דברי הימים ב פרק-כג א וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִעִית הִתְחַזַּק יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת מלבי"ם: פירש עזרא, מי היו שרי המאות? אלו שהיו שלוחים לסובב ביהודה ולקבץ את הלויים, וכרת ברית עם הלויים וראשי האבות שהתקבצו, וכ"ז לא נזכר במלכים, לַעֲזַרְיָהוּ. מצודת ציון: לעזריה = את עזריהו.
בֶן יְרֹחָם וּלְיִשְׁמָעֵאל בֶּן יְהוֹחָנָן וְלַעֲזַרְיָהוּ בֶן עוֹבֵד וְאֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן עֲדָיָהוּ וְאֶת אֱלִישָׁפָט בֶּן זִכְרִי עִמּוֹ בַבְּרִית. מצודת דוד: צרפם אליו בברית להמליך את יואש.
ב וַיָּסֹבּוּ בִּיהוּדָה וַיִּקְבְּצוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל יְרוּשָׁלִָם.
ג וַיִּכְרֹת כָּל הַקָּהָל בְּרִית בְּבֵית הָאֱלֹוקִים עִם הַמֶּלֶךְ רש"י: שיהיו לעזרת המלך. וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנֵּה בֶן הַמֶּלֶךְ יִמְלֹךְ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עַל בְּנֵי דָוִיד.
מצודת דוד:יהוידע הכהן אמר להם הנה בן מלך ראוי למלוך כאשר דבר ה'.
ד זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ מלבי"ם: במלכים כתוב: השלישית … ופירשתי שם שחלקם ל 3 חלקים, שליש אחד הם באי השבת ישמרו מבפנים. ושני שליש יוצאי השבת יעמוד א' בשער סור, וא' בשער אחר הרצים.
הַשְּׁלִשִׁית מצודת דוד: שליש. מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת
רש"י: משמרות כהונה ולויה היו מתחדשות בשבת. אחת יוצאה ואחת נכנסה, ואז עכב יהוידע את המשמר היוצא וחברם עם המשמר הנכנס, וחלקן ל 3 חלקים.
לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת, מצודת דוד: בָּאֵי הַשַּׁבָּת, כי משמרות הכוהנים והלויים היו מתחלפות בכל שבת אלו יוצאים, ואלו באים ונקראים: בָּאֵי הַשַּׁבָּת,
רש"י: וגם יוצאי השבת, ככתוב: וייקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת, המשמרות היו מתחדשות בשבת כהונה ולויה אחת יוצאה ואחת נכנסה ואז עכב יהוידע שם משמר היוצא עם משמר הנכנס וחלקן לשלשה חלקים.
ואמר להם: שליש משומרי המלך יהיו מאנשי באי השבת הכוהנים והלויים.
מצודת דוד: לְשֹׁעֲרֵי הַסִּפִּים. שליש ישמרו את שערי הספים, אולם לא באי השבת היו שומרים שם, כי מקום משמרתם היה משמרת בית המלך כמ"ש במ"ב.
מצודת ציון: הַסִּפִּים. הוא בית האסופים.
רלב"ג: לְשֹׁעֲרֵי הַסִּפִּים. הם שוערי האסופים ונקראו גם כן אספי השערים.
מלבי"ם: וכל העם, שהם השני שלישים יוצאי השבת יעמדו, בחצרות בית ה', מבחוץ, כמ"ש במלכים: חצי מהם עמדו בשער סור וחצי מהם בשער אחר הרצים.
ה וְהַשְּׁלִשִׁית רש"י: השליש השני. בְּבֵית הַמֶּלֶךְ רש"י:לשמור שלא יקבצו עליו להרוג אותו.
מצודת דוד: וְהַשְּׁלִשִׁית,שלישמשומרי המלך ישמרו בבית המלך אחרי שיבוא המלך אל ביתו. וְהַשְּׁלִשִׁית. שני שליש היו מיוצאי השבת, כי יוצאי השבת סיימו עבודתם, ובאי השבת באו במקומם.
בְּשַׁעַר הַיְסוֹד רש"י: ובמלכים (ב יא) כתוב: בשער סור! ביומא ירושלמי: ז' שמות היו לו לשער היסוד: סור על שם שהיו מטהרים שם את המצורעים על בהן ידם ועל שם סורו טמא קראו למו (איכה ד).
מצודת דוד: ישמרו בְּשַׁעַר הַיְסוֹד השער המזרחי שהוא מקום התחלת הקדושה, כמו היסוד שהוא התחלת הבניין.
וְכָל הָעָם בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'. מצודת דוד: בני ישראל ישמרו בחצרות בית ה'.
ו וְאַל יָבוֹא מלבי"ם: זה לא נזכר במלכים שלא יבואו אל הבית, אלא רק כהנים ולוים משרתים.
