פרק כ בדברי הימים ב

דברי הימים ב פרק כ א וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים,

מלבי"ם:מבואר לקמן שהיו מיושבי הר שעיר, ושם ישבו עמונים בעת ההיא. 

מצודת דוד:  שם אומה, הנקראת ע"ש מקומה, וכן נאמר ויתנו העמונים מנחה לעזיהו (לקמן כ"ו) ואולי הוא הפוך מן המעונים שהזכיר שם.

ובמדרש נאמר שהם עמלקים, והם בני שעיר האמור למטה, וקראם עמונים כי התנכרו ולבשו בגדי עמונים שלא יכירום בני ישראל, כי כל בני אדום בכללם היו תחת ממשלת יהודה עד שפשעו בימי יהורם בן יהושפט, עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה.

ב וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר: בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם מצודת דוד:  הוא ים המלח.

מֵאֲרָם מצודת דוד: מסלולם מארם, מלבי"ם: ארם בצפון, והם היו בדרום ארץ ישראל, רק שהמגיד לא ידע איזה אומה הם, וחשב שהם מארם, עָלֶיךָ.

וְהִנָּם מצודת דוד:  הנה הם עתה בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי, רש"י: אמרו לו באו כל כך קרוב אלינו.

ג וַיִּרָא וַיִּתֵּן יְהוֹשָׁפָט אֶת פָּנָיו מצודת דוד: שם בטחונו לִדְרוֹשׁ לַה' וַיִּקְרָא צוֹם עַל כָּל יְהוּדָה.

ד וַיִּקָּבְצוּ יְהוּדָה מצודת דוד: מיושבי ירושלים,  לְבַקֵּשׁ מֵה' גַּם מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה מלבי"ם:כולל ערי אפרים שהיו עתה תחת מלכות יהודה.

רש"י: שלא תאמר כשאמר בתחילה ויקבצו יהודה לבקש, אלו יושבי ירושלים לבד, אלא מכל ערי יהודה בָּאוּ לְבַקֵּשׁ אֶת ה'

ה וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ‍ִם בְּבֵית ה' לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה, מצודת דוד: אולי תקנו אותה וחדשו הבניין.

ו וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ הֲלֹא אַתָּה הוּא אֱלֹוקִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה מוֹשֵׁל בְּכֹל מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם וּבְיָדְךָ כֹּחַ רש"י: בעל כוח וגבורה, וּגְבוּרָה רש"י: להנהיג ממשלתך עליהם לכך אנו מבקשים ממך לעזרנו בפניהם.

וְאֵין עִמְּךָ מצודת דוד:  אין מי שיתייצב ויעמוד מולך, לְהִתְיַצֵּב, רש"י:  אין שום יצור יכול לעמוד נגדך בכל ממלכות הגויים כביהושע א': לא יתייצב איש לפניך.

מלבי"ם: א"א שתעזוב אותנו, כי אתה הוא האלוקים בשמים.

ז הֲלֹא מלבי"ם:הלא אתה הורשת את יושבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל, ואם היית רוצה שישבו בה, הלא כבר היו שם, ולמה הורשת אותם?

ולא היה הנתינה מצד מעשי ישראל בעת ההיא, כי הנתינה הובטחה לאברהם לתת לזרעו, מבלי השקף על מעשיהם, והנתינה הייתה לעולם.

אַתָּה אֱלֹוקֵינוּ הוֹרַשְׁתָּ מצודת דוד: גירשתם,  אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִלִּפְנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַתִּתְּנָהּ מצודת דוד:  לעולם. כאומר והנה מדרך הנותן מתנה לעולם לעזור למקבל להשאירו בידו,

לְזֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ לְעוֹלָם, רש"י: לכן עליך להחזיק בידם ולגרש העמים האלו כי אפי' מלך ואפי' שום אדם כשנתן מתנה לאוהבו, ובא אחר לגוזלו, דוחק בעצמו להחזיקה בידו, כ"ש אתה: ושמא תאמר לא נתתיה לכם אלא לפי שעה בשביל כך נאמר לעיל ירושת עולם נתת לנו.

ח וַיֵּשְׁבוּ בָהּ מלבי"ם:וא"א שיתגברו מצד חסרון ההשגחה, כי בעת ישבו בה בנו לך מקדש שתשכון בתוכם, ושמך הגדול יתקדש בראותם כי אתה מושיעם.

