פרק ט בספר דברי הימים ב

דברי הימים ב פרק ט א וּמַלְכַּת שְׁבָא שָׁמְעָה אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה וַתָּבוֹא לְנַסּוֹת אֶת שְׁלֹמֹה רש"י: באה לנסותו אם אמת מה ששמעה על חוכמתו.

בְחִידוֹת רש"י: כמו (שופטים יד) אחודה נא לכם חידה אצל שמשון, בִּירוּשָׁלַ‍ִם

בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד וּגְמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב לָרֹב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבוֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר עִמּוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ.

מלבי"ם: ספור זה הועתק ממלכים י', ושם פירשתי הדברים.  

ב וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ וְלֹא נֶעְלַם דָּבָר מִשְּׁלֹמֹה אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ. רש"י: ראתה שהגיד לה הכל, ולא נעלם דבר ממה ששאלה, אז הודתה כי אמת שמעה. ובתרגום מגלת אסתר שם כתובים קצת מן החידות אשר שאלתו. (באתר שלי החידות מופיעות בספר מלכים פרק י'.)

ג וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה.

ד וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ רש"י: ברבורים ומיני מעדנים לרוב העולים על שלחנו, וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו רש"י: כל אחד ואחד הכיר את מקומו כשהיו יושבים אל השולחן.

ובין רואי פני המלך תדיר, לא היה א' רשאי ליישב במקום חברו כל ימי חייו.

 וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו רש"י: כל אחד החזיק במעמד שלו ובשירותו ולא היה משנה.

וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם רש"י: ומלבושיהם, לבושים שלבשו היום לא לובשים למחר וּמַשְׁקָיו רש"י: רוב משקיו, וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם

וַעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה' רש"י: מסילות עליותיו אשר יעלה עליהם מביתו לבית ה'.

וְלֹא הָיָה עוֹד בָּהּ רוּחַ. רש"י: סברה שאין חכמה בכל המלכויות, כי אם בארצה וכמו חכמיה, כי ארצה במזרח ולפיכך הם חכמים ביותר, ומסתכלים במזלות (פרק קמא דראש השנה) וזה שכתוב ותרב חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם שהם היו במזרח ככתוב ויהי בנסעם מקדם (בראשית י"א) ומכל חכמת מצרים שהיו מכשפים חרטומים.

ה וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ.

ו וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי חֲצִי מַרְבִּית רש"י: רוב חָכְמָתֶךָ יָסַפְתָּ עַל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי.

מלבי"ם: עזרא פירש: לא הוגד לי חצי חכמה וטוב (אשר) הוספת על השמועה.

ז אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְשֹׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ.

ח יְהִי ה' אֱלֹוקֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסְאוֹ לְמֶלֶךְ לַה' אֱלֹוקֶיךָ מלבי"ם: עזרא פירש: מפני שכיסא ישראל הוא כיסא ה', ומלכם הוא מלך המיוחס לה'. ושם אמר באהבת ה' את ישראל לעולם, פי' שע"י אהבתו רצה אותם שיעמדו לעולם ע"י שיעשה משפט וצדקה.

בְּאַהֲבַת אֱלֹוקֶיךָ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִידוֹ לְעוֹלָם וַיִּתֶּנְךָ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.

ט וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים לָרֹב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וְלֹא הָיָה כַּבֹּשֶׂם הַהוּא אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

מלבי"ם: שם אמר: לא בא כבושם ההוא עוד לרוב, ועזרא הוסיף שהיו ביניהם מינים שלא היה עוד אצל שלמה כלל.

י וְגַם עַבְדֵי חוּרָם וְעַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְגּוּמִּים רש"י: פסיקתא: כתוב אחד אומר אלמוגים וכתוב אחד אומר אלגומים אלא אלגומים שמם אלמוגים לפי שהיה מתמוגג ונכפף מתוך רכיכתו שהוא נכפף.

וְאֶבֶן יְקָרָה. מה שקורה פה, זו תחרות עסקית בין חירם ומלכת שבע על הדרך לשינוע סחורות יקרות, והמיסים הנגבים מהם.

בסוף נראה שחירם שלט ברך הים, והיא שלטה בנתיב היבשתי, ושלמה הבטח את הסחורות שלו ושלה, ומזה התעשר.

יא וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְגּוּמִּים מְסִלּוֹת רש"י: מדרגות (ובמלכים א' י') כתיב מסעד כדרך שעושים לעולים במעלות ומדרגות וי"א מסעד ומסילה אחד הם.

מלבי"ם: מְסִלּוֹת = שם מסעד, שיסיע בדרכו על המסלות, בעת עלייתו לבית ה'.

לְבֵית ה' וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים רש"י: י"א לבני לוי המשוררים בכלי שיר. ור' אליעזר זצ"ל: לשרים המשוררים לפני המלך כמו (שם ד') ויהי שירו 1005 שירות של חול שעשה לשורר לפניו. וְלֹא נִרְאוּ כָהֵם לְפָנִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.

יב וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר הֵבִיאָה אֶל הַמֶּלֶךְ, מלבי"ם: מלבד אשר נתן לה, שפירושו שנתן לה כנגד מה שהביאה מנחה כנגד מנחה.

רש"י: משום כבוד מלכי יהודה כתיב פה שהיא נתנה לו יותר ממה שנתן לה ובמלכים (שם י) כתיב מלבד אשר נתן לה כיד המלך דברים המצויים בא"י.

