מלכים ב פרק י א אלישע פעל בעיקר בימי יהורם, בן אחאב, שמלך כ- 12 שנה. וכמו ששמואל הפך לנביא פסיבי לאחר שמשח את דוד למלך, כך אלישע, הנמיך פעילותו, לאחר בחירת יהוא, אולי כי הכחדת משפחת המלוכה במרחץ דמים, הייתה מנוגדת לאופיו.
וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן 70 בנים בשומרון,נראה שמנשים רבות.
וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרוֹן אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים, תרגום: יהוא כתב איגרות ושלח אותם לשרי יזרעאל שהיו זקנים וממונים על העם.
וְאֶל הָאֹמְנִים אַחְאָב, מצודות: כן שלח יהוא את הספרים לאנשים הממונים לגדל את בני אחאב לֵאמֹר: ב וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם,
מצודות: רוצה לומר אליכם הוא, שכאשר הספרים האלה יגיעו אליכם. וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם, מצודות: נמצאים איתכם בני אחאב, שהם יורשי המלוכה.
וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים: מלבי"ם: כן נמצאים אתכם מרכבות וסוסים, וְעִיר מִבְצָר, תרגום: וכן אתם נמצאים בעיר שומרון שהיא עיר מבוצרת,
וְהַנָּשֶׁק, מצודות: ויש בידכם כלי נשק, כך שיש לכם את כל התנאים לצאת נגדי למלחמה ולנצח בה.
ג וּרְאִיתֶם הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם, תרגום: תבחרו מבין 70 בני אחאב את הבן הטוב והישר בעיניכם, את הבן הכי מוצלח בעיניכם,
וְשַׂמְתֶּם עַל כִּסֵּא במקום אָבִיו, וְהִלָּחֲמוּ עַל בֵּית אֲדֹנֵיכֶם, מצודות: הלחמו נגדי בעבור בית אדוניכם. יהוא רצה לראות את תגובתם, ואם הם אתו.
מלבי"ם: יש כאן משפט דו משמעי: מצד אחד יש לאנשי שומרון כלי נשק ומרכבות ומצד שני העם לא איתם.
ד וַיִּרְאוּ מְאֹד מְאֹד, תרגום: שרי יזרעאל ואומני בני אחאב פחדו מאוד, וַיֹּאמְרוּ: הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו 2 מלכים, יהורם ואחזיה, הפסידו ליהוא,
וְאֵיךְ נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ, תרגום: ואם הם לא הצליחו לעמוד ולהילחם מול יהוא, איך אנחנו ננצח אותו במלחמה?
ה וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת, מצודות: מי שהיה ממונה על בית אחאב שלחו ליהוא שליחים וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר, רלב"ג: הממונה על העיר שומרון שלח שליחים עם הממונה על בית אחאב.
וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים שלחו שליחים אֶל יֵהוּא, לֵאמֹר: עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה, תרגום: אנחנו עבדיך ונעשה כל מה שתאמר לנו לעשות.
לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ מבני אחאב,הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֶׂה תעשה את הטוב בעיניך.
ו וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית, תרגום: יהוא כתב אל שרי יזרעאל ואומני בני אחאב איגרת נוספת. לֵאמֹר: אִם לִי אַתֶּם, מצודות: אם אתם נכנעים לי, וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים, מצודות: ואם אתם שומעים בקולי.
קְחוּ אֶת רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי אֲדֹנֵיכֶם, וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר, מצודות: בואו אליי עם ראשיהם מחר בשעה בה אנחנו נמצאים עכשיו, בעוד בדיוק 24 שעות.
יִזְרְעֶאלָה, בואו ליזרעאל, וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם, מלבי"ם: יהוא יצא מנקודת הנחה שהעם עם צדיק ולא ייתכן שעם שלם יעשה מעשה שהוא בניגוד לתורה. ההלכה אומרת שאם באו בדרישה ליהודים שימסרו מישהו או שיהרגו את כולם, חייבים כולם להיהרג, אלא אם הנדרש חייב מיתה כשבע בן בכרי. מכאן שאם אנשי שומרון מסרו את בני אחאב, סימן שהם היו חייבים מיתה כשבע בן בכרי.
