פרק כג א וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, שליחים, וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם, תרגום: השליחים הזמינו את זקני יהודה וירושלים אל יאשיהו.
ב וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית ה', תרגום: יאשיהו עלה לבית המקדש, וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ, תרגום: כל אנשי יהודה וכל תושבי ירושלים עלו לבית המקדש אתו.
וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, רד"ק: הכוהנים והנביאים והעם כולו, מהאדם הכי קטן ועד האדם הכי גדול, היו במעמד זה.
רד"ק: הַנְּבִיאִים, לא היו שם נביאים נוספים על חולדה הנביאה, אך אולי עכשיו חזרו לשם נביאים שניבאו באותו עת: צפניה וירמיה.
וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית, מצודות: יאשיהו קרא באזניהם את דברי התוכחה הכתובים בפסוקים המתארים את כריתת הברית בפרשת כי תבוא.
הַנִּמְצָא בְּבֵית ה', מצודות: ספר התורה ממנו קרא יאשיהו את התוכחות הוא ספר התורה שנמצא ע"י חלקיה הכהן בבית המקדש והוא היה פתוח במקום דברי התוכחה.
מצודות: קראו דווקא מספר זה כי זה הספר שנמצא בבית המקדש וגם כי זה ספר התורה אותו כתב משה רבינו.
ג וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל הָעַמּוּד, מצודות: יאשיהו עמד במקום בבית המקדש המיוחד למלך לעמוד שם. (גם עתליה שהגיע למקדש, בעקבות הרעש ראתה שם את הילד שניצל מידיה עומד על העמוד, ומיד קראה: קשר).
רלב"ג: זה העמוד עליו עמד המלך כאשר קרא את פרשת הקהל. וַיִּכְרֹת אֶת הַבְּרִית לִפְנֵי ה', תרגום: יאשיהו כרת ברית לפני ה'.
לָלֶכֶת אַחַר ה' וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו, תרגום: ללכת אחרי ה' ולקיים את המצוות שציווה. וְאֶת עֵדְוֹתָיו, מצודות: עֵדְוֹתָיו = המצוות שה' ציווה לקיימם המעידות על הניסים והנפלאות שעשה ה' איתנו.
כאשר המילה עֵדְוֹתָיו מופיעה בתוך רשימה של סוגים שונים של מצוות, הכוונה היא למצוות המעידות על ניסים שעשה לנו ה'.
וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ, תרגום: ולקיים את חוקי ה' בכל הלב והנפש, בכל הכוח.
לְהָקִים אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה, מצודות: וכן לקיים את דברי הברית הזאת הכתובים בספר התורה שנמצא. וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית, רד"ק: העם כולו התחזק וקיבל על עצמו את דברי הברית.
ד וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף, מצודות: שֹׁמְרֵי הַסַּף, וכן ציווה יאשיהו על שוערי בית המקדש.
מהר"י קרא בשם ר' מנחם בר חלבו: שֹׁמְרֵי הַסַּף = שומרי הארמון.
לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל ה' אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם, תרגום: להוציא מבית המקדש את כל הכלים שנעשו לבעל, לאשרה ולכוכבים,
וַיִּשְׁרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן, מצודות: יאשיהו שרף את כל כלי העבודה זרה במישור הסמוך לנחל קדרון.
מלבי"ם: לאורך הפסוקים הבאים יש הדרגה בפעילות השמדת העבודה הזרה של יאשיהו. 1. התחיל מההיכל, 2. אח"כ עבר לעזרה וכך הלאה 3. עד שהשמיד את כל העבודה הזרה מהארץ.
וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל, הרי בית אל הייתה בתחום ישראל. חלק מהפרשנים, כרש"י, אמרו, שאז היא הייתה בתחום יהודה.
רש"י: בזמן יאשיהו חזרו חלק מ 10 השבטים עם ירמיהו הנביא ויאשיהו מלך על כולם, לכן יאשיהו מלך על שטח מלוכה גדול משטח ממלכת יהודה.
מצודות: ולאחר ששרף את כלי העבודה הזרה, יאשיהו נטל את האפר שנוצר משרפתם ושם אותו במקום טומאה, בבית אל, במקום שהעמיד ירבעם את עגל הזהב.
ה וְהִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה, מצודות: יאשיה ביטל את הכמרים שמינו מלכי יהודה לעבודה הזרה.