וַתַּהֲפֹךְ וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ.

יג וַיְהִי מלבי"ם: הועתק ממלכים (שם, יד – יז), ושם פרשתי. מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכְּרֵי זָהָב.

יד לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים רש"י: שהיו דואגים לעבור ממדינה למדינה וממלכות למלכות ושהיו נותנים לו שכר (מס?) תייר.

וְהַסֹּחֲרִים מְבִיאִים רש"י: כדי לראות את חוכמתו היו מביאי' לו זָהָב וָכֶסֶף.

וְכָל מַלְכֵי עֲרַב וּפַחוֹת הָאָרֶץ מְבִיאִים זָהָב וָכֶסֶף לִשְׁלֹמֹה.

טו וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה, רש"י: צִנָּה מקפת את האדם מ 3 רוחותיו, זָהָב שָׁחוּט רש"י:  זהב רך שנוח לרקוע אותו וחשיבותו שנטווה כחוט.

שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב שָׁחוּט רש"י: 600 זהובים והוא 6 מונים שהזהב הוא הדינר, יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת.

טז וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בְּבֵית יַעַר הַלְּבָנוֹן. רש"י: בית גדול בנה שלמה בירושלים, וייבן את בית יער הלבנון על 4 טורי ארזים ושם נתן את המגינים, ואת כולם לקח שישק,

יז וַיַּעַשׂ מלבי"ם: כתוב: וכבש בזהב לכיסא מאחזים, פה הוסיף שהיה הדום הרגל ג"כ מזהב, וכבש בא על מדרך הרגל, כמו דרך שכבשוהו לסטים.

הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל, רש"י: שן של פיל. וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר.

יח וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא רש"י: מדרגות לעלות בו. וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים מלבי"ם: מצופים היטב, כמו: (מ"א ו, י) ויאחז הבית בעצי ארזים.

וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה עַל מְקוֹם הַשָּׁבֶת רש"י: כמין מקלות מפאה לפאה מימין ומשמאל ולסמוך זרועותיו עליהם, וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת.

יט וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיוֹת עֹמְדִים שָׁם רש"י: של זהב וכל צורת הכיסא וצורת החיות שבכיסא מפורש בתרגום של מגילת אסתר.

עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא נַעֲשָׂה כֵן לְכָל מַמְלָכָה.

כ וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה.

כא כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם

אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים, רש"י: שן פיל והפיל עצמו, וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים.

כב וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וְחָכְמָה, רש"י: לקיים מה שאמר לו: וגם אשר לא שאלת, אתן לך גם כבוד (מלכים א' ג').

כג וְכֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ מלבי"ם: וכל הארץ, מְבַקְשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן הָאֱלֹוקִים בְּלִבּוֹ. רש"י: לקיים מה שאמר לו: הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא יהיה (שם).

כד וְהֵם מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת נֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה. רש"י: ע"י עלילה שבאו לשמוע חוכמתו, כי אין כבוד לבוא לפני המלך ריקם, דוגמת ולא יראה את פני ה' ריקם (דברים ט"ז).

כה וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת (אורוות?) סוּסִים מלבי"ם: במלכים (ה, ו) 40.000 אֻרְיוֹת סוסים, בכל אֻרְיה היו 10 חדרים, נמצא שהיו 4000 אֻרְיוֹת גדולות ו 40.000 חדרים.

וּמַרְכָּבוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם, רש"י: ועבר על: לא ירבה לו סוסים.

כו וַיְהִי מוֹשֵׁל בְּכָל הַמְּלָכִים מִן הַנָּהָר וְעַד אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם.

מלבי"ם: במלכים (א' ה, א), כתוב: מן הנהר ארץ פלשתים, ופירש עזרא מן הנהר נהר פרת עד ארץ פלשתים.

כז וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַ‍ִם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב.

כח וּמוֹצִיאִים סוּסִים מִמִּצְרַיִם לִשְׁלֹמֹה וּמִכָּל הָאֲרָצוֹת.

כט וּשְׁאָר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים

עַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא רש"י: ככתוב: ויהי בלילה ההוא ויהי דבר ה' אל נתן וגומר (שמואל ב' י"ב) עד ויקרא שמו ידידיה.

וְעַל נְבוּאַת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי רש"י: ב: (מלכים א' י"א) שקרע ממנו המלכות ונתן את חלקה לירבעם, וּבַחֲזוֹת יֶעְדּוֹ הַחֹזֶה עַל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.

מלבי"ם: ויתר דברי שלמה כתובים על ס' דברי שלמה. הנותר = הנותר זה מעצמו והנשאר הוא בכוונה, ושם מדבר דברים שאין בם צורך להיכתב בספרי הקדש, והם כתובים בדברי שלמה, בספר דה"י שלו, ופה מדבר דברים קדושים ולא כתבם פה כי הנביאים עשו מהם ספורים מיוחדים. ותמצא שתמיד אומר: ויתר, כמו ויתר דברי רחבעם וכו', כי מדובר בדברי חול, ופה מדובר בדברי קדש.

ל וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלַ‍ִם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. רש"י: מה שאין כן בדוד שבחברון מלך ז' שנים ובירושלים 33.

לא וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.