וַיִּבְנוּ לְךָ בָּהּ מִקְדָּשׁ לְשִׁמְךָ לֵאמֹר, מצודת דוד: כי אמרו ע"י יהיו נושעים, וכמ"ש במקרא שלאחריו.

רש"י: אלו עמלק! ולמה נקראו עמונים? לפי ששינו כסותם ולשונם כעמונים, והתערבו בהם ובאו להילחם בישראל. מוכח למטה: ובעת החלו ברינה ותהילה נתן ה' מארבים על בני עמון ומואב והר שעיר.. נמצא שהעמונים פה הם עמלקים.

רש"י: שאם תבוא עלינו רעה: חרב, או דין או דבר או רעב.

הקליר יסד בפרשת זכור: זכור מה שעשה עמלק העריץ שנחבא בין העמונים ובא לפרוץ כרמי ישראל.

חצצון תמר היא עין גדי ועין גדי סמוכה למחוז עמלק, כנאמר בלך לך (בראשית יד) ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמורי היושב בחצצון תמר.

ט אִם תָּבוֹא עָלֵינוּ רָעָה חֶרֶב שְׁפוֹט מצודת דוד: משפט פורעניות. וְדֶבֶר וְרָעָב נַעַמְדָה לִפְנֵי הַבַּיִת הַזֶּה וּלְפָנֶיךָ מצודת דוד:  והעמידה ההיא הלא תהיה לפניך,

כִּי שִׁמְךָ בַּבַּיִת הַזֶּה, מלבי"ם: שכינתך והשגחתך עלינו ע"י המקדש, וכן אתה מוכן להושיע ע"י התפלה במקדש, (כמ"ש שלמה בתפלתו),

וז"ש:  וְנִזְעַק אֵלֶיךָ מִצָּרָתֵנוּ, רש"י: מבית המקדש, וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעַ, רש"י: כאשר התפלל לפניך שלמה כמ"ש: (לעיל ב' ו') ואם יינגף עמך…

וירא ה' אל שלמה ויאמר לו: שמעתי את תפלתך… ועתה אני מתפלל שתזכור אותה הבטחה שהבטחתו, ותשמע ותושיענו מאויבינו הבאים עלינו.

י וְעַתָּה רש"י: אם זאת שהבטחתנו להושיענו מאויבנו הבאים עלינו.

מלבי"ם:ולא תאמר שהעמים האלה באים עלינו בדין ובמשפט, הלא הם בני עמון ומואב ושעיר, שסרו ישראל מגבולם בעת שנכנסו לארץ, יען שאמר ה' שארצם (שכבשוהו מן הענקים שהוריש ה' מפניהם) ניתן להם, ואין לישראל שם ירושה. הִנֵּה בְנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר

אֲשֶׁר לֹא נָתַתָּה לְיִשְׂרָאֵל לָבוֹא בָהֶם רש"י: להילחם. מצודת דוד: לרשת את ארצם.

בְּבֹאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם רש"י: עליהם לזכור את החסד ולבא לעזרתנו, והם אינן זוכרים לנו אותו החסד, להיות עמנו בכל צרותינו, אלא גומלין לנו רעה ובאין עלינו.

כִּי סָרוּ מֵעֲלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁמִידוּם.

יא וְהִנֵּה מלבי"ם:ואין זה הגמול לעשות לנו, לגרשנו מירושתנו, וא"כ אנו מבקשים משפט על העול הזה.

הֵם גֹּמְלִים עָלֵינוּ מצודת דוד: והנה ראה הגמול שמשלמים לנו: לגרשנו .. וכי הוא הגמול הראוי?

לָבוֹא לְגָרְשֵׁנוּ מִיְּרֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּנוּ, אתה בעצמך נתת לנו, ולכן מה יש להם לערער על ירושתנו?

יב אֱלֹוקֵינוּ הֲלֹא תִשְׁפָּט בָּם מלבי"ם:ולא תאמר שאנחנו בעצמנו נכין עצה וגבורה למלחמה, שאין לנו גבורה, כי אין בנו כוח לפני ההמון הרב הזה.

אנחנו לא נדע מה נעשה, רק עליך עינינו.

כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִפְנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה מצודת דוד: להינצל מידם, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ, רש"י: להושיענו! מצודת דוד:  עינינו עליך שתצילנו מידם.

מדרש: 4 מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה. ואלו הן: דוד ואסא, יהושפט וחזקיהו. דוד אמר (תהלים י"ח) ארדפה אויבי ואשיגם וגו' אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה כן. שכתוב: (שמואל א' ל') ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם.