מצודות: אני יודע שלאחאב יש 70 בנים, ושגדולי העיר מגדלים אותם, ולא תוכלו להחביא אף אחד מהם, כי אני יודע מיהם בני אחאב.
ז וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם, תרגום: כאשר האיגרת השנייה הגיעה אל שרי יזרעאל ואל אומני (בני) אחאב,
וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים, מצודות: שרי יזרעאל ואומני אחאב שמו את ראשי בני אחאב בכלים גדולים.
וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה, השרים שלחו את ראשי בני אחאב ליהוא ביזרעאל.
ח וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ, השליח, וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר: הֵבִיאוּ רָאשֵׁי בְנֵי הַמֶּלֶךְ שליחי שרי יזרעאל ואומני אחאב הביאו אליך את ראשי 70 בני אחאב,
וַיֹּאמֶר: שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים פֶּתַח הַשַּׁעַר, מצודות: שימו את ראשי בני אחאב בשתי ערמות בפתח השער של היכל המלך,
עַד הַבֹּקֶר, מצודות: הערמות יהיו בפתח שער היכל המלך עד הבוקר, כדי שכל העם יראו אותן,
ט וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד, דעת מקרא: יהוא יצא ועמד פתח היכל המלך. וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם: צַדִּקִים אַתֶּם? מצודות: אתם חושבים שאתם צדיקים יותר ממני כי אני מרדתי והרגתי את יהורם?
הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי וָאֶהְרְגֵהוּ, רש"י: אני מרדתי במלך יהורם והרגתי רק אותו, וּמִי הִכָּה אֶת כָּל אֵלֶּה, מצודות: אך מי הרג את כל 70 בני אחאב?
הרי אנשי שומרון הרגו אותם, ומכך אנחנו יכולים להסיק שבשמיים גזרו השמדה על בית אחאב.
י דְּעוּ אֵפוֹא, מצודות: דעו עתה, כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר ה' אַרְצָה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עַל בֵּית אַחְאָב, מצודות: לא יחסר דבר אחד מכל מה שה' אמר שיקרה לבית אחאב,
וַה' עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ, מצודות: ה' עשה כמו שאמר לאליהו עבדו שיעשה, ישמיד את כל צאצאי אחאב.
רד"ק: יהוא הרגיע את העם ואמר שהם אינם חייבים על דם צאצאיו של אחאב כי הכל היה גזירה משמים.
יא וַיַּךְ יֵהוּא אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל, תרגום: יהוא הרג את כל מי שנותר מצאצאי אחאב ביזרעאל.
וְכָל גְּדֹלָיו, יהוא הרג את כל שרי אחאב שלא הצטרפו אליו, וּמְיֻדָּעָיו, מצודות: ואת קרובי אחאב, תרגום: הכוונה: לחברי אחאב. וְכֹהֲנָיו, מצודות: וגם את כוהני הבעל,
עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד, מצודות: עד שלא השאיר לאחאב שארית, וזכר.
יב וַיָּקָם יהוא וַיָּבֹא וַיֵּלֶךְ שֹׁמְרוֹן, הוּא בֵּית עֵקֶד הָרֹעִים בַּדָּרֶךְ, מצודות: באמצע הדרך היה מקום, בית, שבו גזזו צאן. רש"י: מקום כינוס הצאן.
יג וְיֵהוּא מָצָא אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, מצודות: יהוא מצא בבית עקד הרועים את בני אחזיה מלך יהודה, וַיֹּאמֶר: מִי אַתֶּם? וַיֹּאמְרוּ אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנו.
וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, מצודות: ירדנו לשאול בשלום בני אחאב ואיזבל, (לא ידעו שהבנים כבר נהרגו).
תרגום: באמת מדובר על אחי אחאב, אך מצודות סבר שכל אחי אחזיה כבר נהרגו.
וּבְנֵי הַגְּבִירָה, רד"ק: הסיבה שהוזכרו בני הגבירה כי איזבל הייתה הדומיננטית בבית וגם אחאב שמע בקולה.
