מלכים ב פרק יא א עֲתַלְיָה: 4 נשים נטלו ממשלה בעולם, והן: איזבל, עתליה וושתי מדרש רבה פרשה ג פסקה ב.
עֲתַלְיָה, הייתה בת מלך אחאב, (מל"ב ח 18), או לפי גרסה אחרת בת עמרי, (מל"ב ח 26) מישראל, בת אחאב יכולה להיות גם נכדתו או אחת מבנות ביתו.
נישאה ליהורם בן יהושפט מלך יהודה. הנישואים היו נישואים של ברית בין שתי ממלכות יהודיות קרובות, ממלכת ישראל הצפונית וממלכת יהודה הדרומית.
נראה שעתליה הושפעה מאיזבל ולמדה ממנה הרבה דברים שליליים. ונראה שגם הביאה עמה את עבודת הבעל מישראל ליהודה, והצליחה להחדיר אותו בעיקר לאחר מות יהושפט.
בדיחה: נפטר אדם שהיה קמצן וצר עין. אף אחד לא רצה להספיד אותו. בסוף לרב לא הייתה ברירה והוא ניגש להספידו. אמר הרב: לזכותו של הנפטר יש להגיד, שבנו גרוע ממנו.
עתליה הייתה גרועה אף מאיזבל.
כתוב בדהי"ב כ"א 4: וַיָּקָם יְהוֹרָם עַל מַמְלֶכַת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל אֶחָיו בֶּחָרֶב וְגַם מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵל. אח"כ גם עתליה נהגה כך. יש המשערים שהיא השפיעה עליו להיות רצחני, או ששניהם היו רצחניים, והזינו זה את זו.
יהורם מת כעונש על בחירתו ללכת בדרך הרעה שהציעה אשתו.
עתליה הייתה אימו של המלך אחזיה, מה שהעניק לה בסיס כוח בממלכה. אחזיה מלך שנה אחת, אך השפעתה הרעה של עתליה על בנה מודגשת:
מל"ב ח 27: בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. כז וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּבֵית אַחְאָב כִּי חֲתַן בֵּית אַחְאָב הוּא.
מכיוון שאחזיה לא היה חתן אחאב, מיחסים את הפסוק הזה לעתליה.
כבת אחאב השפיעה על בנה ללכת בדרך שלמדה בבית אחאב, ככתוב בדבהי"ב כ"ב. 4: בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי גַּם הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ.
יורש העצר היה צעיר, ומלך רק שנה אחת, כאשר יצא לבקר בישראל, ובזמן העדרו נראה שאימו מלכה במקומו. במיוחד פעלה לחיזוק הקשר עם מלכות ישראל.
בעת הביקור ביזרעאל, תפס אותו יהוא והרג אותו, כדי להפסיק את ההשפעה הכנענית. יתכן שיהוא זמם לתפוס גם את מלכות יהודה, אחרי מות אחזיה, אך עם מות אחזיה, תפסה עתליה את השלטון, והחזיקה בו 7 שנים.
אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ כי יהוא הרג אותו. וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה. כך הבטיחה את המשך שלטונה, כמלכה המולכת בזכות עצמה.
מצודת דוד: בכדי שתמלוך היא, מבלי מערער.
וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה, מצודות: עתליה קמה והרגה את כל צאצא אחזיה שנשארו בחיים, כדי שהיא תמלוך ולא יערערו על שלטונה.
עתליה בקשה כנראה להשמיד את בית דוד, ותוך כדי כך פגעה גם במעמד הכוהנים, ביכולתם לעבוד את ה', ובפרנסתם, והם שנאו אותה על כך.
וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה יהושבע בת יהורם מלך יהודה ואחות אחזיה, לקחה את יואש בן אחזיה, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ בסתר, מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים, ע"י עתליה,
יהושבע הצילה את הנצר האחרון לבית דוד, אילולי היא, לא היה נשאר כל צאצא לדוד. חז"ל אמרו שמכיוון שדוד אימץ את אביתר הניצול היחיד מכל כוהני נב, הוא זכה שיהושבע תציל את יואש, הניצול היחיד מידי עתליה הרצחנית.
אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ, מצודות: יהושבע לקחה את יואש ואת מינקתו. בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת, המקום המדויק של חדר המיטות:
מצודת דוד: את יואש ומניקתו, החביאה בחדר המטות שהיה בבית המקדש
רש"י: הכוונה היא לעלייה של קדש הקדשים.
רד"ק: הכוונה לחדר שהיה בעזרת הלויים או כוהנים.
חז"ל: הכוונה היא לתאים או לבית המקדש עצמו.
מצודות: החביאה אותם בחדר המיטות הנמצא בבית המקדש, וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת, עתליה לא ידעה שיהושבע בת המלך החביאה את יואש נכד עתליה ואת מניקתו במשך 6 שנים, ולו הייתה יודעת על כך הייתה דואגת לרצוח אותו.
רד"ק: יהושבע והמסייעים לה, החביאו את יואש מפני עתליה לאורך זמן רב, והוא לא נהרג עם שאר אחיו.
ג וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית ה', מצודות: יואש הסתתר עם יהושבע בבית המקדש, כי היא הייתה אשת יהוידע הכהן הגדול, ומתוקף כך שהתה בבית המקדש חלק ניכר מזמנה.
מצודת דוד: – כי היא הייתה אשת כהן גדול, והתמידה לשבת בבית המקדש.
ב וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה, לקחה את יואש בן אחזיה, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ בסתר, מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים, שאר בני אחזיה שנהרגו ע"י עתליה.
עתליה המיתה את זרע בית דוד, בעוד יהושבע סיכנה את חייה והחייתה את יורש העצר יואש מבית דוד.
למה יהושבע הבריחה את אחיינה? כי ידעה שסבתו תרצח גם אותו, יחד עם כל זרע הממלכה.
לו עתליה לא הייתה כ"כ תאוות שלטון, לא הייתה רוצחת אף אחד, ממנה את עצמה לעוצרת, עד שיגיעו יורשי העצר לגיל מתאים, ולא הייתה נרצחת בחרפה אחרי 6 שנים.
בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת רש"י: בעליית בית קדשי הקדשים, עליו אמר דוד (תהילים כז ה), יסתירני בסתר אוהלו: וקורא אותה חדר המטות, על שם (שיר השירים א יג), בין שדי ילין.
וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת. מצודת דוד: אף היודעים הסתירו אותו, לבל יודע לעתליה, ולזה לא הומת
ג וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית ה' מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ. מל"ב יא 1-3.
ומה עשתה בשנים אלו? כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹוקִים וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית ה' עָשׂוּ לַבְּעָלִים. דבהי"ב כד 7. פגעו בעבודת הכוהנים ובמקדש.
מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ, מצודות: ב 6 השנים שיואש התחבא, עתליה מלכה על יהודה.
מצודת דוד: וימי מלכות עֲתַלְיָה ו' שנים מקוטעות. אחרי 6 שנים יהוידע הכהן רקם קשר נגדה.
ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, מצודות: בשנה השביעית למספר השנים להחבאת יואש. שָׁלַח יְהוֹיָדָע, שליחים,
וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת, מצודות: לקרוא ולקחת את שרי המאות שהיו מהכוהנים והלויים. לַכָּרִי וְלָרָצִים, מצודות: לשרים שנקראו: כָּרִי וְרָצִים.
רש"י: שרי המאות לגיבורים, ושרי מאות לרצים. וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית ה', וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית, רש"י: שייבאו לעזרתו, להמליך את בן המלך.
מצודות: יהוידע כרת ברית איחוד עם השרים כדי שיעזרו לו להמליך את יואש,
מצודת דוד: השביעם להיות האהבה ביניהם, ולתת ידם עמו להמליך את בן המלך. וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית ה',
מצודות: יהוידע השביע את השרים בבית המקדש, שבועת נאמנות ליואש. וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ לאחר ההשבעה יהוידע הראה לשרים את יואש.
ה וַיְצַוֵּם לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן: הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם מצודת דוד:שליש. מצודות: שליש מהמשמרת שבשבוע זה חל התור שלה לעבוד בבית המקדש.
בָּאֵי הַשַּׁבָּת, רש"י: המשמרות היו מתחלפות בשבת, משמרות כהונה ולויה, אחת נכנסת ואחת יוצאת, וצווה את המשמר הנכנס להתחלק ל 3 חלקים, שליש בבית המלך, לשמור שלא יהרגו את המלך: ושליש בשער סור, השער המזרחי, שער הסירה.
