דברי הימים ב פרק ח א פרק ח, מתמקד בבנייה, בביסוס השלטון, ובארגון עבודת ה' בימי שלמה המלך. הוא גם הקריב קורבנות עולה, נדבה וזבח השלמים.
הפרק מתייחס גם לעבודת ה', וממשיך את תיאור הקמת בית ה' והנהגת עבודת הכהונה והלויים.
הפרק מתאר את בניית ירושלים ותדמור, ועוד ערים בצורות ע"י שלמה.
שלמה החזיר את שרשרת הגדודים שנשאו את מנחות הלויים ואת שירת בני לוי, ויסד את עבודת השירה והשירה בבית ה'.
נשא את בת פרעה, והביא אותה לביתו, ואף בנה לה ארמון.
וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲשֶׁר בָּנָה מצודות: אשר השלים הבניין, שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּיתוֹ
רש"י: מקץ 20 שנה גמר את: 1. את בניין בית ה' 7 שנים ו 2. ביתו, י"ג שנים.
ב וְהֶעָרִים, מצודות: ואחר שבנה את הערים, אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בָּנָה שְׁלֹמֹה, אֹתָם;
וַיּוֹשֶׁב שָׁם, אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מצודות: ובמ"א לא הוזכרו הערים שנתן חירם לשלמה כ"א הערים שנתן שלמה לחירם וכן דרך המקרא מה שסתם זה גילה זה.
ג וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמָת צוֹבָה, מצודות: אחר כל זה נלחם על חמת צובה, וַיֶּחֱזַק עָלֶיהָ.
ד וַיִּבֶן מצודות: בנה את תדמור וכל ערי המסכנות (ערי אחסון) כי בעודו בונה את בית ה', בביתו לא התעסק,
אֶת תַּדְמֹר, בַּמִּדְבָּר,
רש"י: במלכים (א' ט') כתוב את תמור, ותדמור קרי, וזה ששנינו ביבמות אין מקבלים גרים מתרמודים. ובב"ר בפרשת עקידה: שעזרו לשונאי ישראל, ולפי שנתחלפו לרעה לכן נכתב במלכים: תמור לשון תמורה, שהיה להם לעשות לישראל חסד, כי עשה עמהם שלמה חסד שבנה להם את תדמור, ולכן לא נכתב כאן תמור אלא תדמור כלומר עיר חשובה, לכבוד שלמה שאין מכבוד שלמה לומר שבנה כרך שמרדו בו ולכן כתב תדמור ולא תמור.
וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת, אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת,
ה וַיִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן, הָעֶלְיוֹן, וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן, הַתַּחְתּוֹן מצודות: אף שנאמר (בדה"א): אשר שארה מבנות אפרים בנתה הערים ההם, אך יתכן שנחרבו וחזר שלמה ובנאם או שהפכם שבצרם בחומות.
עָרֵי מָצוֹר, רש"י: לפי שעמדו על הגבול הוצרכו חוזק כל כך, חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ
ו וְאֶת בַּעֲלָת, וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת מצודות: מלבד שבנה בחמת, אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה,
וְאֵת כָּל עָרֵי הָרֶכֶב, מצודות: את כל הדברים האלו בנה אחר כלות בנין בית ה' וביתו.
וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים; וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן, וּבְכֹל, אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ
ז כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר לֹא מִיִּשְׂרָאֵל, הֵמָּה
ח מִן בְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר נוֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא כִלּוּם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס, מצודות: למס עובד כדי לבנות את הבניינים האמורים,
עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מצודות: עד שכילו את כל הבניינים.
ט וּמִן בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל, מצודות: אבל אלו מבני ישראל אֲשֶׁר לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה לַעֲבָדִים, לִמְלַאכְתּוֹ: רש"י: למלאכת בניינו, למה? כי הגרים למלאכה, ולא אנשי ישראל, כי ישראל הם אנשי חיל ואנשי מלחמה ושרי רכבו ופרשיו.
כִּי הֵמָּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה, וְשָׂרֵי שָׁלִישָׁיו, וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ, וּפָרָשָׁיו.
י וְאֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים מצודות: וזה מספר השרים אשר היו ממונים על הנצבים מהגרים כמ"ש (במ"א), אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם,
רש"י: ובמלכים (א' ט'): 550, אלא זה וזה אחד הוא, שמחסר לשם 300, ושוב מנה אותם שהרי כתוב למעלה: לבד משרי הנצבים… 3300 הרודים, ופה כתוב קודם 3600, נמצא מה שחסר בפסוק אחד, הוסיף בפסוק אחר, ומחלקם בשביל 300 היתרים, גרים היו והיו ממונים על אותן 3300 הרודים על 7000 נשא סבל ו 9000 חצב בהר ואלו 250 הנאמר כאן, ישראלים היו ממונים על אותם 300 גרים.
הָרֹדִים, בָּעָם, מצודות: הנוגשים בעם עושי המלאכה והם מהחיתי הנזכרים למעלה,
יא וְאֶת בַּת פַּרְעֹה, הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד, רש"י: = ציון, שהושיבה בעיר דוד כשלקחה והייתה שם עד כלתו לבנות את ביתו.
לַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ: כִּי אָמַר, לֹא תֵשֵׁב אִשָּׁה לִי מצודות: אישה המיוחדת לי לתשמיש
בְּבֵית דָּוִיד מצודות: קבוצת בתי דוד, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי קֹדֶשׁ הֵמָּה, רש"י: העיר וכל הבתים,
אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן ה'. רש"י: לפי שבא אליהם ארון ה'. באה לשון נקבה דוגמא (שמואל א ד') וארון ברית ה' נלקחה.
מצודות: אשר באה, על אשר באה אליהם הארון ועם שלא באה אלא לאחת מהן, חישב את כולם כקדשים, כל אלו שהיו סמוכים למקום הארון.
יב אָז מצודות: ככלות הבניין, העלה עולות רק על המזבח שלפני האולם כי מעתה נאסרו הבמות.
הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלוֹת, לַה, עַל מִזְבַּח ה',
רש"י: זה מזבח הנחושת שבנה שלמה תחת מזבח הנחושת שבנה משה, ותמהה כי כתוב (מלכים ב' י"ז) ואת עולת כל עם וכל דם עולה… יהיה לבקר, כלומר מזבח הנחושת שהיה שם קודם, יהיה לבקר מכלל שהמזבח היה של נחושת.
אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם
יג וּבִדְבַר יוֹם בְּיוֹם, מצודות: ובכל דבר הבא יום ביומו, לְהַעֲלוֹת כְּמִצְוַת מֹשֶׁה, מצודות: לה' כמצות משה.
לַשַּׁבָּתוֹת מצודות: את כולם העלה על המזבח ההוא, וְלֶחֳדָשִׁים, וְלַמּוֹעֲדוֹת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת
יד וַיַּעֲמֵד כְּמִשְׁפַּט דָּוִיד אָבִיו מצודות: העמיד מחלקות הכוהנים כחוק שקבע דוד.
אֶת מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים עַל עֲבֹדָתָם, וְהַלְוִיִּם עַל מִשְׁמְרוֹתָם מצודות: כל משמר בזמנו.
לְהַלֵּל וּלְשָׁרֵת מצודות: בדבר שיר, נֶגֶד הַכֹּהֲנִים מצודות: בעת שהם יעבדו על המזבח,
לִדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, מצודות: לשורר כל יום שיר הקבוע לו, וְהַשֹּׁעֲרִים מצודות: את שומרי השערים העמיד כפי שנחלקו מי לשער זה ומי לזה.
בְּמַחְלְקוֹתָם, לְשַׁעַר וָשָׁעַר: כִּי כֵן, מִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹוקִים, מצודות: להיות שוערים מיוחדים לכל שער ושער כמ"ש בד"ה א'.
טו וְלֹא סָרוּ מִצְוַת הַמֶּלֶךְ מצודות: ממצות המלך אשר היה על הכוהנים והלויים לכל דבר העבודה שמינה אותם ולשמור האוצרות.
עַל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, לְכָל דָּבָר וְלָאֹצָרוֹת
טז וַתִּכֹּן מצודות: המלאכה הוכנה בלי מניעה עד היום שנגמרו כָּל מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה,
עַד הַיּוֹם מוּסַד בֵּית ה', רש"י: מיום היוסדו, מצודות: מעת הנחת היסוד וְעַד כְּלֹתוֹ: שָׁלֵם, בֵּית ה'. מצודות: כל שלמות בנין בית ה', וכפל הדבר פעמים ושלש לומר שלא הייתה מניעה ועכבה בעולם.
יז אָז מצודות: אחר כלות הבניין נלחם על עציון גבר … וכבשם, הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיוֹן גֶּבֶר וְאֶל אֵילוֹת, עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדוֹם
יח וַיִּשְׁלַח לוֹ חוּרָם בְּיַד עֲבָדָיו אֳנִיּוֹת, וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם, מצודות: יודעי דרך הים ללכת בה בספינות.
וַיָּבֹאוּ עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה, מצודות: מקום עפרות הזהב, וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב; וַיָּבִיאוּ, אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.