פרק יט א וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ כאשר חזקיה שמע משריו את דברי רבשקה, הוא עשה 4 דברים:
1וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו, רד"ק: קרע בגדיו כי שמע שרבשקה ביזה את הקב"ה.
2וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק, רד"ק: התכסה בשק כדי לענות עצמו וע"י כך ה' ירחם עליו,
3 וַיָּבֹא בֵּית ה', תרגום: חזקיה נכנס לבית המקדש,
ב 4 וַיִּשְׁלַח אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא בֶּן אָמוֹץ,
תרגום: חזקיה שלח את אליקים שהיה ממונה על בית המלך, את שבנא הסופר ואת זקני הכוהנים אל ישעיהו בן אמוץ הנביא כשהם לבושים בשקים.
ג וַיֹּאמְרוּ השליחים, אֵלָיו לישעיהו, כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ:
יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה, מצודות: היום הזה הוא יום צרה כי האויב מתווכח איתנו ואומר שהוא ינצחנו במלחמה.
רש"י: רבשקה הוכיח בדבריו שאין לו מעצור כי ניצח את כל המלכים שנלחם נגדם.
רד"ק: א. רבשקה הוכיח אותו בדברי תוכחה וגידופין. ב. הקב"ה הוכיח אותם על עוונותיהם בזה ששלח אליהם את רב שקה.
וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה, מצודות: ויום זה הוא גם יום ביזיון כי האויב מבזה את ה'.
כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר, מצודות: השליחים דימו את מצב עם ישראל, לעם שהגיע למשבר, עד המושב עליו יושבת היולדת בשעת לידה.
וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה, מצודות: אך אין כוח לאישה ללדת את הילד. וכמו שליולדת אין כוח ללדת, כך עם ישראל נמצא בסכנה ואין לו כוח לעבור אותו.
רד"ק: כשם שהיולדת לא יכולה לעבור את הלידה ללא מילדת, כך לעם ישראל אין כוח לעבור את הצרה ללא כוח מהקב"ה.
רלב"ג: מרוב דאגה, לא היה לנשים כוח ללדת.
ד אוּלַי יִשְׁמַע ה' אֱלֹוקֶיךָ אֵת כָּל דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו, מצודות: הלוואי שה' אלוקיך ישמע את דברי רב שקה, אותו שלח אדונו מלך אשור.
לְחָרֵף אֱלֹוקִים חַי, תרגום: רב שקה ביזה את הקב"ה ואמר שהקב"ה לא קיים.
רד"ק: רב שקה התגרה בה' שלא יוכל לעמוד מול התקפתו על ירושלים.
וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע ה' אֱלֹהֶיךָ, מצודות: רב שקה התווכח והקב"ה וודאי שמע את דבריו.
רד"ק: הקב"ה שמע ויוכיח עתה את כוחו בכך שיביא פורענות על אשור.
וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה, מצודות:ולכן אני מבקש ממך שתישא תפילה לה'. בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה, מצודות: על שארית ישראל שבירושלים, כי מלך אשור כבש כבר את כל הערים הבצורות שמחוץ לירושלים, ורק ירושלים נשארה חופשית.
ה וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ, מצודות: שליחי חזקיהו: אליקים, שבנא וזקני הכוהנים, באו לישעיהו הנביא בשליחות חזקיה.
ו וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ: כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם: אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ, מצודות: אל תפחד מדברי רבשקה, אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֹתִי, מצודות: שמשרתי מלך אשור ביזו את ה'.
ז הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ, מצודות: אני אגרום למלך אשור לרצות לשוב לארצו, וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ, מצודות: בעקבות שמועה שישמע יחזור לביתו.
רש"י: מלך אשור גם ישמע שמועה וגם יחזור לארצו.
וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ, רד"ק: אפיל את מלך אשור בחרב בארצו.
מלך אשור ישמע שמלך כוש תקף את אשור, ויחזור מיד לארצו, ושם ימות לאחר זמן בחרב.
ח וַיָּשָׁב רַב שָׁקֵה, דעת מקרא: רב שקה חזר ללכיש כדי לומר למלך אשור שהמלך ושליחיו לא ענו לו.
וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה, תרגום: רב שקה גילה בלכיש שמלך אשור נלחם בעיר לבנה ואינו בלכיש,
כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ, תרגום: רבשקה נסע ללבנה, כי שמע שהמלך עזב את לכיש.
ט וַיִּשְׁמַע אֶל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ, תרגום: סנחריב מלך אשור שמע על תִּרְהָקָה מלך כוש. לֵאמֹר: הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ שיצא להילחם בו.