מצודת דוד:כי משמורות הכוהנים והלויים, היו מתחלפים בכל שבת, אלו יוצאים ואלו באים, ככתוב בדברי הימים (ב כג ח) וקרוים המה באי השבת.
שליש משומרי המלך, יהיו מאנשי באי השבת.
מלבי"ם: שליש מהשומרים שהם באי השבת ישמרו במקום פנימי, בית המלך ושני שליש מהשומרים ישמרו במקומות חיצוניים,
שומרים מהמשמרת היוצאת ישמרו בשער סור ובשער הרצים. בספר דברי הימים יש פירוט איך השומרים עצמם התחלקו בתוך המקומות שבהם שמרו.
וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, מצודות: ישמרו בבית המלך שלא ינסו להרוג את יואש שם.
מצודת דוד:הם יהיו שומרי משמרת בית המלך, שלא ייהרג בבית המלך מאוהבי עתליה, והשמירה ההיא תהיה אחר שיבוא המלך אל הבית.
ו וְהַשְּׁלִשִׁית מצודת דוד: השליש השלישי, ישמרו בשער הרצים.
השליש השני, ישמרו בשער סור. ובדברי הימים (ב כג ה) נאמר שער היסוד. והיא היא, לפי שהייתה מקום התחלת הקדושה. הפרק בדברי הימים מצורף לפרק זה.
בְּשַׁעַר סוּר, מצודות: שליש שני מבין השרים והכוהנים ישמרו עליו בשער המזרחי של העזרה הנקרא: שַׁעַר סוּר,
רלב"ג: נקרא שַׁעַר סוּר,כי טמאים לא יכלו להיכנס לשם. וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים,
רש"י: שליש שלישי של כוהנים ושרים ישמרו על המלך בשער שנקרא "שער הרצים", שגם הוא אחד משערי העזרה ודרכו נכנסו מבית המלך לבית המקדש.
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת, מצודת דוד: את משמרת הבית – לבל יבוא בו מי להרוג את המלך
מַסָּח, מצודות: תשמרו על בית המקדש ועל בית המלך ללא שתסיחו את דעתכם. מצודת דוד: מַסָּח = שמרו מבלי היסח הדעת.
רד"ק: מַסָּח = נתיצה, שלא יהיה משהו שיוכל להרוס, והכוונה היא למשהו שיכול להרוג את המלך.
רלב"ג: מַסָּח = הגדרת מקום ששם נתצו בני עתליה מקום בקיר בית המקדש. רש"י: מַסָּח = שמרוהו מאד, שלא תסיחו דעתכם.
ז וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם, רש"י: שני שליש מהשומרים בכל אחת משלושת המקומות שבהם הצבתי שומרים,
מצודת דוד: שני שליש משומרי המלך, יהיו כל אנשי יוצאי השבת, כי הם פנויים מעבודת המקדש, כי באו במקומם באי השבת, והמה יעבדו עבודת המקדש, ולזה לא יוכלו כולם לשמור על המלך, כי אם מחציתם.
כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת, רש"י:יהיו כוהנים מהמשמרת שסיימה את משמרתה בשבת.
וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית ה' אֶל הַמֶּלֶךְ, מצודות: הם ישמרו בבית המקדש, על המלך. כל שבת היו מתחלפים המשמרות הכוהנים שעבדו בבית המקדש.
יהוידע ציווה: רק חצי מהכוהנים מהמשמרת הנכנסת, ישתתפו בשמירה על המלך, ומהמשמרת היוצאת ישתתפו כל הכוהנים בשמירה על המלך.
שליש מהשומרים היו מהמשמרת הנכנסת ושני שליש היו מהמשמרת היוצאת.
רש"י: שלא יבוא נזק מתוך בית ה', ולא הוצרך לכל זאת אלא שבת ראשונה, עד שהומתה עתליה, וברחו עוזריה מן העיר.
ח וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב, וגם תקיפו את המלך סביב, שאף אחד לא יוכל לגשת אליו, מצודת ציון: וְהִקַּפְתֶּם – וסבבתם.
אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, מצודות: כל אחד ישמור כשהוא אוחז בידו את נשקו.
וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת, מצודות: כל זר שיבוא אל המקום בו אתם שומרים, הרגו אותו, שמא הוא מאנשי עתליה, ומבקש להרוג את המלך.
רש"י: שְּׂדֵרוֹת = נוכרי שיבא למקום הקרוי שדרות, והוא המקום דרכו נכנס המלך מביתו לבית המקדש.
מצודת ציון: שְּׂדֵרוֹת = הסדרות, מלשון סדור ועריכה.
וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ, מצודות: ותהיו עם המלך כשהוא ייכנס וייצא מבית המקדש.
ט וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי הַמֵּאוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת,
מצודות: כל אחד משרי המאות לקח כוהנים שהיה ממונה עליהם כדי לשמור על המלך. בכל קבוצה היו כוהנים מהמשמרת היוצאת ומהמשמרת הנכנסת.
וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן.י וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת, אֶת הַחֲנִית, מצודות: את החניתות.
וְאֶת הַשְּׁלָטִים, מלבי"ם: הַשְּׁלָטִים שעשה שלמה מהזהב שהניח דוד. מצודות: הַשְּׁלָטִים = המגינים.
אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִד אֲשֶׁר בְּבֵית ה', מצודות: שעשה דוד המלך, והונחו למשמרת בבית המקדש, בבית ה'.
יא וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים, מצודות: בנוסף לכוהנים ששמרו ב 3 המקומות שאמר להם יהוידע לשמור, גם הרצים שמרו לכל אורך בית המקדש.
מצודת דוד: מלבד באי השבת ויוצאי השבת, עמדו הרצים על פני רוחב הבית, = בעזרה.
אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, נשקו, מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית, מצודות: מצד ימין, עד צד שמאול של בית המקדש,
לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת, מצודות: הרצים עמדו לפני המזבח וההיכל, עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב, מצודות: הרצים הקיפו את האזור שבו עמד המלך, ושמרו מסביבו.
יב וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ, מצודות: יהוידע הוציא את יואש, מצודת דוד: ממקום מחבואו.
וַיִּתֵּן עָלָיו, יהוידע שם על יואש 2 דברים המבטאים את המלכתו למלך: אֶת הַנֵּזֶר את הכתר,
מצודות: נֵּזֶר = סה"ת. רד"ק: נֵּזֶר = בגדי המלכות. מצודת ציון: הנזר: הכתר. רש"י: נֵּזֶר = ספר התורה, = כתר.
רש"י: הנֵּזֶר הוא העדות. מי שלא היה ראוי למלוכה, הכתר לא עלה עליו. חז"ל (עבודה זרה מד א), שכל הראוי למלכות הולמתו, ושאינו ראוי למלכות אינה הולמתו.
וְאֶת הָעֵדוּת ואת תכשיטי המלכות.מצודת דוד: הָעֵדוּת, היא התורה, הנקראת עדות, ותלו אותה בזרועו, רבותינו ז"ל (סנהדדרין כב א) בספר תורה של מלך. או הוא מלשון עדי וקישוט, ורצה לומר, קשט אותו בגדי מלוכה, באבני יקר.
וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ, רד"ק: יהוידע הכהן הגדול ובניו המליכו את יואש ומשחו אותו בשמן המשחה.
וַיַּכּוּ כָף, מצודות: האנשים בבית המקדש מחאו כפיים כי שמחו בהמלכת יואש.מצודת דוד: ויכו כף – דרך שמחה.
וַיֹּאמְרוּ: יְחִי הַמֶּלֶךְ, תרגום: יצליח המלך יואש,
יג וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם, מצודות:עתליה שמעה את קול ריצת העם שרץ להמליך את יואש.
רד"ק: רָצִין = רצים שרצו להודיע על המלכת יואש. ב. רָצִין = מלשון שמחה.
מצודת דוד: קול מרוצת העם, וכאילו אמר: קול העם הרצים.
וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית ה', תרגום: עתליה הגיעה אל העם שהמליך את יואש בבית המקדש.
יד וַתֵּרֶא: עתליה נכנסה לבית המקדש בגלל סקרנות, לראות מה קרה, ונדהמה לגלות שם את יורש העצר, עליו לא ידעה דבר.
