פרק יד בספר מלכים א

פרק ידא בָּעֵת הַהִיא חָלָה אֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם, מהר"י קרא: לאחר התגלות נביא האמת לירבעם, חלה אֲבִיָּה, בֶן יָרָבְעָם, והתחילו להתקיים דברי הנביא, שצאצאי ירבעם יוכחדו מהעולם.

ב וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ: קוּמִי נָא, רד"ק: השורש ק.ו.ם = זריזות. וְהִשְׁתַּנִּית, תרגום: הזדרזי עתה ותתחפשי.

מצודות: ירבעם רצה שאשתו תתחפש כדי שלא יכירו אותה העוברים והשבים ולא ישאלו אותה שאלות, וכך לא יצטרך לומר להם מה אמר הנביא.

מלבי"ם: 2 סיבות שירבעם אמר לאשתו להתחפש: א. שאנשים לא יכירו אותה ולא יגידו שהוא דורש בנביאי ה' במקום לדרוש בעגלים.

ב. אם אחיה יכיר אותה, לא יאמר לה רק מה שיעלה בגורלו של הנער, אלא גם יאמר לה את דברי הנבואה על עם ישראל.

 וְלֹא יֵדְעוּ כִּי אַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם,

רד"ק: אשת ירבעם התחפשה כי לא רצתה שהנביא יידע שהיא אשת ירבעם.

רלב"ג: כדי שלא יידעו שאת אשת ירבעם, אשת המלך, ואחיה הנביא לא יכיר אותך ולא ינבא דברים רעים על בננו, בגלל שסר ליבי מאחרי ה'.

 וְהָלַכְתְּ שִׁלֹה הִנֵּה שָׁם אֲחִיָּה הַנָּבִיא, תרגום: תלכי לשילה שם נמצא אחיה השילוני.

 הוּא דִבֶּר עָלַי לְמֶלֶךְ עַל הָעָם הַזֶּה, מצודות: אחיה התנבא שאמלוך על ישראל, ולכן אני יודע שנבואותיו מתקיימות.

מלבי"ם: עונשו של ירבעם נגזר דווקא ע"י נביא שהמליך אותו.

כשם שגדולת אחיה באה מכך שניבא שירבעם ימלוך, כך הוא ירד מגדולתו אם ינבא רעות על ירבעם, כפי שקרה לשמואל עם שאול.

ג וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ, רד"ק: תיקחי למנחה לאחיה: עֲשָׂרָה לֶחֶם, תרגום: עשר ככרות לחם, וְנִקֻּדִים, מצודות: לחמים מתובלים בתבלינים ומיובשים.  רש"י: קליות מיובשים בתנור שמכינים מהם קמח. 

וּבַקְבֻּק דְּבַשׁ, מצודות: ובקבוק דבש.

מלבי"ם: מנחה זו אינה מתאימה למלך וע"י מנחה זו קיווה להטעות את אחיה שלא יידע שמי שעומדת מולו היא אשת ירבעם.

 וּבָאת אֵלָיו  לאחיה, הוּא יַגִּיד לָךְ מַה יִּהְיֶה לַנָּעַר, תרגום: אחיה יגיד לך מה יעלה בגורל הנער, בגורל בנה.

ד וַתַּעַשׂ כֵּן אֵשֶׁת יָרָבְעָם, תרגום: אשת ירבעם עשתה מה שירבעם אמר לה, וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ שִׁלֹה וַתָּבֹא בֵּית אֲחִיָּה, תרגום: אשת ירבעם הלכה מהר לבית אחיה בשילה,

 וַאֲחִיָּהוּ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת, תרגום: אחיה לא יכל לראות, כי היה עיוור. כִּי קָמוּ עֵינָיו, מצודות: כי אישוניו לא יכלו לזוז, והוא לא יכל לראות.

 מִשֵּׂיבוֹ, רד"ק: כי היה זקן.לעת זקנה לחות העין מתייבשת והעין מתקבעת בחור שלה ולא יכולה לזוז, והדבר גורם לעיוורון.

ה וַה' אָמַר אֶל אֲחִיָּהוּ ה' אמר לאחיה עוד לפני שאשת ירבעם הגיע אליו.