יד וַיֹּאמֶר: תִּפְשׂוּם חַיִּים, רד"ק: תפסו את בני אחזיה כשהם בחיים, וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים, וַיִּשְׁחָטוּם אֶל בּוֹר בֵּית עֵקֶד,
רלב"ג: אנשי יהוא שחטו את בני אחזיה והניחו אותם בבור שהיה בבית שבו גזזו צאן. אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ נהרגו, וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם, מצודות: יהוא לא השאיר שארית מבני אחזיה, כי גם הם היו מבית אחאב.
טו וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ, תרגום: יהוא מצא את יהונדב בן רכב שבא לקראתו, וַיְבָרְכֵהוּ, רד"ק: יהוא ברך את יהונדב בשלום.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ, מצודות: האם אתה אוהב אותי כמו שאני אוהב אותך? וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב: יֵשׁ וָיֵשׁ,
רד"ק: יֵשׁ וָיֵשׁ, את ה"יש" השני אמר יהוא, כחוזר על תשובת יהונדב: אם יש את אהבתך אליי, עלה אליי אל המרכבה.
מצודות: לבי ישר ואוהב אותך, תְּנָה אֶת יָדֶךָ, תושיט לי את היד ואעלה איתך על המרכבה,
וַיִּתֵּן יָדוֹ, וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה מהר"י קרא: יהונדב העלה את יהוא אליו אל המרכבה.
מצודות: התלבט אם הושטת היד נועדה לצורך עניין טכני של העלאת יהונדב על המרכבה או שהיא נועדה להיות מעין כריתת ברית.
טז וַיֹּאמֶר, ליהונדב: לְכָה אִתִּי, וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַה', מצודות: וראה מה אעשה כשאקנא לה', וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ בְּרִכְבּוֹ, מצודות: עבדי יהוא הרכיבו את יהונדב במרכבת יהוא.
יז וַיָּבֹא יהוא שֹׁמְרוֹן, וַיַּךְ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים ממשפחת לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן, עַד הִשְׁמִידוֹ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ,
תרגום: יהוא היכה את כל משפחת אחאב עד שהשמיד את כולם כמו שה' אמר לאליהו.
יח וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא אֶת כָּל הָעָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה, מצודות: צאצאי אחאב הושמדו, כי אחאב עבד את הבעל רק מעט. אני, יהוא, אעבוד את הבעל הרבה, ולכן יבואו עליי דברים טובים.
יט וְעַתָּה כָל נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל עֹבְדָיו וְכָל כֹּהֲנָיו קִרְאוּ אֵלַי, תרגום: קראו אליי את כל נביאי, כוהני, ועובדי הבעל,
אִישׁ אַל יִפָּקֵד, מצודות: אף אחד מעובדי הבעל לא יהיה חסר, כִּי זֶבַח גָּדוֹל לִי לַבַּעַל, מצודות: קראו לכל עובדי הבעל, כי אקריב קרבן גדול לבעל,
כֹּל אֲשֶׁר יִפָּקֵד לֹא יִחְיֶה, מצודות: כל עובד בעל שיהיה חסר, לא יחיה, אהרוג אותו. וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה, מצודות: יהוא נהג בחכמה ובעורמה.
רש"י: במרמה.
לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת עֹבְדֵי הַבָּעַל, מצודות: כי כך יוכל להרוג את כל עובדי הבעל. ציווה על כל עובדי הבעל להתכנס כדי להורגם.
כ וַיֹּאמֶר יֵהוּא: קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבַּעַל, מצודות: קבעו יום, בו כולם יעצרו ממלאכתם ויתאספו להקריב קרבן לבעל.
רד"ק: הרצים והשלישים הזדרזו ללכת מהר אל העיר שבו היה בית הבעל.
וַיִּקְרָאוּ, מצודות: הכריזו על יום מסוים בו היה מוטל על כל עובדי הבעל להתאסף.
כא וַיִּשְׁלַח יֵהוּא בְּכָל יִשְׂרָאֵל, לקרוא להם להשתתף בעבודת לבעל, וַיָּבֹאוּ כָּל עֹבְדֵי הַבַּעַל, וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָא, וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל,
וַיִּמָּלֵא בֵית הַבַּעַל פֶּה לָפֶה, מצודות: בית הבעל התמלא באנשים מהפתח שבצד זה, עד הפתח שמולו. כל בית הבעל היה מלא בעובדי הבעל.