רד"ק: לא רק שיאשיהו הצליח לבטל את מינוי הַכְּמָרִים לעבודה הזרה, הוא גם הצליח להחזירם למוטב.
וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת, רד"ק: בעזרת הכוהנים שמינו לעבודה זרה, יכלו מלכי יהודה להקטיר קטורת לעבודה זרה על הבמות.
בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי יְרוּשָׁלִָם, תרגום: הכוהנים עבדו עבודה זרה בערי יהודה ובאלו שסביבות ירושלים.
וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם, מצודות: יאשיהו ביטל גם מינוי הכוהנים שקיטרו לבעל, לשמש ולירח, למזלות ולכל צבא השמים.
ו וַיֹּצֵא אֶת הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית ה' מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל נַחַל קִדְרוֹן, תרגום: יאשיהו הוציא את האשרה מבית המקדש אל נחל קדרון שנמצא מחוץ לירושלים.
וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן, מצודות: יאשיה שרף את האשרה סמוך לנחל קדרון. וַיָּדֶק לְעָפָר ושרף את האשרה עד שהפכה דקה כעפר.
וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם, מצודות: יאשיהו השליך את האפר שנוצר משריפת האשרה על קברי אנשים מאנשי יהודה שעבדו את האשרה בחייהם וכך ביזה אותם, לאחר מותם.
תרגום: השליך את האפר על קברים שבהם קברו סוג מסוים של ע"ז.
רלב"ג: למדנו שקבר אסור בעבודה זרה, כי אם היה מותר ליהנות מקבר של ע"ז, היה יאשיהו צריך לחשוש שמא ייהנו מהקברים ויבואו ליהנות מע"ז.
ז וַיִּתֹּץ אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית ה', מצודות: בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים = יאשיה נתץ בתים שהיו בבית המקדש ויוחדו לעבודת האשרה.
רלב"ג: בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים = בתים המיוחדים לזנות.
רד"ק: בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים = מהקשר הפסוקים עולה שמדובר בעבודה זרה.
אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה, מצודות: באותם בתים ששימשו לעבודת האשרה, היו הנשים אורגות יריעות כדי לתלותן סביב לאשרה.
ח וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה, מצודות: יאשיה הביא מכל ערי יהודה כמרים שהיו מצאצאי אהרון הכהן, ועבדו עד עכשיו ככוהנים לעבודה זרה, ועכשיו הביאם כדי להחזירם בתשובה וכדי שיהיו כהנים בבית המקדש.
מלבי"ם: יאשיהו הביא כהנים אלו כדי שיאמרו לו היכן יש במות.
וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים, מצודות: יאשיהו המאיס את במות העבודה זרה, ע"י שהשליך עליהם נבלות ודברים מאוסים אחרים.
מלבי"ם: יאשיהו רק המאיס את הבמות ולא שבר אותן היא כי רובן נבנו לשם שמים. אך כל מה שהיה לשם עבודה זרה, נותץ ונשבר על ידיו.
מִגֶּבַע עַד בְּאֵר שָׁבַע, מצודות: הבמות שטימא יאשיה הוצבו מגבע בצפון ממלכת יהודה ועד באר שבע בדרום הממלכה.
וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים, מצודות: יאשיהו גם נתץ את הבמות שעמדו מול שערי חומת ירושלים.
אֲשֶׁר, מצודות: יאשיהו שבר את הבמה הגדולה שעמדה בפתח חומת העיר ירושלים ונקראה: פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר.
אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר, מצודות: כאשר אדם נכנס דרך שער יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר, הבמה הייתה לשמאלו.
ט אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח ה' בִּירוּשָׁלִָם, מצודות: כוהנים שבעבר הקריבו לעבודה זרה, לא נגשו להקריב לה', גם אם חזרו בתשובה.
כִּי אִם אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם, מצודות: הם רק קיבלו מאחיהם הכוהנים את שיירי המנחה הנאפית כמצה ודינם היה ככוהנים בעלי מומים.
י וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת, מצודות: המקום שבו תושבי יהודה הקריבו את בניהם למולך נקרא תֹּפֶת כי בשעה שהיו מעבירים את הבנים באש, היו מתופפים שם בקול כדי שהאב לא ישמע את צעקות בנו בשעה שנכווה מהאש, שמא ישמע את ייסורי בנו, יתחרט ולא יעביר אותו למולך, ויאשיהו המאיס את המקום ע"י שהשליך שם נבלות.
אֲשֶׁר בְּגֵי בֶן הִנֹּם, רד"ק: התופת נמצא במקום שנקרא גֵי בֶן הִנֹּם, והיה שייך לאדם בשם בֶן הִנֹּם. יש מפרשים שפרשו הִנֹּם: המהום הכאב של הילדים שהעבירו אותם באש לפני המולך.
לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ, מצודות: יאשיהו זרק שם נבלות כדי שאף אחד לא יעביר עוד את בנו או בתו באש למולך.
יא וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ,
מצודות: יאשיהו ביטל, השבית, את הסוסים, שמלכי יהודה רכבו עליהם לקראת השמש בשעת הזריחה.
מִבֹּא בֵית ה' אֶל לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים, מצודות: מלכי יהודה היו רוכבים על סוסים בשעת הזריחה, מהכניסה לבית המקדש ועד למגרשים שהיו מחוץ לעיר.
וְאֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ, מצודות:ואת המרכבות עליהם רכבו מלכי יהודה לקראת השמש, שרף יאשיהו באש.
יב וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה, רד"ק: את המזבחות שבנו מלכי יהודה על הגג של עליית אחז,
וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית ה', מצודות: ואת המזבחות שבנה מנשה בעזרת כהנים ועזרת ישראל שבבית המקדש.
נָתַץ הַמֶּלֶךְ, מצודות: יאשיהו ניתץ.
וַיָּרָץ מִשָּׁם, מצודות: והזדרז להוציא את העבודה זרה מבית המקדש.
רש"י: וַיָּרָץ = יאשיהו ביער את העבודה הזרה משם.
רד"ק: וַיָּרָץ: א. יאשיהו הריץ את העבודה הזרה משם. ב. וַיָּרָץ עניין שבירה ונתיצה. ג. וַיָּרָץ משורש רצ"ץ.
וְהִשְׁלִיךְ אֶת עֲפָרָם אֶל נַחַל קִדְרוֹן, תרגום: יאשיהו השליך את האפר שנוצר משריפת העבודה הזרה לנחל קדרון.
יג וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר הַמַּשְׁחִית, תרגום: ואת הבמות שהיו בנויות דרומית להר הזיתים.
מצודות: הר הזיתים נקרא בלשון הנביא הַר הַמַּשְׁחִית, כי היו עליה במות לעבודה זרה, כינוי זה הוא לגנאי.
אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מצודות: הבמות האלה הן הבמות שהניח שלמה לנשיו לבנות כדי להקריב לעבודה זרה שהן עבדו:
1לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים לעשתורת (פסל בדמות צאן) עבודה זרה של צידון.
2וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב, עבודה זרה של מואב,
3וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן, עבודה זרה של עמון,
טִמֵּא הַמֶּלֶךְ, תרגום: את כל אלו יאשיהו המאיס בכך ששם עליהם נבלות שקצים ודברים מאוסים אחרים.
יד וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת, תרגום: יאשיהו שבר את המצבות הבנויות מאבן אחת, לעבודה זרה.
וַיִּכְרֹת אֶת הָאֲשֵׁרִים, תרגום: יאשיהו כרת את עצי האשרה ששימשו לעבודה זרה.
וַיְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם, מצודות: יאשיהו הוציא מקברם עצמות עובדי עבודה זרה כדי לבזותם, והניחם במקום שבו היו מצבות ועצי אשרה.
רלב"ג: כוונת יאשיהו הייתה לטמא את המקום שבו עמדו המזבחות בכך שהניח שם עַצְמוֹת עובדי העבודה הזרה.
טו וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל, מצודות: גם המזבח ששימש לעבודה זרה שהיה בבית אל.
הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, מצודות: וגם את הבמה שבנה ירבעם בן נבט בבית אל, הבניין שבו בנו את המזבח ובו הניחו את העבודה הזרה.
אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ, תרגום: יאשיה שבר גם את המזבח וגם את הבמה שהיו בנויים בבית אל.
וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר, מצודות: יאשיה שרף את הבמה עד שהאפר שנוצר משריפתה היה דק כמו עפר.
וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה, תרגום: יאשיה שרף את עץ האשרה שהיה שם.
טז וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁם בָּהָר, מצודות: יאשיה פנה וראה את הקברים שהיו על ההר בבית אל.
מלבי"ם: עובדי עבודה זרה נהגו להקים בית קברות סמוך לקבריהם כי דבקו בטומאה.
וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַקְּבָרִים, תרגום: יאשיה שלח שליח להוציא עצמות מקברי עובדי עבודה זרה.
וַיִּשְׂרֹף עַל הַמִּזְבֵּחַ, מצודות: יאשיהו שרף את עצמות עובדי עבודה זרה בבית אל, על המזבח שהיה שם, כי אותם אנשים עבדו עבודה זרה בחייהם.
וַיְטַמְּאֵהוּ, כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹוקִים, תרגום: יאשיהו המאיס את המזבח כדבר הנבואה שאמר הנביא בשם ה'.
אֲשֶׁר קָרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, מצודות: הנביא אמר לירבעם בנבואה, שיאשיהו ישרוף על המזבח את עצמות עובדי העבודה הזרה.
יז וַיֹּאמֶר, שאל, מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה? רד"ק: יאשיהו שאל את אנשי בית אל מהי המצבה הזו? מדוע היא גדולה מכל המצבות ומי קבור שם?
רש"י: יאשיהו ראה שבצד אחד של הקבר עלו קוצים ובצד השני עלו בשמים, ושאל למה השינוי בין 2 צידי הקבר, ענו לו שקבורים שם גם נביא שקר וגם נביא אמת.
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר: הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹוקִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה, רד"ק: נביא השקר ידע שיאשיהו עתיד לשרוף את עצמות עובדי עבודה זרה, וציווה לבניו להכין מצבה גדולה מאד כדי שיאשיהו יזהה שנביא האמת קבור שם. ידע שיאשיהו לא ייגע כלל בקבר זה.
מצודות: המצבה הזו גדולה יותר משאר המצבות כי מתחתה קבור הנביא שהגיע מיהודה.
וַיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל, מצודות: הנביא שבא מיהודה ניבא בתקופת ירבעם שאתה עתיד לשרוף את עצמות עובדי העבודה הזרה על המזבח הזה.
רש"י: גם נביא השקר היה קבור שם. יש לומר שתחילה ניסו לקוברו בקבר אלישע ואח"כ קברו אותו ליד נביא האמת כפי שציווה לבניו.
יח וַיֹּאמֶר, ציווה, הַנִּיחוּ לוֹ, תרגום: הניחו לעצמות הנביא, אִישׁ אַל יָנַע עַצְמֹתָיו, מצודות: חזר והדגיש שאף אחד לא יזיז את עצמות הנביא.
וַיְמַלְּטוּ עַצְמֹתָיו אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִשֹּׁמְרוֹן, מצודות: עצמות נביא האמת הצילו את עצמות נביא השקר שנקבר לידו.
תושבי בית אל לא נגעו בעצמות נביא השקר, כי חששו שאם יעשו כן, הם יזיזו גם את עצמות נביא האמת. יצא שעצמות נביא האמת הצילו את עצמות נביא השקר.
רד"ק: נביא השקר מתואר כאן כנביא אשר בא משומרון כי תחילה ישב בשומרון ולאחר מכן עבר לבית אל.
מלבי"ם: נביא האמת ניבא שגם ביתר ערי שומרון יאשיהו יזבח את עצמות עובדי העבודה הזרה.
יט וְגַם אֶת כָּל בָּתֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, מצודות: נוסף לעבודה זרה שבבית אל, הסיר גם את בתי ערי שומרון שבהם הניחו עבודה זרה.
אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס, הבתים שמלכי ישראל בנו כדי להכעיס את הקב"ה, הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ, תרגום: יאשיהו סילק
וַיַּעַשׂ לָהֶם כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל, מצודות: יאשיהו עשה לבתי שומרון שנבנו לעבודה זרה את מה שעשה למזבחות שהיו בבית אל.
רש"י: ירמיה החזיר חלק מעשרת השבטים שגלו ומלך עליהם, וכך מובן איך השמיד עבודה זרה בשומרון ובְּבֵית אֵל.
