פרק יג א וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה, רש"י: נביא זה הוא עידו הנביא.
בִּדְבַר ה' אֶל בֵּית אֵל, מלבי"ם: ההשגחה סובבה שעידו הנביא יגיע בדיוק בזמן שירבעם הקטיר על גבי המזבח.
וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר, תרגום: כשהנביא הגיע בשליחות ה' לבית אל, ירבעם עמד על המזבח והקטיר את הקטורת.
מצודות: בעוד ירבעם עמד על המזבח להקטיר, הגיע נביא מיהודה שבא בשליחות ה' לבית אל.
ב וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ, רש"י: כפילות המילה מִּזְבֵּחַ – כנגד 2 מזבחות שבנה ירבעם, אחד בבית אל והשני בדן.
בִּדְבַר ה', תרגום: הנביא התנבא על המזבח בדבר הנבואה שקיבל מה'.
וַיֹּאמֶר: מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ, מצודות: מזבח מזבח! הנביא כאילו מסר למזבח את דברי הנבואה.
למה לא מסר את הנבואה למלך? אולי בגלל כבוד המלכות. כֹּה אָמַר ה': הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד
רלב"ג: הנבואה כתובה בלשון הווה כי הנביאים ראו את דברי הנבואה כאילו הם מתקיימים בהווה.
יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, מצודות: בעתיד ייוולד בן מצאצאי דוד שייקרא בשם יֹאשִׁיָּהוּ.
וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, תרגום: יאשיהו יקריב על המזבח את הכוהנים ששימשו איתך והקטירו עליך קטורת.
וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׁרְפוּ עָלֶיךָ, רד"ק: וכן ישרפו על המזבח עצמות בני אדם שעבדו עבודה זרה, במקום עצמות בעלי החיים שמקריבים עכשיו.
בשם חז"ל: עתידים להקריב על גבי המזבח את עצמות ירבעם.
ג וְנָתַן בַּיּוֹם הַהוּא מוֹפֵת, מצודות: הנביא אמר את דברי נבואתו, וגם נתן מופת כדי להראות שדבריו יתקיימו.
לֵאמֹר: זֶה הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה', רש"י: זה המופת שאמר ה'. הנביא אמר שכשהעם יראה שהמופת יתקיים, הם יידעו שה' באמת ניבא שבעתיד ישרפו על המזבח עצמות עובדי עבודה זרה.
הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר עָלָיו, תרגום: המופת: המזבח יתבקע מאליו לשניים, והדשן, שאריות הקורבנות, יישפכו מעל גבי המזבח.
מלבי"ם: נבואה שמעשה מצטרף אליה, לא ניתן לבטל את הנבואה.
ד וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹוקִים אֲשֶׁר קָרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל, תרגום: כאשר ירבעם שמע את מה שאמר הנביא למזבח בבית אל,
וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, מצודות: ירבעם הושיט את ידו מעל המזבח לצוות על משרתיו שיתפסו את הנביא.
לֵאמֹר: תִּפְשֻׂהוּ! וַתִּיבַשׁ יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו, וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו, רד"ק: היד שירבעם הושיט נהייתה משותקת.
תרגום: ירבעם לא יכל להחזיר את היד למצבה הרגיל, והיא נשארה מושטת באוויר.
ה וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע, תרגום: המזבח שבבית אל נבקע לשניים. וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ, תרגום: ושאריות הקורבנות שהיו על המזבח, נשפכו מעל המזבח.
כַּמּוֹפֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹוקִים בִּדְבַר ה', תרגום: כמו המופת שנתן הנביא לירבעם על פי דבר ה'.
ו וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹוקִים: חַל נָא אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹוקֶיךָ
רד"ק: הדגיש את דברי ירבעם אֱלֹוקֶיךָ ולא אלוהיי, ומכאן שירבעם לא חזר בתשובה באמת.
וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי, תרגום: ירבעם ביקש מנביא: בקש עכשיו מה' והתפלל עליי.
וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי, מצודות: תתפלל עליי שהיד שלי תתרפא, ואוכל להחזירה אליי, והיא לא תהיה עוד משותקת.
וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹוקִים אֶת פְּנֵי ה' הנביא ביקש מה' לבטל את שיתוק ידו של ירבעם, כי פחד מירבעם.
וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו, מצודות: בעקבות תפילת הנביא, ירבעם יכל להחזיר את ידו.
וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה, מצודות: וידו של ירבעם חזרה להיות כפי שהייתה לפני השיתוק.
רש"י: היד הייתה כבראשונה, למרות שלא חזר בתשובה ועדיין הקטיר עם ידו על המזבח בבית אל.
רלב"ג: ירבעם נענה כדי שיחזור בתשובה כשיראה את כל המופתים. מלבי"ם: כדי שיוכיח שיכול לעשות דבר והיפוכו.
ז וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹוקִים: בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה, תרגום: היכנס איתי לביתי ותאכל שם סעודה.
וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת, מצודות: ובביתי אתן לך מתנה.
ח וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹוקִים אֶל הַמֶּלֶךְ, תרגום: הנביא ענה לירבעם: אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ, תרגום: גם אם תיתן לי חצי מביתך במתנה,
לֹא אָבֹא עִמָּךְ, תרגום: איני יכול להיכנס איתך לביתך. וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, תרגום: וכן לא אוכל סעודה ולא אשתה מים במקום הזה, בבית אל.
ט כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר ה', מצודות: כי כך ציווה אותי המלאך על פי צוו ה', לֵאמֹר: לֹא תֹאכַל לֶחֶם, = דברי מאכל שונים. תרגום: אל תאכל כל מאכל בבית אל.
רד"ק: נאסר עליו לאכול ולשתות כדי שיידעו שנכנס רק להתרות בהם, ולולי זה, אסור להיכנס לעיר של ע"ז.
רלב"ג: שיידעו שאין בהם כל תועלת, אפילו להאכיל את הנביא ולתת לו לשתות.
וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם, תרגום: ואל תשתה מים בבית אל, וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ, מצודות: ואל תחזור למקומך באותה הדרך שבה הלכת לבית אל.
מלבי"ם: תחילה חשב הנביא שירבעם נמצא בשכם ולכן הלך תחילה לשכם. לכן אמר לירבעם שהוא לא יחזור בדרך שבה הגיע, כי אינו צריך לעבור דרך שכם.
י וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר, תרגום: הנביא חזר לביתו בדרך שונה מהדרך שבה הגיע לבית אל.
וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל בֵּית אֵל, תרגום: וגם לא חזר לביתו באותה דרך שבה הגיע לבית אל.
רד"ק: נאסר עליו לחזור באותה דרך כדי שלא יידעו מהי הדרך שבה יש ללכת אל בית אל.
רלב"ג: לא תחזור באותה דרך כדי להראות שבהליכתו לא הייתה כל תועלת, כי ישראל לא חזרו בתשובה.
יא וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית אֵל, רש"י: היה נביא שקר זקן שישב בבית אל, מדברי חז"ל נראה שהכוונה לאחד מנביאי הבעל, בבליסנהדרין דף קד' ע' א'.
רש"י: מקום מגורי נביא השקר היה העיר שומרון.
רד"ק: חז"ל מזהים נביא זה עם אחד הנביאים הבאים: מיכה, אמציה הכהן בית אל, עידו הנביא, יונתן בן גרשם. בבלי, סנהדרין דף קד' עמוד א'.
ב. נביא זה ישב בעיר שומרון ולאחר מכן עבר לבית אל.
וַיָּבוֹא בְנוֹ, תרגום: בנו של נביא השקר בא אליו. וַיְסַפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אִישׁ הָאֱלֹוקִים הַיּוֹם בְּבֵית אֵל, תרגום: בנו של נביא השקר סיפר לו את כל מה שהיה עם הנביא בבית אל.
אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל הַמֶּלֶךְ, תרגום: וכן סיפר הבן לאביו את כל הדברים שאמר הנביא מיהודה לירבעם.
וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם גם שאר בני נביא השקר סיפרו את הדברים לאביהם. תחילה, רק אחד הבנים התחיל לספר, אך אחר כך גם שאר אחיו סיפרו לו.
יב וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם שאל: אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ, תרגום: באיזו דרך הלך אותו איש אלוקים? וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹוקִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה, מצודות: בני נביא השקר הראו לאביהם את הדרך שבה הלך הנביא מיהודה.