עמד אסא ואמר: אין בי כח להרוג להם, אלא אני רודף אותם ואתה עושה. אמר לו: אני עושה. שנאמר: (ד"ה ב' י"ד) וירדפם אסא וגו'.

 עמד יהושפט ואמר: אני אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה. אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה. שנאמר: (שם כ') ובעת החלו ברנה ותהלה וגו'.

עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה. אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה. אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה. שנאמר: (מלכים ב' י"ט) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור.

יג וְכָל יְהוּדָה עֹמְדִים לִפְנֵי ה' מצודת דוד: לפני בית ה', גַּם טַפָּם רש"י: כמנהג שהגדודים שבאים על הארץ, כולם בורחים מהכפרים לערים מבוצרות: טף נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם.

יד וְיַחֲזִיאֵל בֶּן זְכַרְיָהוּ בֶּן בְּנָיָה בֶּן יְעִיאֵל בֶּן מַתַּנְיָה הַלֵּוִי מִן בְּנֵי אָסָף הָיְיתָה עָלָיו רוּחַ ה' בְּתוֹךְ הַקָּהָל, מצודת דוד: בעמדו בתוך הקהל.

טו וַיֹּאמֶר הַקְשִׁיבוּ כָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִים וְהַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט כֹּה אָמַר ה' לָכֶם אַתֶּם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ רש"י: על שאמרו: אין בנו כוח לפני ההמון, והנביא אמר להם: אף על פי שהם רבים, אל תיראו מהם.

מלבי"ם:אל תיראו שיעשו עמכם רעה, ואל תחתו מצד שתחשבו שאתם חלשים, ולא תוכלו לעשות להם רעה.

מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה מצודת דוד: לא עליכם ללחום עמם, כי ה' ילחם לכם.

מלבי"ם:רק אלוקים ילחם עמם. כִּי לֵאלֹוקִים, רש"י: מוסב על ואנחנו לא נדע, והשיב הנביא: ודאי כאשר אמרתם שעל הקב"ה עיניכם וביטחונכם להושיעכם, כן יעשה, כי לא לכם המלחמה כי לאלוקים.

טז מָחָר רְדוּ עֲלֵיהֶם הִנָּם עֹלִים מלבי"ם:עתה!

בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ, רש"י: שם מקום, וּמְצָאתֶם אֹתָם מצודת דוד: מחר תמצאו אותם, בסוף הנחל לפני מדבר ירואל ונתן להם אות למען יחזק לבבם

מלבי"ם:בעת שתפגשו אותם, בְּסוֹף הַנַּחַל פְּנֵי מִדְבַּר יְרוּאֵל.

יז לֹא לָכֶם לְהִלָּחֵם בָּזֹאת מצודת דוד: במלחמה זאת, מלבי"ם: מה שאמרתי: מחר רדו עליהם, אל תחשבו כי תרדו כדי להילחם, לא כן, רק תחלה התיצבו בחוזק, ואח"כ "עמדו לראות את ישועת ה'.

ומה שאמרתי מחר רדו עליהם, מחר צאו לפניהם מבלי לעשות כל מאומה, כי ה' עמכם, והוא יעשה.

הִתְיַצְּבוּ רש"י: מוסב על לא לכם המלחמה, מצודת דוד: עמדו ואל תתגרו בם מלחמה, ולזירוז כפל הדבר.

עִמְדוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' עִמָּכֶם רש"י: מוסב למעלה הלא אתה אלוקינו, הורשתנו. ואמר להם הקב"ה: הדין עמכם עלי לשומרה בידכם.

יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ‍ִם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מָחָר צְאוּ לִפְנֵיהֶם, רש"י:  ואלחם בעדיכם. והם האמינו והזדרזו וישכימו בבקר, וַ ה' עִמָּכֶם.

יח וַיִּקֹּד מצודת דוד: כפף הקודקוד והשתחווה על פניו ארצה לפני ה', יְהוֹשָׁפָט אַפַּיִם אָרְצָה וְכָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם נָפְלוּ לִפְנֵי ה' לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת ל ה'.

יט וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מִן בְּנֵי הַקְּהָתִים וּמִן בְּנֵי הַקָּרְחִים לְהַלֵּל לַ ה' אֱלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל מצודת דוד: על בשורת התשועה, בְּקוֹל גָּדוֹל לְמָעְלָה, מצודת דוד: גדול מאוד.

