פרק כא א בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, למה מנשה הרשע זכה למלוך 55 שנה, למרות שהיה מהמלכים הרעים ביותר, והכניס עבודה זרה אפילו לבית המקדש? דברי הימים ב' כתב שחזר בתשובה.
וְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְצִי בָהּ. בתו של ישעיהו הנביא.ב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה', כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תרגום: מנשה עשה כמעשים המאוסים, המתועבים של 7 העמים שה' גירש מפני ב"י.
ג וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו, מלבי"ם: מנשה חזר ובנה את הבמות שחזקיה אביו השמיד, וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל,
וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, רד"ק: מנשה נטע עצי אשרה כאחאב מלך ישראל. שהיה מלך ישראל הראשון שנטע עצי אשרה.
וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, מצודות: מנשה השתחווה לכל הכוכבים, ובזה חטא אפילו יותר מאחאב,
וַיַּעֲבֹד אֹתָם, תרגום: מנשה עבד את הכוכבים כעבודה זרה.
מלבי"ם: כאשר כתוב גם וַיִּשְׁתַּחוּ וגם וַיַּעֲבֹד, הכוונה שהשתחווה לשם ה' ורצה לעבוד גם את משרתי ה'. כאשר כתוב רק וַיַּעֲבֹד, הכוונה לעבודה זרה.
ד וּבָנָה מִזְבְּחֹת בְּבֵית ה', תרגום: מנשה בנה מזבחות לעבודה זרה בבית המקדש.
מלבי"ם: חטאי מנשה כתובים כאן בסדר שבה התדרדר והלך מהקל אל הכבד.
אֲשֶׁר אָמַר ה', בִּירוּשָׁלִַם אָשִׂים אֶת שְׁמִי, מצודות: בבית שנמצא בירושלים, בבית המקדש, אשרה שכינתי.
מנשה הכניס לתוך בית המקדש מזבחות לעבודה זרה, וכך במקום שבית המקדש יהיה מקום שכינת ה', הפך גם למקום עבודה זרה בבית המקדש.
ה וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית ה', מצודות: מנשה בנה במות לכל הכוכבים בשתי חצרות שהיו בבית המקדש: בעזרת כהנים וישראל.
ו וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ, מצודות: מנשה העביר את בנו באש לשם עבודת המולך.
וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים, מצודות: מנשה עסק בכשפים מסוגים שונים: עוֹנֵן = אחיזת עיניים, נִחֵשׁ = אדם רואה חתול שחור ואומר שזה סימן למשהו,
עָשָׂה אוֹב =אדם המעלה את המת. יִדְּעֹנִים = עסקו בכשוף,
בספר דברים פרק יח' פסוקים ט' – יב', מופיע הצוו שלא לעסוק בכשפים אלו.
הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיס, תרגום: מנשה עשה מעשים רבים שהיו רעים בעיני ה', במטרה להכעיס את ה'.
רד"ק בשם חז"ל: הכוונה היא לזה, שסילק האש העליונה שהייתה על המזבח החיצון מעת שהאש ירדה בחנוכת הבית בזמן שלמה.
מלבי"ם: אם אדם מעביר את כל בניו למולך על ידי שנותן אותם לכמרים, הוא פטור. כדי להכעיס את ה' מנשה מסר רק בן אחד למולך ואילו את השני הוא עצמו העביר באש ולא היה פטור.
ז וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ, בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
מצודות: מנשה הניח את הפסל שעשה לאשרה בבית, שה' אמר לדוד ושלמה: בית המקדש, וירושלים, העיר שבחרתי מכל הערים שבנחלת שבטי ישראל.
אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם, תרגום: בבית המקדש ובירושלים אשרה תמיד את שכינתי.
ח וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם, תרגום: ה' הבטיח לדוד ושלמה: לֹא אֹסִיף לטלטל את רגלם של ב"י מארצם.
רד"ק: לֹא אֹסִיף כי גם לפני הגלות שבה גלה כל העם, כאשר הם חטאו, הקב"ה היה שולח עמים אחרים שישלטו עליהם והם היו מגלים חלק קטן מהעם לארצות אחרות.
רַק אִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים, מצודות: לא אוסיף להגלותם מארצם, בתנאי שיקיימו 2 דיברות ראשונות מ 10 הדיברות, שעם ישראל עצמו שמע מה' במעמד הר סיני: אנכי ה' אלוקיך, ולא יהיה לך אלוהים אחרים על פני.
וּלְכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם עַבְדִּי מֹשֶׁה, מצודות: ואת שאר התורה שעבדי משה ציווה עליהם.
מלבי"ם: עם ישראל לא שמע בקול התורה שציווה אותם משה, ומנשה יכל להטעותם. לו היו שומעים לקול תורת משה, לא היה מנשה מצליח להטעות אותם.
ט וְלֹא שָׁמֵעוּ, מצודות: למרות שה' הזהיר את העם שלא יחטא, העם לא שמע בקולו.
וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָע מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תרגום: מנשה הטעה את עמו וגרם לכך שהעם חטא יותר מהגויים שה' השמיד מפניהם, יותר מ 7 העמים שה' השמיד כאשר ב"י ישראל נכנסו לארץ ישראל.
מצודות: כתוצאה מחטאי מנשה, התנבאו הנביאים נבואת פורענות, וַיְדַבֵּר ה' בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, רש"י: עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים: נחום וחבקוק. לא פורש שנביאים אלו התנבאו למנשה כי הוא היה רשע ולא רצו לקרוא לנבואה על שמו.
תרגום: ה' דיבר אליהם ע"י עבדיו הנביאים, לֵאמֹר:
יא יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה. תרגום: בגלל שמנשה מלך יהודה עשה מעשי תועבה אלו, וחטא בעבודה זרה,
הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו, תרגום: ומנשה חטא בחטאים גדולים יותר מכל החטאים שחטאו בהם מלכי העמים שישבו בארץ לפני ישראל.
וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו, תרגום: מנשה החטיא גם את תושבי ממלכת יהודה בעבודה הזרה שלו.
מלבי"ם: למרות שגם אחז החטיא את יהודה, מנשה החטיא את יהודה להכעיס, ואחז החטיא אותם רק לפרוק עול.
יב לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה, תרגום: אביא פורענות על ירושלים ויהודה.
אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו, ביטוי זה שמענו כששמואל היה עוד נער וה' דיבר אליו בפעם הראשונה, וניבא את קץ כהונת עלי וצאצאיו, וקץ המשכן שנחרב כ 300 שנה לאחר הקמתו,
רלב"ג: תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו, מי שישמע על הפורענות, יישאר לו הד בתוך אָזְנָיו.
מצודות: הפורענות תהיה כ"כ גדולה עד שכל מי שישמע את הפורענות, תרעד כל אחת משתי אָזְנָיו מרוב פחד.
יג וְנָטִיתִי עַל יְרוּשָׁלִַם אֵת קָו,רד"ק: הכוונה היא לקו החורבן (ואין כאן דימוי).
קָו שֹׁמְרוֹן, מצודות: כבנאי המשתמש בחבל שנקרא קָו כדי לוודא שהוא בונה בצורה ישרה, כך אני אשווה, את רעת ירושלים לרעת שומרון שגלתה: כשם ששומרון גלתה, כך ירושלים עתידה לגלות.
וְאֶת מִשְׁקֹלֶת בֵּית אַחְאָב,
מצודות: משקולת היא כלי שהבנאי קושר לקו כדי ליישר את הבניין. ה' ישווה את העונש על חטאי מנשה לחטאי אחאב וצאצאיו, וכשם שממלכת ישראל נענשה בחומרה, כך גם ממלכת יהודה תיענש בחומרה.
וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלִַם, מצודות: ואמחק את העיר ירושלים. כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה אֶת הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ, מצודות: אמחק את ירושלים, כמו שמנגבים צלחת חומוס, ולאחר מכן הופכים את הצלחת על פניה כדי שלא תתלכלך עוד.
הנביא אמר שהקב"ה יחריב את ירושלים לגמרי.
רד"ק: הקב"ה קודם ירוקן את ירושלים מאנשיה ואח"כ יחריב אותה. מלבי"ם: ה' ידאג שלא יהיה ניתן לשבת בירושלים מחדש.
יד וְנָטַשְׁתִּי אֵת שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי, מצודות: ה' יעזוב את ממלכת יהודה שנשארה עדיין בארץ לאחר גלות 10 השבטים, וּנְתַתִּים בְּיַד אֹיְבֵיהֶם,
תרגום: וימסור את תושבי ממלכת יהודה לאויביהם, וְהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה לְכָל אֹיְבֵיהֶם, מצודות: תושבי ממלכת יהודה יהיו לביזה ורמיסה ביד אויביהם,
טו יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינַי, תרגום: כי עשו מעשים רעים בעיני ה', וַיִּהְיוּ מַכְעִסִים אֹתִי מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה,
מצודות: כל ב"י הכעיסו אותי מהיום שהוצאתי את אבותיהם ממצרים ועד תקופה זו שבה מנשה מולך, ועתה התמלאה הסאה ואי אפשר להבליג יותר.