רד"ק: בני הנביא ראו קודם בעצמם את הדרך בה הלך הנביא ורק אח"כ הלכו וסיפרו לאביהם.
מלבי"ם: היו רק 2 דרכים ליהודה, ומכיוון שידע שנביא האמת לא חוזר באותה דרך שבה הגיע, ידע בוודאות שהלך בדרך השנייה.
יג וַיֹּאמֶר נביא השקר אֶל בָּנָיו: חִבְשׁוּ לִי הַחֲמוֹר, מצודות: שימו לי אוכף על גבי החמור, והכינו אותו ליציאה לדרך.
וַיַּחְבְּשׁוּ בני נביא השקר לוֹ הַחֲמוֹר, וַיִּרְכַּב עָלָיו, תרגום: נביא השקר רכב על חמורו כדי להספיק ולפגוש את נביא האמת.
יד וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹוקִים, תרגום: נביא השקר הלך באותה הדרך שבה הלך נביא האמת כדי לפוגשו.
וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה, רלב"ג: נביא השקר מצא את נביא האמת יושב מתחת לעץ אלה כדי ליהנות מהצל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אל נביא האמת:
הַאַתָּה אִישׁ הָאֱלֹוקִים אֲשֶׁר בָּאתָ מִיהוּדָה, תרגום: האם אתה הוא הנביא שבא מיהודה? וַיֹּאמֶר: אָנִי!
טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו לנביא האמת: לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם, תרגום: בוא איתי לביתי ותאכל שם סעודה.
טז וַיֹּאמֶר לנביא השקר: לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבוֹא אִתָּךְ, תרגום: איני יכול לחזור איתך לביתך וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בבית אל.
מלבי"ם: בנבואה שנאמרה לנביא האמת, יש ספק בשני דברים.
הראשון: האם הציווי היה שלא לחזור בכלל לבית אל, ולא ללכת בכלל באותה דרך בה הלך, ולפי זה היה אסור לנביא האמת לחזור עם נביא השקר, או שמא הנבואה הייתה שעליו לחזור מבית אל ליהודה בדרך אחרת ממה שבא אליה, אך יהיה מותר לו לחזור לבית אל, למשל אם שכח משהו.
גם לגבי הנבואה שאסור לו לאכול ולשתות ניתן לפרשה ב 2 דרכים:
או שהאיסור הוא תמידי, או שהאיסור נאמר רק כל עוד נביא האמת היה בבית אל, אך לאחר שיצא מבית אל, יהיה מותר לו לחזור ולאכול ולשתות בבית אל.
נביא השקר פשוט הכריע את דברי הנבואה בשתי האפשרויות לקולא.
יז כִּי דָבָר אֵלַי בִּדְבַר ה', מצודות: איני יכול לחזור איתך ולאכול סעודה בביתך, כי המלאך אמר לי בציווי ה',
מלבי"ם: הנביא לא אמר: כך אמר לי הקב"ה, כי נביא האמת עצמו הסתפק מה הייתה נבואתו המדויקת של ה'.
לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ בָּהּ, תרגום: המלאך: אסור לך לאכול סעודה או לשתות מים בבית אל, וכן אסור לך לחזור ליהודה באותה דרך שבה הגעת לבית אל.
רד"ק: בגלל שלא עשה כן, מיתתו הייתה בידי שמים.
יח וַיֹּאמֶר לוֹ לנביא האמת: גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ, תרגום: גם אני נביא בדיוק כמוך.
מלבי"ם: בני נביא השקר אמרו לו שכאשר נביא האמת דיבר עם ירבעם הוא לא אמר "שם" ו"בה" וזאת בניגוד כשדיבר עם נביא השקר, כשהוסיף נביא האמת מילים אלה, ומכאן שגם נביא האמת ידע שניתן לפרש את דברי הנבואה בשני אופנים, נביא השקר אמר לנביא האמת שצריך לפשוט את הנבואה לקולא.
וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר ה', תרגום: ומלאך ה' אמר לי בשם ה'. לֵאמֹר: הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם תחזיר את נביא האמת לביתך,
והוא יאכל סעודה וישתה מים. כִּחֵשׁ לוֹ, מצודות: נביא השקר שיקר לנביא האמת, ובאמת לא התגלה אליו אף מלאך.