 הִנֵּה אֵשֶׁת יָרָבְעָם בָּאָה לִדְרֹשׁ דָּבָר מֵעִמְּךָ אֶל בְּנָהּ, תרגום: אשת ירבעם מגיעה כדי לשאול אותך שאלה לגבי בנה. כִּי חֹלֶה הוּא, תרגום: כי הוא חולה.

 כָּזֹה וְכָזֶה תְּדַבֵּר אֵלֶיהָ, מצודות: כך וכך תאמר לה. וִיהִי כְבֹאָהּ, תרגום: כאשר אשת ירבעם נכנסה לבית אחיה.

 וְהִיא מִתְנַכֵּרָה, מצודות: מחופשת לנכרית, כאילו אינה אשת ירבעם.

ו וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲחִיָּהוּ אֶת קוֹל רַגְלֶיהָ בָּאָה בַפֶּתַח, תרגום: כאשר אחיה שמע את קול צעדי אשת ירבעם בשער הבית, וַיֹּאמֶר לאשת ירבעם:

 בֹּאִי אֵשֶׁת יָרָבְעָם לָמָּה זֶּה אַתְּ מִתְנַכֵּרָה, מצודות: בואי אשת ירבעם, מדוע את עושה עצמך כנכרית, כאילו שאין את אשת ירבעם.

 מצודות: אחיה אמר לאשת ירבעם שהיא לא צריכה להתחפש כי הנבואה תישאר ביניהם ולא תתפרסם.

מלבי"ם: רצית שלא אנבא נבואה על עם ישראל, אך התחפשת לשווא, כי בכל מקרה אני שלוח להתנבא גם על עם ישראל.

וְאָנֹכִי שָׁלוּחַ אֵלַיִךְ קָשָׁה, מצודות: הרי ה' אמר לי לומר לך דברי נבואה קשים, ואין טעם שתתחפשי, כי אני יודע שאת אשת ירבעם.

ז לְכִי אִמְרִי לְיָרָבְעָם, תרגום: לכי ואמרי לירבעם: כֹּה אָמַר ה' אֱלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל: יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם,

מצודות: כעונש על כך שרוממתי אותך מכל העם, וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, תרגום: ומיניתי אותך למלך על עם ישראל.

ח וָאֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מִבֵּית דָּוִד, תרגום: קרעתי את המלכות מצאצאי דוד.

 וָאֶתְּנֶהָ לָךְ, תרגום:  ונתתי לך את המלכות שקרעתי מצאצאיו, וְלֹא הָיִיתָ כְּעַבְדִּי דָוִד אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְוֹתַי, תרגום: ואתה לא היית כמו דוד שקיים את מצוותיי.

 וַאֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרַי בְּכָל לְבָבוֹ לַעֲשׂוֹת רַק הַיָּשָׁר בְּעֵינָי, תרגום: דוד גם הלך אחריי בכל ליבו לעשות רק את המעשים שישרו בעיניי.

ט וַתָּרַע לַעֲשׂוֹת מִכֹּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, לא רק שלא היית כמו דוד, או אפילו כמו שלמה, אלא היית הגרוע מכל המלכים שמלכו על ישראל לפניך.  

רלב"ג: שלמה לא חטא באמת בעבודה זרה, אחרת לא היה שייך לומר שירבעם חטא יותר ממנו.

מצודות: אחיה רמז כאן ל 2 מלכים: שלמה ורחבעם שמהם נקרעה המלכות.

 וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמַסֵּכוֹת לְהַכְעִיסֵנִי, מצודות:ואתה עשית עבודה זרה ופסלים העשויים ממתכת כדי להכעיסני.

 וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ, ואילו אותי השלכת מאחוריך, כאדם המשליך חפץ שאינו רוצה לראותו. לא רצית לקיים כלל את מצוותיי.

תרגום: לא רצית כלל לראות את עבודת ה' ולכן השלכת אותה אל מעבר לגבך.

י לָכֵן, תרגום: מיניתי אותך למלך ואתה חטאת ועבדת עבודה זרה, לכן הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל בֵּית יָרָבְעָם, תרגום: אני הולך להביא על צאצאיך פורענות,

פורענות זו תכלול את הדברים הבאים: וְהִכְרַתִּי לְיָרָבְעָם מַשְׁתִּין בְּקִיר, מצודות: אשמיד את כל הזכרים מצאצאי ירבעם.