מצודות: סנחריב קיבל את דברי תִּרְהָקָה והסכים לצאת נגדו למלחמה.
וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ, מצודות: מלך אשור שלח שוב שליחים לחזקיהו, לֵאמֹר:
י כֹּה תֹאמְרוּן אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: לֵאמֹר: אַל יַשִּׁאֲךָ אֱלֹוקֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ, מצודות: אל יפתה אותך ה' אלוקיך שאתה בוטח בו,
לֵאמֹר: לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר, תרגום: לא תימסר ירושלים בידי מלך אשור.
רד"ק: הסיבה שהקב"ה לא נגף את מלך אשור מיד, א. כדי שישראל ירוויחו את השלל של כוש, ב. כדי שכל המלכים יראו שאשור הייתה מעצמה שניצחה כ"כ הרבה מלכים ככוש ובכל זאת ניגפה לפני ישראל.
רלב"ג: מלך אשור נאלץ לחזור לארצו כדי לעזוב את המצור מעל ירושלים ולהשיג לה הפוגה.
יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת, תרגום:הרי שמעת מה שעשו מלכי אשור לכל הארצות, לְהַחֲרִימָם, תרגום: הם השמידו את כל הארצות נגדם נלחמו.
וְאַתָּה תִּנָּצֵל, מצודות: ואתה חושב שתוכל להינצל בניגוד לכל הארצות שהשמדתי?
יב הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹוקֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי, מצודות: האם אלוהי העמים שכבשו אבותיי הצילו אותם? אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר, תרגום: האם אלוהי גוזן, חרן, רצף, ובני עדן הנמצאים ב"תלאשר" הצילו אותם?
יג אַיּוֹ מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם, תרגום: היכן נמצאים מלכי חמת, ארפד וספרוים? הֵנַע וְעִוָּה, תרגום: אני טלטלתי והגליתי אותם.
יד וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵם, מצודות: חזקיה לקח מיד השליחים את האיגרות ששלח לו מלך אשור וקרא אותם.
וַיַּעַל בֵּית ה', תרגום: חזקיה עלה אל בית המקדש. וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה', מצודות: חזקיה פרס לפני ה' כל איגרת ששלח לו מלך אשור, בנפרד. רד"ק: חזקיה פרס רק אחד מהספרים.
טו וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר: ה' אֱלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, מצודות: ה' המשרה שכינתו על הכרובים הנמצאים מעל לארון הברית.
חזקיה השתמש דווקא בתואר יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים כשהתפלל לה', כדי לומר לו, שאם מלך אשור יצליח לכבוש את ירושלים, הוא ייקח עימו גם את הכרובים.
רלב"ג: ה', אתה השרית שכינתך בישראל בקודש הקדשים, וזהו סימן שאתה משגיח על ישראל.
אַתָּה הוּא הָאֱלֹוקִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, תרגום: אתה האל היחיד בכל ממלכות הארץ ואין שום אלוקה חוץ ממך.
אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, דעת מקרא: אתה בראת את השמים והארץ, ואין האלוקות שלך דומה כלל לאלוהי העמים אותם הזכירו שליחי סנחריב.
טז הַטֵּה ה' אָזְנְךָ וּשֲׁמָע ה', תרגום: הטה אוזניך ושמע. חזקיה התפלל אל ה' ואמר לו שדברי שליחי מלך אשור יהיו גלויים לפניו. פְּקַח ה' עֵינֶיךָ וּרְאֵה ה'! וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ,
מצודות: שמע את דברי סנחריב ששלח שליח שביזה אותך, לְחָרֵף אֱלֹוקִים חָי, תרגום: ביזה אותך.
רד"ק: רבשקה התגרה בה' וטען שלא יוכל לעמוד מול התקפה על ירושלים.
יז אָמְנָם ה', מצודות: באמת ה'. הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת הַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצָם, מצודות: מלכי אשור החריבו את ארצות כל העמים שנלחמו נגדם,
יח וְנָתְנוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ, תרגום: אשור העלתה באש את העבודה הזרה של כל העמים שכבשו.
כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה, מצודות: הם הצליחו לשרוף עבודה זרה זו כי האלוהים של אותם גויים אינם אלוהים אמיתיים.
כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן, תרגום: אותם אלילים עשויים ע"י בני אדם מעצים ואבנים.
וַיְאַבְּדוּם, תרגום: ולכן, בגלל שהעבודה הזרה של אותם עמים אינה אלוהי אמת, אשור הצליחה להשמיד את העבודה הזרה של כל העמים.
