פרק כד בספר מלכים ב

פרק כד א בְּיָמָיו עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, הוא יצא להילחם במצרים, ומכיוון שיהויקים, שילם לה מיסים, כבש גם אותו.

 רד"ק: בימי יהויקים, נבוכדנצר מלך בבל עלה והטיל מצור על ירושלים.

 וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד בּוֹ, אחרי 3 שנים חיילי בבל עזבו את האזור, והמצרים כבשו שוב את מה שכבשו הבבלים.

 מצודות: 3 שנים יהויקים עבד את נבוכדנצר, ואז מרד בו.

רד"ק: 4 שנים אחרי שפרעה נכה המליך את יהויקים, ניבא ירמיהו הנביא שנבוכדנצר עתיד לעלות לירושלים ולהטיל עליה מצור.

ואכן אותה שנה עלה נבוכדנצר והגלה את יהויקים לבבל.

לאחר מכן נבוכדנצר החזיר את יהויקים, ובמשך 3 שנים יהויקים עבד את נבוכדנצר, ואז חזר ומרד במלך בבל (כשמצרים שוב התחזקה).

החשבון של חז"ל: שנה 2 למלכות נבוכדנצר, בשנה 5 של יהויקים כבש נבוכדנצר את ירושלים ויהויקים היה עבדו במשך 3 שנים.

במשך 3 שנים יהויקים מרד עד שהוכרע ע"י נבוכדנצר, בשנה 11 למלכות יהויקים ושנה 8 למלכות נבוכדנצר.

ב וַיְשַׁלַּח ה' בּוֹ, מצודות: ה' גרם ל 4 צבאות לתקיף את יהויקים.

אֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים, מצודות: את חיילי צבא כשדים,  וְאֶת גְּדוּדֵי אֲרָם, וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב,  וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן,

 וַיְשַׁלְּחֵם בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ,  רד"ק: צבאות אלו באו בשליחות נבוכדנצר.

מצודות: ה' שלח את חיילי עמים אלו לממלכת יהודה כדי להשמידה.

וזה כתוב שוב, כי הפסיק בעניין מניין הצבאות שתקפו את יהויקים.

כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, תרגום: כפי שה' אמר לעם ישראל ע"י עבדיו הנביאים שאם ימשיכו לחטא, הוא ישלח עליהם אויבים.

ג אַךְ עַל פִּי ה' הָיְתָה בִּיהוּדָה, תרגום:ניצחון הגויים על יהודה היה כי עם ישראל חטא לה', ולא בגלל שהצבאות שתקפו את יהודה היו חזקים.

 לְהָסִיר מֵעַל פָּנָיו, תרגום:  ה' שלח צבאות אלו להגלות את ממלכת יהודה מהארץ שבה ה' השרה את שכינתו.

 בְּחַטֹּאת מְנַשֶּׁה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה. מצודות: בגלל שבסתר תושבי יהודה חטאו באותם חטאים שבהם חטא מנשה.

רד"ק: ה' לא מחל לעם ישראל על חטאיהם בגלל החטאים הרבים והחמורים שבהם חטא מנשה. לו מנשה לא היה חוטא כ"כ הרבה, היה ה' מוחל לעם על חטאיהם.

ד וְגַם דַּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ, והרי מנשה עשה תשובה? חז"ל: חזר בו מעבודה זרה, אך לא משפיכות דמים. תרגום: גם דם האנשים הזכאים ששפך מנשה גרם לגלות ממלכת יהודה.

 וַיְמַלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם דָּם נָקִי, חז"ל: הרג גם את ישעיהו הנביא! מצודות: מנשה מילא את ירושלים בדם אנשים זכאים. לא רק שמנשה עצמו הרג אנשים זכאים, אלא גם העם למד ממעשיו, ורבים מתושבי ירושלים הרגו אנשים זכאים, וזה נחשב כאילו כל ירושלים מלאה בדם אנשים שלא היו חייבים מיתה.