 רד"ק: הכוונה היא שאפילו הכלב שדרכו להיות משתין בקיר יושמד.

עָצוּר מצודות: ואכרית את עשרו של ירבעם שעצור ונמצא בביתו, וְעָזוּב, מצודות: ואכרית את הצאן והמקנה ששייך לירבעם ונמצא בשדות.

רד"ק: עָצוּר וְעָזוּב, גם דברים שלא יושמדו מיד בתחילת הפורענות. 

רש"י: עָצוּר, מי שיש לו מישהו שיחזיק בידו, וְעָזוּב, מי שאין לו אפילו אדם אחר שיחזיק בידו. 

רלב"ג: עָצוּר, מה שבידי האדם וְעָזוּב אדם שנתון בידי אדם אחר.

 בְּיִשְׂרָאֵל, תרגום: לפני כל ישראל, ההשמדה תהיה בפרסום גדול וכולם יראו זאת.

 מלבי"ם: עָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל, הם אלה שישמידו כל משתין בקיר מבית ירבעם. 

 וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ, מצודות: אפנה את צאצאי ירבעם מהעולם, כאדם המפנה גללים עד הסוף ולא משאיר מהם דבר, כך אשמיד לגמרי את בית ירבעם.

רש"י: האדם שאוכל משמיד את האוכל שבפיו והופך אותו להיות גָּלָל, כך ה' ישמיד את בית ירבעם.

 רד"ק: הַגָּלָל אינו צואה, אלא הוא השן שאוכל את האוכל ומבעיר אותו.

יא הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, מצודות: צאצאי ירבעם שימותו בעיר, המיושבת – הכלבים יאכלו את נבילותיהן.

וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם, תרגום: וצאצאי ירבעם שימותו בשדה, שאינו מיושב ואין שם כלבים –  יאכלו העופות את נבילותיהם.

 כִּי ה' דִּבֵּר, מצודות: כי כך אמר ה', וביד ה' לקיים את מה שהוא גזר.

יב וְאַתְּ קוּמִי לְכִי לְבֵיתֵךְ, תרגום: את קומי וחזרי לביתך. בְּבֹאָה רַגְלַיִךְ הָעִירָה, תרגום: כאשר רגלייך ייכנסו דרך שער העיר תרצה.

 וּמֵת הַיָּלֶד, תרגום: הנער, אביה, ימות.

יג וְסָפְדוּ לוֹ כָל יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אֹתוֹ, תרגום: כל עם ישראל יספוד ויקבור את אביה. כִּי זֶה לְבַדּוֹ יָבֹא לְיָרָבְעָם אֶל קָבֶר, מלבים: כי אביה הוא היחיד מצאצאי ירבעם שיזכה להיקבר בקבר שהכין ירבעם למשפחתו.

 יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב  אֶל ה' אֱלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֵית יָרָבְעָם, מצודות: כי מכל צאצאי ירבעם, רק בו נמצאה זכות.

 פה לא מפורש מהי זכות זו, אך חז"ל כתבו בבלי, מועד קטן (דף כח' עמוד ב') שירבעם מינה את אביה שישמור שב"י לא יעלו לבית המקדש, ואביה לא שמע בקול אביו, ובמקום למנוע מהם לעלות לבית המקדש, הוא גם עלה לשם בעצמו.

יש מחלוקת בפרשנים האם הכוונה שאביה עצמו היה שומר ובזמן שמירתו הוא עלה לבית המקדש, או שאביה היה ממונה על השומרים וביטל אותם.

 רלב"ג: אולם, חוץ מזכות זו, לא היו לאביה זכויות נוספות, אחרת הוא היה זוכה למלוך אחרי אביו ולגמול נוסף על היותו נקבר ומוספד.

יד וְהֵקִים ה' לוֹ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, תרגום: ה' יקים מלך אחר שימלוך על ישראל. אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרָבְעָם זֶה הַיּוֹם, רלב"ג: מלך שיכרית את צאצאי ירבעם שכבר נולדו, כלומר שהפורענות הולכת להתממש בהקדם.

 וּמֶה גַּם עָתָּה, מצודות: וגם את צאצאיו שייוולדו מעכשיו.

מהר"י קרא: ביום זה הקב"ה מינה מישהו שיכרית את כל צאצאי ירבעם.

טו וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל, תרגום: ה' יכה גם את ב"י, כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם, רלב"ג: כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם, כהכאת קנה רך הנמצא במים, רך, ואם מכים אותו מכה קטנה, הוא מתנדנד ומכה את הקנה הקרוב אליו, כך גם במכה קטנה שה' יכה את העם, תהיה פורענות גדולה. 

 מהר"י קרא: כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם, כשם שהקנה שמוכה, זז כל הזמן במים, כך לעם ישראל לא יהיה מנוח אפילו לאחר שיגלו.

 רד"ק: הקנה שמקבל מכה ונע במים אינו נעקר ממקומו ולכן אפילו בשעת קלקלת עם ישראל, העונש שיבוא עליהם יהיה כך שהפורענות לא תהיה שלמה.

תרגום יונתן: יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם, עצים שהיו לחים והיו להם ענפים רבים.

וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם, מצודות: ה' יעקור את ב"י מעל אדמת הארץ שנתן לאבותיהם.

 וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר, מצודות: ה' יפזר את ישראל מעבר לנהר גוזן הגדול והמוכר בימיהם,

רד"ק: וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר, פיזור מעבר לנהרות כוש. זו הייתה הגלות הראשונה שהגלה מלך אשור את ישראל.

 מהר"י קרא: וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר, מעבר לנהר פרת.

רד"ק:  צרה זו שתבוא עתה תהיה קלה מפורענויות אחרות שיבואו בהמשך.

מלבי"ם: יש כאן הדרגה בעונש לעם ישראל, ועונשם ילך ויגבר עד שיוגלו.

בימי חזאל עם ישראל יוכה.

בימי פקח עם ישראל ייעקר מאדמתו ע"י מלך אשור.

בימי הושע בן אלה עם ישראל יפוזר מעבר לנהר. אז פיזר אותם סנחריב אל מעבר לנהר.

 יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם, מצודות: בשל האשרה שעשו, אילן שעבדו לעבודה זרה.

 מַכְעִיסִים אֶת ה', מצודות: מי שעובד את האשרה, מכעיס את ה', וכעונש, תבוא פורענות על העם. 

מלבי"ם: לו היו חוטאים רק בעגלים, לא היו נענשים בגלות, כי היו אנוסים לעבוד את העגלים בגלל רצון ירבעם. אך בגלל שעבדו גם את האשרה, הם ייענשו בגלות.

מלבי"ם: הכנעניים עשו את ההקדש ואת כל התועבות, אלא שהטענה על עם ישראל היא שלא מיחו בהם.

טז וְיִתֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל, רד"ק: ה' יקלל את ישראל בגלל 2 סיבות: בִּגְלַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא, מצודות: בגלל חטאי ירבעם.

וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, מצודות: בגלל חטאים ירבעם שהחטיא את ישראל: עשיית 2 עגלי הזהב.

יז וַתָּקָם אֵשֶׁת יָרָבְעָם וַתֵּלֶךְ מהרגע שבנה חלה, וירבעם שלח אותה לאחיה השילוני, האישה לא דיברה, היא שתקה גם כששבה ושמעה כי בנה מת.

וַתָּבֹא תִרְצָתָה, מצודות: אשת ירבעם חזרה לתרצה, שם הייתה עיר הבירה של ירבעם.

 רד"ק: שם חלה אביה. במשך הזמן העביר ירבעם את מקומו משכם לתרצה.

 מוכח שאביה בן ירבעם היה חולה בתרצה, וכתב שייתכן שעד אז העביר ירבעם את עיר הבירה שלו לתרצה או שפשוט אביה נהיה חולה בעיר תרצה.

הִיא בָּאָה בְסַף הַבַּיִת, מצודות: אשת ירבעם רק דרכה על מפתן הבית המוגבה מעט מהקרקע.