יט וְעַתָּה ה' אֱלֹוקֵינוּ, תרגום: ה' אלוקינו, אנחנו יודעים שאתה האלוקה האמיתי,
הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ, תרגום: הושיע אותנו מיד סנחריב. וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה ה' אֱלֹוקִים לְבַדֶּךָ,
רלב"ג: חזקיה התפלל ואמר לה' שגם אם עם ישראל אינו ראוי שייעשה להם נס, ראוי שה' יושיע אותם, אם ה' יעזור להם, יידעו כולם שהעבודה הזרה של העמים האחרים אינם אלוהי אמת, ואילו הקב"ה הוא אלוה אמיתי ולכן אשור לא הצליחו לנצח את יהודה.
כ וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ, תרגום: ישעיהו בן אמוץ שלח שליחים אל חזקיה, לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל סַנְחֵרִב מֶלֶךְ אַשּׁוּר שָׁמָעְתִּי, תרגום: קיבלתי את התפילות שהתפללת על סנחריב מלך אשור.
כא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו, מצודות: אלו הדברים שה' אמר על סנחריב: בָּזָה לְךָ, מצודות:ירושלים תבזה אותך, לָעֲגָה לְךָ,
מצודות: ירושלים תלעג לך, בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן, מצודות: בתולת בת ציון בזה ולועגת לך. בת ציון, כינוי לירושלים, ומשמעותה: שכמו בתולה זו אישה שעדיין לא התחתנה, כך ירושלים היא עיר שעוד לא נכבשה ע"י אויב
אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלִָם, רד"ק: אחרי שתיפול, העם שבירושלים יניעו ראשם כמי שלועג לחברו. לאחר שסנחריב יספוג מפלה כשינסה לתקוף את ירושלים, העיר תבזה אותו.
רלב"ג: ירושלים בזה לממלכת אשור ולא פוחדת ממנה כי היא סומכת על ה'.
רד"ק: בתולת בת ציון = מלכות כנסת ישראל. בת ירושלים = העם היושב בירושלים.
כב אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל, מצודות: האם שמת לב את מי ביזית וקיללת, ועל מי הרמת קולך?
וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, תרגום: הרמת עיניך ואמרת לפני הקב"ה דברים שאינם ראויים.
כג בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר, תרגום: ע"י שליחיך ביזית את עם ה', עם ישראל, ואמרת:
בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים, תרגום: אני עליתי לתקוף את הר הבית עם מרכבות רבות. מהר"י קרא: מְרוֹם הָרִים = ארץ ישראל.
יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן, עליתי עם מרכבות לתקוף את בית המקדש.
וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו, תרגום: אני אהרוג את מיטב גיבורי עם ישראל. רש"י: קוֹמַת אֲרָזָיו = חלק בביהמ"ק. ב. ארזי יער הלבנון.
מצודות: קוֹמַת אֲרָזָיו, הארזים שבעם ישראל.
מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו וכן אהרוג את מיטב שליטיהם ושריהם.
וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצֹּה, רש"י: אשמיד את בית המקדש עד יסודותיו. מצודות: מְלוֹן קִצֹּה = בית המקדש.
רד"ק: בית המקדש נקרא בפי מלך אשור קץ א"י כי זה היה המקום היחיד בארץ שהוא עוד לא כבש.
תרגום: אכבוש את עריהם החזקות.
יַעַר כַּרְמִלּוֹ, מצודות: יַעַר כַּרְמִלּוֹ = יער הלבנון. רש"י:ואשמיד את יופי ארצו של עם ישראל.תרגום: השמדת מחנה עם ישראל.
כד דברי סנחריב: אֲנִי קַרְתִּי, מצודות: אני חפרתי מקור מים. רד"ק: זה המשך לפסוק קודם. סנחריב אמר שחיפש מקור מים, כי החריב את כל מקורות המים, מרוב חיילים שהיו לו. זו הסיבה שהמים שמצא נקראו מים שרים, כי היו זרים לכולם ואף אחד לא ידע שהם שם עד שמלך אשור חפר שם.
וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים, מצודות: מלך אשור: הצלחתי בכל מעשי. דימה עצמו לאדם שחפר מים ושתה אותם.
רלב"ג: המים היו נסתרים מכולם, כך אף אחד לא חשב שמישהו יוכל לכבוש את הארצות אותם כבשה אשור ובכל זאת הם הצליחו.
ב. דברי מלך אשור נאמרו כנגד חזקיה שסתם את מעיינות הגיחון. אך פירושו הראשון נראה יותר.
רש"י: מלך אשור טען שהצליח וסיים כל מעשה שהתחיל בו.
וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר, מצודות: ע"י כף רגלי, החרבתי את הנהרות הגדולים והחזקים של הערים שרציתי לכבוש.
היו לי כ"כ הרבה חיילים, עד שכאשר חיילי דרכו בנהרות הגדולים, הנהר התייבש.
רש"י: אם עיר הייתה נלחמת נגדו, הוא היה מביא את חייליו הרבים שייכנסו לתוך מקורות המים שלהם וכך היה מייבש את מקורות המים.
רד"ק: יְאֹרֵי מָצוֹר = יאורי מצרים, כי נהר מצרים הוא נהר גדול, והוא דימה את שאר הנהרות הגדולים ליאור.
כה הֲלֹא שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק, מצודות: הרי שמעת מזמן. רלב"ג: דברי הנביאים הגיעו רחוק וכולם שמעו את דבריהם.
תרגום: סנחריב שמע על מה שקרה מזמן: שפרעה מלך מצרים שלט על עם ישראל וגם על סנחריב התנבאו הנביאים רע, ועדיין לא חזרת בתשובה.
מהר"י קרא: כל הפורענויות שהגיעו לרשעים שבכל דור יבואו עכשיו על סנחריב.
אֹתָהּ עָשִׂיתִי לְמִימֵי קֶדֶם, מצודות: את הגזירה שגזרתי בימי קדם. סנחריב אמנם הצליח לכבוש עמים רבים, אך הצלחה זו נבעה מגזירה קדומה של ה', וסנחריב עצמו ידע שהצלחתו נבעה מגזירה זו.
רש"י: לְמִימֵי קֶדֶם, משעת בריאת העולם. רד"ק בשם אביו: הקב"ה בנה את ירושלים והוא שואל: האם לאחר שעשיתי את ירושלים אני אחליש אותה מולך?
וִיצַרְתִּיהָ, מצודות: ה' יצר הגזירה שיכבוש ארצות רבות. עַתָּה הֲבֵיאתִיהָ, מצודות: עכשיו הבאתי גזירה על ידך,
וּתְהִי לַהְשׁוֹת, להחריב, גַּלִּים, תל חרבות, נִצִּים ניצנים עָרִים בְּצֻרוֹת,
מהר"י קרא: ערי ממלכת אשור ייהפכו לחרבות כי אשור תנחל מפלה. מצודות: ע"י גזירה זו סנחריב יצליח להחריב ערים בצורות ולהפוך אותם לתל חרבות עליהם יגדלו פרחים.
כו וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד, מצודות: גזירת ה' גרמה לכך שלמרות שיושבי הערים שכבשת היו חזקים, היו עדיין קצרי יד מלהילחם נגדך,
חַתּוּ, מצודות: יושבי הערים שכבשת נשברו, וַיֵּבֹשׁוּ, מצודות: הם היו חלשים.
הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא, מצודות: חיילי הערים שכבשת היו חלשים כעשב השדה והדשא הירוק.
רלב"ג: כמו שהדשא לא זז כשקוצרים אותו, כך יושבי אותן ערים לא התנגדו למלך אשור.
חֲצִיר גַּגּוֹת, מצודות: חיילי הערים שכבשת היו כחציר הגדל על הגגות, שהוא חלש מאוד וממהר להתייבש,
וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה, מצודות: חיילי הערים שכבשת היו כשיבולים שדופות, שיבולים שלקו במחלה עוד לפני שהתייבשו ולכן היו חלשות, כי ה' החליש את יושבי הערים שסנחריב כבש.
כז וְשִׁבְתְּךָ, מצודות: כאשר אתה מתיישב לחפש עצה, וְצֵאתְךָ, מצודות: וכאשר אתה יוצא לקרב, וּבֹאֲךָ, מצודות: וכאשר הגעת לישראל,
יָדָעְתִּי, מצודות: ה' יודע ורואה הכל. וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי, מצודות: וגם שאתה מתרגז עליי ומבזה אותי.
כח יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי, מצודות: כעונש על שביזית אותי, וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי, מצודות: שמעתי את הרעש שלך,
וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ, מצודות: חח = טבעת ששמים בפי הבהמה כדי למשוך אותה בעזרתה. הקב"ה אמר לסנחריב שהוא יביא את סנחריב לכל מקום שה' יבחר, כאדם המושך את בהמתו לכל מקום שהוא רוצה.
וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ, מצודות: שמתי רסן בשפתיך, וַהֲשִׁבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ, מצודות: ואכריח אותך לחזור לאשור בדרך שבאת לכאן.
רד"ק: לאחר שיילחם נגד מלך כוש, סנחריב עתיד לחזור לאשור באותה דרך שבה יגיע לירושלים.
כט, מצודות: עכשיו פנה ישעיה לחזקיה:
וְזֶה לְּךָ הָאוֹת, רש"י: הישועה ממלך אשור תהיה לאות שהם יינצלו גם מחרפת רעב למרות שלא גידלו גידולי קרקע, בשל המלחמה.
רד"ק: כבר אמרתי לך פעם שמלך אשור יחזור חזרה לארצו, והדבר התקיים. וזה יהיה לך לאות שגם בפעם הבאה שמלך אשור יעלה עליך, הוא ינחל מפלה ולא יכבוש את ירושלים.
מצודות: הישועה בזה שיהיה להם אוכל, ועל דבר הצלתם מידי מלך אשור.
אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ, רד"ק: הנביא אמר עוד דבר: השנה תאכלו ספיחים. סָפִיחַ = גידולי קרקע הצומחים ללא יד מכוונת ששתלה או טיפלה בהם, והנביא אמר שתהיה ברכה באותו סָפִיחַ, ואנשי יהודה ישבעו מהם בשנה הראשונה למצור.
וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית סָחִישׁ, רש"י: סחיש הם אילנות גדועים שיצמחו.
רד"ק: בשנה השנייה אתם תאכלו סחיש. סָחִישׁ = מה שגדל מהספיח ללא יד מכוונת ששתלה וגידלה אותם, הנביא אמר שבשנה השנייה של המצור הסחיש יספיק להם וישביעם.
מצודות: אולי אותה שנה הייתה שנת שמיטה ולכן לא יכלו לזרוע גידולים רגילים.
סדר עולם: סנחריב עלה בשנה 4 לשמיטה אך לא יכלו לזרוע כי כבר הגיע פסח ועברה עונת הזריעה.
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ פִרְיָם, מצודות: ובשנה השלישית כבר לא תפחדו מהאויב ולא תימנעו מלצאת אל השדה, ולכן תוכלו לזרוע שדותיכם, לקצור את התבואה שגדלה שם, לטעת כרמים ולאכול את הפירות שיגדלו בהם.
ל וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה, מצודות: לאנשים שנשארו ביהודה יהיה טוב, כעץ הנטוע במקום לח, המוסיף שורשים חזקים באדמה.
וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה, מצודות: בשל השורשים החזקים, גם הפירות בראש האילן מתרבים ומתוקים. הטוב והחוזק שיהיה ליהודה, דומה לעץ ששורשיו גדלים, ופירותיו רבים. כך האנשים שנשארו בירושלים יתברכו בתוספת טובה.
לא כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית, מצודות: בירושלים תישאר שארית שתינצל מסנחריב, וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן, מצודות: ומהר ציון, ינצלו פליטים מחרב סנחריב.
קִנְאַת ה' צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת, מצודות: למה כל הטוב הזה יהיה? כי ה' מקנא לשמו, ורבשקה ביזה את שמו. ובגלל זה, ה' יציל את ירושלים מסנחריב.
רש"י: היה צריך לטעון שרבשקה ביזה את ה' כי אחז הרשיע הרבה.
לב לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר, תרגום: בגלל שרבשקה ביזה את ה', כך אמר ה' על מלך אשור: לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת, תרגום: סנחריב לא ייכנס לירושלים.
רד"ק: מלך אשור גם לא יגיע לירושלים כי יוכה לפני שלב זה.
וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ, מצודות: ואפילו לא יירה חץ אחד לתוך העיר.
וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן, מצודות: סנחריב לא יגיע לשלב שבו יתקוף את ירושלים ויעלה מגינים להגן על חייליו.
רלב"ג: לא יקדמנה אדם עם מגן. הנושא הוא האיש, וזה אומר שהם לא יצטרכו להגן על ירושלים.
וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה, מצודות: סנחריב לא ישפוך על ירושלים סוללה, ערמת עפר שבנו סמוך לחומה כדי לעלות עליה וממנה לטפס לחומה.
לג בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹא בָּהּ יָשׁוּב, תרגום: סנחריב יחזור אל אשור באותה דרך שבה הגיע לירושלים.
וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא, תרגום: סנחריב לא ייכנס לירושלים, נְאֻם ה', תרגום: כך אמר ה'.
לד וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ, מצודות: ה' יגן על ירושלים ויושיע אותה, לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי, מצודות: למען כבוד ה' ולמען דוד עבדי שכבש ובנה את ירושלים.
לה וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, איזה? חז"ל: ליל הסדר. רלב"ג: בלילה שאחרי שישעהו אמר את נבואתו, וישעיהו אמר אותה רק אחרי שאשור חזרו מהמלחמה נגד כוש.
רש"י:אשור נלחמו בכוש, ניצחו אותם, וחזרו לירושלים. הם חנו בנוב בדרך כדי לכבוש את ירושלים.
וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף, רש"י: בלילה ההוא יצא מלאך ה' והרג 185000 מפקדים מצבא אשור.
וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, מצודות: סנחריב ומעט מעמו שנשאר בחיים קמו בבוקר. וְהִנֵּה ראו שכֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים, רלב"ג: כל מפקדי הצבא מתו.
לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה, תרגום: סנחריב מלך אשור לקח את הציוד שלו, חזר לאשור, וישב בנינוה, בירת ממלכת אשור.
לז וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, מצודות: סנחריב השתחווה בבית העבודה הזרה שלו שנקרא נִסְרֹךְ כי העבודה הזרה הייתה נסר שנותר מתיבת נח.
וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב, מצודות: וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הרגו אותו בחרב.
חז"ל: לאחר שנחל תבוסה שאל סנחריב את עבדיו מה הזכות של ישראל? אמרו: בזכות שאברהם העלה את יצחק לעולה, לכן הוא רצה להקריב את שני בניו וכשהם שמעו שאביהם רוצה להקריבם, הם הרגו אותו לפני כן.
וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט, תרגום: הם ברחו לארץ אררט. וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו, תרגום: אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ של סנחריב, מלך במקומו.
ספור סנחריב בישעיהו לו, א וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם
ב וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת רַבְשָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, בְּחֵיל כָּבֵד; וַיַּעֲמֹד, בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, בִּמְסִלַּת, שְׂדֵה כוֹבֵס
ג וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא, הַסֹּפֵר, וְיוֹאָח בֶּן אָסָף, הַמַּזְכִּיר
ד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה, אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ: כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר, מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ
ה אָמַרְתִּי, אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם, עֵצָה וּגְבוּרָה, לַמִּלְחָמָה; עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ, כִּי מָרַדְתָּ בִּי
ו הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ: כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו
ז וְכִי תֹאמַר אֵלַי, אֶל ה' אֱלֹוקֵינוּ בָּטָחְנוּ: הֲלוֹא הוּא, אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו, וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ
ח וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא, אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר; וְאֶתְּנָה לְךָ, אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל, לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם
ט וְאֵיךְ תָּשִׁיב, אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים; וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם, לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים
י וְעַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי ה', עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ; ה' אָמַר אֵלַי, עֲלֵה אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ.
יא וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל רַבְשָׁקֵה, דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים, אֲנָחְנוּ; וְאַל-תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ, יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם, אֲשֶׁר עַל-הַחוֹמָה
יב וַיֹּאמֶר רַבְשָׁקֵה, הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל הַחוֹמָה, לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם, עִמָּכֶם
יג וַיַּעֲמֹד, רַבְשָׁקֵה, וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל, יְהוּדִית; וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר
יד כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַל יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ: כִּי לֹא יוּכַל, לְהַצִּיל אֶתְכֶם
טו וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל ה לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה: לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר
טז אַל תִּשְׁמְעוּ, אֶל חִזְקִיָּהוּ. כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר, עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי, וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ, וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ
יז עַד בֹּאִי, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם: אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים
יח פֶּן יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר, ה' יַצִּילֵנוּ; הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם, אִישׁ אֶת אַרְצוֹ, מִיַּד, מֶלֶךְ אַשּׁוּר
יט אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת, וְאַרְפָּד אַיֵּה, אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם; וְכִי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן, מִיָּדִי
כ מִי, בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם, מִיָּדִי; כִּי יַצִּיל ה' אֶת יְרוּשָׁלִַם, מִיָּדִי
כא וַיַּחֲרִישׁוּ, וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר: כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר, לֹא תַעֲנֻהוּ
כב וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר, אֶל-חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים; וַיַּגִּידוּ לוֹ, אֵת דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה.