 וְלֹא אָבָה ה' לִסְלֹחַ, מצודות: בגלל שתושבי ממלכת יהודה אחזו בחטאי מנשה, ה' לא רצה לסלוח להם על חטאיהם.

ה וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה

רד"ק: בדברי הימים כתוב שרשעות יהויקים כתובה בספר מלכי ישראל ויהודה והכוונה לספר ירמיה שם כתובה רשעותו.

ו וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם אֲבֹתָיו, רש"י: יהויקים מת בדרך לבבל כשנבוכדנצר הוליך אותו לשם. וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו.

ז וְלֹא הֹסִיף עוֹד מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ, מצודות: מלך מצרים לא יצא עוד מארצו כדי להמליך מלך ביהודה.

כִּי לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל, רש"י: כי מלך בבל כבש את ממלכת מצרים בשנה הרביעית למלכות יהויקים, מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת, שבצפון,

רד"ק: זה כתוב כדי לומר לנו שה' נקם במלך מצרים על שהרג את יאשיהו.

כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם, תרגום: מלך בבל כבש את כל השטח עליו שלט מלך מצרים.

רש"י: מלך מצרים לא יצא מארצו כדי לעזור ליהויקים.

מלבי"ם: מלך מצרים ניסה לצאת מארצו אך לא הצליח לצאת. אך בספר ירמיה כתוב שמלך מצרים כן יצא מארצו.

 רד"ק: מדובר כאן על התקופה שעד מלכות צדקיה, אך לאחר שצדקיה התחיל למלוך, מלך מצרים כן יצא מארצו.

ח בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם,

 רד"ק: בדברי הימים כתוב שיהויכין מלך כשהיה בן 8. אולי אביו המליך אותו ברגע שהוא התחיל למלוך, אך בפועל מונה להיות מלך 11 שנים אח"כ.

אברבנאל: בספר דברי הימים כתוב שיהויכין מלך כשהיה בן שמונה ועשרה ימים, והכוונה ב- ימים = שנים, ואז יוצא שהיה בן 18.

מלבי"ם: פרעה המליך גם את יהויכין כדי שבני יהואחז לא יטענו לאחר מות יהויקים שמגיע להם המלוכה, וְשֵׁם אִמּוֹ נְחֻשְׁתָּא בַת אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלִָם ט וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו:

י בָּעֵת הַהִיא עָלוּ עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם, תרגום: בימי יהויכין, עלו חיילי נבוכדנצר על ירושלים כדי להילחם בה.

 וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר, מצודות: ירושלים הוכנסה למצור כי עבדי נבוכדנצר בנו סביבה עמדות תצפית ומנעו מאנשי ירושלים לצאת.

יא וַיָּבֹא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל הָעִיר, תרגום: נבוכדנצר מלך בבל הגיע לירושלים.

 וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶיהָ, מצודות: כשנבוכדנצר הגיע לירושלים, עבדיו חנו מסביב לעיר והטילו עליה מצור.

יב וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל, מצודות: יהויכין מלך יהודה יצא מירושלים אל מלך בבל כדי להיכנע לו, בתקווה שמלך בבל ירחם עליו.

 הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו, וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ, מצודות: נבוכדנצר מלך בבל לקח את יהויכין לבבל בשנה 8 למלכות נבוכדנצר.

פרשנים מתווכחים האם הכוונה ל 8 שנים שלמות או מקוטעות.

מצודות: בספר ירמיה שם נאמר שהיה זה בשנה ה 7 למלכותו, ואולי הכוונה היא בשנת 7 לכיבוש יהויקים: 3 שנים שלך לאחר שמלך בבל החזיר אותו ועוד 4 שנים מרד, ויהויכין מלך 3 חודשים.

יג וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, תרגום: נבוכדנצר הוציא מירושלים את כל אוצרות בית המקדש ובית המלך.

 וַיְקַצֵּץ אֶת כָּל כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל ה', מצודות: נבוכדנצר קילף את כל הזהב ששלמה מלך ישראל עשה בבית המקדש,  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'.

