רש"י הסביר בדברי הימים ב פרק כט את פעולות המלך חזקיהו שהתחיל בתיקון בית המקדש, החזיר את העבודה הטהורה לאחר הזנחתה, חיזק ופתח את הדלתות בית ה', סידר את ענייני בית המקדש שהיו פרוצים בימי אביו, ושיקם את עבודת ה'.
חזקיהו טהר את הכוהנים והלוויים והכין את הקורבנות והחגיגה לה', וקבע את הסדר המדויק של הקרבת הקורבנות.
פרק כט א יְחִזְקִיָּהוּ מָלַךְ בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִיָּה בַּתזְכַרְיָהוּ.
ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד אָבִיו.
ג הוּא בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית ה', מצודת דוד: כי אחז אביו סגרם כמ"ש למעלה ובא הוא ופתחם.
וַיְחַזְּקֵם.מצודת דוד: תקנם בבניין.רש"י: לפי שאחז קצץ את כל כלי בית האלוקים.
ד וַיָּבֵא אֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַלְוִיִּם וַיַּאַסְפֵם לִרְחוֹב הַמִּזְרָח, מצודת דוד: שעמד בהר הבית. מצודת דוד: כי אחז אביו סגרם כמ"ש למעלה ובא הוא ופתחם.
ה וַיֹּאמֶר לָהֶם שְׁמָעוּנִי הַלְוִיִּם עַתָּה הִתְקַדְּשׁוּ, מצודת ציון: הטהרו, מצודת דוד: לכן פתחתי את הדלתות.
הִתְקַדְּשׁוּ בטבילה למען תוכלו לבא לבית ה'. וְקַדְּשׁוּ מצודת דוד: קדשו בזה מה שתוציאו ממנו את כל הנדה.
אֶת בֵּית ה' אֱלֹוקֵי אֲבֹתֵיכֶם וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנִּדָּה מִן הַקֹּדֶשׁ.רש"י: נִּדָּה = עבודת כוכבים. את המת לא נאמר כאן, כי נדה מאוס יותר מן המת.
מצודת דוד: הנדה, היא עבודת כוכבים הראויה להנידה ממקומה להשליכה חוצה כדבר הנמאס ומתועב.
ו כִּי מָעֲלוּ אֲבֹתֵינוּ וְעָשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹוקֵינוּ וַיַּעַזְבֻהוּ וַיַּסֵּבּוּ פְנֵיהֶם מצודת דוד: החזרו פניהם מהמִּשְׁכַּן, ולא פנו אל: מִמִּשְׁכַּן ה'
וַיִּתְּנוּ עֹרֶף, מצודת ציון: = אחורי הפנים,
ז גַּם סָגְרוּ דַּלְתוֹת הָאוּלָם וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת, מצודת דוד: נרות המנורה.
וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ, רש"י: לה', אבל לאלוהים אחרים עשו במות בכל עיר ועיר לקטר להם, וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ לֵאלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל.
ח וַיְהִי קֶצֶף ה' עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם וַיִּתְּנֵם לְזַעֲוָה, מצודת ציון: מלשון חרדה. לְשַׁמָּה, מצודת ציון: = לתימהון. מצודת דוד: נתן חרדה לכל שומע, כדי שיחרד שלא יקרה לו כמקרה שלהם.
וְלִשְׁרֵקָה מצודת ציון: כן יקרא הקול הנעשה בקבוץ השפתים ודרך בני אדם לעשותם על דבר חשוב שנחרב. כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בְּעֵינֵיכֶם.מצודת דוד: שזה כך.
ט וְהִנֵּה נָפְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בֶּחָרֶב וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְנָשֵׁינוּ בַּשְּׁבִי עַל זֹאת, מצודת דוד: והנה הם בשבי.
י עַתָּה עִם לְבָבִי לִכְרוֹת בְּרִית לַה' אֱלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב מִמֶּנּוּ חֲרוֹן אַפּוֹ.
יא בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ, רש"י: אל תשגו. מצודת ציון: = שכחה ושגגה. מצודת דוד: שלא תהיה לכם שכחה ושגגה בדבר טהרת הבית.
כִּי בָכֶם בָּחַר ה' לַעֲמֹד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ וְלִהְיוֹת לוֹ מְשָׁרְתִים וּמַקְטִרִים. מצודת דוד: לכן מהראוי שתהיו זהירים בעבודת המקום.
יב וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מַחַת בֶּן עֲמָשַׂי וְיוֹאֵל בֶּן עֲזַרְיָהוּ מִן בְּנֵי הַקְּהָתִי וּמִן בְּנֵי מְרָרִי קִישׁ בֶּן עַבְדִּי וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן יְהַלֶּלְאֵל. וּמִן הַגֵּרְשֻׁנִּי יוֹאָח בֶּן זִמָּה וְעֵדֶן בֶּן יוֹאָח.
יג וּמִן בְּנֵי אֱלִיצָפָן שִׁמְרִי וִיעִיאֵל וּמִן בְּנֵי אָסָף זְכַרְיָהוּ וּמַתַּנְיָהוּ.
יד וּמִן בְּנֵי הֵימָן יְחִיאֵל וְשִׁמְעִי וּמִן בְּנֵי יְדוּתוּן שְׁמַעְיָה וְעֻזִּיאֵל.
טו וַיַּאַסְפוּ אֶת אֲחֵיהֶם וַיִּתְקַדְּשׁוּ וַיָּבֹאוּ כְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי ה', מצודת דוד: בדבר עבודת ה', לְטַהֵר בֵּית ה'.
טז וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנִימָה,מצודת דוד: = להיכל, ולתוספת ביאור אמר בֵית ה', רש"י: כי לא על הלויים להיכנס פנימה.
לְטַהֵר וַיּוֹצִיאוּ אֵת כָּל הַטֻּמְאָה מצודת דוד: הַטֻּמְאָה = עבודת כוכבים. אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל ה' לַחֲצַר בֵּית ה', רש"י: מקום מעמד הלויים.
וַיְקַבְּלוּ הַלְוִיִּם,מצודת דוד: בחצר קבלו מיד הכוהנים כי לא היו רשאים להיכנס להיכל. לְהוֹצִיא לְנַחַל קִדְרוֹן חוּצָה. מצודת דוד: מחוץ לעיר.
יז וַיָּחֵלּוּ, מצודת ציון: התחילו, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן רש"י: ויחלו באחד לחודש, לְקַדֵּשׁ, מצודת דוד: לטהר את ההיכל,
וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם ה' וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית ה', מצודת דוד = ההיכל.
רש"י: עכבו 8 ימים עד שהשחיתו דמות הצלמים מן הכתלים וביום ט"ז לחדש כילו לקדש כל הבית והעזרה.
לְיָמִים שְׁמוֹנָה וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ, מצודת דוד: לטהר את כל המקדש.
יח וַיָּבוֹאוּ פְנִימָה, מצודת דוד: אל הבית הפנימי, מקום מושב המלך. אֶל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ טִהַרְנוּ אֶת כָּל בֵּית ה אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת שֻׁלְחַן הַמַּעֲרֶכֶת מצודת דוד: שעורכים עליו לחם הפנים, וְאֶת כָּל כֵּלָיו.
יט וְאֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ הַמֶּלֶךְ אָחָז, מצודת ציון: ענין עזיבה. מצודת דוד: עזב את עבודת ה' ושימש בכֵּלִים לעבודת כוכבים.
בְּמַלְכוּתוֹ מצודת דוד: בימי מלכותו
בְּמַעֲלוֹ מצודת דוד: ברוב מעלו, הֵכַנּוּ מצודת דוד: טהרנו להיות מוכנים לעבודה והקדשנום לה' כבתחילה ורז"ל אמרו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם כי נמאסו.
וְהִקְדָּשְׁנוּ וְהִנָּם לִפְנֵי מִזְבַּח ה'. רש"י: גנזום והקדש הקדשנו אחרים תחתם.
כ וַיַּשְׁכֵּם יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֶּאֱסֹף אֵת שָׂרֵי הָעִיר וַיַּעַל בֵּית ה'.
כא וַיָּבִיאוּ פָרִים שִׁבְעָה וְאֵילִים שִׁבְעָה וּכְבָשִׂים שִׁבְעָה וּצְפִירֵי עִזִּים, מצודת ציון: = שעירי עזים.
שִׁבְעָה, רש"י: בהוראת שעה הקריבו על מזבח ה' ולא על המזבחות שעשה אחז אביו.
