א וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, מצודת ציון: מלשון התחלה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ מצודת דוד: שם נראה המקום ב"ה לדוד אביו ויאמר לו על ירידת האש שעל המזבח, כמ"ש ויענהו באש מן השמים (דברי הימים א' כא).
אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, מצודת דוד: שלמה החל לבנות במקום שקבע דוד.
בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי, רש"י: לפי אשר שם נראה הקב"ה לדוד בגרן ארנן בהיעצר המגפה והר המוריה הוא מקום דוד.
ב וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, רש"י: תחילת ראש השנה ירושלמי: בחדש השני בשני בחדש אייר, לפי שרוצה לומר בשנת 4 למלכותו הוצרך לכפול ולומר בשני,
מוסב על השנה הרביעית ואז בשנת ארבע למלכותו התחיל בַּשֵּׁנִי, כי כל ימי החורף לא היה יכול מפני הקור ובניסן לא היה יכול מפני הפסח
בַּשֵּׁנִי, מצודת דוד: ביום שני בשבת או בחודש ורז"ל דרשו בו בראש השנה. בִּשְׁנַת אַרְבַּע, לְמַלְכוּתוֹ
ג וְאֵלֶּה הוּסַד שְׁלֹמֹה,מצודת דוד: אלה מספרי האורך והרוחב אשר הניח היסודות לבנות. לִבְנוֹת אֶת בֵּית הָאֱלֹוקִים: הָאֹרֶךְ אַמּוֹת בַּמִּדָּה, הָרִאשׁוֹנָה,
רש"י: לפי שהפסיק ואמר במידה הראשונה, אמר עוד אמות כלומר אורך אמות הבית 60 אמה בין דביר להיכל ורחב אמות 20 ,
מצודת דוד: בַּמִּדָּה, הָרִאשׁוֹנָה, במידת האמה שנעשה בה המשכן שהייתה ראשונה לבניין המקדש והיא הייתה בת 6 טפחים. אַמּוֹת שִׁשִּׁים, וְרֹחַב, אַמּוֹת עֶשְׂרִים
ד וְהָאוּלָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֹרֶךְ, מצודת דוד: אשר האורך עמד לרוחב ההיכל והיה במידת 20 אמות, המידה הקצרה תקרא רוחב, וההיכל הייתה 40 על 20.
רוחב האולם 10, כנאמר: מלכים א' ו, ואורך 20, אורך האולם עמד על רוחב ההיכל.
רש"י: אורך האולם שעל פני רוחב הבית: ך, שהרי אורך האולם בכל רוחב הבית 20 אמה מצפון לדרום וכל מדה ארוכה קרויה אורך והפחותה קרויה רוחב. אורך מהצפון לדרום 10 קרויה רוחב, ובאולם שמדתו מן הצפון לדרום 20 קרויה אורך.
עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת, אַמּוֹת עֶשְׂרִים, וְהַגֹּבַהּ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים; רש"י: במלכים כתוב: 30 אמה קומתו. הא כיצד? גובה הקומה מקרקעית הבית קרוי עלייה ראשונה 30 אמות, ומעלייה לעלייה עד גג העליון 90 אמות.
מצודת דוד: במלכים א' נאמר 20 אמה, אולי שם נאמר על הבית, וכאן על האולם, או נאמר כי 90 אמה היו העליות זו על זו.
וַיְצַפֵּהוּ מִפְּנִימָה, מצודת דוד: על הכתלים שבתוך החלל, ועל הבית נאמר ולא על האולם.
זָהָב טָהוֹר, רש"י: בתוך ההיכל, זה הבית הגדול מבפנים כל הבית זהב טהור, ולא האולם, וחיפה עץ ברושים שכל הבית הדביר וההיכל ציפה תחילה עצי ברושים ואח"כ זהב טוב.
ה וְאֵת הַבַּיִת הַגָּדוֹל, מצודת דוד: = ההיכל שהייה הגדול מכולם מ' על כ'.
חִפָּה מצודת ציון: ציפה וכיסה. עֵץ בְּרוֹשִׁים, מצודת דוד: את העצים חיפה בזהב, וַיְחַפֵּהוּ, מצודת דוד: את קרקע הבית חיפה בעצי ברושים.
זָהָב טוֹב; רש"י: כשצייר כל הציורים צפה קורות בזהב אחר הציורים וחזקן במסמרות בכותל העץ, כדי שלא ימוט, מה שלא היה יכול לעשות בכותל האבן ולכן חיפה כל הבית בעצי ברושים.
וַיַּעַל עָלָיו מצודת דוד: העלה ציורי אילני תמר ושרשרות על החיפוי, תִּמֹרִים, וְשַׁרְשְׁרֹת, מצודת ציון: שלשלאות.
רש"י: צייר ציורים רבים. היה מצייר ציור כעין שרשרת שמדביקים בו כל דבר. עשה שרשרות של זהב והדביק הצורות יחד.
ו וַיְצַף מצודת דוד: בקירות הבית שיקע אבנים יקרות במשבצות הזהב לנוי ולפאר.
אֶת הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה, רש"י: השקיע ושיבץ אבנים יקרות בזהב בקירות הבית לְתִפְאָרֶת ולנוי.
וְהַזָּהָב, רש"י: והזהב ויחפהו זהב טהור מזָּהָב פַּרְוָיִם שזה שם מקום, ורבותינו פירשו שדומה לדם פרים מרוב אדמימותו.
זְהַב פַּרְוָיִם = זהב אדמדם. מצודת ציון: שם מקום ורז"ל אמרו שדומה לדם הפרים (יומא מה).
ז וַיְחַף, מצודת ציון: ציפה, אֶת הַבַּיִת הַקֹּרוֹת הַסִּפִּים, מצודת דוד: מזוזת הדלת.
וְקִירוֹתָיו מצודת דוד: = כתלים, רש"י: ספי הבית היו של אבנים וציפה קירותיו ודלתותיו זהב.
וְדַלְתוֹתָיו זָהָב; וּפִתַּח מצודת דוד: חרת צורת כרובים על הכתלים. כְּרוּבִים, כי פרצוף תינוק להם, עַל הַקִּירוֹת, מצודת דוד: קורות התקרה.
ח וַיַּעַשׂ, אֶת בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, רש"י: לככרים, מככרים
אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים, וְרָחְבּוֹ אַמּוֹת עֶשְׂרִים; מצודת דוד: על אולם שהיה 20 על 10 אמר כן, בבית קודש הקדשים עם שהיה כ' על כ'.
וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב, רש"י: אף בקדש הקדשים בנה תחלה קירות עץ וחפם בזהב ומה שאין מזכיר כאן בקדש הקדשים שום עץ, זה משום גדולתו.
כותלי בית הארון היו מזהב ולא היה בהן עץ וזה כבוד לקדש הקדשים.
בשביל כבוד הבית לא הזכיר עץ וכתוב: וייצף את הבית אבן יקרה.
ובמלכים לא כתוב כך, הא למה? כי ספר דברי הימים למלכי יהודה מודיע כי שלמה התכוון לכבוד הבית.
לְכִכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת, מצודת דוד: עלה 600 כיכרים.
ט וּמִשְׁקָל לְמִסְמְרוֹת רש"י: לחבר בהם את הזהב בקירות העץ. מצודת דוד: הם יתדות שחבר בהם את חפוי הזהב על העצים.
לִשְׁקָלִים, רש"י: למשקל שקלים 50 שקלי זהב. חֲמִשִּׁים זָהָב; וְהָעֲלִיּוֹת, חִפָּה זָהָב, מצודת דוד: כותלי בנין העליות.
י וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כְּרוּבִים שְׁנַיִם מצודת דוד: עמדו על הארץ והיו מעץ ומצופים זהב.
מַעֲשֵׂה, צַעֲצֻעִים; מצודת ציון: כצאצאים באל"ף. רש"י: תבנית ילדים וילדות עשה לכרובים, ומעץ היו, ויצפהו זהב (ובמלכים א' ו') ויעש בדביר 2 כרובים עצי שמן, וכל מה שבפנים מעץ, ולא רצה להזכיר בזה הספר משום כבודו. וַיְצַפּוּ אֹתָם, זָהָב
יא וְכַנְפֵי, הַכְּרוּבִים אָרְכָּם, אַמּוֹת עֶשְׂרִים; רש"י: איך כנף אחת לעומת 5 וסוף ה 5 נוגעת בקיר הבית לדרום, והכנף השנייה מגיע לכנף הכרוב האחר שבצדו הרי 10 אמות לכרוב אחד. וכן לאחר. נמצא כנף כרוב אחד מגיע לצפון וכנף כרוב אחד לדרום, נמצא שהיו ארוכות ככל כותל המערב שהיה 20 אמות. אמרו רבותינו בנס היו עומדים כי לא היה מקום לגוף הכרובים.
לפי פשוטו נראה לי שהיה גופן בולט מהם כעוף זה שפורש כנפיו בולט גופו מחוץ לכנפיו.
כְּנַף הָאֶחָד לְאַמּוֹת חָמֵשׁ, מַגַּעַת לְקִיר הַבַּיִת, וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמּוֹת חָמֵשׁ, מַגִּיעַ לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר
יב וּכְנַף הַכְּרוּב הָאֶחָד אַמּוֹת חָמֵשׁ, מַגִּיעַ לְקִיר הַבָּיִת; וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת, אַמּוֹת חָמֵשׁ דְּבֵקָה, לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר
יג כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה, פֹּרְשִׂים אַמּוֹת עֶשְׂרִים; מצודת דוד: כשהם פרושים ברוחב קודש הקדשים.
וְהֵם עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, רש"י: בקרקע הבית למערב. וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת. מצודת דוד: מול חלל הבית ולא פנו זה מול זה.
רש"י: לפנים, שלא היו ראשיהם זקופים ונראה כמביטים לחוץ. ראשם היה כפוף והביטו לפניהם.
יד וַיַּעַשׂ, אֶת הַפָּרֹכֶת, מצודת דוד: מול פתח קה"ק ועם שהיו שם דלתות. תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, רש"י: תלה על הדלת שהיה באמה שבו נכנסים לפני ולפנים אע"פ שהיה בו דלתות תלה עליו פָּרֹכֶת ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים.
וְכַרְמִיל וּבוּץ; וַיַּעַל עָלָיו, מצודת דוד: צייר עליו כרובים ברקמה. כְּרוּבִים. רש"י: ויעל עליו כרובים. ציורי כרובים
טו וַיַּעַשׂ לִפְנֵי הַבַּיִת, מצודת דוד: בחלל האולם, עַמּוּדִים שְׁנַיִם, אַמּוֹת, שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ; מצודת דוד: של שניהם יחד
רש"י: קומתו. ובמלכים: ויצר את שני העמודים נחשת י"ח אמות. אך יצקם יחד וחלקן לשנים והאמה החסרה לא חושבה לפי שאינה דומה לשאר העמוד.
ונמצאו כל אחד י"ז אמה וחצי.
וְהַצֶּפֶת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ, מצודת דוד: = הכותרת, וקרויה צֶּפֶת לפי שהייתה צפוי וכסוי על העמוד ממעל,
רש"י: הכותרת. נקרא צפת, צפוי, והכותרת כמין כובע חלול ועביו חצי אמה מלמטה וכשהופכו ונותנו על העמוד נמצא העובי חצי אמה הרי י"ח אמות. אַמּוֹת חָמֵשׁ.
טז וַיַּעַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת, מצודת דוד: זה האמור במלכים א' ויעבר ברתוקות, ור"ל שעשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה שבין ההיכל לבית קודש הקדשים.
בַּדְּבִיר, מצודת דוד: המחיצה נקראה דְּבִיר כמו בית קדש הקדשים עצמו.
וַיִּתֵּן עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים; מצודת דוד: נתן שרשרות על ראש העמודים ובהם היו רימונים חרוזים ולפי שהזכיר מלת שרשרות בתחילת המקרא, חסרו כאן וסמך על המבין, ואינם במקום השרשרות ההם.
וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה, מצודת דוד: לכל טור היו מאה ולכל עמוד היו 2 טורים כמ"ש במלכים א',
וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת. רש"י: עשה שרשרות בראש הכותרת, תחתיו, ובתוך השרשרות קבע צורת רימונים כדי לכסות חלל הכותרת.
יז וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּדִים עַל פְּנֵי הַהֵיכָל, רש"י: על פתח ההיכל בחוץ, באולם.
אֶחָד מִיָּמִין רש"י: הפתח. וְאֶחָד מֵהַשְּׂמֹאול; רש"י: הפתח, וַיִּקְרָא שֵׁם הַיְמָנִי רש"י: אע"פ שירח קטן מהשמש, ולא כלבנה המתחסרת, אמר שלמה אם הקב"ה דימה מלכותי לשמש וירח אף אני אעשה דבר נכון וקים עמודי נחושת גדולים.
ד"א חירם מבני דן עשה את העמודים קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו (שופטים ט"ז) וילפת שמשון 2 עמודי התווך. ושלמה קרא לשני בועז ע"ש זקנו בועז.
יָכִין, מצודת דוד: לסימן טוב שיכון הבית לעד. רש"י: יכין ע"ש מלכות בית דוד שנמשל לירח ככתוב כירח יכון עולם (תהלים פ"ט).
וְשֵׁם הַשְּׂמָאלִי בֹּעַז. מצודת דוד: מלה מורכבת בֹּו, עַז, ר"ל בבית זה ימצא עוז וחוזק לישראל. רש"י: כנגד השמש היוצא בגבורה ועוז.