פרק יח א מלבי"ם: ירמיה הנביא העתיק פרקים אלו מספר ישעיה.
וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מצודות: אחרי שעברו 3 שנים מעת שהושע מלך ישראל התחיל למרוד במלך אשור, בשנה הרביעית למרדו, מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה.
ב בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמַלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, מצודות: חזקיה מלך על יהודה בירושלים במשך 29 שנים מקוטעות, וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִי בַּת זְכַרְיָה.
ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' מלבי"ם: מידת הביטחון שהייתה לחזקיה.
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו, תרגום: חזקיה עשה מעשים שהיו ישרים בעיני ה', כמו שדוד, מאבות אבותיו, עשה מעשים ישרים בעיני ה'.
רלב"ג: דוד לא הגיע למעלת חזקיה כי חטא בחטא בת שבע. חזקיה עשה מעשים שהיו רצויים בעיני ה' מדוד, כי הוא היה צדיק כדוד ולא חטא בדבר אוריה.
ד הוּא, חזקיה, עשה 4 דברים כשהוא התמנה למלך:
1הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת, מצודות: הסיר את הבמות שהקריבו בהם ב"י לה', משום שמשעת בניין בית המקדש, היה אסור להקריב על במות אלו.
2וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת, שבר את המצבות שהקריבו בהם לעבודה זרה.
3וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה, כרת את עצי האשירה שב"י נטעו לעבודה זרה.
4 וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, מצודות: חזקיה כתש את נחש הנחושת שעשה משה רבינו במדבר,
כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ, מצודות: כי ב"י קטרו לנחש הנחושת קטורת. מי שהביט בו היה מתרפא, ולכן ב"י י ייחסו לו כוח אלילי.
חזקיה רצה למנוע זאת, ולכן כתש את הנחש.
וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן, מצודות: חזקיה קרא לנחש הנחושת נְחֻשְׁתָּן, והוסיף לשמו את האות נו"ן, כדי להראות שהוא מקטין ומבזה את נחש הנחושת.
תרגום: האנשים שהיו עובדים את נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת קראו לו נְחֻשְׁתָּן.
רלב"ג: נְחֻשְׁתָּן, מלשון "נחושת שלו". חזקיה קרא לנְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת נְחֻשְׁתָּן, כי רצה להראות שכל כוחו של נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת הוא רק הַנְּחֹשֶׁת ממנו הוא עשוי, ואין בו שום כוח אלילות.
מלבי"ם: חזקיה קרא לנְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת נְחֻשְׁתָּן, כדי לומר שהנחש שייך לעם ישראל והם יכולים לאסר אותו כאשר הם עובדים אותו כע"ז, ולאחר מכן הוא יכול לבערו מהעולם.
ה בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח, תרגום: חזקיה בטח בה' אלוקי ישראל, וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָּמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה, תרגום: בכל מלכי יהודה שמלכו אחרי חזקיה, לא היה מלך אחד שהגיע למעלת חזקיה.
וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, רד"ק: גם בכל מלכי יהודה שמלכו לפניו, לא היה מלך שהגיע למעלת חזקיה (חוץ מדוד ושלמה).
ו וַיִּדְבַּק בַּה', תרגום: חזקיה היה דבק בה' וירא ממנו. לֹא סָר מֵאַחֲרָיו, תרגום:ולא סטה מלעבוד את ה', וַיִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, תרגום: חזקיה שמר את המצוות שה' ציווה למשה.
ז וְהָיָה ה' עִמּוֹ, רלב"ג: חזקיה הלך בדרכי ה' לגמרי. תרגום: ה' היה בעזרתו של חזקיה.
בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל, מצודות: הוא הצליח בכל מה שעשה.
וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ, רד"ק: חזקיה מרד במלך אשור ולא עבד אותו יותר, בניגוד לאחז אביו שעבד את מלך אשור.
ח הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ, תרגום: חזקיה הכה את הפלשתים שישבו בשטח גדול, והיכה בהם עד גבול עזה והערים שמסביבה.
מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים, רלב"ג: מִּגְדַּל נוֹצְרִים = מבנה השומרים על פירות מחוץ לעיר.
עַד עִיר מִבְצָר, מצודות: בשטח שהכה חזקיה, הוא השמיד כל דבר שהיה שם: ממגדל קטן שעליו היו עומדים השומרים כדי לצפות ולראות אם האויב מגיע, ועד למגדלים הגדולים והערים המבוצרות שהיו בשטח הפלשתי.
ט וַיְהִי בַּשָׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בשנה 4 למלכות חזקיה, שהיא גם שנה 7 מעת שהושע בן אלה מרד במלך אשור.
עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, מצודות: מוזכרת כאן שוב עליית שַׁלְמַנְאֶסֶר על ישראל, כדי ללמדנו שישראל גלו בשל החטאים שבהם חטאו, כי הוא עלה גם על יהודה ולא הצליח לכבוש את ירושלים.
עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ, מצודות: שלמנאסר עלה להילחם בשומרון והטיל על העיר מצור.
י וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, רד"ק: שלמנאסר כבש את שומרון בתחילת שנה 3 למצור.תרגום: בסוף השנה השלישית.
בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן, תרגום: בשנה 6 למלכות חזקיה על יהודה, שנה 9 למרד הושע במלך אשור, נכבשה העיר שומרון על ידי שלמנאסר.
יא וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה, תרגום: שלמנאסר מלך אשור הגלה את תושבי ממלכת ישראל לאשור.
וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר שלמנאסר הניח את הגולים שהגלה מתושבי ממלכת ישראל במקומות שנקראו: חְלַח וּחָבוֹר ליד נְהַר גּוֹזָן,
וְעָרֵי מָדָי וכן הגלה מלך אשור את עם ישראל לערים שנמצאו במדינת מדי.
יב עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיהֶם, תרגום: הגלות הגיעה לישראל על שלא קיבלו את דברי ה' אלוקיהם ואת הציוויים שציווה אותם.
וַיַּעַבְרוּ אֶת בְּרִיתוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה', מצודות: ב"י לא קיימו את התורה שמשה עבד ה' נתן להם וכרת ברית בינם לה'. וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ, תרגום: ב"י לא שמעו למצוות ה' ולא עשו את רצון ה'.
יג וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת,
מצודות: בשנת 14 למלכות חזקיה ביהודה, סנחריב מלך אשור עלה להילחם בערים המבוצרות שבממלכה.
וַיִּתְפְּשֵׂם, מצודות: סנחריב כבש את הערים המבוצרות בממלכת יהודה.
יד וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר: חָטָאתִי, מצודות: חטאתי בכך שמרדתי בך. שׁוּב מֵעָלַי, תרגום: הסתלק ואל תילחם בי.
אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא, מצודות: אקבל על עצמי כל עונש שתטיל עליי. וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב,
רד"ק: המרד היה שחזקיה הפסיק להעביר תשלומים שהתחייב לסנחריב.
מצודות: כעונש על המרד, מלך אשור הטיל על חזקיה מלך יהודה מס, שכלל תשלום של 300 ככרות כסף ו 30 ככרות זהב.
טו וַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית ה', מצודות: זהו אחד מ 3 דברים שחכמים לא הסכימו עם חזקיה, כמובא במסכת פסחים, פרק ד' משנה ט'.
וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, תרגום: חזקיה נתן לאשור את כל הכסף שבאוצרות בית המקדש ובית המלך.
טז בָּעֵת הַהִיא בעת המלחמה, קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל ה', מצודות: חזקיה קילף את הזהב שציפה את דלתות בית המקדש.
וְאֶת הָאֹמְנוֹת, תאי החיילים ששמרו על החומה. רד"ק: הָאֹמְנוֹת = העמודים שהיו בבית המקדש.
אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, מצודות: חזקיה קילף את הזהב ממפתני פתחי בית המקדש שהוא עצמו ציפה.
הזהב ששלמה ציפה בו את בית המקדש נשחק, וחזקיה ציפה שוב בזהב את מפתן בית המקדש. כשמלך אשור תקף אותו, הוא הוריד את הזהב ושלח אותו למלך אשור, וַיִּתְּנֵם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר.
רד"ק: חזקיה מרד שוב במלך אשור לאחר ששילם לו את המס, ואז עלה עליו מלך אשור פעם נוספת. בפעם זו עלה עליו רבשקה, ושלח שליחים לירושלים,
יז וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַב שָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ. רַב שָׁקֵה יש בחז"ל הסוברים שהוא היה יהודי מומר.
רש"י: היו כאן 2 שליחויות. בראשונה רק רבשקה עלה לירושלים ואז לאחר שסנחריב שמע שתרהקה מלך כוש עלה עליו, הוא חזר ללכיש. אח"כ בשליחות השנייה עלו תרתן ורב סריס.
תרגום: סנחריב מלך אשור שלח את תרתן, רב סריס ורבשקה, מלכיש, שם היה מחנה אשור, לירושלים, לחזקיהו.
בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם, מצודות: השלושה הגיעו לירושלים עם צבא גדול, כדי להילחם בחזקיה. למרות שחזקיה שילם לסנחריב את המס שמלך אשור הטיל עליו, סנחריב לקח את הזהב ובכל זאת יצא להילחם בו.
וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם, תרגום: חיילי אשור עלו מלכיש והגיעו לירושלים. וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ, דעת מקרא: חיילי אשור הסתדרו כך שהם היו מוכנים לקרב.
וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, מצודות: חיילי אשור עמדו בתעלה, בחפירה, שיורדת ממאגר המים העליון שהיה בירושלים.
אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס, מצודות: התעלה הייתה בדרך המובילה מירושלים אל השדה שבו היו מכבסים את הבגדים ומייבשים אותם.
יח וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ, מצודות: השלושה קראו לחזקיהו מלך יהודה שייצא אליהם.
וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר רד"ק: קודם השלים שבנא עם רבשקה עד שנודע לרבשקה שמלך כוש תקף אותו, והוא אמר לחזקיה שעוד ישוב לכבוש את ירושלים. לאחר שניצח את מלכי כוש ומצרים, שב רבשקה עם כל השבויים לירושלים.
וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר, רש"י: מַּזְכִּיר = מזכיר למלך איזה דין בא לפניו ראשון.
מצודות: במקום חזקיה, יצאו אל נציגי מלך אשור 3 אנשים: אליקים הממונה על בית המלך, שבנה, סופר המלך, ויואח, הממונה על ספר הזיכרונות.
יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב שָׁקֵה, חז"ל: יהודי מומר היה. רד"ק: רבשקה היה החשוב במשלחת ולכן הוא מוזכר כאן לבדו.
תרגום: רבשקה אמר לנציגי חזקיה: אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ, תרגום: אמרו נא לחזקיהו.
כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר: מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ, מצודות: מניין לך הביטחון הזה כדי למרוד בי?
כ אָמַרְתָּ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם, מצודות: אתה חושב שניתן לצאת למלחמה עם דיבורים ויועצים, ולכן תוכל לנצח במלחמה נגדי, אך אתה טועה!
עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה, מצודות: כדי לצאת למלחמה, צריך בנוסף לעצה, גם חכמה וגבורה, ואין לך דברים אלו, ולא תוכל לנצח אותי במלחמה.
רש"י: אמרת בפיך שתעבוד למלך אשור, אך זה היה רק דְּבַר שְׂפָתַיִם. כל עוד מלך אשור נשאר בארצו נשארת נאמן למה שאמרת אך עתה שמרדת בו, אתה נזקק למלחמה: לעֵצָה וּגְבוּרָה.
רד"ק בשם אביו: אמרת שתינצל בזכות שְׂפָתַיִם, בזכות תפילה, אך אתה צריך עֵצָה וּגְבוּרָה.
בשם האבן עזרא כתב שמלך אשור אמר לחזקיה שהוא הבטיח לחייליו דברים רבים, אך הוא לא יעמוד בדיבורו כי יפסיד במלחמה.
מהר"י קרא: עד עכשיו אמרת שה' יצילך מיד מלך אשור, אך עכשיו זה כבר לא יקרה ואתה זקוק לעֵצָה וּגְבוּרָה כדי לנצח במלחמה.
עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי, מצודות: ומכיוון שאין בך גבורה וחכמה, על מי אתה בוטח שייתן לך את החכמה והגבורה הדרושים כדי לנצחני במלחמה.
כא עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם, מצודות: אתה חלש, וברור שאתה לא חושב שתוכל לנצחני במלחמה, אתה וודאי סומך על מצרים שתבוא לעזרתך, אך אל תסמוך עליהם כי במקום לעזור לך, הם רק יזיקו לך.
רבשקה דימה את ההישענות על מצרים להישענות על מקל שבור, אך כשנשענים על מקל שבור, הוא לא תומך במי שנשען עליו, אלא גם מזיק לו, כי שברי המקל ננעצים בידו. כך גם ההישענות על מצרים תגרום לחזקיה נזק.
אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, על קנה רצוץ, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ, מצודות: שברי הקנה ננעצים בידו ועושים בה חורים.
כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו, מצודות: גם פרעה מלך מצרים מזיק לכל מי שסומך עליו וכורת אתו ברית.
כב וְכִי תֹאמְרוּן אֵלַי, תרגום: אולי תאמרו: אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ, תרגום: איננו סומכים על מצרים, אלא על אלוקינו,
הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו, תרגום: אך חזקיה הסיר את כל הבמות והמזבחות שהקריבו בהם קורבנות לה' מלבד זה שבבית המקדש, ולכן, למה שה' יציל אתכם?
רד"ק: רבשקה טען שחזקיה הסיר את הבמות לכבוד עצמו, כדי שכולם יעלו לירושלים, ואם כן הקב"ה וודאי כועס עליו.
וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם, מצודות: חזקיה אמר לעמו להשתחוות לפני ה' רק במזבח שבבית המקדש.
לכן, ה' וודאי כועס עליו, כי הוא גרם לכך שיהיה יותר קשה לעבוד אותו, כי עכשיו אפשר לעבוד את ה' רק במקום אחד.
כג וְעַתָּה, הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר, רלב"ג: רבשקה אמר לחזקיה שייתן לו ערבון על כך שלא ימרוד בו.
תרגום: בוא ותתערב עכשיו עם אדוני מלך אשור שלא תוכל לעשות את הדבר הבא: וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם,
מצודות: אתן לך 2000 סוסים לרכב עליהם למלחמה, ואתה תראה שלמרות כך, לא תצליח להשיג רוכבים, כי אין לך מספיק חיילים.
כד וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים, מצודות: איך תוכל להילחם אפילו עם אחד משרי אשור הקטנים? הרי כל אחד מהשרים, אפילו הקטן שבהם, אחראי על אלפי לוחמים, ובכל הצבא שלך אין כמות חיילים כמו שיש לאחד משרי אשור הקטנים.
וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים, מצודות: ואתה בוטח שמצרים יתנו לך מרכבות ופרשים, וכפי שאמרתי, מצרים היא משענת קנה רצוץ.
כה עַתָּה, הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ, מצודות: האם הייתי יכול להילחם בירושלים, לולי שה' היה גוזר שאכניע אותה? אם אצליח לעלות ולהכניע את ירושלים, סימן שרצון ה' שירושלים תיכנע לאשור.
ה' אָמַר אֵלַי עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ,
מצודות: ה' אמר לי לעלות על יהודה ולהשחית את הארץ.
רבשקה ידע שהייתה נבואה שאשור יעלה וישמיד את הארץ, אך הוא טעה כי הנבואה הייתה על השמדת שומרון ולא על השמדת ירושלים.
רש"י: הטעות של רבשקה הייתה שהנבואה הייתה רק שמלך אשור יעלה לירושלים אך לא הייתה נבואה שמלך אשור יצליח להשחית את העיר.
רד"ק: א. או שרבשקה אמר דברים לא נכונים במטרה להפחיד את חזקיה, ב. או שהתכוון שאם הוא הצליח לכבוש ארצות רבות, סימן שכך רצה הקב"ה.
כו וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה,רד"ק: בתחילה שֶׁבְנָה מרד בסתר והנביא אמר זאת לחזקיה, ובעקבות כך חזקיה "פיטר" את שֶׁבְנָה מתפקידו להיות ממונה על בית המלך ולהיות רק הסופר של המלך, ולאחר מכן עבר שֶׁבְנָה למרד גלוי.
וְיוֹאָח אֶל רַב שָׁקֵה: דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית, תרגום: דבר נא איתנו, בארמית,
כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ, מצודות:כי אנחנו מבינים ארמית, וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית, מצודות: ואל תדבר איתנו בעברית.
בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה,
מצודות: החיילים הנמצאים על החומה יכולים לשמוע את דבריך, ואין זה מקובל במלחמה לדבר כך שכל החיילים ישמעו, כי זה מחליש את רוחם.
כז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב שָׁקֵה: הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,
מצודות: האם סנחריב שלח אותי לומר דברים אלו רק לאדונך חזקיה ולך?
הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם, מצודות: הרי כשאטיל עליכם את המצור, החיילים שאינכם רוצים שישמעו את דבריי, יאכלו את צואתם וישתו את מימי רגליהם, כי לא יהיה להם מה לאכול.
עִמָּכֶם, מצודות: וזה יקרה לכולכם, גם לחיילים הנמצאים על החומה, ולכן ראוי שישמעו את דבריי ויידעו לקראת מה הם הולכים.
כח וַיַּעֲמֹד רַב שָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית, תרגום: רבשקה עמד וקרא בקול רם בעברית.
וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר, מצודות: הוא חזר על דבריו מספר פעמים כדי לחזק את דבריו. שִׁמְעוּ דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר, תרגום: תושבי יהודה! שמעו את דברי סנחריב המלך החשוב.
כט כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: אַל יַשִּׁיא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ, מצודות: אל תתנו לחזקיה לפתות אתכם בדברים שאינם נכונים. כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ, תרגום: כי לא יוכל להצילכם מידי מלך אשור.
ל וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל ה' לֵאמֹר, תרגום: אל תתנו לחזקיה לתת לכם לבטוח בה' ולומר: הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה' וְלֹא תִנָּתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר,
תרגום: ה' יציל אותנו וירושלים לא תימסר בידי מלך אשור.
לא אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ, תרגום: אל תקבלו את דברי חזקיה, כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר: עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה, מצודות: עשו עימי שלום, ושלחו לי מנחה.
וּצְאוּ אֵלַי, מצודות: תוכלו לצאת אליי, להכנע, ולא תהיו נצורים בתוך ירושלים. וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ, מצודות: תוכלו לאכול את פירותיכם, את גפניכם ותאנתכם, ולשתות את המים שבבור המים שלכם.
לב עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, מצודות עד שאני אבוא לירושלים, ואקח אתכם לארץ אחרת שהיא מבורכת כמו ארצכם.
סנחריב הגלה אומות ממקומם, ולכן רצה להגלות גם את ממלכת יהודה, אך הבטיח שאם ייכנעו, הוא ייתן להם 2 דברים: להישאר בעיר וכל אחד יוכל לצאת משם ולאכול את פירותיו עד הגלות, וכן להגלות אותם לארץ מבורכת כמו ארצם.
אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ, מצודות: ארץ שיש בה שדות תבואה וכרמים, ארץ שיש בה זיתים שמפיקים מהם שמן ותמרים.
וִחְיוּ וְלֹא תָמֻתוּ, מצודות: וכך תחיו ולא תמותו, כי אם תמרדו בי, תמותו. וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ, כִּי יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר: ה' יַצִּילֵנוּ, מצודות: כי חזקיה יפתה אתכם ויאמר לכם לבטוח בה' ושה' יצילכם.
לג הַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר, מצודות: האם הצילו אלוהי כל אחד מהארצות שכבשתי את תושבי ארצם מיד סנחריב?
לד אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם, מצודות: היכן נמצאים אלוהי חמת, ארפד, וספרוים (ארצות שכבשתי)? למה אלוהיהם לא הצילו אותם?
חֲמָת אַרְפָּד סְפַרְוַיִם, לפי רוב המפרשים מדובר גם בשמות מקומות. רד"ק: חֲמָת וְאַרְפָּד סְפַרְוַיִם, ייתכן לומר שהם שמות אלוהיהם.
הֵנַע וְעִוָּה, מצודות: הרי הנעתי את יושביהם ממקומם, והגליתי אותם, כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי, מצודות: האם אלוקי שומרון הציל את שומרון ממני?
גם את העיר שומרון הצלחתי לכבוש בלי שהאלוקים שלהם ימנע זאת ממני.
רד"ק: כשם שה' לא הציל את שומרון, כך הוא לא יציל אתכם. ב. הכוונה היא שהעגלים לא הצילו את שומרון מידיו.
רש"י: השומרונים עבדו את אלוהי ארם כי היו שכנים
לה מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי,
תרגום: איזה אלוה מכל הארצות שכבשתי הציל את ארצו מידי, איזה אלוה מנע ממני מלכבוש את הארץ שבו התושבים עבדו לו.
כִּי יַצִּיל ה' אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי, תרגום: כך נוכל לומר שה' יציל את יושבי ירושלים ממני.
לו וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר, מצודות: העם בירושלים שתק ולא ענה לו, כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר, תרגום: כי חזקיה ציווה את תושבי ירושלים: לֹא תַעֲנֻהוּ, תרגום: אל תענו לרבשקה.
לז וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים,
מצודות: הנציגים התיצבו לפני חזקיה כשבגדיהם קרועים. כי רבשקה ביזה את הקב"ה בכך שהשווה אותו לעבודה זרה, וַיַּגִּדוּ לוֹ דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה.
רד"ק: באותו לילה יצא מלאך והיכה את כל חיילי אשור, וכל מי שנשאר בחיים מהשבויים התגייר.
