליו להישמע לחוקים הכתובים פה, כמו למשל בפרשת אישה יפת תואר, שאם אתה חומד אותה, יש הוראות כיצד לנהוג בה.

אם בקשת המלך הייתה רעה בעיני ה' ובעייני שמואל, נראה שמלך הוא לא דבר רצוי, או שהמניע שלהם בבקשת מלך, היה מניע שגוי.

וְעַתָּה, שְׁמַע בְּקוֹלָם:  אַךְ, כִּי הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם, וְהִגַּדְתָּ לָהֶם, מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, אבל אם העם דורש מלך תזהיר אותם ממה שמלך עלול לעולל להם.

ואכן שמואל כינס את העם והודיע מה יהיה משפט המלך:

שמואל הזהיר את העם, שהמלך ינצל אותו ואת רכושו לעצמו. "אֶת בְּנֵיכֶם יִיקָּח" – לעבודות לטובת עצמו, וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם יִיקָּח" – לעבודה במטבח המלך. "וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִיקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו", ייקח את רכושכם ויחלק אותו למקורביו ודורשי שלומו, "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים"; תאלצו להישמע לו כעבדים לאדונם.

חוקי המלך שהציג שמואל שונים מהחוקים המופיעים בספר דברים.

מה שונה בין חוקת המלך בספר דברים לבין חוקי המלך שהציג שמואל? בספר דברים מוזהר המלך כיצד עליו להתנהג. בעיקר מה לא לעשות. מה אסור לו לעשות? הרבה לאוים:

לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים,

ֹלא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה,

וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים,

וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד,

מה עליו כן לעשות? וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה.. לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. לכתוב לעצמו ספר תורה, ולנהוג כפי שכתוב בתורה,

שמואל שהזהיר את העם מפני מה שהמלך, שהוא ככל הגויים, עלול לעשות להם!

אֶת בְּנֵיכֶם יִיקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ…

וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם, י יִיקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת.. מלת המפתח: יִיקָּח.

וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים יִיקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו..

וְאֶת עַבְדֵיכֶם וְאֶת שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת חֲמוֹרֵיכֶם יִיקָּח..

צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים.

שמואל ניסה לשכנעם שבחירת מלך תרע להם. וכשהמצב יהיה גרוע, והעם יצעק – "וְלֹא יַעֲנֶה ה' אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא.

אבל בני ישראל לא נרתעו מאיומי שמואל והמשיכו לדרוש מלך, ואת המלך היה חייב למנות, האיש שהכי התנגד לבחירת מלך, זה שקיווה להמשיך ולהיות שופט של העם, ושאחרי מותו, ימשיכו בניו את דרכו.

דווקא שמואל שהתנגד למלוכה, נאלץ להכתיר לא רק מלך אחד, אלא שנים: שאול ודוד.

וַיְמָאֲנוּ הָעָם, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ, גם אם הוא ישלוט בנו, ולא אנחנו נשלוט בו, כפי שחשבנו בהתחלה. כ וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ, כְּכָל הַגּוֹיִים; וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ

למה העם רצה מלכות? מלכות מסמלת יציבות, מלך יכול לכפות אחדות בגיוס חיילים. כולם ידעו שהגיוס הכרחי, אבל רצו שיגייסו את כולם, חוץ מאשר את בניו, וכך יכלו האויבים לנצל את חוסר האחדות ולפגוע בעם.

כא וַיִּשְׁמַע שְׁמוּאֵל, אֵת כָּל דִּבְרֵי הָעָם; וַיְדַבְּרֵם, בְּאָזְנֵי ה'. כב וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם, וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ; מה היה צריך עכשיו לעשות שמואל? להמליך עליהם מלך. אך מה הוא אמר?  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְכוּ אִישׁ לְעִירוֹ.

למה? כי בחירת מלך צריכה לבוא מהקב"ה.

הדפסה
אימייל
וואטצפ

מאמרים נוספים

שמואל א' פרק כ"ד

מערת עין גדי: פרק כד א וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל, מֵאַחֲרֵי, פְּלִשְׁתִּים; וַיַּגִּידוּ לוֹ, לֵאמֹור, הִנֵּה דָוִד, בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי. התנ"ך לא מספר כיצד התגבר שאול על

המשיכו לקרוא »

שמואל א' פרקים כ"א -כ"ג

פרק כא א  יונתן ידע שדוד ימלוך אחרי שאול אביו ולא הוא, "וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ פסוק

המשיכו לקרוא »

שמואל א' פרק כ'

פרק כ א שאול ניסה ונכשל ללכוד את דוד שהתחבא אצל שמואל. דוד מאוים: וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָּיוֹת בָּרָמָה, מצודות: דוד ניצל את הזמן ששאול התנבא כדי לברוח מניות שהייתה

המשיכו לקרוא »

שמואל א' פרק י"ט

פרק יט 1  וַיְדַבֵּר שָׁאוּל, אֶל יוֹנָתָן בְּנוֹ וְאֶל כָּל עֲבָדָיו, לְהָמִית, אֶת דָּוִד; וִיהוֹנָתָן, פה נקרא לפתע: יְהוֹנָתָן, כל פעם שיונתן התחבר לדוד, נוסף שם השם לשמו.

המשיכו לקרוא »

שמואל א' פרק י"ח

פרק יח דוד ויונתן: א וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל, וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן, נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד; מלבי"ם: זה קרה כאשר דוד ושאול הסתובבו עם ראש גלית בערי ישראל.  וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן, כְּנַפְשׁוֹ.  מתי הכיר

המשיכו לקרוא »

האתר מתעדכן מידי שבוע במאמר חדש

דילוג לתוכן