 וְהַנַּעַר מֵת, מצודות: הנער, אביה, מת. אחיה אמר לאשת ירבעם שמיד כשהיא תגיע אל העיר אביה ימות, וכנראה שבית ירבעם היה בקצה העיר, כך שכאשר אשתו של ירבעם נכנסה אל העיר, מיד נכנסה לביתה.

רלב"ג: לא היה הפרש זמן בין כניסתה של אשת ירבעם לעיר ובין כניסתה לבית, הכל קרה מהר מאוד.

 רד"ק: כשנכנסה אשת ירבעם אל העיר הפך אביה להיות חולה אנוש וכשנכנסה אל הבית הוא מת מיד. 

מלבי"ם: אביה מת כשהיא נכנסה אל העיר והדבר נודע לה כשנכנסה לביתה.

יח וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל, תרגום: כל בני ישראל קברו והספידו את אביה.

 כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֲחִיָּהוּ הַנָּבִיא, תרגום: כמו שניבא אחיה הנביא.

יט וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם אֲשֶׁר נִלְחַם, מצודות: שאר מעשי ומלחמות ירבעם שעשה ונלחם שאינם מוזכרים בספר מלכים. וַאֲשֶׁר מָלָךְ, מצודות: וכן ענייני המלוכה שתיקן ירבעם שאינם מוזכרים בספר מלכים. הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, מצודות: כתובים בספר מיוחד שכתבו בו את מעשי המלכים.

לכל מלך היה מעין ספר זיכרונות, ושם כתבו את כל מעשי המלך. בספר מלכים נכתבו רק נבואות שהוצרכו לדורות.

כ וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יָרָבְעָם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, תרגום: ירבעם מלך על ישראל במשך 22 שנה. וַיִּשְׁכַּב עִם אֲבֹתָיו, מת.

וַיִּמְלֹךְ נָדָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו, תרגום: נדב, בן ירבעם מלך על ישראל במקום ירבעם.

כא וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה, תרגום: רחבעם בן שלמה מלך על יהודה במקביל לירבעם שמלך על ישראל.

 בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ, תרגום: רחבעם היה בן 41 כשהתחיל למלוך.

 וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם, תרגום: רחבעם מלך במשך 17 שנים בירושלים. הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר ה' לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, רש"י: ירושלים, העיר שה' בחר בה מתוך כל ערי עם ישראל, כדי להשרות בו את שכינתו. ולמרות שרחבעם מלך בעיר הקודש, הוא עדיין עשה הרע בעיני ה'.

 וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית, מצודות: רחבעם הרשיע כי למד ממעשי אימו נעמה העמונית.

כב וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינֵי ה', תרגום: ממלכת יהודה עשתה מעשים שהיו רעים בעיני ה'.

 וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם בְּחַטֹּאתָם אֲשֶׁר חָטָאוּ,

מצודות: ממלכת יהודה הרגיזה את ה' יותר ממה שעם ישראל הרגיז את ה' בימי השופטים. בזמן רחבעם, עבדה ממלכת יהודה יותר עבודה זרה מהעבודה הזרה שעבדו ב"י בימי השופטים.

כג וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים, מצודות:  בממלכת ישראל בנו במות, מצבות ועצי אשרה, גם ביהודה בנו דברים כאלה, לעבודה זרה. במה היא מזבח, מצבה היא מזבח הבנוי מאבן אחת, ואשרה היא עץ שעבדו לעבודה זרה.

 עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה, מלבי"ם: נטעו עצי אשרות על כל גבעה גבוהה. וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, תרגום: ותחת כל עץ שמראהו יפה.

מלבי"ם: אנשי ממלכת יהודה בנו מזבחות ובמות. 

כד וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ, מצודות: בממלכת יהודה היו גם חטאים הקשורים לצניעות שבין איש לאישה.

 עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מצודות: אנשי ממלכת יהודה עשו את כל המעשים המתועבים שעשו העמים שה' גירש מהארץ.

השווה את חומרת החטאים שעשו אנשי ממלכת יהודה לחומרת החטאים שעשו 7 העמים שה' גירש מפניהם כשנכנסו לארץ בתקופת יהושע.

