פרק כא בדברי הימים ב

דברי הימים ב פרק כא אוַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִיד; וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ, תַּחְתָּיו

  ב וְלוֹ אַחִים בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט, עֲזַרְיָה וִיחִיאֵל וּזְכַרְיָהוּ וַעֲזַרְיָהוּ, וּמִיכָאֵל, וּשְׁפַטְיָהוּ:  כָּל אֵלֶּה, בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל

  ג וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם, מלבי"ם: זה היה בשובו מרמות גלעד, מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב,

וּלְמִגְדָּנוֹת, מצודת ציון: מורה על דבר משובח ומעולה בפירות, בגדים, או באבני יקר.

עִם עָרֵי מְצֻרוֹת, מצודת ציון: מבוצרות, בִּיהוּדָה; וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם, כִּי הוּא הַבְּכוֹר. 

ד וַיָּקָם יְהוֹרָם, מלבי"ם: זה היה אחרי מות יהושפט שהתחזק במלכותו לבדו, ואז ראה בהם איזו מרידה, וי"ל שרצו למחות בידו, על שהלך בדרך בית אחאב, והרגם עם שרי ישראל שהיו עמם בקושרים.

עַל מַמְלֶכֶת אָבִיו, וַיִּתְחַזַּק, וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל אֶחָיו, בֶּחָרֶב; מצודת דוד: לבל יערערו על מלוכתו, וְגַם, מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵל, מצודת דוד: אותם שהיו ידם עם אחיו.

ה בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מלבי"ם: כל הנאמר עד פסוק י"א נעתק ממלכים ב' ח', וכתוב שם: ולא אבה ה' להשחית את יהודה למען דוד, פירש עזרא: שלא אבה להשחית את בית דוד (שהיא המלכות ביהודה), בשל הברית שכרת לדוד.

יְהוֹרָם בְּמָלְכוֹ; וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם,

ו וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת-אַחְאָב, הָיְתָה לּוֹ אִשָּׁה; וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי ה'

  ז וְלֹא אָבָה מצודת ציון: ולא רצה, ה' לְהַשְׁחִית אֶת בֵּית דָּוִיד מצודת דוד: אף שהיו ראויים להשחתה,  לְמַעַן הַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַת לְדָוִיד;

וְכַאֲשֶׁר אָמַר, לָתֵת לוֹ נִיר, רש"י: מלכות על ישראל, מצודת דוד: כמו נר, ור"ל: מלוכה, כי המלך משפיע ומאיר כנר.

רלב"ג: יהיה כנר. ר"ל שלא יכבה נרו שלא יהיה מזרעו מולך. וּלְבָנָיו כָּל הַיָּמִים,

ח בְּיָמָיו פָּשַׁע, מצודת ציון:  = מרד, אֱדוֹם,

רש"י: דוד הכרית כל זכר באדום וייתן בהם נציבים במקום מלך ופרעו לו מס, וכן היו עושים כל מלכי יהודה נותנים נציבים טובים בעיניהם, ומימיו של יהורם ואילך פשעו מִתַּחַת יַד יְהוּדָה;

וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ, מצודת דוד: כי עד הנה היה עליהם נציב מלך מתחת יד מלכי יהודה.

ט וַיַּעֲבֹר יְהוֹרָם עִם שָׂרָיו, מצודת דוד: אל ארץ אדום, רלב"ג: חיל אדום המורדים בו שהיו עם יהורם, כי לא מרדו כלם כמו שכתוב בספר מלכים.

וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ; וַיְהִי, קָם לַיְלָה, מצודת דוד: כי לא עצר כוח ללחום עמם ביום. וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם רש"י: ויך אותו אדום כי היה דרכם כשמנצחים במלחמה היו תופשים גיבורים ומביאים אותם עמם שלא יתוספו על שונאיהם, להיות לעזרה לאדום.

הַסּוֹבֵב אֵלָיו, מצודת דוד: הסמוך אליו, ולא עצר כוח להיכנס בעומק המלחמה, רש"י: וקם לילה פתאום והרגם, ורבותינו פירשו אלו סמוכים לפניו,

וְאֵת שָׂרֵי הָרָכֶב.

י וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, רש"י: הלא זה כבר נכתב: אלא לפי שהפסיק בינתיים פסוק אחד ורצה לומר אז תפשע לכך חזר להתחלה.

אָז, תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא, מלבי"ם: פירש עזרא שזה היה מפני שעזב את ה' והם רצו במלך שילך בתורת ה', ולכן מרדו בו.

מִתַּחַת יָדוֹ: מצודת דוד: בעת ההיא פשעה גם לבנה וידמה שהייתה מארץ יהודה סמוכה לאדום, ופשעה גם היא במלך יהודה

כִּי עָזַב, אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו, מצודת דוד: ובא עליו העונש

רש"י: אז תפשע לבנה של יהודה, שהייתה עומדת על גבול אדום וכשראו שמרדו אדומיים, מרדו אף הם ועזרו לאדום, וזהו אז תפשע לבנה. כי עזב את ה' אלוקיו. מגיד מה גרם לו שמרדו בימיו? כי עזב את ה' אלוקיו.

יא גַּם הוּא עָשָׂה בָמוֹת, מצודת דוד: לעבודת גלולים, בְּהָרֵי יְהוּדָה; וַיֶּזֶן אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, מצודת דוד: הסיתם לזנות אחר עבודת גלולים.

רש"י: כל מי שממיר יראת הקב"ה בעבודת כוכבים ומזלות, נופל לשון זנות. וַיַּדַּח אֶת יְהוּדָה, מצודת דוד: הדיחם מעבודת ה'.

יב וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְתָּב, מצודת דוד: אגרת כתובה, ועם שהגיעה אחר שעלה בסערה השמים, כי נגלה לאחד מהנביאים ושם דברים אלו בפיו וצווהו לכתבו בספר ולהביא אליו.

מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר:  רש"י:  לאחר שעלה לשמים בא לו כתב זה של נבואה זו.

מלבי"ם: זה בא אחר הלקחו, ומבואר שהוא חי וקיים ונגלה בזה העולם לפעמים כקבלת חז"ל. למה אליהו? יען שאליהו ניבא על כיליון בית אחאב והיה חתן אחאב, כלה נבואתו בו שיהיה נכלל באבדן בית אחאב, כמו שאחזיה שהיה נכד אחאב מת עם יורם.

מצודת דוד: וכך נאמר בה: כֹּה אָמַר ה' אֱלֹוקֵי דָּוִיד אָבִיךָ תַּחַת אֲשֶׁר לֹא הָלַכְתָּ מלבי"ם: בל תתמה שהאריך ה' לבית עמרי ומלכי ישראל הרשעים, ואותך יעניש תכף, כי אתה היה לך ממי ללמוד ולא הלכת  בְּדַרְכֵי יְהוֹשָׁפָט אָבִיךָ,

וּבְדַרְכֵי אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה

רלב"ג: אליהו לא מת בעת אשר לוקח מעל אלישע וזה כי לא נחה רוח אליהו על אלישע שיהיה לנביא תחתיו כי אם אחר שלוקח מאתו .. ואז נמשח אלישע לנביא כמו שאמר ה' יתברך לאליהו.

התבאר כי כבר לוקח אליהו מעל ראש אלישע בימי יהושפט. ולזה בא המכתב מאליהו ליהורם בן יהושפט אחרי מות יהושפט.

יג וַתֵּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַתַּזְנֶה אֶת יְהוּדָה וְאֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, מלבי"ם: שהיו צדיקים עד עתה.

כְּהַזְנוֹת, בֵּית אַחְאָב; מצודת דוד: כמו שזנו הם אחר עבודת גלולים.

וְגַם אֶת אַחֶיךָ בֵית אָבִיךָ הַטּוֹבִים מִמְּךָ, הָרָגְתָּ. מלבי"ם: על שמחו בך על רוע דרכך.

יד הִנֵּה ה' נֹגֵף מַגֵּפָה גְדוֹלָה בְּעַמֶּךָ;מלבי"ם: ניבא עליו 2 פורעניות, א] מכת חרב על ב"ב,

 ב] מחלות עליו. שונות זו מזו, והמחלה האחרונה תהיה מחלת מעיים, ולא כצדיקים שמתים בחולי מעיים, רק מיתה מנוולת שיצאו מעיך מזמן לזמן,

וּבְבָנֶיךָ וּבְנָשֶׁיךָ, וּבְכָל רְכוּשֶׁךָ

טו וְאַתָּה בָּחֳלָיִים רַבִּים,מצודת דוד: ואתה תהיה בחוליים רבים, בְּמַחֲלֵה מֵעֶיךָ, עַד יֵצְאוּ מֵעֶיךָ מִן הַחֹלִי, יָמִים עַל יָמִים.מצודת דוד: בכל יום ויום.

