מלכים ב' פרק י"ז

פרק יז א בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן,

מצודות: בשנה 12 למלכות אחז מלך יהודה, מלך הושע בן אלה בעיר שומרון על ישראל.

הושע התחיל למלוך בשנה 4 למלכות אחז, אך בתחילת מלכותו, שלטונו לא היה יציב, ורק לאחר כ 8 שנים, התחזקה המלכות, ובשנה זו מרד במלך אשור.

 רש"י: הוזכרה כאן שנת 12 לאחז לא כדי לומר באיזה שנה מלך הושע אלא כדי לומר שבשנה זו גלו שניים וחצי שבטי עבר הירדן המזרחי וזו  הגלות השנייה.

עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים, רד"ק: מעת ששלטונו של הושע התייצב והתחילו למנות את שנות מלכותו ועד גלות ישראל, עברו כ 9 שנים.

ב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה', תרגום:הושע עשה מעשים שהיו רעים בעיני ה', רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו,

רש"י:אך מעשי הושע לא היו רעים בהשוואה למלכי ישראל שהיו לפניו. חז"ל מסבירים שירבעם מינה שומרים שימנעו מעם ישראל מלעלות לבית המקדש כי חשש שאם עם ישראל יעלה לירושלים, יחזרו האנשים למלכות בית דוד.

הושע ביטל שומרים אלו כי עגלי הזהב שהעמיד ירבעם כבר גלו עם השבטים שגלו לפני שהושע התחיל למלוך.

ג עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, תרגום: מלך אשור עלה להילחם בהושע, וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד, תרגום: הושע נכנע לשלמנאסר והיה לעבדו. 

וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה, מצודות: בכל שנה היה הושע מעלה מנחה לשלמנאסר.

ד וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר,

מצודות: שלמנאסר מלך אשור גילה שהושע רוצה למרוד בו שוב. לאחר שהתחזקה מלכות הושע, הוא מרד במלך אשור והפסיד במלחמה, ועתה נודע למלך שהושע מרד בו שוב.

 מרד זה בא לידי ביטוי בשני דברים:

 1 אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם, מצודות: הושע שלח שליחים אל סוא מלך מצרים שיעזור לו למרוד באשור.

2  וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה, מצודות: בשנה שמרד, הושע גם לא העלה את המנחה הקבועה שלו לשלמנאסר. 

וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר, מצודות: כשהושע ביקר באשור, שלמנאסר מנע ממנו מלחזור לארץ. 

רלב"ג:  מלך אשור עצר את הושע לאחר שהכניע את שומרון ולדעתו הושע מלך על ישראל 9 שנים שלמות.

וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא, מצודות: ואסר את הושע בבית כלא באשור.

מתוך 9 השנים שעברו מעת שהושע התחזק במלכותו ועד ששלמנאסר הכניע את שומרון, היה הושע אסור באשור במשך 3 שנים. 

ה וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ, מצודות: מלך אשור עלה לישראל כדי לכבוש אותה.

 וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן, מצודות: שלמנאסר עלה להילחם בשומרון, וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, והטיל מצור עליה במשך 3 שנים.

ו בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ, מצודות: בשנה 9 למלכות הושע, רש"י: בשנה 9 למרד הושע באשור.

 לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, תרגום:  שלמנאסר מלך אשור כבש את העיר שומרון.

 וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה, מצודות: והגלה את ב"י לאשור, וַיַּשֶׁב אֹתָם, מצודות: והושיב אותם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן,

מצודות:  במקומות הנקראים חְלַח וּחָבוֹר  והנמצאים על נהר גוזן, וְעָרֵי מָדָי, תרגום: וכן הגלה חלק מהעם לערים שבארץ מדי.

ז מצודות: הנביא עצר את סיפור השתלשלות האירועים כדי להסביר את סיבת הגלות של ממלכת ישראל:

 וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' אֱלֹוקֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, תרגום: כאשר ב"י חטאו לה' אלוקיהם שהוציא אותם ממצרים, מתחת ידי פרעה.

 וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, תרגום:   ובמקום לפחד מה' שהוציא אותם ממצרים, הם עבדו עבודה זרה.

ח וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

מצודות: ב"י הלכו בחוקות העמים שה' גירש מפניהם, ועשו את אותם מעשים שעשו 7 העמים שה' גירש מהארץ, כדי לתת אותה להם.

מלבי"ם: יש כאן הדרגה בחטאי עם ישראל. תחילה עבדו ע"ז כאמצעי לה' וזה מה שמתואר בפסוק זה.

 וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ, מצודות: וכן הלכו ב"י אחר חוקי מלכי ישראל שעבדו עבודה זרה.

עד עתה היו ב"י אנוסים לעבוד את העגלים כי כך ציוו מלכיהם, אך לאחר שהושע נתן רשות לעלות לבית המקדש, הם עדיין הקריבו בבמות, מעכשיו, אין זה אשמת המלכים שהעם חטא בעבודה זרה, אלא אשמת העם.

ט וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל ה' אֱלֹהֵיהֶם, מצודות: ב"י היו אומרים בסתר דברי כפירה על ה', וטענו שה' לא משגיח על יושבי הארץ.

 מלבי"ם:  זה שלב נוסף בחטאי עם ישראל בכך שהם נהפכו לכופרים.

 רש"י: ב"י ישראל בדו דברים על ה'.

וַיִּבְנוּ לָהֶם  בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם, תרגום: בכל אחת מערי ישראל הם בנו במות לעבודה זרה. מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים, מצודות: ממקומות קטנים כמגדלים שעמדו בהם צופים-שומרים שתפקידם היה לראות אם אויב מתקרב אל העיר.

מלבי"ם:  כאן מתואר שלב נוסף בהתדרדרות של עם ישראל, שבמקום שהיו מקריבים לה' במקום אחד, הם הקריבו לה' במקומות רבים.

עַד עִיר מִבְצָר, מצודות: ועד למקומות גדולים כערים מבוצרות.

י וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים, תרגום: ב"י הציבו מצבות לעבודה זרה ונטעו עצי אשרה. עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, תרגום יונתן: על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ יפה.

יא וַיְקַטְּרוּ שָׁם בְּכָל בָּמוֹת, תרגום: ב"י העלו קטורת בכל הבמות שבנו כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר הֶגְלָה ה' מִפְּנֵיהֶם, תרגום:כעמים שה' הגלה מפניהם, הם הקריבו קורבנות בכל מקום, ולא עלו לבית המקדש להקריב שם.

 רלב"ג:במקום להבין שה' הגלה את העמים האחרים כי חטאו וללמוד מכך לקח, הם חטאו באותם חטאים.

מלבי"ם: כאן מתואר שלב נוסף בחטא של עם ישראל והוא שעם ישראל התחיל להקריב לעבודה זרה ממש – לשם העבודה הזרה.

 וַיַּעֲשׂוּ דְּבָרִים רָעִים לְהַכְעִיס אֶת ה', תרגום: ב"י עשו מעשים רעים רק כדי להכעיס את ה'.

מלבי"ם: כאן מתואר שלב נוסף בחטא של עם ישראל והוא שהיו עובדים עבודה זרה מאוסה.

יב וַיַּעַבְדוּ הַגִּלֻּלִים, מצודות: בני ישראל עבדו עבודה זרה, הנקראת בשם גנאי גִּלֻּלִים, אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, תרגום: למרות שה' אמר להם לא לעבוד עבודה זרה כזו.

מלבי"ם: כאן עברו ב"י  שלב נוסף בחטאיהם בכך שהתנהגו כגויים כגון בענייני עריות.

יג וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה, מצודות: ה' התרה בממלכת ישראל ובממלכת יהודה. בְּיַד כָּל נְבִיאֵי, ע"י כל הנביאים שה' שלח להם.

 כָל חֹזֶה, מצודות: חֹזֶה = לנביאי ה'. הנביא מדגיש שכאשר ה' התרה בישראל וביהודה ע"י נביאים, הוא עשה זאת ע"י נביאי אמת ולא ע"י נביאי שקר.

רלב"ג: חֹזֶה, מדריגה גבוהה יותר מנביא. נביא מתנבא רק בחלום ואילו חֹזֶה רואה מראות נבואה גם שלא בחלום.

 רש"י: חֹזֶה, הכוונה היא לנביאים שניבאו חזיונות. 

לֵאמֹר: שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, תרגום: חזרו מדרכיכם הרעות, תפסיקו לעבוד עבודה זרה. וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים, מצודות: ושמרו וקיימו את התורה והמצוות שציוויתי את אבותיכם ע"י הנביאים.

יד וְלֹא שָׁמֵעוּ, תרגום: ממלכת ישראל ויהודה לא קיבלו את התראת ה' ולא חזרו בתשובה.

 וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם, מצודות: הקשו את ערפם =  דימוי לעקשנות. אדם בעל עורף קשה, לא יכול לסובב אותו, וע"י לא סובב ראשו אל הנביא לשמוע את דבריו.

ב"י לא קיבלו את ההתראה שהתרה בהם הנביא. כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם, מצודות:  כע"י בדור המדבר שהיה קשה עורף כמוהם.

 אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה' אֱלֹוקֵיהֶם, דעת מקרא: ב"י ישראל לא האמינו בה' וזהו חטאם. עכשיו הכתוב מונה רשימה ארוכה של חטאי עם ישראל:

טו 1 וַיִּמְאֲסוּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אֲבוֹתָם, מלבי"ם: כאן מתואר שלב מתקדם בחטא עם ישראל, מאֲסוּ במצוות ה'.

מצודות: ב"י מאֲסוּ בחוקי ה' ובברית שכרת עם אבותיהם על קיום התורה.

 וְאֵת עֵדְוֹתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם, רלב"ג: בכלל העֵדְוֹת נכללים מצוות שהם לעֵדְוֹת (כמצוות סוכה) וכן ההתראות שה' התרה בב"י ע"י השמים והארץ וכן הסיפורים שאומרים שמי שיעבור על מצוות ה' ייענש.

מצודות: וכן מאֲסוּ ישראל בהתראות שה' התרה בהם.

 2 וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל, מצודות: ב"י ישראל הלכו אחרי דברים מוטעים, ועבודה זרה. וַיֶּהְבָּלוּ, מצודות: נהיו בעצמם בעלי הבל מרוב שדבקו בעבודה זרה.

מלבי"ם: תחילה תוארה עזיבת דת של יחידים וכאן מתוארת עזיבת דת ה' המונית.

 וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם, מצודות: הם נגררו אחרי עמים שהיו סביבם.

 אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם, מצודות: שה' ציוום לא לעשות כמותם.

טז 3 וַיַּעַזְבוּ אֶת כָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹוקֵיהֶם, תרגום: ב"י עזבו את כל מצוות ה' אלוקיהם, ולא קיימו יותר מצוות. 

 4וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה שְׁנֵי עֲגָלִים, מצודות: הם עשו 2 עגלים שהיו פסלים עשויים מתכת.

 5וַיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁירָה, תרגום: גם נטעו עצי אשירה לעבודה זרה.

 6וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, תרגום: השתחוו לכל צבא השמים, ולכוכבים שבשמים.

 7וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבָּעַל, תרגום: גם עבדו את הבעל.

יז 8 וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, מצודות: העבירו את בניהם ובנותיהם באש לעבודת המולך.

 9וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ, מצודות:  עסקו בעניינים שונים של כישוף, קסמים וניחושים.  רלב"ג: יש כאן ניגודיות. במקום לשמוע בקול דברי הנביאים, עם ישראל חיפש לשמוע לדברי המכשפים.

וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ,

מצודות: הם עשו כל כך הרבה מעשים רעים, עד שהנביא דימה זאת כאילו התמכרו לדברים אלו כדי להכעיס את ה'.

יח וַיִּתְאַנַּף ה' מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל, מצודות: ה' כעס על ב"י. וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו, מצודות: והגלה את ב"י מארצו.

 לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ, מצודות: רק שבט יהודה נשאר בארץ.

יט גַּם יְהוּדָה לֹא שָׁמַר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹוקֵיהֶם, מצודות: למרות שגם יהודה לא שמרה את מצוות ה'. וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ, מצודות: וגם היא חטאה בחטאי ממלכת ישראל. כ גם שבט יהודה הרשיע ועבד עבודה זרה.

וַיִּמְאַס ה' בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל, מצודות: ה' מאס בישראל אך עדיין לא מאס ביהודה.

 וַיְעַנֵּם, מצודות: ה' עינה את ממלכת ישראל בעינויים, וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים, מצודות: ומסר את ממלכת ישראל ביד גויים שבזזו אותם.

 עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם מִפָּנָיו, מצודות:  עד שהוא הגלה אותם מהארץ.

כא כִּי קָרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל בֵּית דָּוִד, מצודות: תחילת חטא ממלכת ישראל שהתפצלו ממלכות בית דוד בלי לשאול את ה',

 וַיַּמְלִיכוּ עליהם אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיַּדַּח יָרָבְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי ה', מצודות: יָרָבְעָם הדיח את עם ישראל מעבודת ה', בבניית העגלים.

כך עם ישראל התפצל מממלכת יהודה בלי לשאול את פי ה'.

אברבנאל: למרות שאחיה השילוני אמר ליָרָבְעָם שהוא ימלוך על ישראל, אך יָרָבְעָם חטא והרשיע, ולכן לו ע"י היה שואל את ה' אם יָרָבְעָם ימלוך עליו, הקב"ה היה עונה שלא.

 וְהֶחֱטִיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה, תרגום: יָרָבְעָם החטיא את ישראל בחטאים חמורים.

מצודות: לו היה יָרָבְעָם מולך על פי דבר ה' – לא היה מגיע לעניין העגלים.

כב וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה, תרגום: ב"י חטאו בחטאים שירבעם החטיא אותם, ועבדו את העגלים שירבעם הציב.

 לֹא סָרוּ מִמֶּנָּה, מצודות: גם לאחר שהושע ביטל את השומרים שמנעו מישראל לעלות לבית המקדש, בני ישראל לא סרו מעבודת העגלים.

כג עַד אֲשֶׁר הֵסִיר ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו, מצודות: בני ישראל המשיכו לחטא עד שה' הגלה אותם מעל פניו. כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, כפי שהזהיר.

וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ,מלבי"ם: ה' הסיר את השגחתו מעל ישראל, ורק לאחר שלא עזרו הצרות שבאו על ישראל, והם לא חזרו בתשובה, הגלה אותם.

אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מצודות: צלע זו נאמרה בנבואה, וזאת בניגוד לשאר המקומות שכתוב בהם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

ה' הגלה את 10 השבטים לאשור, שם הם נמצאים עד כתיבת הספר, וגם לאחר שבית המקדש השני נבנה, הם לא חזרו לארץ.

מלבי"ם: ה' לא הסיר את השגחתו מעל יהודה, והעניש את ישראל כדי שיהודה יבינו ויחזרו בתשובה.

ב. יש כאן הדרגתיות: תחילה ה' רק עינה את עם ישראל, לאחר מכן מסר אותם בידי אויבים ורק פה לבסוף הגלה אותם.

רלב"ג: ה' העניש את עם ישראל בהדרגה כפי שכתוב בתורה שיעשה כן.

כד וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מלך אשור הביא אנשים לארץ ישראל מ 5 מקומות אלו:

 1מִבָּבֶל  2 וּמִכּוּתָה 3 וּמֵעַוָּא 4 וּמֵחֲמָת 5 וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

רד"ק: מלך אשור הושיב מהגרים אלו בערים סמוכות לשומרון, במקום ב"י שגלו לאשור, לאחר שהעיר שומרון נחרבה ביד מלך אשור.

 וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ אנשים אלו ירשו את העיר שומרון ואת הערים הסמוכות לה. ישבו בשומרון וסביבותיה.

כה וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם, תרגום:בזמן הראשון שאנשים אלו ישבו באזור שומרון, לֹא יָרְאוּ אֶת ה', תרגום: הם לא יראו את ה'.

 וַיְשַׁלַּח ה' בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם, תרגום: ה' שלח ביושבי שומרון אריות שהרגו בהם, כעונש על שלא יראו את ה'.

רד"ק: אריות היו הורגים בגויים כי ארץ קדושה אינה יכולה לסבול חטאי ע"ז.

כו  וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, מצודות: עבדי מלך אשור אמרו: לֵאמֹר: הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ, מצודות:  העמים שהגלית לישראל,

וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, תרגום:  והושבת בשומרון שבישראל. לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, מצודות: לא יודעים את חוקי ה' השוכן בארץ.

 וַיְשַׁלַּח  בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת, מצודות: ולכן ה' שלח בהם אריות, וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, מצודות: והם הורגים אותם,

כי אינם יודעים את חוקי ה' אלוקי הארץ, אך אם העמים יידעו את חוקי ה', ה' לא ישלח בהם יותר אריות,

כז וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר:  הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם, תרגום: שלחו לשומרון אחד מהכוהנים שהגלינו משם כשהגלינו את ישראל.

 וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, מצודות: והכהן שתשלחו לשומרון, ילמד את העמים שיישבו שם את חוקי ה'.

 וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם, מצודות: האנשים שהגליתי מבבל, כות, עוא, חמת וספרוים,

כח וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל, תרגום: אחד מהכוהנים שחיילי אשור הגלו משומרון חזר לעיר בית אל.  3 דעות:

1. רד"ק: כהן ה' שהיה מורה תורה לעם ישראל. 2. מצודות: כהן שהיה עובד ע"ז כשהיה בארץ ישראל. 3. מלבי"ם: הכהן עבד את ה' בשיתוף עבודה זרה.

 וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת ה', תרגום: הכהן ששב לבית אל לימד את תושבי שומרון איך לירא מה'.

 כט וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו, מצודות: כל אחד מהעמים שגלו לשומרון עבד גם את העבודה הזרה שעבד כאשר חי בארצו. הכהן שהביא מלך אשור לארץ לא מנע את העבודה הזרה, כי הוא עצמו היה מאלו מישראל שעבדו עבודה זרה.

 רד"ק: עבודה זרה שישראל עבדו לפני שגלו מארץ ישראל.

וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים, מצודות: הגויים הניחו את הפסלים בבתי עבודה זרה שבנו ב"י כשגרו בשומרון לפני שגלו.

גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם, מצודות: כל עם שישב בשומרון ובסביבתה הניח את האלילים שלו בעיר שבה הוא ישב.

 רד"ק: הכהן הורה להם להמשיך לעבוד עבודה זרה ויחד עם זאת לירא מה' כי ידע שאין שום סיכוי שיקשיבו לו אם יאמר להם לעבוד רק את ה'.

ל וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת, מצודות: היושבים בשומרון שבאו מבָבֶל עבדו את סֻכּוֹת בְּנוֹת כעבודה זרה = תרנגולת עם אפרוחיה, כי זו העבודה שעבדו בבבל.

 וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל, מצודות: היושבים בשומרון שבאו מארץ כוּת עבדו את נֵרְגַל = תרנגולת זכר, וזו העבודה הזרה שעבדו בכות.

 וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא, מצודות: היושבים בשומרון שבאו מחֲמָת עבדו את אֲשִׁימָא = תיש, וזו העבודה הזרה שעבדו בחמת.

לא וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק, מצודות: היושבים בשומרון שבאו מעַוִּה עבדו את נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק = כלבים וחמורים, וזו העבודה שהיו עובדים בעוא.

 וְהַסְפַרְוִים שֹׁרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ, מצודות: הַסְפַרְוִים היו שורפים את בניהם לאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ = פרדים וסוסים שהיו עובדים אותם, והיו שורפים לכבודם את בניהם.

אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם, תרגום: אַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ העבודה הזרה של הַסְפַרְוִים.

רד"ק: הכהן הורה אותם שעל אף שהם עובדים ע"ז, בכל זאת ליבם צריך להיות לה' ולעבוד ע"ז רק בתור אמצעי.

גם בנ"י כשהיו עובדים ע"ז, היו עובדים אותה רק בתור אמצעי לעבודת ה' ולא היו עובדים אותו ממש. ההבדל בין הגויים לישראל היה בכך שאצל הגויים, רק ראשיהם היו יודעים שע"ז היא רק אמצעי בעוד שאצל ישראל גם ההדיוטות ידעו על כך. רק מעטים בעם ישראל היו כופרים ממש.

לב וַיִּהְיוּ יְרֵאִים אֶת ה', העמים שישבו בשומרון היו יראים את ה', וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת,

מצודות: העמים שהתיישבו בשומרון מינו מעט אנשים שיהיו כהנים בבמות, מינו קבוצה קטנה של אנשים שיהיו כהנים ויעבדו בבמות.

 וַיִּהְיוּ עֹשִׂים לָהֶם בְּבֵית הַבָּמוֹת, רד"ק: הכוהנים עבדו עבודה זרה בבמות ששימשו לכך. מצודות: העמים שישבו בשומרון, לא שמעו בקול ה', למרות שהתגיירו וידעו על הברית.

לג אֶת ה' הָיוּ יְרֵאִים, תרגום: העמים שישבו בשומרון יראו את ה'.

מצודות: אך במקביל גם עבדו את העבודה הזרה שלהם.  וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים,

 כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם, מצודות: כל אחד מהגויים עבד את אותה עבודה זרה שעבד לפני שהוגלה ממקומו.

לד עַד הַיּוֹם הַזֶּה גם בזמן כתיבת ספר מלכים, שנכתב מאות שנים לאחר גלות ישראל, הֵם עֹשִׂים כַּמִּשְׁפָּטִים הָרִאשֹׁנִים,

מצודות: עשו כפי שהתנהגו בהתחלה ושמעו לכהן ששלח להם מלך אשור.

 אֵינָם יְרֵאִים אֶת ה', מצודות: לא יראו את ה' בלב שלם, ועבדו אותו רק בגלל שפחדו מהאריות. וְאֵינָם עֹשִׂים כְּחֻקֹּתָם וּכְמִשְׁפָּטָם וְכַּתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה,

מצודות:לא קיימו את חוקי התורה והמצוות שה' ציווה לקיים, למרות שהתגיירו והיה ראוי שיקיימו את התורה. 

אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר שָׂם שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, מצודות: ה' החליף את שמו של יעקב לישראל, לאחר שיעקב נלחם עם המלאך וניצחו.

משך חכמה: כאשר ה' החליף את שמו של יעקב לישראל, יעקב הטמין את הע"ז מתחת לעץ האלה, ובני ישראל עבדו עבודה זרה זו.

לה וַיִּכְרֹת ה' אִתָּם בְּרִית, רש"י: ה' כרת ברית עם ב"י בשעה שנתן להם את התורה. 

רלב"ג: הכוונה היא לשארית מישראל שלא גלתה יחד עם שאר עם ישראל לאשור ונשארה בארץ.

 רד"ק: א. הכוונה היא לעם ישראל שגלו, ולמרות שגלו, לא חזרו אל ה' בגלותם. ב. העמים שישבו בארץ ישראל, כתב שפירוש א, הפירוש הנכון בעיניו.

וַיְצַוֵּם לֵאמֹר, מצודות: בשעת כריתת הברית, ה' ציווה אותם ואמר להם: לֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, מצודות: אל תיראו מאלוהים אחרים.

 רלב"ג: מצד אחד עבדו את ה' ומצד שני עבדו ע"ז כמו שאליהו אמר בהר הכרמל לעם ישראל "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים".

וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְלֹא תַעַבְדוּם וְלֹא תִזְבְּחוּ לָהֶם, מצודות: וגם אל תשתחוו לעבודה זרה, ואל תקריבו קורבנות לעבודה זרה.

משך חכמה: 3 דרכים שעובדים ע"ז.

א. וְלֹא תִירְאוּ, המקבלו עליו לאלוה, ונסקל על כך.

ב. לאֹ תִשְׁתַּחֲווּ, גיפוף ונישוק שאינו במלקות משום שנחשב כלאו שבכללות.

ג. לֹא תִירְאוּ,שכתוב בסוף נאמר כל שבועה בשם הע"ז שעל כך לוקים.

לו כִּי אִם אֶת ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, מצודות: תעבדו רק את ה' שהעלה אתכם ממצרים בכוח רב, ובזרוע מרוממת.

 אֹתוֹ תִירָאוּ וְלוֹ תִשְׁתַּחֲווּ וְלוֹ תִזְבָּחוּ, תרגום: ורק לה' תשתחוו ותקריבו קורבנות. לז וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַב  לָכֶם  תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת כָּל הַיָּמִים, תרגום:  ה' ציווה: תמיד תקיימו את החוקים, המשפטים, התורה והמצוות שה' נתן לכם, וְלֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

לח וְהַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם לֹא תִשְׁכָּחוּ, תרגום: ואל תשכחו את הברית שכרתי אתכם בהר סיני. וְלֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

לט כִּי אִם אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם תִּירָאוּ, תרגום: ייראו רק מה' אלוקיכם.  וְהוּא יַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיכֶם, תרגום: והוא יציל אתכם מיד כל אויביכם. 

מ וְלֹא שָׁמֵעוּ, מצודות: למרות שהעמים שבאו להתיישב בשומרון התגיירו, הם לא קיימו את חלקם בברית שה' כרת עם ב"י שלא לעבוד עבודה זרה.

רש"י: לא יראו מה' כי אמרו שאם ה' הגלה את ישראל – סימן שאין בו ממש.

כִּי אִם כְּמִשְׁפָּטָם הָרִאשׁוֹן הֵם עֹשִׂים, מצודות: עמים אלו עבדו עבודה זרה, כמו שעבדו לפני שהתגיירו.

מא וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְרֵאִים אֶת ה' וְאֶת פְּסִילֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים, מצודות: לאורך כל התקופה שישבו בארץ, עמים אלו מצד אחד ייראו את ה' ומצד שני עבדו את העבודה הזרה שלהם.

 גַּם בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם הֵם עֹשִׂים עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מצודות: גם צאצאי אותם עמים עבדו עבודה זרה כאבותיהם וגם יראו את ה'.