רלב"ג: נביא האמת היה צריך להבין שה' לא יחזור בו מדברי נבואתו האוסרים לאכול ולשתות בבית אל שהרי ה' אינו חוזר בו מדברי נבואה.
יט וַיָּשָׁב אִתּוֹ, תרגום: נביא האמת חזר עם נביא השקר לביתו, וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ, תרגום: נביא האמת אכל סעודה בבית נביא השקר.
וַיֵּשְׁתְּ מָיִם, תרגום: וכן שתה נביא האמת מים בבית נביא השקר.
כ וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן, תרגום:כאשר נביא השקר ונביא האמת ישבו יחד לאכול סעודה.
וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ, מצודות: היה דבר נבואה מה' לנביא השקר. נביא השקר לא זכה עד עתה לנבואה, כי היה נביא שקר, אך מכאן אמרו חז"ל גדולה לגימה ששתו יחד נביא השקר ונביא האמת, שגרמה להשראת השכינה אפילו בנביאי הבעל,נביאי השקר.
רד"ק: הנבואה לא נאמרה לנביא האמת כי המרה את פי ה'. ויש פירוש שהנבואה כן ניתנה לנביא האמת.
רלב"ג: נביא השקר זכה לנבואה כנראה בהקיץ, כשם שבלעם זכה לנבואה בהקיץ. ב. הקב"ה גלגל את הדברים שנביא השקר יאמר נבואה לנביא האמת בתור עונש לנביא האמת, כי הוא לא היה צריך להקשיב לקול נביא השקר, גם אם היה נביא אמת. הנבואה באה ע"י נביא שקר כי בעצם הנבואה לנביא השקר הייתה משום עונש לנביא האמת.
מלבי"ם: נביא השקר התנבא כדי שיוכל אח"כ לספר שהעונש אכן התקיים.
רלב"ג: נביא השקר לא נענש על השקר שאמר ונביא האמת כן נענש על ששמע בקולו, כי ה' הסתיר פניו ממנו ונתן לו יכולת לחטא, כמו שהקב"ה העניש את רחבעם מיד ואילו לירבעם האריך אף.
כא וַיִּקְרָא אֶל אִישׁ הָאֱלֹוקִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה, קרא אל נביא האמת. תרגום: נביא השקר התנבא על נביא האמת. לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה':
יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי ה', מצודות: בגלל שהמרת את פי ה', וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹוקֶיךָ, תרגום: לא קיימת את הצוו שה' ציווה אותך שלא תאכל לחם ולא תשתה מים בבית אל.
רד"ק: נביא האמת הוטעה ע"י נביא השקר, כי נביא השקר אמר לו בשם ה' שעליו לחזור ולאכול בביתו, אך יש כאן תביעה על נביא האמת שהיה עליו לחקור ולשאול אם נביא השקר הוא נביא אמת או לא, לפני שקיבל את דבריו.
כב וַתָּשָׁב, תרגום: חזרת לבית אל, וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תֵּשְׁתְּ מָיִם, תרגום: ואכלת סעודה ושתית מים במקום שציוויתי אותך שלא לאכול בו סעודה ולא לשתות בו מים.
מלבי"ם: עיקר העונש בא על שאכל ושתה ולא על שחזר בדרך.
לֹא תָבוֹא נִבְלָתְךָ אֶל קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ העונש: גופתך לא תגיע לקבר אבותיך, לא תצליח לחזור חזרה לארץ יהודה, ותמות בדרך.
כג וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלוֹ לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ, למרות הנבואה שזה עתה שמע, נביא האמת המשיך לאכול ולשתות בבית נביא השקר.
תרגום: לאחר שנביא האמת אכל סעודה ושתה בבית נביא השקר, וַיַּחֲבָשׁ לוֹ הַחֲמוֹר לַנַּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ, נביא האמת הגיע ברגל, וגם אחרי ששמע את הנבואה האחרונה, הסכים לקבל מנביא השקר חמור להמשך מסעו.
מצודות: נביא השקר חבש את החמור, תלה את האוכף על החמור, כדי שנביא האמת יוכל לחזור לביתו.