וַתֵּרֶא: 3 דברים שסימלו את מלכות יואש: וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד, מצודות: יואש עמד ליד עמוד שהיה שמור רק למלך בבית המקדש.
רש"י: הָעַמּוּד, הוא מעמד המלך בבית ה'. רד"ק: אין מדובר במקום המיוחד דווקא למלך.
מצודת דוד: הָעַמּוּד, מקום מיוחד למלך לעמוד שם, וזהו כמשפט, רצה לומר, כמנהג המלך. וכן נאמר בדברי הימים (ב כג יג) על עמודו.
כַּמִּשְׁפָּט, מצודות: כמנהג המלכים, וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ עתליה גם ראתה שהשרים והחצוצרות נמצאים ליד המלך,
וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת, תרגום: עתליה ראתה גם שכל העם שמח, ותוקע בחצוצרות מרוב שמחה.
וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ עתליה ראתה את הדברים שסימלו את המלכת יואש למלך, קרעה את בגדיה והבינה כי גורלה נחרץ למוות.
אירוניה: האם שלא קרעה את בגדיה, כששמעה על מות בנה, קרעה את בגדיה כששמעה שנכדה, נותר בחיים והומלך תחתיה.
וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר, עתליה חמסה את כיסא המלכות, אך כשראתה שיהוידע מרד נגדה, קרעה בגדיה, וקראה: קֶשֶׁר קָשֶׁר.
מצודות: עתליה קראה ואמרה: "יש כאן מרד נגדי" פעמים לחיזוק העניין.
מצודת דוד: קֶשֶׁר קָשֶׁר, כפלה דבריה כדרך החרד.
טו וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת פְּקֻדֵי הַחַיִל, מצודות: יהוידע ציווה את שרי המאות שהיו ממונים על החיילים: לבל תמלט.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הוֹצִיאוּ אֹתָה, רש"י: הוֹצִיאוּ אֹתָה, מבית המקדש לשדרות, דרך בית השדרות לבית המלך, ואל תניחוה לצאת דרך העזרה אל העיר, פן תמצא עוזרים המתחברים אליה.
מצודות: ּ תוציאו אותה מבית המקדש, אולם תלך אל מבית לשדרות, רצה לומר, מבפנים.
אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת, מצודות: מהמקום שבו היו השומרים מסודרים להגן על המלך, כדי למנוע את בריחת עתליה.
וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ, מצודות: ומי שיבוא אחרי עתליה לעזור לה, הרגו אותו בחרב,רש"י: וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ, לעזרתה.
מצודת דוד: וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ, לעזרתה, אחת דתו להמית בחרב. הָמֵת בֶּחָרֶב,רש"י: יומת בחרב. כִּי אָמַר הַכֹּהֵן אַל תּוּמַת בֵּית ה',
מצודות: יהוידע ציווה להוציא את עתליה אל מחוץ לבית המקדש כי לא רצה שעתליה תמות בבית המקדש, ולזה לא הרגוה מיד.
פה רואים את ההבדל בין יהוא ליהוידע, ששניהם הרגו את עובדי הבעל וציוו לרצוח רבים. יהוא עשה את הכול בפראות ויהוידע עשה הכול בשיקול דעת.
טז וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם, רש"י: וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם, מקום.
מצודות: השומרים פינו לעתליה מקום, כדי שיהיה אפשר להוציא אותה מבית המקדש,ולבוא אל בית המלך בדרך אשר הסוסים באים בה, ושם נהרגה
אחרי מותה עתליה נזרקה לסוסים: וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ, סוף בית אחאב היה במות עתליה: וַתּוּמַת שָׁם.
מצודות: עתליה הובאה אל בית המלך, בדרך שבה היו מכניסים את הסוסים לבית המלך, וַתּוּמַת שָׁם, מצודות: בבית המלך.
רלב"ג: הניחו לעתליה מקום שדרכו יכלה לברוח ולכן נכנסה אל בית המלך דרך מבוא הסוסים ומשם כבר לא היה לה להיכן לברוח והרגו אותה שם.
עתליה באה בעצמה אל בית המלך, אך קשה לומר שהניחו לעתליה לברוח משאר השומרים.
יז וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין ה' וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם יהוידע כרת ברית בין יואש והעם לבין ה',
מצודת דוד: בֵּין ה' וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם, שהמלך ילחם עבור העם והם יעבדוהו כמשפט הראוי למלך.
לִהְיוֹת לְעָם לַה', מלבי"ם: הברית הייתה שרק כאשר יואש עבד את ה', העם יהיה עימו, וברגע שיטה מדרך ה', יהרגוהו.
מצודת דוד: לִהְיוֹת לְעָם לַה', מוסב על העם, והמלך, שגם הוא יעבוד את ה'. רש"י: בֵּין ה' וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם, שיהיו המלך והעם אחרי ה', ואחר כך בין המלך ובין העם, שיהיו עבדים למלך.
מצודות: ברית בין המלך והעם לה' לעבוד את ה', וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם, מצודות: יהוידע כרת ברית נוספת בין המלך לעם: המלך יילחם למען העם, והעם יעבדו את המלך.
יח וַיָּבֹאוּ כָל עָם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל, וַיִּתְּצֻהוּ אֶת מִזְבְּחֹתָיו, מצודות: העם שבר את מזבחות הבעל, וְאֶת צְלָמָיו, את פסלי המתכת של הבעל ושאר האלילים.
שִׁבְּרוּ הֵיטֵב, מצודות: העם שבר את המצבות בכל הכוח, העם השתמש בכוח רב על מנת לשבור את מצבות הבעל ואת צלמיו.
וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ, תרגום: העם הרג את מתן כהן הבעל. לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת, ליד המזבחות ששימשו לעבודת הבעל,
וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת עַל בֵּית ה', מצודות: יהוידע הכהן מינה אנשים שהיו ממונים על עבודת בית המקדש.
עתליה ביטלה את משמרות הכוהנים שעבדו בבית המקדש, ויהוידע החזיר משמרות אלה:
רש"י: וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת עַל בֵּית ה', שומרים ששמרו בבית המקדש כי עתליה ביטלה את סדר שמירת בית המקדש.
יהוידע השתמש במשמרות כדי לשמור על יואש, כלומר: המשמרות עבדו גם בזמן מלוכת עתליה. ב. אולי לקראת המלכת יואש החזיר יהוידע את המשמרות ללא ידיעת עתליה.
יט וַיִּקַּח יהוידע הכהן אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת, השרים שנקראו, הַכָּרִי, רד"ק: הַכָּרִי והרצים היו משאר השבטים ולאו דווקא מהכוהנים והלויים.
תרגום: הַכָּרִי הם הגיבורים ואין זה שם מיוחד לקבוצה מסוימת של הגיבורים. וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עָם הָאָרֶץ, וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ יואש מִבֵּית ה',
וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶךְ שַׁעַר הָרָצִים, רלב"ג: נקרא שַׁעַר הָרָצִים, כי רחבעם עשה מגינים והפקיד אותם שם בתא הרצים, ומאז נקרא מקום זה בשם שַׁעַר הָרָצִים.
רש"י: אף הוא משערי העזרה: משם באים מבית המלך לבית המקדש, ואותו שער העזרה שנאמר אחריו שער הרצים, נקרא בדברי הימים (ב כג ד), שער הספים.
בֵּית הַמֶּלֶךְ, תרגום: יהוידע הכהן, השרים והמלך נכנסו דרך שער הרצים אל בית המלך,
וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים, תרגום: יואש ישב על הכיסא עליו היו יושבים המלכים.
סיכום השתלטות יואש על הממלכה: כ וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ, על המלכת יואש, וְהָעִיר שָׁקָטָה, מצודת דוד: ירושלים שקטה ממלחמות, כי את עתליה המיתו, ולא היה עוד מי שיעורר מלחמה, ולא מי שערער על מלכות יואש.
וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית הַמֶּלֶךְ. מלבי"ם: תחילה עתליה גססה ועכשיו הומתה.
בעיני העם תמיד הייתה אישה זרה, רצחנית, מורדת בבית דוד, ושולטת לא חוקית בארץ.מותה איפשר לחזור ולעבוד את ה': וַיָּבֹאוּ כָל עַם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת, מל"ביא 18. מצ"ב גם הפרקים המקבילים בדברי הימים ב'