כ וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיֵּצְאוּ לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ וּבְצֵאתָם עָמַד יְהוֹשָׁפָט וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם הַאֲמִינוּ בַּ ה', מלבי"ם:צריך עצה וגבורה למלחמה. גבורה לחזק לב העם. אמר: אינכם צריכים גבורה וחיזוק רק האמינו בה'.

אֱלֹוקֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ רש"י: ותהיו בני אמונה ותצליחו, הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ מלבי"ם:האמינו בנביא שאמר: לא תעשו מאומה, תצליחו, בזכות האמונה.

מצודת דוד: ותתקיימו כמו והיה אמונת עיתיך (ישעיה ל"ג).

כא וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם מלבי"ם: העמיד משוררים להודות לה' שהוא בורא העולם.

ומהללים: מצד השגחתו על ישראל. שאינו יוצא כדי להרע, רק כדי להטיב לישראל, כי לעולם חסדו.

וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרֲרִים לַ ה' מצודת דוד: על בשורת התשועה,

וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ מצודת דוד: על המקום, יאמר שהוא מהודר ומפואר בקדושה.

בְּצֵאת מצודת דוד: בעת שיצאו לפני החלוץ ישוררו ויהללו ויהיו אומרים: לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים: הוֹדוּ לַ ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

כב וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה מלבי"ם:משוררים לה'. נָתַן ה' מְאָרְבִים רש"י: ה'שם מארבים להשמידם ולהחרימם,

כמו כן הסיתם ה' זה בזה, ושוב חזר מואב ועזר לבני עמון וקמו שניהם על בני שעיר.

מלבי"ם:היו שם ג' אומות מפורדות, מואב ועמון ושעיר, שהיו שונאים זל"ז רק התאחדו נגד ישראל, ונתן ה' בלב מואב שיחשב מחשבות להשמיד את עמון ושעיר שכניו, והתחבר בלאט עם בני שעיר להשחית את עמון.

עַל בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ מצודת דוד: נתן בלב אנשים לארוב עליהם ולהכות בהם. מצודת דוד: הוכו מן האורבים ונחלשו.

כג וַיַּעַמְדוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב עַל יֹשְׁבֵי הַר שֵׂעִיר, מלבי"ם:אחר שראה מואב שנחלשו בני עמון, רצה להחליש גם את בני שעיר, והשלים עם בני עמון הנותרים בתנאי שיעזרוהו נגד הר שעיר.

מצודת דוד: כי חשבו שחיילי המארב הם מאנשיהם.

לְהַחֲרִים וּלְהַשְׁמִיד וּכְכַלּוֹתָם מלבי"ם:מבני עמון הרגו רק קצת, כי רצה מואב שיישאר מהם פליטה ושהם יעזרו לו נגד בני שעיר, אבל את בני שעיר השמיד לגמרי.

בְּיוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר מצודת דוד: להשמיד את כולם, עָזְרוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ מצודת דוד: אחד עזר לחברו להשחית את הבא להילחם בו, ובא אחר לעזור להם להשחית את האחר וכן היה הולך וחוזר עד כילותם.

רש"י: הסיבן הקב"ה זה אל זה להשחיתם עד כלותם עד שנפלו ההגרים לארץ לאין פליטה, לְמַשְׁחִית.

כד וִיהוּדָה בָּא עַל הַמִּצְפֶּה לַמִּדְבָּר מצודת דוד: אל המקום שצופים בו אל המדבר. מלבי"ם:מדבר ירואל.

וַיִּפְנוּ אֶל הֶהָמוֹן וְהִנָּם פְּגָרִים נֹפְלִים אַרְצָה וְאֵין פְּלֵיטָה, מצודת דוד: לא נשאר מהם אף אחד.

כה וַיָּבֹא יְהוֹשָׁפָט וְעַמּוֹ לָבֹז אֶת שְׁלָלָם וַיִּמְצְאוּ בָהֶם לָרֹב וּרְכוּשׁ וּפְגָרִים מצודת דוד: מצאו פגרים מתים ואין מי מוחה מלקחת, וּכְלֵי חֲמֻדוֹת.

וַיְנַצְּלוּ לָהֶם, מצודת דוד: לקחו הכל לעצמם, לְאֵין רש"י: מרוב מַשָּׂא, מצודת דוד:  עד שלא יוכלו לשאת עוד מהשלל הרב.

וַיִּהְיוּ יָמִים שְׁלוֹשָׁה בֹּזְזִים אֶת הַשָּׁלָל כִּי רַב הוּא, מלבי"ם:בזזו ימים שלשה יען שהיה השלל רב.