לְחַטָּאת עַל הַמַּמְלָכָה מצודת דוד: לרצות שה' יכפר להם שתתקיים המלכות,
וְעַל הַמִּקְדָּשׁ וְעַל יְהוּדָה, מצודת דוד: למען יעמדו ויתקיימו, וַיֹּאמֶר לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים לְהַעֲלוֹת עַל מִזְבַּח ה'.
כב וַיִּשְׁחֲטוּ הַבָּקָר וַיְקַבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וַיִּזְרְקוּ הַמִּזְבֵּחָה וַיִּשְׁחֲטוּ הָאֵלִים וַיִּזְרְקוּ הַדָּם הַמִּזְבֵּחָה וַיִּשְׁחֲטוּ הַכְּבָשִׂים וַיִּזְרְקוּ הַדָּם הַמִּזְבֵּחָה.
כג וַיַּגִּישׁוּ אֶת שְׂעִירֵי הַחַטָּאת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקָּהָל וַיִּסְמְכוּ יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם.
כד וַיִּשְׁחָטוּם הַכֹּהֲנִים וַיְחַטְּאוּ אֶת דָּמָם הַמִּזְבֵּחָה, מצודת דוד: מתן דם הנתון באצבע קרוי חיטוי.
לְכַפֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, רש"י: חטאו בעבודת כוכבים. אמר המלך תהי העולה והחטאת עבור כל ישראל,
כִּי לְכָל יִשְׂרָאֵל, מצודת דוד: המלך אמר להקריבם בעבור כל ישראל.
אָמַר הַמֶּלֶךְ הָעוֹלָה, מצודת דוד: הפרים והאילים והכבשים הביאו לעולה וצפירי העזים לחטאת,
וְהַחַטָּאת. רש"י: הלויים שוררו בכלי שיר, ולא כתוב בתורה שקרבן טעון שירה, אך מצות ה' שצווה ביד נביאיו לשיר על הקורבן.
במסכת ערכין: מניין שהלויים נדרשו לשורר בכלי שיר? שזו עבודה שצריכה עוד עבודה עמה, וזה השיר בכלי שיר.
דָּוִיד, מצודת דוד: כפי שצווה דוד, וְגָד חֹזֵה הַמֶּלֶךְ וְנָתָן הַנָּבִיא כִּי בְיַד ה' הַמִּצְוָה בְּיַד נְבִיאָיו. מצודת דוד: מצוות השיר היא מה' ביד נביאיו ועם שלא הוזכר בפירוש בתורת משה,
כו וַיַּעַמְדוּ הַלְוִיִּם בִּכְלֵי דָוִיד וְהַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת, רש"י: ככתוב: ובני אהרן הכוהנים יתקעו בחצוצרות במדבר י.
כז וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ וּבְעֵת הֵחֵל, מצודת ציון: התחיל
הָעוֹלָה, מצודת דוד: החל להעלות העולה,
בְעֵת הֵחֵל שִׁיר ה' וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מצודת דוד: חזר על השיר לומר שהשיר היה ע"י כלי שיר שעשה דוד.
כח וְכָל הַקָּהָל מִשְׁתַּחֲוִים וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר, מצודת דוד: השיר היה מושר ע"י בעלי השיר, וְהַחֲצֹצְרוֹת מַחְצְרִים הַכֹּל עַד לִכְלוֹת הָעֹלָה, לא פסקו המשוררים ותוקעי החצוצרות עד שגמרו העלאת העולה.
כט וּכְכַלּוֹת לְהַעֲלוֹת כָּרְעוּ, מצודת ציון: נפלו על ברכיהם, הַמֶּלֶךְ וְכָל הַנִּמְצְאִים אִתּוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
ל וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לַלְוִיִּם לְהַלֵּל לַה' בְּדִבְרֵי דָוִיד, רש"י: זה, הודו לה' קראו בשמו ככתוב קודם (א ט"ז) ביום ההוא אז נתן דוד בראש להודות…
וְאָסָף הַחֹזֶה מצודת דוד: הללים שחיברו דוד ואסף, וַיְהַלְלוּ עַד לְשִׂמְחָה, מצודת דוד: מרוב דבקות במקום ברוך הוא, שהיה להם בעת ההלל, באו לשמחה.
