פרק ג בספר דברי הימים ב

דברי הימים ב פרק ד א וַיַּעַשׂ, מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ; וְעֶשֶׂר אַמּוֹת, קוֹמָתוֹ, מצודת דוד:מזבח אבן תחת מזבח נחושת שעשה משה.

ב וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם, מצודת דוד: כגיגית גדולה עשויה בדמות ים. מוּצָק:  מצודת דוד: נעשה ביציקה ולא בהקשת קורנס.

עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ מצודת דוד: משפה זו עד השפה שמולו. אֶל שְׂפָתוֹ   רש"י: י' על י' באמצע ועָגוֹל סָבִיב, מצודת דוד: מסביבו היה עגול.

וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ, רש"י: = עומקו. וְקָו, מצודת ציון: = חבל, שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה, מצודת דוד: וקו שלשים" – כי כל מה שיש ברחבו אחד יש בהקיפו שלשה

יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב, רש"י: כל שיש בהקיפו 3 טפחים, יש ברחבו טפח.

ג וּדְמוּת בְּקָרִים, מצודת דוד: כראשי בקרים, ובמ"א: עשו בפקעים צורת ראשי בקרים.

תַּחַת לוֹ, מצודת דוד: 3 אמות תחתונות היו מרובעות, אבל 2 אמות עליונות היו עגולות. (ערובין) וז"ש: 10 באמה מקיפים. ר"ל 4 פאות שבכל אחת 10 אמות היו הבקרים מקיפים.

רש"י: יצק ממנו צורת דמות בקר, לעמוד עליו, ומהדקים בו כנאמר בסוף הפסוק: הבקר יצוקים במצקתו.

סָבִיב סָבִיב, סוֹבְבִים אֹתוֹ, עֶשֶׂר בָּאַמָּה, מַקִּיפִים אֶת הַיָּם סָבִיב: רש"י: אין מפורש כאן מה סובבן. אך במלכים (א' ז') כתוב: לפקעים מתחת לשפתו סביב.

פקעים עגולים לנוי, ומתחת לשפתו וסביב היו עומדים ב 3 אמות תחתונות מרובעות ו 2 עליונות עגולות ואי אפשר להכיל אלפים בת, יכיל 150, מקווה טהרה.

שְׁנַיִם טוּרִים, מצודת דוד: 2 שורות בקרים הקיפו זה למעלה מזה.

הַבָּקָר, רש"י: היו הפקעים, יְצוּקִים בְּמֻצַקְתּוֹ, רש"י: יצוקים יחד ולא חבר לו את הפקעים אחר יציקתו ע"י מסמרות או על ידי דבק.

מצודת דוד: הבקרים ההם נוצקו כאחד עם יציקת הים ולא יצקם בפני עצמם.

  ד עוֹמֵד מצודת דוד: הים היה עומד על י"ב בקר עשויים מנחושת.

עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר, שְׁלֹשָׁה פֹנִים מצודת דוד: מפנים את פניהם, צָפוֹנָה וּשְׁלוֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה,

וְהַיָּם עֲלֵיהֶם, מִלְמָעְלָה; מצודת דוד: לתוספת ביאור כפל הדבר, וְכָל אֲחֹרֵיהֶם, מצודת דוד: אחורי הבקר פנו לצד פנים אחוריו של זה מול אחוריו של זה.

בָּיְתָה, רש"י: אחורי בקרים אלו היו פונים ביתה, אל תחתיהם שבצפון, פונים אחוריהם כנגד אותן שבדרום ושל מזרח כנגד שבמערב.

ה וְעָבְיוֹ מצודת דוד:  שוליו ודפנותיו, טֶפַח רש"י: של שוליו ודפנותיו אלא שליד פיו הי' דק מרוקע ומרודד.

וּשְׂפָתוֹ מצודת דוד: שפת הים למעלה היה דק ומרודד כשפת כוס המצוירת בפרח ושושן, כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס, רש"י: ששותים בו ומצויר פרח שושן.

פֶּרַח שׁוֹשַׁנָּה; מַחֲזִיק בַּתִּים, מצודת דוד: חזר ופרש: יכיל 3000. שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל.  מצודת ציון:  = יחזיק ויכיל.

 רש"י:  במלכים כתוב: 2000 בת יכיל  וכל בת ג' סאים שנאמר האיפה והבת תוכן אחד להם.

הרי לך 6000 סאין נמצאו 150 מקווה טהרה ל 40 מאות סאין, 100 מקוואות נמצא גם ל 20 מאות סאין הנותרים 50 מקוואות.

ו וַיַּעַשׂ כִּיּוֹרִים, מצודת ציון: כמו דוד עם ברזים יורקים מים. עֲשָׂרָה, רש"י: חוץ מאלו של משה.

 וַיִּתֵּן חֲמִשָּׁה מִיָּמִין רש"י: לכיור של משה. וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול רש"י: לרחוץ ידים ורגלים. לְרָחְצָה בָהֶם, מצודת דוד: ידים ורגלים כמ"ש בתורה.

אֶת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה יָדִיחוּ בָם; רש"י: ממימי הכיור ידיחו את קרבי העולה ודווקא עולה, אך שלמים לא נאכל לבעלים בכל העיר, הכיורים היו לקדוש טבילה.

מצודת דוד: היו מדיחים שם קרבי העולה, מצודת ציון: ישטפו, וְהַיָּם, לְרָחְצָה לַכֹּהֲנִים בּוֹ.  מצודת דוד: לטבילת כהנים מטומאתם.

 וארז"ל: לא היו המים שאובים, אלא רגלי הבקרים שעמדו תחתיו היו נקובים וחלולים ודרכם באו המים מהמעיין.

ז וַיַּעַשׂ אֶת מְנֹרוֹת הַזָּהָב, עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטָם; רש"י: למה נאמר במנורות כמשפטם? לפי שמודיע למה עשה 10 מנורות. והכל דרש מן התורה, פרחים כפתורים גביעים משוקדים, נאמרו בפ' שבעים הרי לכל 10 מנורות 7 נרות.

 ו 7 נרותיה כנגד 7 כוכבים.

מצודת דוד: כְּמִשְׁפָּטָם; כתמונת מנורת משה בגביעים וגו'.

וַיִּתֵּן, בַּהֵיכָל, חָמֵשׁ מִיָּמִין, רש"י: למנורת משה, מצודת דוד: למנורת משה ולשולחנות, וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול, רש"י: וכולם בדרום.

ח וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת, עֲשָׂרָה, וַיַּנַּח בַּהֵיכָל, חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול; רש"י: לשולחן בצפון, וַיַּעַשׂ מִזְרְקֵי זָהָב, מֵאָה.  רש"י: שזורקים בו הדם על המזבח.

ט וַיַּעַשׂ חֲצַר הַכֹּהֲנִים, רש"י: עזרת הכוהנים. וְהָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה; רש"י:  זו עזרת ישראל, מצודת דוד: היא עזרת ישראל וקרויה עזרה כי נעזרים מה' כאשר יתפללו.

וּדְלָתוֹת לָעֲזָרָה וְדַלְתוֹתֵיהֶם, צִפָּה נְחֹשֶׁת.

י וְאֶת הַיָּם, נָתַן מִכֶּתֶף הַיְמָנִית קֵדְמָה מִמּוּל נֶגְבָּה רש"י: הרחיק אותו מהמזרח נגד פתח דרום העזרה לפי שאין כבוד שיהיו מטבילים נגד פתח האולם.  

יא וַיַּעַשׂ חוּרָם אֶת הַסִּירוֹת, רש"י: סירות נחושת שעשויים לחתות הדשן לתת לתוך הסירות. מצודת ציון: סִּירוֹת כעין קדרה. וְאֶת הַיָּעִים מצודת ציון: מכבדות לגרוף הדשן.

וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת; וַיְכַל חוּרָם, לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בְּבֵית הָאֱלֹוקִים. מצודת דוד: בעבור בית האלוקים.

  יב עַמּוּדִים שְׁנַיִם, וְהַגֻּלּוֹת וְהַכֹּתָרוֹת עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם; רש"י: ל 2  העמודים.

 וְהַשְּׂבָכוֹת מצודת ציון: כן יקרא החלק מעל הכותרת כי נעשה כשבכה ורשת. 

שְׁתַּיִם רש"י:  אלו השרשרות שנזכרו למעלה, ותדע שכן הוא שהרי לא פה ולא במלכים הזכיר בפרשה זו בשום מקום: שרשרות.

לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת מצודת ציון: כן יקרא החלק שלמטה מהכותרת כי מעשהו כספל. הַכֹּתָרוֹת, מצודת דוד: הגולות של הכותרות.

אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים, רש"י: לכסות חלל הכותרת בסבכות, ואותן ענפים כענפים, כמו שפירשתי.

יג וְאֶת הָרִימּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת, לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת;מצודת דוד:  לתלותן סביב.

שְׁנַיִם טוּרִים רִמּוֹנִים, לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת מצודת דוד: הסבכה כסתה על גולות הכותרות אשר על פני העמודים, ומעשה הכותרות מפרש במלכים א'.

אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מצודת ציון: ר"ל בגבהם ופני אדם הוא בגובהו נקרא הגובה עַל פְּנֵי בל' שאלה.

 הָעַמּוּדִים. רש"י: למעלה אמר: ויעש רמונים 100, איך? יש לפרש: ודאי 400 רימונים עשה כאשר נאמר פה, ומה שאמר 100, זה מאה לכל טור וטור וד' טורים,

הם כנאמר: ב' טורים לסבכה אחת וכן 2 טורי רימונים לסבכה אחת, הרי ד' טורי' והרימונים היו מחוזקים בתוך הסבכות המשובצות, לכסות בה היטיב את 2 גולות הכתרות.

 יד וְאֶת הַמְּכֹנוֹת, מצודת ציון: מלשון כן ובסיס. עָשָׂה; רש"י: ובמלכים כתוב: ויעש את המכונות 10 מכונות הם כני הכיור ושם מפורשת מלאכתם.

וְאֶת הַכִּיֹּרוֹת עָשָׂה, עַל הַמְּכֹנוֹת מצודת דוד: לשימם על המכונות. טו אֶת הַיָּם, אֶחָד; וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר, תַּחְתָּיו.

  טז וְאֶת הַסִּירוֹת מצודת דוד: כבר נאמר ואמר שוב לומר שהיו מנחושת מרוק.

וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְלָגוֹת, רש"י: אע"פ שנכתב כבר למעלה, בא וחזר ושנה להודיענו כי מנחושת היו וגם מזכיר מזלגות שלא הוזכרו למעלה.

וְאֶת כָּל כְּלֵיהֶם, מצודת דוד: כלי חצרות בית ה'.

עָשָׂה חוּרָם אָבִיו מצודת דוד: הראוי כאביו ותחסר כ"ף השימוש. ור"ל חורם עשהם טובים ויפים כאביו כלומר כפי שהיה עושה אביו שהיה נודע לאומן גדול.

לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לְבֵית ה' נְחֹשֶׁת, מָרוּק, רש"י: תרגומו נחושת טובה.   מצודת ציון: מָרוּק, זך ובהיר.

יז בְּכִכַּר מצודת ציון: במישור, הַיַּרְדֵּן, יְצָקָם הַמֶּלֶךְ, בַּעֲבִי הָאֲדָמָה, מצודת דוד: חפר באדמה צורת הכלים ושפך שם נחושת לאחר התכה,

בֵּין סֻכּוֹת, וּבֵין צְרֵדָתָה,

רש"י: צְרֵדָתָה, מקומו של ירבעם בן נבט אפרתי מצרדה ושם אימו צרועה אישה אלמנה (מלכים א' י"א) וכפי שמת מטמא באהל… ועבודת כוכבים כמו ששנינו בפרק ג', שעבודת כוכבים סופה שאלמן ישראל מאלוקיו.

מצודת ציון: צְרֵדָתָה, במלכים (א ז) נקראה: צרתן וב 2 השמות נקראה. 

  יח וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה, לָרֹב מְאֹד: כִּי לֹא נֶחְקַר, מצודת דוד: היו כה רבים עד אשר לא נחקר לדעת מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת. 

יט וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים, אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹוקִים; מצודת דוד: אשר לבית האלוקים, וְאֵת, מִזְבַּח הַזָּהָב, וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים, מצודת דוד: על השולחנות סידרו לחם הפנים.

 כ וְאֶת הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם, מצודת ציון: עשויים כבזיכים ובהם שמן והפתילה.

רש"י: להוציא מליבן של מפרשים. נרות היו עושים מגוף מנורה ומהדקים בה, כי כתוב: ואת המנורה ונרותיהם, שהזכיר את הנרות בפני עצמן ולא שאר מעשה המנורה בפני עצמן גביעים כפתורי' ופרחים.

הנרות לא היו הדוקים ונראו כמעשה אחר וצריך להזכיר הנרות אך שאר מלאכות לא הזכיר שנקראים על שם המנורה ומה שעשה 10 מנורות ו 10 שלחנות ו 10 כיורים והכרובים וכל אשר עשה מפורש בברייתא דר' פנחס בן יאיר.

לְבַעֲרָם,מצודת דוד: = עשויים להדליק בהם הנרות כמשפט התורה אשר עמדו לפני הדביר והיו מזהב סגור. מצודת ציון: לְבַעֲרָם,הבערה והדלקה.

כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר מצודת ציון: זה קודש הקודשים, זָהָב סָגוּר, מצודת ציון: הנסגר ונצרף בכור הצורף לטהרו מסיגיו.

 כא וְהַפֶּרַח  רש"י: רבותינו: כנגד אותו פרח שהוסיף משה בפרשה בהעלותך, עד ירכה עד פרחה וגו' שלא נאמר בתרומה. מצודת דוד: קבוצת הפרחים.

מצודת ציון: נעשו במנורה כעין פרחי אילן, כמ"ש בתורה. וְהַנֵּרוֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם, זָהָב; רש"י:  שמגביהים הפתילה מהנר שיש בו שמן. מצודת דוד: הכל מזהב.

מצודת ציון: הצבתים שבהם מושכים הפתילה למקומה.

הוּא, מִכְלוֹת זָהָב, רש"י:  מזוקק וצרוף. ובמנחות: מכל זהב שהיה לו לשלמה, מרוב הזהב שנכנס במנורה ולקיים מנורת זהב טהור.

מצודת ציון: מִכְלוֹת = כל.  מצודת דוד: כליל זהב מבלי תערובות סיג.

 כב וְהַמְזַמְּרוֹת רש"י: כלי זמר. וְהַמִּזְרָקוֹת רש"י:  לזרוק בהם דם על המזבח.

וְהַכַּפּוֹת רש"י: לבזיכי לבונה (קטורת).מצודת ציון: בזיכים שבהם הלבונה הנתונה על מערכת לחם הפנים.

וְהַמַּחְתּוֹת, רש"י: וְהַמַּחְתּוֹת, לחתות בהם תרומת דשן להרים מעל המזבח ולקח מלא המחתה… מצודת ציון: כלים עשויים לחתות ולשאוב בו האש לקטורת. 

זָהָב סָגוּר; סוג זהב.

וּפֶתַח הַבַּיִת דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִימִיּוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, מצודת דוד: בין דלתותיו הפנימיות. ולבאר אמר לקדש הקדשים, ובין דַּלְתוֹת ההיכל הַפְּנִימִיּוֹת היו מצופים זהב, וְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.