כו וּבַיּוֹם הָרְבִעִי נִקְהֲלוּ  לְעֵמֶק בְּרָכָה מצודת דוד: ע"ש סופו נקרא עמק ברכה.

רש"י: לאותו עמק שאח"כ נקרא עמק ברכה על שם המעשה, כמפורש בסמוך, כנאמר: כִּי שָׁם בֵּרֲכוּ אֶת ה' והודו על כל הטובה אשר עשה להם שעזרם מעכומ"ז.

עַל כֵּן קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק בְּרָכָה עַד הַיּוֹם.

כז וַיָּשֻׁבוּ כָּל אִישׁ יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ‍ִם וִיהוֹשָׁפָט בְּרֹאשָׁם לָשׁוּב מלבי"ם:גמרו בדעתם לשוב בשמחה

אֶל יְרוּשָׁלַ‍ִם בְּשִׂמְחָה כִּי שִׂמְּחָם ה' מלבי"ם:ראו שזה שבאו עליהם אויבים היה מאת ה', כדי לשמחם בישועתו.

מֵאוֹיְבֵיהֶם, מצודת דוד: במה שעזרם מאויביהם.

כח וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת אֶל בֵּית ה', רש"י: 3 כלי שיר כנגד 3: כל איש יהודה, וירושלים, ויהושפט.

כט וַיְהִי פַּחַד אֱלֹוקִים עַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת בְּשָׁמְעָם כִּי נִלְחַם ה' עִם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל.

ל וַתִּשְׁקֹט מַלְכוּת יְהוֹשָׁפָט וַיָּנַח לוֹ אֱלֹוקָיו מלבי"ם: תִּשְׁקֹט, בתוך המדינה.

 וַיָּנַח לוֹ, מאומות שסביב א"י, מִסָּבִיב, מצודת דוד: אף אחד לאערער על מלכותו.

לא וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט עַל יְהוּדָה מצודת דוד: קבלו את מלכותו באהבה בראותם את הצלחתו.

בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי.

לב וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו אָסָא וְלֹא סָר מִמֶּנָּה לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר מצודת דוד: כך הלך בדרכי אביו לעשות הישר כמוהו, אבל לא הלך בדרכו ולא בטח בה', בְּעֵינֵי ה'.

רש"י: מאיזה דבר לא סר מלעשות הישר? מדרך הטוב והישר של אביו לא סר, אבל מדרכו הרעה של אסא סר, ככתוב: (לעיל ב' טו) ויוצא אסא כסף וזהב… אבל יהושפט לא עשה כן אלא בטח כל ימיו בה'.

לג אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ מצודת דוד: שנעשו לה' ואסורים משנבנה הבית, מלבי"ם:זה לא היה באשמת יהושפט שלא הקריב בבמה כמו אסא אביו, רק מצד העם שלא הכינו לבבם, ואם היה מסיר הבמות היו מורדים נגדו.

וְעוֹד הָעָם לֹא הֵכִינוּ לְבָבָם לֵאלֹוקֵי אֲבֹתֵיהֶם, מצודת דוד: רק הוא לבד הכין לבו לה'.

לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי יֵהוּא מלבי"ם:שכתב את דברי הימים למלכי יהודה בעת ההיא.

בֶן חֲנָנִי רש"י: זה הנביא שאמר למלך יהושפט: (שם י"ט) הלרשע לעזור?

אֲשֶׁר הֹעֲלָה עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, מצודת דוד: סיפורי יהושפט העלה בכתב בספר דברי הימים של מלכי ישראל.

לה וְאַחֲרֵיכֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא הִרְשִׁיעַ מלבי"ם:כי אחאב הסיתה אותו איזבל אשתו, והוא הרשיע מעצמו,

לַעֲשׂוֹת, מצודת דוד: אף כי אחזיה הרשיע ועשה רע, לא נמנע יהושפט מלהתחבר עמו.

לו וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ מלבי"ם:תחלה בנו אניות בשותפות ונשברו.

לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת מצודת דוד: יהושפט התחבר לאחזיה ועשה עמו יחד אניות, לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.

לז וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר כְּהִתְחַבֶּרְךָ, מצודת דוד: בשל התחברך עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ, מצודת דוד: תבוא פרצה ושבר במעשיך ולא תצליח בהם.

וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ רש"י: האניות לא עצרו כוח לשוט וישברו. לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ, מצודת דוד: לא הצליחו להתחזק להגיע עד תרשיש.