כב וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה, מצודות: יהוא אמר לאחראי המלתחה, מקום שבו שמרו את בגדי כוהני ועובדי הבעל.
הוֹצֵא לְבוּשׁ לְכֹל עֹבְדֵי הַבַּעַל, מצודות: הוצא לבוש מיוחד לעובדי הבעל כדי שכולם יידעו מי עובד בעל. וַיֹּצֵא לָהֶם הַמַּלְבּוּשׁ.
כג וַיָּבֹא יֵהוּא וִיהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב בֵּית הַבָּעַל, וַיֹּאמֶר לְעֹבְדֵי הַבַּעַל: חַפְּשׁוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי ה', מצודות: בדקו וראו אם יש כאן עובדי ה' שבאו לראות את המעמד ושלא יהרגו.
כִּי אִם עֹבְדֵי הַבַּעַל לְבַדָּם, מצודות: איני רוצה שיישאר פה אף אחד חוץ מעובדי הבעל, ועל עובדי ה', לצאת מבית הבעל.
כד וַיָּבֹאוּ לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת, תרגום: עובדי הבעל הגיעו לבית הבעל כדי להקריב לבעל קורבנות שלמים ועולה.
וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ, וַיֹּאמֶר: הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם, מצודות: אני מצווה שתשמרו על עובדי הבעל שלא יברחו.
נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ, מצודות: אם עובד בעל יברח, השומר האחראי עליו ימות.
כה וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה, מצודות: כשיהוא סיים להקריב את קרבן העולה לבעל, וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים,
מצודות: יהוא אמר לאנשים שרצים לפני מרכבתו ולשרים שהיו עימו: בֹּאוּ הַכּוּם הרגום, אִישׁ אַל יֵצֵא,
וַיַּכּוּם לְפִי חָרֶב, תרגום: הרצים והשלישים הרגו את עובדי הבעל, וַיַּשְׁלִכוּ הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים, רש"י: הרצים והשלישים השליכו את גופות עובדי הבעל.
חז"ל אומרים שבזכות שיהוא השמיד את בית אחאב שמלכו 4 דורות, הוא זכה למלוכה לאורך 4 דורות.
רלב"ג: מי שיהוא הרג אותו והיה מצאצאי אחאב – היה עתיד להימלט מחרב חזאל (כדברי הנבואה של ה' לאליהו).
וַיֵּלְכוּ עַד עִיר בֵּית הַבָּעַל, תרגום: הרצים והשלישים הלכו לעיר שבה היה בית הבעל, להמשיך ולהשמיד את זכר הבעל מהעיר.
כו וַיֹּצִאוּ אֶת מַצְּבוֹת בֵּית הַבַּעַל, מצודות: הרצים והשלישים הוציאו את הבסיס עליו עמד פסל הבעל. וַיִּשְׂרְפוּהָ, תרגום: הרצים והשלישים שרפו את פסל הבעל.
כז וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל, מצודות: הרצים והשלישים שברו את הבסיס עליו עמד פסל הבעל. וַיִּתְּצוּ אֶת בֵּית הַבַּעַל, וַיְשִׂמֻהוּ לְמוֹצָאוֹת,
מצודות: הרצים והשלישים הפכו את בית הבעל לשירותים. עַד הַיּוֹם מקום זה משמש לשירותים גם בזמן כתיבת ספר מלכים, שנים רבות לאחר מה שקרה.
כח וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל:
כט רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר יֵהוּא עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בֵּית אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן מֵאַחֲרֵיהֶם, הקב"ה הבטיח לו 4 דורות של מלוכה, ולכן לא היה צריך לחשוש, שהעם יחזור למלכות יהודה, והעובדה שהמשיך את עבודת העגלים, גרמה, שגם הריגת בית אחאב, נזקפה לחובתו.
רש"י: יהוא דבק בחטאי ירבעם בן נבט, והמשיך לעבוד את עגלי הזהב שהיו בבית אל ובדן. חשש שאם העם יעלה לירושלים, המלכות תחזור לממלכת יהודה.
ל וַיֹּאמֶר ה' אֶל יֵהוּא, מצודות: ה' אמר ליהוא (לפי חז"ל עם הנביא יונה).
יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, תרגום: בשכר שעשית מעשים הטובים בעיניי (השמדת את הבעל)
כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב, בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, מצודות: 4 דורות אחריך ימלכו על ב"י. צאצאיך ימלכו על ישראל במשך ארבע דורות, עד שבן הנין שלך ימלוך: יהואחז, יואש, ירבעם בן יואש וזכריה.
אחרי הפסוק הנהדר הזה, מגיע פסוק שמשמעותו הפוכה! שמראה שיהוא היה גם צדיק וגם רשע:
לא וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ, מלבי"ם:יהוא לא הלך בדרך ה' בכל לבבו. יהוא לא היה צריך לחשוש לבער את העגלים, כי הובטח לו ש 4 דורות אחריו ימלכו על ישראל, אך הוא לא ביער את העגלים.
לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל ולמרות הבטחת ה' הוא לא סטה מדרכי ירבעם ולא השמיד את העגלים.
לאליהו וליהוא שם דומה, ששם ה' בו. שניהם הרגו את כוהני הבעל בקנאות, אך רק פה פעל יהוא כפי שחזה אליהו, אולי כי התאים לו מבחינה פוליטית למגר את הבעל וחסידיו, ולרכז את העם סביב האמונה בה'.
יהוא אימץ את נבואות אליהו ואלישע, כי נבואות אלו נתנו "הכשר" לרציחותיו, אך במהלך שנות כהונתו, פשע בדרכים רבות.
יהוא עשה מעשי אכזריות לשמם: 1. השליך את איזבל מן החלון לכלבים,
2. הציג את ראשי האצילים הערופים בדודים.
3. לכד אנשים, רק כדי להורגם.
4. שרף, 5. ניתץ, 6. שיקר 7. טווה מזימות כדי להרוג אנשים רבים ככל שיכל.
יהוא הכחיד לא רק את בית אחאב, אלא גם את 42 "אחֵי אחזיהו מלך יהודה" (י, יג-יד), חיסל גם את הזקנים והאומנים מיהודה.
על זה אמר הנביא הושע: בשם ה' – "כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יֵהוּא, והִשְבַּתי מַמלכוּת בית ישראל" (הושע א, ד).
רוב פעילות אלישע קשורה לארם, מאז ריפא את נעמן שחזר לארם וסינגר שם על ישראל. בין ארם וישראל, היו מספר קרבות, לפעמים ארם ניצחה ופעמים ישראל, אבל אחרי שיהוא נמשח, ישראל לא ניצחה אלא רק אחרי מות אלישע.
למה?
מרד יהוא קרה תוך כדי מלחמה בארם, מה שגרם לארמים לנצח.
בעת המרד, יהוא הרג גם את מלך יהודה, מה שגרם לקרע בין 2 הממלכות.
יהוא הרג את איזבל, בת מלך צור, וגרם למלך צור לצאת נגד ישראל.
ממלכת ישראל נחלשה מאד, ושטחה הלך והצטמצם: לב בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל ה' לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, מצודות: בימי יהוא, ה' התחיל להכרית אנשים מישראל.
וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מצודות: ב"י נכרתו ע"י חזאל מלך ארם שהרג ישראלים לאורך כל גבול ישראל.
לג חזאל מלך ארם הרג ישראלים, מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, מצודות: ממזרח מעבר הירדן, אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד, הַגָּדִי וְהָראוּבֵנִי וְהַמְנַשִּׁי, מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשׁ.
לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל גְּבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל
לה וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
לו וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה בְּשֹׁמְרוֹן:
יהוא מלך 28 שנים בשומרון. נשאר בזיכרון כמורד אכזרי שכשל. זה מה שאיזבל אמרה לו: אתה רוצח. לא באמת שאלה לשלומו כשאמרה: "הֲשָׁלוֹם, זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו?" (פסוק לא).
נהג כ"משוגע" ובשיגעון חיסל את בית אחאב ועבד לעגלים.
לאחר ששלח את תלמידו למשוח את יהוא, "נעלם" אלישע במשך כ 50 שנה, עד שמסופר על מותו בימי המלך יואש, נכדו של יהוא.