יד וְהִגְלָה אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם,  וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, תרגום: הגלה גם את השרים ואת החיילים החזקים שהיו ביהודה.

 עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גּוֹלֶה, מצודות: סך הכל גלו 10.000 גולים מירושלים.

מצודות: הרכב הגולים היה 3000 גולים מיהודה ועוד כ 7000 גולים משבט בנימין ושבטים אחרים שגרו בירושלים.

 וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר, דעות רבות: 1. המנהיגות הרוחנית. 2. יצרני הנשק.  מצודות: גם אומנים ושומרי השערים של ירושלים.רש"י: תלמידי החכמים.

 לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ, מצודות: נבוכדנצר הגלה מירושלים את כל האנשים החשובים, ונשארו בעיר רק האנשים הדלים.  

טו וַיֶּגֶל אֶת יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה, תרגום: נבוכדנצר הגלה את יהויכין לבבל. וְאֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת סָרִיסָיו וְאֵת אֵילֵי הָאָרֶץ,

מצודות: הגלה גם את אם יהויכין, את נשותיו, את הסריסים ואת השרים החשובים ביותר בארץ.

 הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה, תרגום:  את כל החשובים ביותר הוליך נבוכדנצר מירושלים לבבל.

טז וְאֵת כָּל אַנְשֵׁי הַחַיִל שִׁבְעַת אֲלָפִים, תרגום: את 7000 הגיבורים שהיו בירושלים.

 רלב"ג: הגלות בספר ירמיה מדברת על גלות בשנה 7 לנבוכדנצר, וכאן מדובר על שנה 8.

 מלבי"ם: ירמיה כתב את ספר מלכים וגם את ספרו, וכשכתב את ספרו לא רצה לכפול גלות זו ולכן כתב שהגלות הייתה שנה קודם גלות זו.

רד"ק: הכוונה ל 7000 מתוך 10.000 הגולים שהוזכרו בפסוק יד', וגולים אלו היו משאר השבטים ולא משבט יהודה.

 רד"ק  חלק על חז"ל וכתב שאין זה דרך המקרא לכתוב מספר אחד ולאחר מכן לפרט אותו ללא חידוש.

וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף, רד"ק: וכן אלף אומנים ושומרי השערים. הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה, מצודות: אנשי החיל = אנשים שידעו להילחם.

 וַיְבִיאֵם מֶלֶךְ בָּבֶל גּוֹלָה בָּבֶלָה, תרגום: נבוכדנצר הביא את כולם לבבל.

יז וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו, תרגום: נבוכדנצר המליך את מתניה, דוד יהויכין, ובן יאשיה, במקומו.

 וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ, תרגום: נבוכדנצר החליף את שמו של מַתַּנְיָה לצִדְקִיָּהוּ.

רש"י: צִדְקִיָּהוּ, משמעות השם: ה' יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי.

מלבי"ם: בדברי הימים כתוב שצִדְקִיָּהוּ היה אח של יהויכין ומכאן הוכיח אברבנאל שצִדְקִיָּהוּ היה נכד של יאשיהו ולא בנו, ושהוא היה בן של יהויקים.

מלבי"ם: דחה פירוש זה כי ליהואחז ולצדקיה היה את אותו שם אם.

יח בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה

יט וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' לפי חז"ל צדקיה היה צדיק והעם היה רשע. או, צדקיה נענש בגלל שלא שמע לדברי הנביא ומרד במלך בבל.  כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים:

כ כִּי עַל אַף ה' הָיְתָה בִירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה, מצודות: בגלל הכעס של ה' על ירושלים ויהודה, עַד הִשְׁלִכוֹ אֹתָם מֵעַל פָּנָיו,

מצודות:  ה' היה כל כך כעס עד שרצה להשליך את יהודה מעל פניו, ולהגלות אותה. וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל,

מצודות: לכן מרד צדקיהו במלך בבל. למרות שלא היה לצדקיה סיכוי לנצח את מלך בבל, ה' גלגל את הדברים כך שצדקיה ימרוד, וכך יגלו תושבי ירושלים.