מלבי"ם: עבירה גוררת עבירה. נביא האמת היה צריך לחשוב שאם הקב"ה אסר עליו לאכול ולשתות בבית אל, קל וחומר שאסור לו לקחת משם חמור, וכאן רואים שלקח חמור מנביא השקר.
כד וַיֵּלֶךְ, תרגום:נביא האמת הלך לדרכו, וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ, תרגום: אריה מצא את נביא האמת כשהוא בדרכו.
מלבי"ם: כל עוד היה נביא האמת שליח מצווה, לא היה ניזוק בדרכים. אך לאחר שהפסיק את שליחותו וחזר לבית אל, יהיה ניזוק בדרכים.
וַיְמִיתֵהוּ, תרגום: האריה הרג את נביא האמת. וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, תרגום: גופת נביא האמת הייתה מושלכת באמצע הדרך.
וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ, תרגום: חמור נביא האמת עמד ליד גופתו.
מלבי"ם: יש כאן רמז שהאריה הסכל לא אכל את גופת הנביא ואת החמור בניגוד לצוו הקב"ה, קל וחומר שנביא האמת היה צריך להקפיד לא לאכול ולשתות כנגד ציווי ה'.
רד"ק: מכאן ראיה שיש שכר ועונש אצל בעלי חיים.
רלב"ג: החמור לא נהרג כדי להראות לירבעם בדיוק במה חטא נביא האמת ואולי על ידי כך ירבעם יחזור בתשובה.
מלבי"ם: החמור לא נהרג כדי שיהיה ניתן לשאת את גופת נביא האמת חזרה לעיר.
וְהָאַרְיֵה עִמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה, תרגום: וגם האריה עמד ליד גופתו.
כה וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים, תרגום: אנשים עברו בדרך שנביא האמת הלך בה. וַיִּרְאוּ אֶת הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, תרגום: האנשים שעברו בדרך ראו את הגופה של נביא האמת מושלכת באמצע הדרך.
וְאֶת הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה, תרגום: את האריה עומד ליד הגופה.
מלבי"ם: אולם האנשים לא ראו את החמור, ולא סיפרו על כך. וַיָּבֹאוּ, תרגום: האנשים שראו את גופת נביא האמת ואת האריה, באו לבית אל.
וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ, תרגום: האנשים סיפרו את מה שראו, בעיר בית אל, העיר שבה ישב נביא השקר הזקן היה גר בה.
כו וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר, תרגום: הנביא שהחזיר את נביא האמת מהדרך, נביא השקר, שמע את מה שסיפרו האנשים ואמר:
אִישׁ הָאֱלֹוקִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת פִּי ה', תרגום: זהו נביא ה' שמרד בדבר ה', ולא קיים את צוו ה'.
וַיִּתְּנֵהוּ ה' לָאַרְיֵה, תרגום: ה' מסר את נביא האמת בידי אריה. וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יה' אֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ, מצודות: האריה שבר והרג את נביא האמת, כמו שה' אמר שיקרה לו.
כז וַיְדַבֵּר אֶל בָּנָיו: לֵאמֹר: חִבְשׁוּ לִי אֶת הַחֲמוֹר, מצודות: שימו אוכף על החמור שלי, תכינו לי את החמור שלי, וַיַּחֲבֹשׁוּ.
כח וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, תרגום: נביא השקר הלך בדרך ומצא את גופת נביא האמת מושלכת בדרך. וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה, רד"ק: נביא השקר ראה שהחמור והאריה עדיין עמדו ליד הגופה.
לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת הַחֲמוֹר, האריה לא אכל את הנבלה ולא את החמור, וזה לעומת נביא האמת, שהמשיך לאכול בבית נביא השקר, גם אחרי ששמע שהוא נביא שקר.
רד"ק: האריה לא אכל את הגופה של נביא האמת ולא שבר את החמור, לא הרג את החמור. החמור ניצל מהאריה, לכבוד נביא האמת שרכב עליו.
כט וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹוקִים, תרגום: נביא השקר נטל את גופת נביא האמת.
