דברי הימים ב פרק יט א וַיָּשָׁב יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל בֵּיתוֹ בְּשָׁלוֹם לִירוּשָׁלִָם.
ב וַיֵּצֵא אֶל פָּנָיו, מצודת דוד: לקראתו, יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַחֹזֶה, וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט: הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר מצודת דוד: היתכן שהלכת לעזור לאחאב הרשע.
וּלְשֹׂנְאֵי ה' תֶּאֱהָב, וּבָזֹאת מצודת דוד: לכן יש עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה'.
ג אֲבָל דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ מצודת דוד: אך ה' לא יעזובך, כי נמצאו עמך דברים טובים המגינים עליך,
ומה הם הדברים הטובים: כִּי בִעַרְתָּ, מצודת ציון: פינוי מהעולם, הָאֲשֵׁרוֹת מִן הָאָרֶץ רש"י: וגם הסיר את הבמות וגו'.
וַהֲכִינוֹתָ לְבָבְךָ לִדְרֹשׁ הָאֱלֹוקִים רש"י: ככתוב: (ב' יז) כי לאלוקי אביו וגו'.
ד וַיֵּשֶׁב יְהוֹשָׁפָט בִּירוּשָׁלִָם, מצודת דוד: נמנע מעתה לבוא לבית אחאב.
וַיָּשָׁב וַיֵּצֵא מצודת דוד: יצא פעם בפעם אל העם, בָעָם מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד הַר אֶפְרַיִם וַיְשִׁיבֵם אֶל ה' אֱלֹוקֵי אֲבוֹתֵיהֶם.
ה וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים, רש"י: כשאמר לו החוזה דברים טובים נמצאו עמך, בא לו אצל ספר התורה, וראה כתוב: אבד תאבדון עד ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ונזכר שכתוב ב כי תשא שמות לד ואת מצבותם תשברון וגו',
וגם ראה שם כתוב שופטים ושוטרים תיתן לך (שם) מיד ויעמד שופטים מוחזקים בכל ערי יהודה לעיר ועיר, בָּאָרֶץ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת לְעִיר וָעִיר.
ו וַיֹּאמֶר אֶל הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים, מצודת דוד: הסתכלו טוב במעשה המשפט,
כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ מצודת דוד: אין המשפט מצוות אדם שתוכלו לכחש ולומר לפניו כן היה הדעת נוטה ולא במעל יצא המשפט מעוקל.
רש"י: אל תחשבו בלבבכם לומר: מה לנו אם אנו מטים את הדין לזכות את אוהבינו להטות דין דלים ולשאת פני עשירים הלא אין המשפט לה'.
לכן נאמר: לה'! אם חייבת את הזכאי, כאלו נטלת ולקחת משל בוראך, לכן תראו מה שתעשו והיה לבבכם בכל דין ודין כאלו הקב"ה עומד לפניכם.
ובסנהדרין מפורש: מה אתם עושים? כי לא לאדם תשפטו כי לה', ושמא יאמר הדיין מה לי ולצער הזה? ת"ל: ועמכם בדבר משפט, כלומר: מוטל עליכם לעשות, ואין לו לדיין לעשות אלא מה שעיניו רואות.
כִּי לַ ה' מצודת דוד: ה' יודע אם זה נעשה במעל אם בטעות הדעת, וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט, מצודת דוד: ה' עמכם בדבר המשפט לדעת תעלומות לב.
ז וְעַתָּה יְהִי פַחַד ה' עֲלֵיכֶם, מצודת דוד: כי הכל ידוע לפניו. יהי פחדו עליכם. שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ מצודת דוד: כתורה וכמצווה.
כִּי אֵין עִם ה' אֱלֹוקֵינוּ עַוְלָה, מצודת דוד: אין חפץ ה' במעשה העוולה, לעוול את המשפט ולשאת פנים במשפט ולקחת שוחד, וענש ייענש עליהם.
וּמַשֹּׂא פָנִים, מצודת ציון: נקרא כן על כי החייב מתבייש ונופל פניו כלפי הקרקע וכמ"ש ולמה נפלו פניך? בראשית ד והמסביר לו פנים, הוא כאילו נושא הפנים שנפלו.
וּמִקַּח שֹׁחַד, רש"י: והוא עמכם במשפט, לפיכך אינו רוצה שתעשו עול במשפט.