רד"ק: הבמות עמדו עדיין ושארית מעם ישראל שלא גלו, עדיין עבדו בבמות אלו עד שיאשיהו הסיר אותם.
כ וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם עַל הַמִּזְבְּחוֹת,
מצודות: יאשיהו שחט על מזבחות העבודה הזרה את הכוהנים שהקריבו על במות העבודה הזרה שנשארו בשומרון.
היו מעט אנשים מעשרת השבטים שנשארו בארץ ולא גלו עם שאר הישראלים, ועדיין עבדו עבודה זרה בבתי הבמות.
וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם, מצודות: יאשיה שרף את עצמות הכוהנים המתים על מזבחות ששימשו לעבודה זרה, וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלִָם.
כא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הָעָם, לֵאמֹר: עֲשׂוּ פֶסַח לַה' אֱלֹוקֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה, מצודות: חגגו את חג הפסח ככתוב בתורה.
מלבי"ם: גם פסח מצרים נועד לבטל את תועבת מצרים. כב כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל,
רש"י: מימי שמואל שחי בסוף תקופת השופטים, לא היה מעמד גדול כ"כ שעם ישראל חגג פסח ברוב עם, כמו חג הפסח שנחגג ע"י ציווי של יאשיהו.
ב. לא היה פסח כשכל עם ישראל מאוחד כי המלכות נחלקה ל 2 ורק בימי יאשיהו, כשירמיה החזיר את 10 השבטים, חזרה המלכות להיות מאוחדת.
מצודות: לא היה פסח שנחגג לאחר תהליך טהרה כ"כ גדול של העם. רד"ק: בפסח זה כל העם נטהר והשתתף. בפסח שעשה חזקיהו עדיין רבים מישראל לא חגגו והיו אנשים רבים שלא טהרו ואכלו את הפסח בטומאה.
השוואה לשמואל, כי אצל שמואל כל העם היה מאוחד בהשמדת העבודה הזרה, וגם פה בתקופת יאשיהו כך היה.
רלב"ג: פסח יאשיהו נחשב לגדול מפסחים קודמים כי בימי שאר המלכים, כולל דוד ושלמה, היו במות. והפסוק לא בא להשוות את מעמד חג הפסח אצל שאר המלכים, אלא בא לציין את המצב הרוחני של העם באותה תקופה.
ב. רק בשנה זו היה לב כל ישראל מאוחד אל ה', ואח"כ חזר עם ישראל לחטא בסתר.
חטאי הסתר גרמו לגלות יהודה וגם הכשילו את יאשיהו כי הוא חשב שמצבו הרוחני של העם גבוה, עד שיתקיימו כל הברכות שה' בירך את ישראל וביניהם גם "וחרב לא תעבור בארצכם", ולא ידע שמצבו הרוחני של עם ישראל הוא ירוד.
וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, מצודות: גם בתקופה שבה מלכים מלכו על כל ישראל, כבימי דוד ושלמה, לא היה מעמד כ"כ גדול ומכובד שהעם חגג פסח כמו בחגיגת הפסח שנחגג אחרי צווי יאשיהו.
וּמַלְכֵי יְהוּדָה, תרגום: גם בתקופת מלכות כל מלכי יהודה, לא היה מעמד גדול, חגיגי ומכובד כ"כ של פסח כחגיגת הפסח על פי ציווי של יאשיהו.
כג כִּי אִם בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַה' בִּירוּשָׁלִָם, רלב"ג: רק בשנה 18 למלכות יאשיהו על יהודה, הוא ציווה על שיפוץ בית המקדש, ועל חגיגת פסח בירושלים, במעמד גדול ומכובד. אך, לאחר שנה זו, הפסח לא נחגג שוב במעמד מכובד כ"כ.
כד וְגַם אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים, מצודות:את סוגי הכשפים השונים שהיו בירושלים: האובות (אדם המעלה מת דרך בית שחיו) והיידעונים (אדם המכניס עצם חיה לפיו וע"י כישוף העצם "מדברת").
וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַגִּלֻּלִים וְאֵת כָּל הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ, תרגום: יאשיהו השמיד את סוגי עבודה זרה שונים: תרפים, גילולים ושיקוצים, שהיו ביהודה וירושלים, וקרא להם בשמות גנאי.
רש"י: תְּרָפִים = צלמים שהיו מדברים ע"י כשפים.
לְמַעַן הָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר, וכל זה כדי לקיים את המצוות הכתובות בספר התורה.
אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית ה', מצודות: מציאת ספר התורה שמצא חלקיהו בבית המקדש, גרמה לביעור הכשפים והעבודה הזרה ע"י יאשיהו.
כה וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ, מזכיר את קריאת שמע! מצודות: לא היה מלך שחזר אל ה' בכל ליבו ובכל נפשו ובכל ממונו כיאשיהו. יאשיהו היה גדול החוזרים בתשובה.
מצודות: יאשיהו לא חטא גם קודם אלא החזיר כספים שהיה דן בצעירותו. ב. למרות שכתוב גם על חזקיה שלא היה כמוהו בכל מלכי יהודה, לא היה כמו חזקיה במידת הביטחון, ויאשיהו לא היה כמוהו בחזרה בתשובה.
רד"ק: לא היה מלך שבימיו היה העם הקריב קורבנות רק בבית המקדש, כי: אסא סמך על מלך ארם ולא דרש את ה' בחוליו,
יהושפט עזר למלכי ישראל הרשעים,
וליבו של חזקיה גבה. לכן כתוב על יאשיהו שלא היה כמוהו.
רלב"ג: יאשיהו לא חזר בתשובה, אלא שבתחילת מלכותו לא השמיד את העבודה הזרה ורק לקראת סוף מלכותו השמיד אותה.
כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה, תרגום: יאשיהו עשה כל מה שציווה משה בתורה, וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ, תרגום: וגם אחרי יאשיהו, לא היה מלך שעשה שינוי כ"כ גדול כמו שיאשיהו עשה בחזרתו בתשובה.
כו אַךְ לֹא שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה, מצודות: ולמרות שיאשיהו חזר בתשובה, ה' לא חזר בו מהכעס הגדול שכעס על עם יהודה.
עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה, מצודות: מנשה הכעיס את ה' בחטאיו, והעם ביהודה המשיך לאחוז בחטאי מנשה בסתר, לכן ה' לא חזר בו מהעונש שהחליט להטיל על יהודה.
כז וַיֹּאמֶר ה': גַּם אֶת יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי, תרגום: אגלה גם את ממלכת יהודה מהארץ שבה אני משרה את שכינתי, א"י.
מהר"י קרא: אמירה זו נאמרה בימי מנשה.
כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת יִשְׂרָאֵל, תרגום: אגלה את ממלכת יהודה כפי שהגליתי את ממלכת ישראל,
וּמָאַסְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם, תרגום: מאסתי בירושלים ובבית המקדש, עיר שבחרתי, ובית שהשראתי בו את שכינתי.
כח וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה
כט בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר
ממלכת אשור כבר התחילה לשקוע, ובבל עלתה ואיימה עליה ועל כל האזור, אולי פרעה קיווה לכרות ברית עם בבל העולה.
תרגום: פַרְעֹה נְכֹה, נקרא כך כי היה נכה ברגליו.
עַל נְהַר פְּרָת, תרגום: בימי יאשיהו, פרעה נכה וחייליו, עלו להילחם נגד אשור על הפרת.
וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ, מצודות: יאשיהו מלך יהודה יצא לקראת פרעה, כדי למנוע ממנו מלעבור דרך ממלכת יהודה ולהילחם באשור.
ממלכת יהודה חצצה בין מצרים לאשור, ויאשיהו ניסה למנוע מפרעה נכה מלעבור דרך ממלכת יהודה.
וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ, מצודות: כאשר יאשיהו ופרעה נכה נלחמו זה נגד זה, פרעה הרג את יאשיהו במגידו.
ל וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ, מצודות: לאחר שיאשיהו מת, עבדיו הרכיבו אותו ממגידו.
וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ, מצודות: עבדי יאשיהו הביאו וקברו אותו בקבר שהכין לעצמו בירושלים לפני שמת.
רד"ק: הכוונה לקבר מלכים.
וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מצודות: העם ביהודה לקח את יהואחז, בן יאשיהו,
וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ, תרגום: העם משח את יהואחז למלך וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו.
למה משחו את הצעיר ולא את הבכור? נראה שהיו חילוקי דעות, בין הבנים ובין קבוצות בעם האם לצאת נגד מצרים, או לא. ירמיהו התנגד לכך.
ירמיהו תמיד הטיף להיכנע למלך החזק, ולחכות בסבלנות עד יעבור זעם, אך האגו של המלכים גרם להם לנסות למרוד ולהשתחרר מהכיבוש, ובכך הביאו את העם לחורבן וגלות.
נראה שכל קבוצה תמכה בבן המלך שתמך בדעתה, ובדעת ירמיהו או נגדו, בין ההולכים בדרך ה', ובין אלו שעדין בחרו בעבודה זרה.
רלב"ג: העם היה צריך להמליך את יוחנן הבכור, אך יוחנן היה צדיק והעם רצה להמליך מלך שיהיה קצת רשע, ולכן המליכו את יהואחז.
רש"י: משחו את יהואחז למלך למרות שלא מושחים מלך בן מלך כי יהויקים היה גדול ממנו בשנתיים, כי יהואחז היה ממלא מקום אבותיו.
רד"ק: יאשיהו המליך את צדקיהו בחייו, אך העם רצה את יהואחז ולא את צדקיהו.
לא בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוֹטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה:
לב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו, מצודות: יהואחז עשה מעשים רעים כחטאים שבהם חטאו מנשה ואמון מאבות אבותיו.
רד"ק: יהואחז ניסה לנקום את הריגת אביו ביד פרעה והפסיד במלחמה
לג וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת, מצודות: פרעה נכה קשר את יהואחז בארץ חמת, כדי שלא יברח.
מִמְּלֹךְ בִּירוּשָׁלִָם, מצודות: פרעה נכה מנע מיהואחז מלמלוך. וַיִּתֶּן עֹנֶשׁ עַל הָאָרֶץ.
מצודות: פרעה הטיל מס כבד על יהודה, בגלל המרד, ובגלל שהמליכו את יהואחז, למרות שיהויקים היה גדול ממנו (ואולי תמך במצרים).
רד"ק: בְּמָלְכוֹ = פרעה לקח את יהואחז כשהוא עוד מלך על ירושלים. מִמְּלֹךְ = הסירו מהמלכות.
מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב, תרגום: מס: 100 ככרות כסף וככר אחד של זהב.
רלב"ג: תושבי יהודה נדרשו להעלות סכום זה לפרעה כל שנה.
אונקלוס: הכוונה היא ליותר מכִכַּר זָהָב אחד. רד"ק: בגרסה שלפנינו כן מדובר על כִכַּר זָהָב אחד.
לד וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, רד"ק: פרעה נכה המליך את אליקים, בן יאשיהו, אח של יהואחז במקום יאשיהו. פרעה רצה לגרום שמי שימלוך על יהודה יהיה עבדו.
וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים, רד"ק: פרעה החליף את שם אליקים ליהויקים. כי רצה להראות, א. שיהויקים נמצא תחת רשותו עד שהוא יכול אפילו להחליף את שמו. ב. כדי להראות לכולם שמלכות יהויקים רצויה בפני פרעה ותהיה רצויה גם ע"י ה'.
וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקַח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם, תרגום: פרעה לקח את יהואחז למצרים, ויהואחז מת לאחר שהגיע למצרים,
לה וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה, תרגום: יהויקים נתן לפרעה את הכסף והזהב שהטיל על יהודה בתור מס.
אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת הָאָרֶץ לָתֵת אֶת הַכֶּסֶף, מצודות: אך יהויקים העריך את מידת עושרו של כל אחד מתושבי יהודה, וכל אחד שילם את המס לפי היכולת הכספית שיהויקים העריך שיש לו.
עַל פִּי פַרְעֹה, מצודות: כדי להעביר את התשלום שפרעה ציווה על תושבי יהודה להעביר אליו. אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף, מצודות: יהויקים גבה בכוח מכל אחד מתושבי ירושלים את הכסף, וגובה התשלום של כל אחד נקבע לפי מידת עושרו.
וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה, תרגום: יהויקים כפה את העם לשלם גם את הזהב שהוא היה צריך לתת לפרעה נכה.
מלבי"ם: את הכסף לקח יהויקים מכל הארץ, אך את הזהב לקח מעַם הָאָרֶץ, אלה שהמליכו את יהואחז.
לו בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ זְבוּדָּה בַת פְּדָיָה מִן רוּמָה:
לז וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו.