פרק כא בַּיָּמִים הָהֵם, מצודות: 3 ימים לפני מפלת סנחריב, רלב"ג: לאחר מפלת סנחריב. חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת, מצודות: חזקיה חלה במחלה מסוכנת וגסס ממנה.
וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר ה': צַו לְבֵיתֶךָ, מצודות: צווה את משפחתך על ענייני ביתך לפני מותך,
כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה, רד"ק: אתה הולך למות, ולא תחיה יותר.
למה? חז"ל: ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, ואת סנחריב גוג ומגוג (סנהדרין צד ע"א), אחרי הנס הגדול של מות 185.000 מחיילי אשור שהטילו מצור על ירושלים, ובריחתם לאשור, חזקיהו לא אמר שירה. למה לא אמר שירה?
אולי כי אשור הגלתה את 10 השבטים, החריבה עשרות ערים ברחבי יהודה, החריבה את הכלכלה והחקלאות, והעמידה בסכנת רעב את כל הנותרים לפליטה.
למעלה מ 90% מתושבי יהודה נהרגו: "ועוד בה עשיריה ושבה והייתה לבער" (ישעיהו ו', יג). אך לאחר שכל העולם הוכה, רק ירושלים ניצלה.
ארכיאולוגיה: נמצאה כתובת על לוח אבן חקוק בכתב יתדות אכדי, שנכתבה ע"י סנחריב מלך אשור (705 עד 681 לפנה"ס). הכתובת התגלתה במאה ה-19 בשנת 1974 ומתוארכת ככל הנראה לשנת 701 לפנה"ס.
הכתובת מתארת את מסע סנחריב נגד חזקיהו מלך יהודה, ומספרת על מצור וכיבוש.
בשנת 701 לפנה"ס הגיע סנחריב לשערי ירושלים, ובדרכו הכה 46 ערים. לפני זה, היכו האשורים תוך דור אחד את כל המדינות באזור.
באותה שנה העלה הקב"ה את המצרים לא"י במגמה לסייע ליהודה, וצפונית לאשדוד, נערך קרב גדול. המצרים הפסידו, ויהודה חרבה.
ישעיהו א', ז-ח: "ארצכם שממה, עריכם שרֻפות אש… ונותרה בת ציון כסֻכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה".
רש"י: מֵת אַתָּה בעולם הזה, וְלֹא תִחְיֶה, לא תזכה לעולם הבא, חזקיה לא נשא אישה, כי ראה בנבואה שייוולד לו בן רשע (מנשה שמלך אחריו).
מסכת ברכות: חזקיהו ענה לישעיהו: בן אמוץ, כלה נבואתך וצא. כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". חזקיהו לא התייאש, התפלל, והחלים ממחלתו וקיבל 15 שנים נוספות של מלכות.
ב וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר, רד"ק: חזקיה סובב פניו אל הקיר, כדי להתכוון יותר בתפילתו, תרגום: סובב פניו אל קיר בית המקדש. וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה', לֵאמֹר:
ג אָנָּה ה', מצודות: בבקשה ה': זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם,
תרגום: זכור נא שהלכתי באמת ובלב שלם בדרך שבה ציוויתני ללכת בה.
וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, רד"ק: עשיתי מעשים שהיו טובים בעיניך, ובשם חז"ל: הכוונה לגניזת ספר הרפואות. וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל, תרגום: בכה בכי חזק.
ד וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא חָצֵר הַתִּיכֹנָה, מצודות: ישעיהו עוד לא הספיק לצאת מהחצר האמצעית של ארמון המלוכה, רש"י: הקב"ה מיהר להתגלות אל ישעיהו כי רצה שייוודע שהתקבלה תפילתו לפני שכולם יידעו שנגזרה מיתה עליו.
וּדְבַר ה' הָיָה אֵלָיו, תרגום: היה דבר נבואה מה' אל ישעיה, לֵאמֹר:
ה שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי, תרגום: חזור לארמון ואמור לחזקיה המולך על עמי, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹוקֵי דָּוִד אָבִיךָ, תרגום: כך אמר ה' אלוקי דוד אביך:
שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, תרגום: תפילתך גלויה לפניי, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ, תרגום: גלוי לפניי גם שבכית לפניי,
הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית ה', תרגום: ארפא אותך ובעוד 3 ימים תהיה בריא ותוכל לעלות לבית המקדש.
ו וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, רד"ק: אוסיף עוד 15 שנה על השנים שבהן היית אמור לחיות, וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ, רד"ק: וגם אציל אותך מיד מלך אשור. רלב"ג: ה' יציל אותו מיד אסרחדון בן סנחריב.
וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת, אציל וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי, תרגום: אגן על ירושלים למען כבוד שמי, ולמען דוד שכבש ובנה את ירושלים.
ז וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ, לנוכחים: קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים, מצודות: קחו תאנים שנדרסו ונדבקו יחד וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין, מצודות: הנוכחים שמו את דבלת התאנים על השחין של חזקיה,
רד"ק: היה כאן נס בתוך נס. בדרך כלל התאנים מזיקות לשחין ופה התאנים ריפאו אותו. וַיֶּחִי, מצודות: חזקיה התרפא!
ח וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל שאל את יְשַׁעְיָהוּ מָה אוֹת כִּי יִרְפָּא ה' לִי, רד"ק: מה האות שאקבל כדי שאדע שה' ירפא אותי לגמרי?
חזקיה אמנם התרפא מהשחין לאחר שהניחו עליו דבלת התאנים, אך הוא חשש שמא השחין יחזור, או שלא יהיה מספיק חזק כדי להיכנס לבית המקדש.
וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית ה', רד"ק: כך שבעוד 3 ימים אוכל להיכנס לבית המקדש.
מצודות: עצם הריפוי הוא אות גדול, וחזקיה היה מלא התפעלות על האות.
מיד לאחר מכן ישעיהו נתן לחזקיה אות שיתרפא, ולכן קשה לומר שעצם הריפוי הוא האות, אלא הקב"ה בעצמו אמר לו שייתן לו אות על הדבר הזה.
רד"ק: חזקיה ביקש אות ולא הסתפק בדברי הנביא שאמר שהוא יתרפא כי כאשר ישעיהו אמר לו את הגזירה, הוא אמר את הדברים בלשון כפולה: כי מת אתה ולא תחיה. לעומת זאת כאשר אמר לו שיחיה לא השתמש בלשון הכפולה.
לכן חשב חזקיה שייתכן שישעיהו אמר לו את הדברים רק כדי להרגיע אותו מהבכי.
רלב"ג: לא בגלל מיעוט אמונה ביקש חזקיה אות, אלא חזקיה חשב שייתכן שהיה כאן תנאי לכך שהוא יתרפא, ולכן ביקש אות שהריפוי יהיה ללא תנאי.
ט וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ: זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת ה' כִּי יַעֲשֶׂה ה' אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר, תרגום: זה הדבר שישמש לך לאות שה' יעשה את מה שהוא הבטיח.
מצודות: ה' אמר לתת לך את האות הבא: הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, מצודות: האם אתה רוצה שהאות יהיה שהצל יתקדם 10 מעלות?
אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, רד"ק: או שאתה רוצה שהצל יחזור אחורה 10 מעלות? מַעֲלוֹת הם הסימנים על שעון השמש.
אז ידעו את השעה, על פי הצל שהופיע על שעון השמש, וככל שהיה מאוחר יותר ביום, יותר סימנים על שעון השמש כוסו בצל. ישעיה אמר לחזקיה שהוא יכול לבחור: או שהצל ילך קדימה וירד 10 מעלות בבת אחת, או שהצל יעלה למעלה 10 מעלות בבת אחת, ויתווספו ליום עשר שעות.
רש"י: הברירה הייתה בין חזרה אחורה והארכת היום, לבין עמידת הצל במקום במשך עשר שעות.
רלב"ג: כל המופת היה רק בצל ולא בשמש ובקשת חזקיה הייתה שהעננים יזוזו באופן שהצל ילך אחורה עשר מעלות. לפי פירוש זה לא היה שום שינוי ביום עצמו ורק שינוי בתאורה באותו היום. אין אפשרות לנביא לשנות את סדרי היום ואת מהלך השמש, וגם כשיהושע העמיד את השמש בגבעון, הכוונה היא שב"י ניצחו את המלחמה במהירות לפני שהשמש הספיקה לשקוע.
י וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ: נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, מצודות: קל יותר לעשות את האות שהצל ירד 10 מעלות בבת אחת. הסיבה לכך היא שאם הצל מתקדם עשר מעלות במהירות, אין כאן שום שינוי ממהלך הצל, שהרי הצל מתקדם כפי שהוא עושה בדרך הטבע. אולם אם הצל חוזר אחורנית, יש כאן מהלך כנגד הטבע.
לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, מצודות: לכן אינני מבקש שהצל יתקדם 10 מעלות, אלא שהצל יחזור אחורה 10 מעלות.
יא וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל ה', תרגום: ישעיה הנביא התפלל אל ה', וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת,
מצודות: ה' החזיר את הצל אחורנית 10 מעלות בשעון שעשה אחז, והיום התארך. בשם חז"ל: כאשר אחז מת, הקב"ה קיצר את היום כדי שימעיטו להספידו, עכשיו הקב"ה החזיר חלק זה.
יב בָּעֵת הַהִיא, רלב"ג: לאחר מפלת סנחריב וריפוי חזקיה, שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל רלב"ג: בְּרֹאדַךְ היה מלך בבל, תחת שלטון סנחריב מלך אשור, שָׁלַח סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ,
בזמן ההוא אשור שלטה, בבל התחילה להתחזק, ובקשה לתפוס את מקומה של אשור, והתחילה לחפש בעלי ברית במצרים וגם ביהודה, והוא פנה לחזקיה.
תרגום: מֶלֶךְ בָּבֶל שלח איגרות ומנחה לחזקיה. כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ, מצודות: מֶלֶךְ בָּבֶל שמע שחזקיה היה חולה והתרפא, ורצה לדרוש בשלומו.
רש"י: עד אותו היום לא היה אדם שחלה בשחין שבו חלה חזקיה והתרפא.
מלך בבל ידע שחזקיה התרפא בנס, כי היה רגיל לאכול בשעה השלישית של היום, וכאשר ישן עד השעה התשיעית אותו היום, רצה להרוג את עבדיו על שלא העירו אותו והם הסבירו לו שהיום התארך.
יג וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ, מצודות: חזקיהו קיבל את בקשת שליחי מֶלֶךְ בָּבֶל לראות את בית אוצרותיו.
וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה, מצודות: חזקיה הראה לשליחי מֶלֶךְ בָּבֶל את בית אוצרותיו, וזה מה שהראה להם: 1אֶת הַכֶּסֶף 2 וְאֶת הַזָּהָב, 3 וְאֶת הַבְּשָׂמִים,
4וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב, רש"י: ואת שמן המשחה, או שמן אפרסמון, 5וְאֵת בֵּית כֵּלָיו, רלב"ג: הראה לשליחי מֶלֶךְ בָּבֶל את הבית בו היו אצורים כליו,
6 וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו, תרגום:ואת כל מה שהיה באוצרותיו. לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ רש"י: גם את הארון, הלוחות וספר התורה.
בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ, תרגום: לא היה שום דבר חשוב בביתו ובממלכתו של חזקיה שהוא לא הראה לשליחי מֶלֶךְ בָּבֶל.
למה? כי אם רוצים לפתוח בהתקוממות נגד ממלכת אשור, חשוב להוכיח שיש לך משאבים כלכליים.
יד וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, תרגום: ישעיהו הנביא בא לחזקיהו מלך יהודה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו שאל אותו:
מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה? וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ, מִבָּבֶל, רש"י: האנשים האלה הגיעו מארץ רחוקה, מבבל.
רש"י: חזקיה היה אחד מ 3 אנשים שהקב"ה בדק אותם ונכשל (כקין ובלעם) כי היה צריך לענות לה' שהוא יודע כבר מי בא אליו.
טו וַיֹּאמֶר: מָה רָאוּ בְּבֵיתֶךָ? וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ: אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ, תרגום: האנשים האלה ראו את כל מה שבביתי. לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הִרְאִיתִם בְּאֹצְרֹתָי, תרגום: לא היה שום דבר באוצרותיי שלא הראיתי להם.
טז וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ: שְׁמַע דְּבַר ה', תרגום: שמע את דבר ה'
יז הִנֵּה יָמִים בָּאִים, תרגום: עוד יגיע היום, וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ, מצודות: וכל מה שבביתך יינשא ויילקח, וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מצודות: וגם הדברים שטמנו אבותיך באוצרות במשך השנים עד היום. בָּבֶלָה, מצודות: לֹא יִוָּתֵר דָּבָר, מצודות: לא יישאר בירושלים דבר אחד מכל מה שבביתך, אָמַר ה'.
יח וּמִבָּנֶיךָ, מצודות: צאצאיך: דניאל, חנניה, מישאל ועזריה. אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד, מצודות: הבנים שייוולדו לך. רלב"ג: מכאן הוכחה שכאשר חזקיה חלה, לא היו לו עדיין בנים.
יִקָּחוּ, מצודות: ייקחו אותם לבבל,
וְהָיוּ סָרִיסִים רד"ק בשם חז"ל הכוונה היא שבימיהם הסתרסה העבודה הזרה, דהיינו: כולם ראו שאין ממש בעבודה הזרה.
בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל, מצודות: הם יהיו שרים בארמון מלך בבל.
רלב"ג: סיבת העונש: מלך בבל שלח אליו שליחים כדי לראות את הניסים שהקב"ה עשה לו, ובמקום שחזקיה ייתן כבוד וגדולה לה', הוא הראה להם את עושרו כאילו שהוא עצמו עשה את כל העושר ולא הקב"ה.
רש"י: מידה כנגד מידה. חזקיה הראה לשליחי מלך בבל את הכל, וכעונש על כך לא יישאר דבר מכל דבריו שלא יילקח לבבל.
יט וַיֹּאמֶר ענה חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ: טוֹב דְּבַר ה' אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, מצודות: מוסכמים עליי דברי הנבואה, אני מקבל על עצמי את העונש שאמרת.
וַיֹּאמֶר לישעיהו: הֲלוֹא אִם שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי, הרי בעבר טען חזקיהו, שאל יתייאש אדם מן הרחמים והוא קיווה שבניו יחזרו בתשובה והגזרה תתבטל.
מצודות: הרי בימי חיי יהיה לי טוב, ועדיין יהיה שלום ואמת, ולא אכפת לי מה יקרה בימי בניי ושכל מה שיש לי יגלה לבבל לאחר מותי.
כ וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה, מצודות: וכן הברכה ותעלת המים שהוא בנה. וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה,
מצודות: ואת המעשה בו חזקיה הכניס את מי הגיחון לירושלים כדי שבתוך העיר יהיה מים ולחיילי אשור שצרים על העיר לא יהיה מים.
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה כא וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ עִם אֲבוֹתָיו וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו.
מנשה היה רק בן 12 כשמלך, ומכיוון שה' הוסיף לחזקיה 15 שנות חיים, וודאי שמנשה נולד רק אחרי מפלת אשור, כשחזקיה נשא אישה וילד את מנשה.
ויצא מלאך ה', ויכה במחנה אשור 185000, וישכימו בבקר והנה כֻלם פגרים מתים. ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה, (ישעיהו ל"ז, לו-לז).
ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה. ויהי הוא משתחווה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב, והמה נמלטו ארץ אררט וימלוך אסר-חדן בנו תחתיו.