ח וְגַם בִּירוּשָׁלִַם הֶעֱמִיד רש"י: אע"פ שהוא בעצמו בירושלים.
יְהוֹשָׁפָט מִן הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, מצודת דוד: של בני ישראל, לְמִשְׁפַּט ה', מצודת דוד: לשפוט משפט ה' בדבר המצוות, וְלָרִיב מצודת דוד: בדבר שבין אדם לחברו.
וַיָּשֻׁבוּ, מצודת דוד: יהושפט ואשר עמו שבו אל ירושלים אחר שהעמיד שופטים בארץ, (ואף ששב לירושלים, עד לא העמיד בה שופטים מ"מ סמך העמדת השופטים בירושלים להעמדת השופטים בכל הארץ ואחר זה אמר ששב לירושלים עם כי שב מקודם).
יְרוּשָׁלִָם, רש"י: משפט נאמר על דיני ממונות, כמו: במדבר כ"ו והייתה לבני ישראל לחוקת משפט ולרוב נופל על דיני נפשות וחבלות כמו: שמות כ"א וכי יריבון אנשים וגו'.
ט וַיְצַו עֲלֵיהֶם, מצודת דוד: על שופטי ירושלים, לֵאמֹר כֹּה תַעֲשׂוּן רש"י: בשל זריזות וזהירות ולחוזק הוסיף נו"ן כ: בראשית ל"ב כה תאמרון לאדני לעשו.
וכה תדבקון עם נערותי עינך בשדה אשר יקצרון: רות ב וכמו עד אשר תדעין איך יפול דבר כי לא ישקט האיש וגו' שם ג'. בְּיִרְאַת ה' מצודת דוד: עשו את דבר המשפט, עשו אותה ביראת ה', בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם.
י וְכָל רִיב, מצודת דוד: אם יהיו שופטי הערים חולקים בדבר מה, יבואו לשאול את פיכם.
אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם בֵּין דָּם לְדָם, מצודת דוד: בין יהיו מחולקים בדבר משפט רצח, אם הוא דם מזיד או לשוגג יחשב.
רש"י: בין דם רציחת שוגג למזיד
בֵּין תּוֹרָה, מצודת ציון: מלשון הוראה ולמוד, לְמִצְוָה, מצודת דוד: בין בדבר הוראה באחת ממצות ה' שבין אדם למקום,
לְחֻקִּים מצודת דוד: אלו המצוות שניתנו כחוק מבלי טעם, וּלְמִשְׁפָּטִים מצודת דוד: בדברים שבין אדם לחברו.
וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם רש"י: את אחיכם, מצודת דוד: לעשות כפי שתורו להם.
וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַ ה', מצודת ציון: מלשון אשם וחטא. מצודת דוד: לעשות כמו שאמרו להם.
וְהָיָה קֶצֶף עֲלֵיכֶם מצודת דוד: אם לא תזהירו אותם, וְעַל אֲחֵיכֶם רש"י: לכן כה תעשון, והזהרתם את אחיכם. מצודת דוד: על שעמדו בדבריהם.
כֹּה תַעֲשׂוּן מצודת דוד: להזהירם בדבר זה.
וְלֹא תֶאְשָׁמוּ. רש"י: אם תקבלו את האזהרה לא יהיה לכם קצף ואף לא יהיה בשום דבר אשם עליכם הואיל ועשיתם חובתכם המוטל עליכם לעשות.
מצודת דוד: אם עשיתם את שלכם.
יא וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ מצודת דוד: אולי הוא עזריה הנזכר דברי הימים א ה. כֹהֵן הָרֹאשׁ עֲלֵיכֶם מצודת דוד: הוא הראש עליכם ויהיה לכל דבר ה' וכל דבר הקשה מכם תביאו אליו.
לְכֹל דְּבַר ה' וּזְבַדְיָהוּ בֶן יִשְׁמָעֵאל הַנָּגִיד לְבֵית יְהוּדָה לְכֹל דְּבַר הַמֶּלֶךְ, את פיו תשאלו בכל דבר הנוגע לחוק המלוכה.
וְשֹׁטְרִים, מצודת ציון: הרודים ונוגשים לקיים דברי השופטים. הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם מצודת דוד: לכל אשר תצום לכפות על העם את המשפט,
חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי ה' עִם הַטּוֹב. רש"י: עם עושה הטוב והישר. מצודת דוד: העושה הטוב והישר בעיני ה'.