בֵית ה' מצודת דוד: בֵית ה', = ההיכל. כִּי אִם הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים לַלְוִיִּם מצודת דוד: הלויים משרתי הבית.
הֵמָּה יָבֹאוּ כִּי קֹדֶשׁ הֵמָּה וְכָל הָעָם יִשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת ה'. רש"י: שלא יבואו לבית ה'. מצודת דוד: לבל יקרבו לגשת למקום האסור להם.
ז וְהִקִּיפוּ מצודת ציון: וְהִקִּיפוּ = וסבבו! מלבים: במלכים נאמר אותו הדבר, והבא אל השדרות ימות, שם הזכיר שצווה על השומרים המקיפים מבחוץ לארמון,
כאן ממה שצווה על השומרים המקיפים מבפנים.
הַלְוִיִּם אֶת הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו רש"י: כלי מלחמתו בְּיָדוֹ, מצודת דוד: כלי זיינו.
וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת יוּמָת מצודת דוד: זר יומת, כי אולי הוא מאנשי עתליה ומבקש להרוג את המלך.
וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּבֹאוֹ מצודת דוד: אל הבית וּבְצֵאתוֹ. מצודת דוד: מהבית.
ח וַיַּעֲשׂוּ הַלְוִיִּם מלבי"ם: במלכים: ויעשו שרי המאות, כי שם עיקר הדבור מהשומרים מבחוץ, וכאן עיקר הדבור מהשומרים בפנים, שהיו הלויים.
ומ"ש: כי לא פטר, לא נזכר שם, שנשארו יוצאי השבת שדרכם ללכת לביתם, כי לא פטר אותם ולא נתן להם רשות ללכת.
וְכָל יְהוּדָה, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו מצודת דוד: כל שר מאה מבאי השבת ויוצאי השבת לקח את אנשיו.
בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יוֹצְאֵי הַשַּׁבָּת רש"י: עכב את המחלקות היוצאות עם הבאות, דוגמת אלו שפטורים מכל מלאכה שבעזרה כי אם לשמור הלשכות כי יומם ולילה.
כִּי לֹא פָטַר יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת הַמַּחְלְקוֹת. מצודת ציון: הַמַּחְלְקוֹת = המשמרות. מצודת דוד: לא נתן רשות למשמרת יוצאי השבת ללכת לבתיהם אלא הטיל עליהם להתעכב. רלב"ג: לא שילח אותם אלא עכבם.
ט וַיִּתֵּן מלבי"ם: זה מועתק ממלכים, והשנויים שבין פה ושם ביארתי כבר רובן.
יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת אֶת הַחֲנִיתִים וְאֶת הַמָּגִנּוֹת וְאֶת הַשְּׁלָטִים מצודת ציון: = מגינים. אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִיד, מצודת דוד: שהמלך דויד עשה אותם.
אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹוקִים. מצודת דוד: בבֵּית הָאֱלֹוקִים.
י וַיַּעֲמֵד אֶת כָּל הָעָם וְאִישׁ מצודת דוד:וכל איש חרבו בידו. שִׁלְחוֹ רש"י: = כלי זיינו. מצודת ציון: = חרבו. רלב"ג:כל אחד מהם חרבו בְיָדוֹ.
מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מצודת ציון: מעבר, עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ מצודת דוד: לפני המזבח וההיכל וְלַבָּיִת עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב.
יא וַיּוֹצִיאוּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ מצודת דוד:ממקום מחבואו, וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר רש"י: = עטרה שלקח דוד מרבת בני עמון, ומאז היו מלכי יהודה מניחים נזר זה על ראשם. מצודת דוד: נֵּזֶר = כתר מלכות.
וְאֶת הָעֵדוּת רש"י = זה ספר תורה. ורבותינו אמרו הנזר זה העדות שכל הראוי למלכות הולמת אותו, ושאינו ראוי למלכות אינה הולמת אותו.
מצודת דוד: הָעֵדוּת = התורה הנקראת עדות ותלו אותה בזרועו, או מלשון עדי וקישוט, קשטו אותו בעדי מלוכה מאבני יקר.
וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ יְהוֹיָדָע וּבָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ.
יב וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָהוּ אֶת קוֹל הָעָם הָרָצִים מצודת דוד: קול מרוצת העם וקול וְהַמְהַלְלִים אֶת הַמֶּלֶךְ, וַתָּבוֹא אֶל הָעָם בֵּית ה'.
יג וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל עַמּוּדוֹ רש"י:עד היום כשמתוועדים יחד עומד המלך במקום גבוה כדי שיוכלו לראותו ולשמוע את דברו.
מצודת דוד:במקום המיוחד ששם עומד המלך. בַּמָּבוֹא מצודת דוד:במקום שמשם באים לעזרה.
וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת עַל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתוֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַמְשׁוֹרֲרִים בִּכְלֵי הַשִּׁיר וּמוֹדִיעִים לְהַלֵּל וַתִּקְרַע עֲתַלְיָהוּ אֶת בְּגָדֶיהָ וַתֹּאמֶר: קֶשֶׁר קָשֶׁר. רש"י: מרד מרד. מצודת דוד: יש כאן מרד, וכפלה דבריה כדרך הירא.
יד וַיּוֹצֵא מצודת דוד: מבית ה', יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת פְּקוּדֵי הַחַיִל מצודת דוד: הממונים על החיל.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוֹצִיאוּהָ אֶל מִבֵּית הַשְּׂדֵרוֹת רש"י: הַשְּׂדֵרוֹת מבוא המוביל מבית המלך לבית ה'.
מצודת דוד: הוֹצִיאוּהָ אֶל מִבֵּית הַשְּׂדֵרוֹת, הוציאו אותה מחוץ לביה"מ דרך השדרות, מבפנים למערכת השומרים לבל תמלט.
מצודת ציון: הַשְּׂדֵרוֹת = הסדרות, מל' סדור ועריכה וכמו שהחיל המסודר נקרא מערכות כן יקראו סדרות.
רש"י: אל תניחוה לצאת דרך מוצא העזרה אל העיר פן תמצא עוזרים המתחברים אליה.
וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ רש"י: לעזרתה, מצודת דוד: כל הרוצה לבוא לעזרתה, אחת דתו להמית בחרב, יוּמַת בֶּחָרֶב רש"י: המיתוהו. מצודת דוד:ולמה לא הרגוה מיד? כִּי אָמַר הַכֹּהֵן לֹא תְמִיתוּהָ בֵּית ה'.
טו וַיָּשִׂימוּ לָהּ יָדַיִם, רש"י:מקום לנוס. מצודת דוד:פינו לה דרך לצאת מבית ה', ובאה אל בית המלך בדרך שהסוסים באים בה, ושם נהרגה.
וַתָּבוֹא אֶל מְבוֹא שַׁעַר הַסּוּסִים מצודת ציון: מל' לבוא. בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְמִיתוּהָ שָׁם.
טז וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵין כָּל הָעָם וּבֵין הַמֶּלֶךְ מצודת דוד:כולם קבלו עליהם בברית להיות לעם לה' ולעבדו. לִהְיוֹת לְעָם לַה'. רש"י: שגם המלך וגם העם יהיו אחרי ה'.
יז וַיָּבֹאוּ כָל הָעָם בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ מצודת ציון: ניתצו ושברו, וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת צְלָמָיו מצודת ציון: צורה ודמות, שִׁבֵּרוּ.
וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת.
יח וַיָּשֶׂם מצודת ציון: ממונים. מצודת דוד: קבע ממונים לבית ה' כי כשעבדו לבעל בטלו את הממונים, מלבי"ם: שם פקודות, היינו חיוב להעלות עולות, כי בימי עתליה בטלו עבודת התמיד, ובית ה', ולא שמרו קדושת המקדש כראוי.
יְהוֹיָדָע פְּקֻדֹּת רש"י: ממונים להעלות עולות.בֵּית ה', רלב"ג: מנויים לראשי המחלקות לכוהנים וללוים.
בְּיַד הַכֹּהֲנִים מצודת דוד: מסר מינוי זה ביד כוהנים בני לוי כפי שציווה דוד לממונים על בית ה' להעלות עולות בזמנם.
הַלְוִיִּם אֲשֶׁר חָלַק דָּוִיד עַל בֵּית ה' לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת ה' כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁיר עַל יְדֵי דָוִיד. מצודת דוד: בשיר שנוצר על ידי דוד.
יט וַיַּעֲמֵד הַשּׁוֹעֲרִים מצודת דוד: הממונים לשמור שערי המקדש, רלב"ג:שומרים שלא יבא שום טמא במקדש.
עַל שַׁעֲרֵי בֵּית ה', וְלֹא יָבֹא מצודת דוד: לשמור שלא יבא בהם הטמא לכל דבר ממיני הטומאות. טָמֵא לְכָל דָּבָר: רש"י:פקידים שלא יניחו להיכנס לעזרה לשום טמא גם אם יש לו צורך.
כ וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הָאַדִּירִים. מצודת ציון: = השרים.
מלבי"ם: את הכרי ואת הרצים, ובתוך שער העליון זה שער הרצים שנזכר שם.
וְאֶת הַמּוֹשְׁלִים בָּעָם וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ וַיּוֹרֶד אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית ה' וַיָּבֹאוּ בְּתוֹךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמַּמְלָכָה.
כא וַיִּשְׂמְחוּ כָל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה מצודת דוד: לא התעוררה עוד מלחמה כי את עתליה המיתו, ולא היה עוד מי שיעורר מלחמה.
מצודת ציון: שָׁקָטָה נחה. וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בֶחָרֶב.