טז וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד, חז"ל: גם את הנביא ישעיהו רצח. וגם הקריב חפים מפשע למולך.
תרגום: מנשה גם שפך דם של אנשים זכאים, שלא היו חייבים מיתה.
רלב"ג: מנשה הרג את כל מי שלא הסכים לעבוד ע"ז. עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה,
מצודות: מנשה הרג כ"כ הרבה אנשים עד שזה כאילו כל ירושלים מלאה בדם, מהשער הנמצא בצד אחד עד השער הנמצא מולו. וכשהעם ראה שמנשה עוסק בשפיכות דמים, גם הם התחילו להרוג.
לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה', כשיחזקאל הנביא הסביר לגולי אשור, מדוע נענשו, התיאורים שלו הזכירו את תקופת מנשה.
מצודות: חוץ מהרג, מנשה החטיא את יהודה בעבירות שבין אדם למקום.
יז וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, משנה שנייה של פרק 10 במסכת סנהדרין: 3 מלכים שבשל חטאיהם אין להם חלק בעולם הבא: ירבעם אחאב ומנשה.
מנשה אמנם נמצא ברשימה זו, אך כבר במשנה מופיעה עמדת ר' יהודה הטוען: "מנשה יש לו חלק לעולם הבא". נראה שהמחלוקת נובעת בשוני שבין תיאור מלכות מנשה במלכים ב', כ"א, ובין התיאור המקביל בדברי הימים ב', ל"ג.
שם כתוב שמנשה חזר בתשובה ואז נרצח.
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה,
סנהדרין: ק"ב ע"ב: מנשה, בא בחלום לרב אשי. שאל מנשה לרב אשי: מהיכן צריך לחתוך את הלחם, לברכת "המוציא"? לא ידע. אמר מנשה: מהיכן שמתחיל הבישול (של הלחם). אמר לו (רב אשי): מאחר שחכמת כל כך, מה הטעם שעבדת לעבודה זרה? אמר לו (מנשה): אם היית שם, היית מחזיק בשיפולי גלימתך והיית רץ אחרי (לעבוד עבודה זרה).
למה? כי זו הייתה תקופת כיבוש אכזרית של אשור, שהמיתה חורבן על ישראל ורק ירושלים ניצלה בנס, ומנשה חשב שמעשיו יצילו את עירו.
יח וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּגַן בֵּיתוֹ בְּגַן עֻזָּא, יש הטוענים שגן עוזה נמצא בהר ציון, שם נקברו חלק ממלכי בית דוד האחרונים, ולכן נוצרה מסורת (שגויה?) שדוד המלך קבור שם.
מצודות: מנשה נקבר בגן שהיה לו בביתו שבגן עזא, וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו
יט בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמַלְכוֹ וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מְשֻׁלֶּמֶת בַּת חָרוּץ מִן יָטְבָה
כ וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו
כא וַיֵּלֶךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אָבִיו וַיַּעֲבֹד אֶת הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו, תרגום: אמון הלך באותה הדרך שבה הלך מנשה אביו ועבד את אותה עבודה זרה שעבד מנשה, וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם אמון השתחווה לעבודה הזרה שעבד.
כב וַיַּעֲזֹב אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו, וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ ה'.
כג וַיִּקְשְׁרוּ עַבְדֵי אָמוֹן עָלָיו, מצודות: עבדי אמון מרדו בו. וַיָּמִיתוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ, תרגום: עבדי אמון הרגו אותו בביתו.
כד וַיַּךְ עַם הָאָרֶץ אֵת כָּל הַקֹּשְׁרִים עַל הַמֶּלֶךְ אָמוֹן, תרגום: העם שישב בארץ הרג את כל המורדים במלך אמון.
וַיַּמְלִיכוּ עַם הָאָרֶץ אֶת יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו, ביהודה גם כשהרגו מלך, תמיד הכתירו למלך הבא, רק מלך מבית דוד.
תרגום: העם המליך את יאשיהו בן אמון למלך על יהודה במקום אמון.
כה וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָמוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה
כו וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בִּקְבֻרָתוֹ בְּגַן עֻזָּא, מצודות: לא ברור מי קבר את אמון בקבר שהכין לעצמו בגן עזא. וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.