וַיִּקְּדוּ, מצודת ציון: כופפו הקודקוד, וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
לא וַיַּעַן יְחִזְקִיָּהוּ, מצודת ציון: הרים קול, וַיֹּאמֶר עַתָּה מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם לַה', מצודת דוד: התחלת הדבר וחנוכתו נקרא מלוי ידים, ור"ל: הנה עד עתה חדלתם מעבודת ה' ועתה התחלתם לעבדו.
גֹּשׁוּ וְהָבִיאוּ זְבָחִים וְתוֹדוֹת לְבֵית ה' וַיָּבִיאוּ הַקָּהָל זְבָחִים מצודת דוד: = שלמים, וְתוֹדוֹת, מצודת דוד: שלמי תודה. רש"י: המותרים למקריבים לאכול.
וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת. רש"י: קצת מהם מי שנדבו לבו, הביאו עולות אך לא כולם, לפי שאין לבעלים היתר אכילה מהם.
מצודת דוד: מהעולה אין לבעליהן כלום, לכן קורא למביאים אותה: נדיב לב.
לב וַיְהִי מִסְפַּר הָעֹלָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַקָּהָל בָּקָר שִׁבְעִים אֵילִים מֵאָה כְּבָשִׂים מָאתָיִם לְעֹלָה לַה' כָּל אֵלֶּה, מצודת דוד: היו עולות ואמר זאת לתוספת ביאור.
לג וְהַקֳּדָשִׁים, רש"י: קדשים קלים זבחים ושלמים מה שהבעלים נהנים בהם. מצודת דוד: שאר הקדשים היו שלמים ותודות,
בָּקָר שֵׁשׁ מֵאוֹת וְצֹאן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים.
לד רַק הַכֹּהֲנִים הָיוּ לִמְעָט, רש"י: אלו שהקדישו היו עדיין מעטים, ויחזקום אחיהם הלווים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכוהנים, וא"ת היאך יתקדשו הלווים ולא יתקדשו הכוהנים, כי הלווים ישרי לבב מהכוהנים.
הכוהנים והלויים וכל יראי השם היו מתנכרים ואף מסתתרים כל ימי המלכים הרשעים, וכשבא חזקיהו שהיה צדיק, לא יכלו מיד להתקדש ולטהר בשנה ראשונה למלכו, ובאו והתקדשו.
וְלֹא יָכְלוּ לְהַפְשִׁיט, מצודת ציון: להסיר העור אֶת מכָּל הָעֹלוֹת, וַיְחַזְּקוּם אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם, מצודת דוד: סייעו להם,
עַד כְּלוֹת הַמְּלָאכָה מצודת דוד: הפשטת העורות, וְעַד יִתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים מצודת דוד: בכל פעם סייעו להם, עד שהתקדשו הכוהנים ויכלו לכלות המלאכה.
כִּי הַלְוִיִּם יִשְׁרֵי לֵבָב לְהִתְקַדֵּשׁ מֵהַכֹּהֲנִים, מצודת דוד: הם היו ישרי לב ומהרו לקדש עצמם לפני הכוהנים שהתעצלו.
לה וְגַם עֹלָה לָרֹב, מצודת דוד: לכן היו צריכים הלויים לסייע לכוהנים כי המלאכה הייתה מרובה, כי הקריבו גם עולות רבות עם חלבי השלמים ועם הנסכים לעולה, ולא יכלו הכוהנים להפשיט ולהקריב כל אלו.
בְּחֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, מצודת ציון: עם חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, וּבַנְּסָכִים לָעֹלָה וַתִּכּוֹן מצודת ציון: הכינו את עֲבוֹדַת בֵּית ה'.
וַתִּכּוֹן, מצודת דוד: כי הלויים סייעו בעבודת הפשטת העור.
לו וַיִּשְׂמַח יְחִזְקִיָּהוּ וְכָל הָעָם עַל הַהֵכִין הָאֱלֹוקִים, מצודת דוד: על שהכין אלוקים לעם לעשות הכל בסדור נפלא ואם כי נעשה הדבר פתאום.לָעָם, רש"י: לעבדו ולעשות רצונו. כִּי בְּפִתְאֹם הָיָה הַדָּבָר רש"י: כי יְחִזְקִיָּהוּ ביקש מהם בשנה ראשונה למלכו לשוב אל ה', ושבו מיד