דברי הימים ב פרק טו א וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד הָיְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹוקִים.
ב וַיֵּצֵא מצודת דוד: יצא ממקומו ובא לפני אסא בשובו מהמלחמה. לִפְנֵי אָסָא
וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן ה' עִמָּכֶם בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ מצודת דוד: בעבור היותכם עמו לשמור דברו.
וְאִם תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם וְאִם תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם.
ג וְיָמִים רַבִּים מצודת דוד: הנה יהיו ימי' רבי' לישראל שיעבדו ללא אלוקי אמת, בימי אחז ומנשה והדומים.
לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹוקֵי אֱמֶת רש"י: שאין מי ששואל מהם שום דבר תורה, כי לא יורו אתכם הכוהנים.
וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה מצודת דוד: על הכהן להורות דרכי ה' כמ"ש: יורו משפטיך וכו' (דברים לב). ואמר שהם ישאלו דבר ללא כהן הראוי להורות, והם יבחרו בנביאי הבעל והדומים.
וּלְלֹא תוֹרָה. מצודת דוד: לא יחפצו בתורת ה', אבל יחפצו לדברי כהני עבודת כוכבים.
ד וַיָּשָׁב בַּצַּר לוֹ, רש"י: עתה כשבאה צרה להם בקשו על ה' אלוקי ישראל, ויבקשהו, לכן: וַיִּמָּצֵא לָהֶם והושיעכם בכל אשר הלכתם.
עַל ה' אֱלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל, מצודת דוד: וכאשר יהיה צר לישראל ישוב אל ה', וַיְבַקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם.
ה וּבָעִתִּים הָהֵם מצודת דוד: בעוד יחזיקו במרדם,
אֵין שָׁלוֹם רש"י: באותן ימים שישראל ללא אלוקי אמת, אין שלום ליוצא ולבא, וברחבעם כתיב: (לעיל ב' י"ב) עלה שישק מלך מצרים על ירושלים כי מעלו בה', ואף לאביה היו מהומות רבות.
לַיּוֹצֵא וְלַבָּא מצודת דוד: בין בדרך ההליכה בין בחזרה, כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת, מצודת דוד: הן ארצות בני ישראל.
ו וְכֻתְּתוּ גוֹי בְּגוֹי מצודת דוד: יהודה ילחמו עם ישראל. וְעִיר בְּעִיר כִּי אֱלֹוקִים הֲמָמָם מצודת דוד: ישברם ויכתתם בכל מיני צרה, בְּכָל צָרָה.
ז וְאַתֶּם מצודת דוד: אך אתם כאשר החילותם לאחוז בדרכי ה', חזקו בה, ואל ירפו ידיכם ממנה לעוזבה. חִזְקוּ רש"י: לדרוש באלוקים.
וְאַל יִרְפּוּ יְדֵיכֶם כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם .מצודת דוד: הרבה שכר נכון לפני המקום ליתן גמול פעולתכם.
ח וְכִשְׁמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַנְּבוּאָה מצודת דוד: וכששמעו את הנבואה של עודד הנביא שגם הוא התנבא כדברים האלה ועם שלא נזכר במקרא,
עֹדֵד הַנָּבִיא הִתְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשִּׁיקּוּצִים מצודת דוד: עבודת כוכבים המאוסים כשקצים.
מִכָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּמִן הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם וַיְחַדֵּשׁ אֶת מִזְבַּח ה', מצודת דוד: תקנו ובנהו מחדש, אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם ה'.
ט וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן כִּי נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְאֹתָם כִּי ה' אֱלֹוקָיו עִמּוֹ.
י וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לִשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא.
יא וַיִּזְבְּחוּ לַה' בַּיּוֹם הַהוּא מִן הַשָּׁלָל רש"י: ומהשלל שהביאו, זבחו בקר 700 וצאן 7000 ששבו, וממנו הביאו ככתוב: (ב' י"ד) וגם אוהלי מקנה הביאו, וישבו צאן לרוב .. 2. נראה לי, ויזבחו לה' ביום ההוא שנצחו, ובאו בשלום בירושלים, מן השלל הביאו, כלומר מן השלל אשר שללו, הביאו בקר 700 וצאן 7000.
הֵבִיאוּ בָּקָר מצודת דוד: מן השלל אשר הביאו, שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים.
יב וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת ה' אֱלֹוקֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם.
יג וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יִדְרֹשׁ לַה' אֱלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן קָטֹן וְעַד גָּדוֹל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה.
יד וַיִּשָּׁבְעוּ לַה' בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה מצודת דוד: = בקול שמחה, וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת.
טו וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ מצודת דוד: לא מהכרת מצות המלך,
וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם מצודת דוד: ולכן נמצא להם והניח להם, וַיָּנַח ה' לָהֶם מִסָּבִיב.
טז וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ מצודת דוד: אם אביו הייתה, ועל שגידלתו קראה: אימו.
רש"י: לפי שעשתה לאשרה מפלצת, למלאות תאוותה, עשתה לו לצלם זכרות, והייתה נבעלת לו.
הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה מצודת דוד: מהיות עוד גבירה, מושלת, לבל תסית אנשים לעבודת כוכבים.
אֲשֶׁר עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת מצודת דוד: על שעשתה מפלצת, דמות להיות לע"ג וכמו שהע"ג נקראים עצבים, ע"ש שמעציב לב עובדיהם, כן יקרא מפלצת, כי מביא רעדה. הוא מלשון פלצות בעתתני (ישעיה כ"א).
וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק מצודת דוד: עשאה דקיקה, וישרוף בנחל קדרון. שרפה והשליך אפרה בנחל קדרון, כי אפר עבודת כוכבים אסור בהנאה.
וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.
יז וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ מִיִּשְׂרָאֵל, רש"י: במות יחיד שהורגלו להקריב עליהם לשמים, משחרבה שילה עד שנבנה הבית, והיו עונשים עליהם כרת.
מצודת דוד: היו עשויות לשמים, ולפי שכאשר נבנה הבית נאסרו הבמות בכל מקום, לזה יחשב לחטא, רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם כָּל יָמָיו.
יח וַיָּבֵא אֶת קָדְשֵׁי אָבִיו מצודת דוד: אולי אחר שהקדיש, חזר אסא ולקחם מההקדש, והביאם לבית ה', וְקָדָשָׁיו בֵּית הָאֱלֹוקִים כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים.
יט וּמִלְחָמָה לֹא הָיָתָה, מצודת דוד: בינו ובין מלך ישראל, עַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְמַלְכוּת אָסָא,
רש"י: תניא בסדר עולם בשנת 36 למלכות אסא עלה בעשא. והלא מת כבר בעשא בשנת 26 למלכות אסא ככתוב: (במלכים א' ט"ז) בשנת כ"ו לאסא מלך אלה בן בעשא. אלא ת"ל בשנת ל"ו למלך אסא כנגד ל"ו שנים שנתחתן שלמה לבת פרעה שהרי היתה עמו ל"ו שנים וכנגדן ל"ו שנים נגזרה גזירה על מלכי ארם להיות שוטנים על ישראל, ובאחרונה ליפול ביד בני דוד.
מצודת דוד: עד שנת שלשים וחמש, עד סוף שנת ל"ה למלכות אסא.