וַיַּנִּחֵהוּ אֶל הַחֲמוֹר, מצודות: נביא השקר הניח את גופת נביא האמת על חמורו. וַיְשִׁיבֵהוּ, תרגום: נביא השקר החזיר את גופתו של נביא האמת לעיר בית אל.
וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרוֹ, תרגום: נביא השקר בא לבית אל, כדי להספיד ולקבור שם את נביא האמת.
ל וַיַּנַּח אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ, מצודות: נביא השקר הניח את גופת נביא האמת בקבר שכרה נביא השקר לעצמו.
וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו, מצודות: כך הספידו נביא השקר ובניו את נביא האמת: הוֹי אָחִי, מצודות: צר לי עליך אחי.
לא וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ, תרגום: לאחר שנביא השקר קבר את נביא האמת. וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו, תרגום:נביא השקר אמר לבניו לֵאמֹר:
בְּמוֹתִי, תרגום: כאשר אמות. וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ, תרגום: קברו אותי באותו קבר שנביא האמת קבור בו.
אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי, רד"ק: ותניחו את עצמותיי ליד עצמות נביא האמת, ליד גופת נביא האמת.
לב כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר ה', רש"י: כי יתקיים מה שהנביא אמר בשליחות ה'.
רלב"ג: נביא השקר התנבא כאן בנבואה נוספת לגבי מה עתיד להתרחש בשומרון שעוד לא נבנתה.
עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל, רש"י: יקריבו על המזבח שבבית אל את כהני הבמות ואת עצמות ירבעם ואם איקבר לידו, אולי אזכה שעצמותיו יצילו את עצמותיי,
וְעַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, מצודות: נביא האמת ניבא שבבית אל יקריבו את עצמות כהני הבמות על גבי המזבח, ואילו נביא השקר אומר שיעשו כן גם בשאר הבמות שעתידות להיות מפוזרות בשומרון.
לג אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה, מצודות: גם לאחר התגלות הנביא בבית אל, ולאחר שירבעם ראה את כל המופתים שנעשו בבית אל: בקיעת המזבח, שידו השתתקה ואת גורל נביא האמת.
לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, מצודות: ירבעם לא חזר בו מדרכו הרעה.
רש"י: מדרש חז"ל הקב"ה תפס את ירבעם בבגדו ואמר לו לחזור בו והוא יטייל יחד עם ה' ודוד בן ישי בגן עדן שאל ירבעם: מי בראש? אמר הקב"ה: בן ישי בראש, וסרב ירבעם לחזור בו.
המדרש מחזק את תכונת האופי של ירבעם שהכשילה אותו: היהירות! הוא עשה עגלים, שינה את תאריך חג הסוכות, רק כי חשש שבירושלים, רחבעם יזכה לזכויות שלא מגיעות לו, ולכן הרחיק את העם מלעלות לרגל לירושלים.
וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצוֹת הָעָם, מצודות: בכל פעם מחדש מינה ירבעם כהנים מאנשים שרצו לשמש בתפקיד זה.
רלב"ג: אמנם ירבעם עשה רק 2 עגלים, וליד העגלים בנה במות גדולות, אך בשאר ערי שומרון הוא בנה במות קטנות נוספות.
מלבי"ם: כתב שרי"א טען שהנביא הזקן היה נביא אמת, כי העיר שומרון עדיין לא נבנתה, אך דחה את דבריו ואמר שנביא השקר התבסס על מה שכבר דיבר נביא האמת על העיר שומרון. מוכח שהעיר שומרון עדיין לא הייתה קיימת בזמן ירבעם. אמנם בספר יהושע יב' שם נמנה מלך שמרון (עם חיריק) כאחד מהמלכים שהכניע יהושע, ואולי הייתה מלכות שנקראה שומרון, אך לא הייתה עיר בירה.
כֹּהֲנֵי בָמוֹת הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת, מצודות: כל מי שרצה, היה מלמד עצמו להיות כהן, ולאחר מכן היה עוסק בעבודות הכהונה בבמות שבנה ירבעם.
לד וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת, רד"ק: חַטַּאת או העונש עצמו או לחטא שבעקבותיו יבוא העונש.
בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מצודות: כעונש על חטא זה של העמדת עבודה זרה, יוכחדו ויושמדו צאצאיו של ירבעם מהעולם.