רלב"ג: שני ימים נוספים על שנה אחת, כי שנה נקראת: ימים.

טז וַיָּעַר ה' עַל יְהוֹרָם, מצודת ציון: לשון התעוררות.  מלבי"ם: נתקיימה בו מכת חרב, שהעיר ה' את רוח הפלשתים והערביים שהיו נותנים מנחה ליהושפט.

אֵת רוּחַ מצודת ציון: = רצון. הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים, אֲשֶׁר, עַל יַד כּוּשִׁים, מצודת דוד: סמוכים לארץ כוש

  יז וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה, וַיִּבְקָעוּהָ, רש"י: כמו במלכים ב' ג', להבקיע אל מלך אדום. מצודת דוד: בקעו חומת העיר ועלו בה.

וַיִּשְׁבּוּ אֵת כָּל הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְגַם בָּנָיו וְנָשָׁיו; וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בֵּן, כִּי אִם יְהוֹאָחָז קְטֹן בָּנָיו מצודת דוד: = אחזיהו בהפוך אותיות.

רלב"ג: הנה מדד לו ה' יתברך מדה כנגד מדה, הוא הרג כל אחיו ולכן נהרגו בניו ולא נשאר בהם כי אם אחד כמו שלא השאיר הוא מיהושפט כי אם בן אחד והוא יהורם עצמו.

יח וְאַחֲרֵי, כָּל זֹאת מלבי"ם: נתקיים העונש השני.

ובבא הקץ יצאו המעיים לגמרי. נְגָפוֹ ה' בְּמֵעָיו לָחֳלִי, לְאֵין מַרְפֵּא,  מצודת דוד: חולי קשה ולא מצאו רפואה ולו לפי שעה.

  יט וַיְהִי לְיָמִים מִיָּמִים, מצודת דוד: חולי זה ליווה לו מתחילת השנה עד סופה בלי הפסק, רלב"ג: זה היה ימים מהשנה השנית.

וּכְעֵת מצודת דוד: וכעבור 2 שנים במכאוב החולי יצאו מעיו החוצה לגמרי. צֵאת הַקֵּץ, רש"י: אותו קץ שאמר לו הנביא.

לְיָמִים שְׁנַיִם, יָצְאוּ מֵעָיו עִם חָלְיוֹ, וַיָּמָת, בְּתַחֲלֻאִים רָעִים; מצודת דוד: אחר שעברו עליו תחלואים רעים, מת. רש"י: כל ימיו היה ברעה ובתחלואים.

 מלבי"ם: התעוררו אז כל החוליים וימת מיתה מנוולת.

וְלֹא עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה, מצודת דוד: לא שרפו מיטתו וכלי תשמישו כדרך שהיו שורפים על המלכים.

רש"י: אע"פ שהיה צריך לאותו שרפה לפי שחלה בחוליים רעים ובשרו מסריח, לא חפץ הקב"ה שיעשו לו שרפה, וגם לא נקבר בקברות המלכים, כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָיו

כ בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, הָיָה בְמָלְכוֹ, מלבי"ם: זה כבר נאמר בפסוק ה', ובא לדייק, כי יהושפט המליך את יורם בנו 7 שנים לפני מותו, כמ"ש רש"י, והיה יורם אז בן 25, ובא להגיד שלא נחשב למלכותו רק מעת שהיה בן 32 שאחרי מות יהושפט, ופה בא להודיע שכלתה מלכותו בשנת 40 שאז מלך אחזיה.

וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וַיֵּלֶךְ, בְּלֹא חֶמְדָּה, מצודת דוד: יצא מהעולם בלא חמדה, וכל ימי חייו לא הייתה לו קורת רוח למלא חמדתו כי היה מעונה ומדוכא.

וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד, וְלֹא בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִיםֹ.