פרק כב בדברי הימים ב

דברי הימים ב פרק כב א וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶת אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן תַּחְתָּיו כִּי כָל הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא מצודת דוד: הבא מהערבים אל מחנה פלשתים להילחם ביהורם, ככתוב קודם.

בָעַרְבִים מצודת ציון: ב' במקום מ': = מָעַרְבִים, לַמַּחֲנֶה וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה.

ב בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, מצודת דוד: בסדר עולם שהמניין הזה הוא לסוף מלכות עמרי, שהייתה ע"י שנשא יהושפט את בתו לאשה, ויתכן שנשאה שנה לפני מלוך עמרי על ישראל, ובעבור היות אחזיה מזרעו, הוא נהרג עם מלך ישראל ע"י יהוא ולזה תלה מלכותו בהכחדת מלכות עמרי.

מלבי"ם: לא יכול להיות שהיה בן 42. כי יהורם אביו חי רק 40 שנה, ואיך היה בנו במותו בן 42? ובמלכים כתוב: בן 22 שנה אחזיהו במלכו. וחז"ל בתוספתא: 42 שנה ממלכות אחאב, שנגזר עליו שיכלה עם זרע עמרי.

נראה לי שיש עוד סתירה, שבמלכים: (ב' ח, כה) בשנת י"ב ליורם בן אחאב מלך אחזיהו, ושם: (ט, כט) ובשנת 11 שנה ליורם מלך אחזיה, ופרשתי: כי כשחלה יורם הומלך אחזיה תחת אביו, וזה היה בשנת 11 ליורם בן אחאב, ושנה שאח"ז מת יורם אביו, וזה היה בשנת י"ב ליורם בן אחאב.

 לכן נראה ששני הפסוקים פה, פסוק א' ופסוק ב' דבוקים, וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה בן 40, אחזיה מלך בעת שיהורם אביו היה בן ארבעים.  מלך בחיי אביו, אז היה יורם בן 40 וימלוך אחזיה תחתיו.

 בחיי אביו מלך 2 שנים, ובצד אחד מלך רק שנה אחת שהוא אחרי מות אביו.

וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי.

מצודת דוד: למעלה נאמר שיהורם אביו נשא את בת אחאב, ויהושפט אבי אביו נשא בת עמרי, ויתכן שעמרי גידלה ונקראת בתו אף כי בני בנים הם כבנים.

רש"י: בן 42, ובמלכים (ב' כ"ח) כתוב 22. לפי זה היה הבן גדול מאביו ב' שנים, אלא ב' שנים קודם שנולד אביו, .. ביום שנשא אסא את בת עמרי ליהושפט בנו נגזרה גזירה שיכלה בית דוד. כך מבסדר עולם ובתוספתא סוטה אך בשום מקום לא מצאנו שנשא יהושפט בת עמרי אך מצאתי: (מלכים ולעיל ב' יח) ויתחתן לאחאב…

ומה שכתוב בשנת י"א ליורם, לפי שמלך בחיי אביו שנה אחת, לפי שהיה אביו נגוע בחוליים קשים כמ"ש (לעיל ב' כא) ואחרי כל זאת נגפו ה' .. וימליכו יושבי ירושלים את אחזיהו בנו הקטן שנה אחת בחיי אביו וזהו שכתיב בשנת י"א ליורם ומה שאמר בשנת י"ב ליורם לאחר שמת אביו אז היה י"ב ליורם.

ג גַּם הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ, רלב"ג:  סיבת עשותו רע בעיני ה', היה רשע אימו ובית אחאב אשר יעצו לו אחר מות אביו.

ד וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּבֵית אַחְאָב כִּי הֵמָּה הָיוּ לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו לְמַשְׁחִית לוֹ, מצודת דוד: כאומר עצתם לא היו לטובתו, כ"א להשחיתו.