כה וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, תרגום: בשנה החמישית למלכות רחבעם על יהודה.

 עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם, תרגום:  שישק מלך מצרים עלה להילחם בירושלים.רש"י: שִׁישַׁק הוא פרעה נכה, ונקרא שִׁישַׁק כי היה שוקק ומתאווה לכיסא השן שבנה שלמה המלך, ועכשיו הוא ניצל את מות שלמה לצאת למלחמה ולהשיג את הכיסא.

כו וַיִּקַּח, רש"י: במהלך המלחמה, שישק מלך מצרים לקח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה'  שהיו בבית המקדש, וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ  שהיו בבית רחבעם, וְאֶת הַכֹּל לָקָח וגם את כיסא השן של שלמה.

 מצודות: שִׁישַׁק לקח את הכל. אח"כ כתוב שלקח גם את המגינים.

וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה, תרגום: וכן לקח שישק את המגינים שעשה שלמה שהיו עשויים מזהב.

כז וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת, תרגום: רחבעם עשה מגיני נחושת במקום מגיני הזהב ששישק לקח.

 וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים, מצודות: רחבעם הפקיד את מגיני הנחושת בידי שרים שנקראים שָׂרֵי הָרָצִים.

 הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ, מזכיר את טכס החלפת המשמרת של משמר המלך באנגליה. תרגום: שרי הרצים היו שומרים על שער בית רחבעם.

כח וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית ה', תרגום: בכל פעם שרחבעם נכנס לבית המקדש. רד"ק: אמנם למדנו שרחבעם וממלכת יהודה עבדו עבודה זרה, אך בספר דברי הימים מסופר שכאשר שישק מלך מצרים עלה להילחם בממלכת יהודה, רחבעם ויהודה חזרו בתשובה, וזו הסיבה שתוצאות המלחמה לא היו חמורות כ"כ.

 יִשָּׂאוּם הָרָצִים, מצודות: שרי הרצים נשאו את המגינים כדי שיוכלו להגן על רחבעם מחשש שאויב יתקוף אותו בפתאומיות.

 וֶהֱשִׁיבוּם אֶל תָּא הָרָצִים, מצודות: לאחר שרחבעם היה נכנס לבית המקדש, הניחו הרצים את המגינים בחדר שהיה מיוחד להם שנקרא תָּא הָרָצִים.

 רש"י: הרצים היו נושאים את המגינים כדי לכבד את רחבעם, ולאחר שנגמר טקס כניסתו לבית המקדש, היו מכניסים את המגינים לתָּא הָרָצִים. 

רלב"ג: בתָּא הָרָצִים, המגינים נשמרו טוב יותר, ולכן היו מניחים שם את המגינים.

כט וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה, מצודות: שאר דברי ומעשי רחבעם, כתובים בספר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה, ספר הזיכרונות שכתבו מלכי יהודה לדורותיהם.

ל וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים, מצודות: הייתה מלחמה תמידית בין רחבעם לירבעם. בתחילת מלכותו, שמעיה הנביא מנע מרחבעם להילחם נגד ירבעם ורחבעם שמע בקול הנביא, אך אח"כ היו מלחמות נוספות בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה.

לא וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו, תרגום: רחבעם מת. וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד,

 וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית. מלבי"ם: פרט זה נזכר כאן שוב כדי להדגיש שלאורך כל חיי רחבעם, אימו ניסתה להסית אותו לעבודה זרה, אך לקראת סוף חייו, רחבעם חזר בתשובה והוא כבר לא עבד עבודה זרה.

מצודות: פרט זה נזכר כאן שוב כי עד יום מות רחבעם היה דומה במעשיו לנעמה העמונית.

אך כתוב בספר דברי הימים ב' פרק יב' שרחבעם חזר בתשובה. ואולי יש לומר שרחבעם חזר בתשובה אך אח"כ חזר לעבוד עבודה זרה, אך תמוה שבעל המצודות לא התייחס בספר דברי הימים כלל לחזרתו בתשובה של רחבעם.

וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ תַּחְתָּיו, אֲבִיָּם בנו של רחבעם מלך במקומו על ישראל.