ה גַּם, מלבי"ם: יצא למלחמה על חזאל בעצתם, כי היה לו ללמוד מזקנו שהתחרט על זה שהלך עם אחאב למלחמה על ארם, ואחרי שהכו הארמים את יורם היה לו למהר לשוב לביתו, והוא ירד לראותו ולבקרו ביזרעאל.

בַּעֲצָתָם הָלַךְ מצודת דוד: הם יעצו לו והוא הלך בעצתם ושמע להם.

וַיֵּלֶךְ אֶת יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עַל חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיַּכּוּ הָרַמִּים, רש"י: = ארמים. מצודת ציון: כמו הארמים באלף, אֶת יוֹרָם. 

ו וַיָּשָׁב לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל כִּי הַמַּכִּים רש"י: מהמכים. מצודת דוד: מקרא קצר וכאלו אמר: כאב לו מהמכים וגו' ולזה הוצרך לרפואה, אֲשֶׁר הִכֻּהוּ בָרָמָה.

מלבי"ם: במ"ב: (ח, כח) מן המכים, ופירש עזרא שבגללם לא נשאר ברמה להתרפא כי הארמים המכים נשארו ברמה, וגם ארם הייתה קרוב לשם.

בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַעֲזַרְיָהוּ, רש"י:  זה אחזיהו. וכן הוא אומר (שם) ואחזיהו מלך יהודה ירד לראות את יורם.

מצודת דוד: זה אחזיה, וקודם קראו יהואחז, וב 3 שמות נקרא.

בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מצודת דוד: לבקרו בחוליו, בְּיִזְרְעֶאל כִּי חֹלֶה הוּא.

ז וּמֵאֱלֹוקִים מלבי"ם: זה היה בהשגחת ה' שיאבד עם בית אחאב כי אימו הייתה מבית עמרי ואחאב.

הָיְתָה מצודת דוד: מה' באה רמיסת אחזיהו ולזה נתן בליבו לבוא ליורם ומזה באה לו המוות, תְּבוּסַת, מצודת ציון: מלשון רמיסה כמו: כפגר מובס.

אֲחַזְיָהוּ רלב"ג: רמיסת אחזיהו והשחתתו. ירצה בזה לכלוכו והתגאלו בדמו.

לָבוֹא אֶל יוֹרָם, וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם יְהוֹרָם אֶל יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ ה' לְהַכְרִית אֶת בֵּית אַחְאָב.

ח וַיְהִי כְּהִשָּׁפֵט, מצודת דוד: כאשר שפט את בית אחאב למוות, יֵהוּא עִם בֵּית אַחְאָב

וַיִּמְצָא אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה, מלבי"ם: מצא בדרך את אחי אחזיהו, שהם בני אחיו, כי אחיו נהרגו כולם, כנ"ל פסוק א'.

וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מְשָׁרְתִים לַאֲחַזְיָהוּ,מצודת דוד: היו משרתים לאחזיה,

רש"י: ולא נאמר: ואחי אחזיהו, כי נהרגו בימי יהורם אביהם ככתוב לעיל (ב' כ"א) ויעלו ביהודה ויבקעוה, ולא נשאר בן, כי אם אחזיהו קטן בניו, וַיַּהַרְגֵם.

ט וַיְבַקֵּשׁ אֶת אֲחַזְיָהוּ וַיִּלְכְּדֻהוּ וְהוּא מִתְחַבֵּא, מצודת דוד: בעת שביקשוהו התחבא בשומרון ומצאוהו שם.

בְשֹׁמְרוֹן מלבי"ם: רדף אחריו יהוא, שנס לשומרון והתחבא שם, ואחר שהלך יהוא לשומרון והרג את בני אחי אחזיה בדרך, נס משומרון למגדו, ושם לכדוהו.

יהוא המית אותו ונתן רשות לקברו, ואין סתירה בין הכתובים: ואין לבית אחזיה לעצור כוח לממלכה. ר"ל שלא נשאר לו יורש שיהיה לו כוח לעצור בעם ולמלוך.

 בני אחי אחזיה שהם בני יורם ועתליה הומתו ע"י יהוא, ובפרט למ"ש במלכים שבני יהודה לא הסכימו עם מלכות אחזיה ולא המלך רק מיושבי ירושלים לבד, ולכן לא בא חילו לעזרו מיד יהוא, וע"כ קמה עתליה לתפוש המלכות לעצמה.

וַיְבִאֻהוּ אֶל יֵהוּא וַיְמִתֻהוּ וַיִּקְבְּרֻהו, מצודת דוד: צווה להוליכו לירושלים ולקברו בקבר ראוי לו, כמ"ש במלכים ב'.

כִּי אָמְרוּ מצודת דוד: בעבור כבוד אביו ראוי לקברו בדרך כבוד, בֶּן יְהוֹשָׁפָט מצודת דוד: בן יהורם בנו, היה אבל על בן הבן, ונכד יחשב לבן.

רלב"ג: ירא ממנו, פן ינקום את נקמת יהורם ובית אחאב, כי הוא היה בֶּן יְהוֹשָׁפָט, אשר דרש ה' בכל לבבו והצליח במלחמותיו, ולכן הרגו והרג בני אחיו וחשב שאין לירוא עוד מבית אֲחַזְיָהוּ כי אין לבית אחזיהו מי שיוכל לעצור כוח לעצמו למלוך, או להילחם עם הממלכה  ובזה סרה פחדו מעל יהוא.

הוּא אֲשֶׁר דָּרַשׁ אֶת ה' בְּכָל לְבָבוֹ, בנה של עתליה, אחזיהו, שהיה מלך יהודה, נהרג בממלכת ישראל ע"י יהוא שביצע הפיכה נגד בית אחאב.

וְאֵין לְבֵית אֲחַזְיָהוּ לַעְצֹר כֹּחַ לְמַמְלָכָה.

מצודת דוד: לא נשאר מי מבית אחזיה להתחזק במלוכה, כי זרע הממלכה היו קטנים.

רש"י: במלכים (ב' י"א) כתיב: ותאבד, ועל הדור הזה אמר דוד: בתהלים יב למנצח על השמינית. שראה ברוח הקודש שבדור שמיני ייהרג כל זרעו ע"י עתליה כי משלמה עד פה 8 דורות. והתפלל שישתייר זרעו לזיכרון ואמר (שם) הושיעה ה'..

ובמלכים: (ב' יא) כתוב שע"י סם המוות הרגתם, כי כתיב שם: ותגנוב אותו מתוך בני המלך המומתים, שמסם המוות לא מתים מיד.

עליית עתליה לשלטון: לאחר מות בנה אחזיהו, היא עלתה לשלטון בממלכת יהודה: י וַעֲתַלְיָהוּ מלבי"ם: ספור זה הועתק מס' מלכים פרק י"א בשנויים רבים.

עתליה מוזכרת במקרא הן כבת עמרי מלך ישראל, והן כבת בנו, אחאב. יש הטוענים שנקראה על שם אחאב כיוון שהוא השיאה.

 אחרים פירשושהייתה בת אחאב ונקראה על שם עמרי שהיה סבה (ו"בני בנים הרי הם כבנים") ומייסד השושלת.

עתליה הייתה מלכת יהודה השביעית. מלכה 6 שנים, החל ממות בנה אחזיהו בן יהורם ועד להריגתה בידי יהוידע הכהן הגדול.

בספר דברי הימים (ב' כד, ז) מכונה עתליה בכינוי: מרשעת! כינוי זה ניתן לה כיוון שטיפחה את עבודת הבעל ביהודה, בעקבות אמה איזבל, ועל שהסיטה את לב בעלה יהורם המלך לעשות הרע בעיני ה', כאשר עשו בית אחאב.

גם לאחר מות בעלה יהורם, המשיכה עתליה והשפיעה לרעה על בנה, המלך אחזיהו.

אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר, מצודת דוד: האכילה אותם דבר ארסי וכך הביאה עליהם מוות שנבאר.

וַתְּדַבֵּר, מלבי"ם: = ותאבד, שאבדה אותם ע"י דבר וסם המוות. אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה.

לאחר מות בנה, אחזיהו, החליטה עתליה לאבד את כל זרע מלכות בית דוד, כדי שתוכל למלוך לבדה על יהודה, ללא יורשים זכרים. כך עשתה, כפי המובא במלכים ב': "ותקם וַתְּדַבֵּר אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה

לְבֵית יְהוּדָה. מצודת דוד: של בית יהודה, השמידה את כל בני משפחת המלוכה, לכן נחשבה למלכה היחידה שלא הייתה מבית דוד.

מלכה 6 שנים, במהלכן הייתה המלכה היחידה ששלטה על ממלכת יהודה בתקופת התנ"ך.

מרשעותה: עתליה פרצה את בית המקדש ובכל הכסף והזהב שנמצא שם השתמשה לעבודה זרה.

אך יְהוֹאָשׁ, בנם של אחזיהו מלך יהודה וצִבְיָה, שרד :יא וַתִּקַּח יְהוֹשַׁבְעַת בַּת הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים

וַתִּתֵּן אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ מלבי"ם: הוציאה אותו מתוך בני המלך המומתים ואת מיניקתו והחבאתם בחדר המטות. והמקום ששכבו שם המומתים בסם, נקרא חדר המטות, ושם שכבו על מטותיהם, ועזרא ספר שגם המקום שהחביאה אותו שם בבהמ"ק נקרא גם חדר המטות ע"ש המאורע.

בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת. מצודת דוד: שהיה בבה"מ.

רש"י: בעזרה, בחדר שכיבת הכוהנים. ורבינו שלמה זצ"ל פי': בעליית בית קדש הקדשים, ככתוב במלכים (ב' י') ויהי אתה בבית ה' מתחבא וגו' ועליו אמר דוד תהלים כז כי יצפנני בסוכה .. ונקרא: חדר המטות (מלכים ב' יא)

וַתַּסְתִּירֵהוּ הקב"ה, שהבטיח כי לא תילקח מלכות מבית דוד, הותיר שריד יחידי למלכות בית דוד: נכדה, יואש, בו התינוק של אחזיהו המלך, ניצל באופן ניסי. 

יְהוֹשַׁבְעַת, דודתו של יואש ואשתו של יהוידע הכהן הגדול, הוציאה את יואש מבין בני המלך המומתים והחביאה  אותו מפני עתליה.

בַּת הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם אֵשֶׁת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן מצודת דוד: יתכן שהוא יוחנן הנזכר בדברי הימים א' (ה) ועיין בסוף מלכים בחשבון הדורות.

 בעלה של יהושבע היה יהוידע הכהן, שהיה ממונה על סדרי בית המקדש. הוא הצליח להציל את יהואש, בן אחזיהו.

כִּי הִיא, מצודת דוד: לכן חמלה על בנו, הָיְתָה אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הֱמִיתָתְהוּ

בסדר דברי אליהו זוטא (פרק ג') כתוב: "אלמלא הברית שכרת הקב"ה עם דוד, אזי נהרג יואש גם כן, ונתבטלה מלכות בית דוד לגמרי".

יב כך מתואר מחבואו של יואש: וַיְהִי אִתָּם בְּבֵית הָאֱלֹוקִים, מצודת דוד: יואש היה עם יהושבעת ובעלה בבית האלוקים כי יהוידע בעלה היה כ"ג והתמיד לשבת בבית המקדש.

מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים יואש הוסתר במשך 6 שנים בקודש הקודשים. דבר זה נעשה על מנת שלא תיכחד המלוכה מבית דוד, ולשם הגנה מחרבה של עתליה האכזרית.

וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ. ואז עתליה הכניסה את פולחן הבעל לירושלים.