פרק טו א בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה,
רש"י: בפרק הקודם כתוב שעוזיה התחיל למלוך 15 שנה בחיי אביו, ויוצא שירבעם מלך ישראל והוא מלכו באותה שנה.
לכן בשנה 27 למלכות ירבעם, עוזיה נוגע בצרעת, ומאז התחיל למלוך "מלכות מנוגעת".
רד"ק: סבר שאמציה מלך 14 שנה לאחר שהפסיד במלחמה נגד יואש. 27 שנים מלפני סוף מלכות ירבעם, אז התחיל עוזיה למלוך על יהודה.
שאל: למה כתוב בשנת 27 למלכות ירבעם? הרי המלכות הנגועה התחילה בשנת 27 לעוזיה והיה צריך לייחס את 27 השנים למלכותו.
רלב"ג: הסכים עם רד"ק שהכוונה היא למנות את השנים שנותרו למלכות ירבעם ובית יהוא.
מלבי"ם: בשנת 27 לעוזיה, הוא יצא משעבוד של ממלכת ישראל.
ב בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, רש"י: יש לומר ש 15מתוך שנים אלו מלך בחיי אמציה אביו.
וְשֵׁם אִמּוֹ יְכָלְיָהוּ מִירוּשָׁלִָם, ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו, ד רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת
ה וַיְנַגַּע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ, מצודות: ה' הביא מחלה על עזריה. בספר דברי הימים כתוב שה' העניש את עזריה, כי ניסה להקטיר קטורת, למרות שלא היה כהן.
וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית, מצודות: עזריה ישב בבית שנקרא בְּית הַחָפְשִׁית, כי כאשר ישב שם, הוא היה חפשי מענייני הממלכה.
עזריה לא ניהל את ענייני הממלכה כשהיה חולה בבית החופשית.
רש"י: עזריה בנה את בית החופשית בבית הקברות כדברי חז"ל שמתים חופשיים ממצוות.
וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת, מצודות: יותם, בן עזריה מלך יהודה, שהיה ממונה על בית המלך.
שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ, מצודות: יותם גם שפט את אנשי יהודה, במקום אביו.
רד"ק: יותם התחיל לשפוט את עם הארץ מיד אחר שאביו הצטרע, אך לדברי חז"ל, יותם נולד בימי חלוטו של עוזיה, ויש לומר, היה ואקום של מספר שנים בין הנהגת עוזיה להנהגת יותם, ובשנים אלו הזקנים והשרים שפטו את העם.
ו וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֲזַרְיָהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
ז וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו
ח בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן יָרָבְעָם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים
ט וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.
י וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ, תרגום: שלום בן יבש מרד בזכריה.
וַיַּכֵּהוּ קָבָלְ עָם וַיְמִיתֵהוּ, מצודות: שלום בן יבש הרג את זכריה בפני כל מי שהיה שם, בפני אנשים רבים שראו את הרצח, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
יא וְיֶתֶר דִּבְרֵי זְכַרְיָה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
יב הוּא דְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֵהוּא, מצודות: כך התקיימה נבואת ה' ליהוא, לֵאמֹר: בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל,
רד"ק: ולו היו בני יהוא צדיקים, הייתה מלכות על ישראל מתארכת.
תרגום: ה' אמר ליהוא בנבואה: צאצאיך ימלכו על ישראל 4 דורות אחריך.
וַיְהִי כֵן, מצודות: נבואה זו התקיימה וצאצאי יהוא מלכו על ישראל 4 דורות אחריו: יהואחז, יואש, ירבעם וזכריה.
יג שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ מָלַךְ בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לְעֻזִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן שלום מלך בשומרון במשך חודש.
יד וַיַּעַל מְנַחֵם בֶּן גָּדִי אולי משבט גד, משבטי הצפון, מִתִּרְצָה וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן, תרגום: מנחם בן גדי עלה מתרצה להילחם בעיר שומרון.
וַיַּךְ אֶת שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ בְּשֹׁמְרוֹן וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו. טו וְיֶתֶר דִּבְרֵי שַׁלּוּם וְקִשְׁרוֹ אֲשֶׁר קָשָׁר הִנָּם כְּתֻבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל
טז אָז יַכֶּה מְנַחֵם אֶת תִּפְסַח וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ: רד"ק: מנחם הכה במלחמה את העיר תִּפְסַח ואת כל תושביה.
רד"ק: תִּפְסַח לא הייתה בגבול ישראל אלא הייתה צמודה לארם והייתה מול העיר תרצה שהייתה בתוך תחום ישראל.
וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִתִּרְצָה, מצודות: המלך מנחם הכה את העיר תִּפְסַח וכן הכה את הערים הסמוכות לה ונמצאות מעבר לעיר תרצה.
כִּי לֹא פָתַח, רש"י: כי שר העיר לא פתח לו את שערי העיר כדי שיוכל להיכנס ולמלוך עליהם.
וַיַּךְ אֵת כָּל הֶהָרוֹתֶיהָ בִּקֵּעַ, יש אומרים שבקע את כל המבצרים שהיו על ההרים שסבבו והגנו עליה.
מצודות: מנחם בקע את בטני כל הנשים שהיו בהריון, כדי להוציא מבטנן את ולדותיהם.
יז בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, מצודות: לאחר שעברו 39 שנה למלכות עזריה, בתחילת שנת ה 40 למלכות עזריה מלך יהודה,
מָלַךְ מְנַחֵם בֶּן גָּדִי עַל יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים בְּשֹׁמְרוֹן, מצודות: מנחם בן גדי מלך על ישראל 10 שנים מקוטעות.
יח וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו,
יט בָּא פוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל הָאָרֶץ, מצודות: כאשר פול מלך אשור עלה כדי להילחם בישראל,
וַיִּתֵּן מְנַחֵם לְפוּל אֶלֶף כִּכַּר כָּסֶף, מצודות: מנחם הבטיח לתת לפול אלף ככרות כסף,
לִהְיוֹת יָדָיו אִתּוֹ לְהַחֲזִיק הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ, מצודות: הכסף שהבטיח מנחם לפול נועד לעזור לפול להחזיק במלוכה.
כ וַיֹּצֵא מצודות: השימוש במילה וַיֹּצֵא נועדה לומר שהוציא את הכסף מהעם לפול.
מְנַחֵם אֶת הַכֶּסֶף עַל יִשְׂרָאֵל, תרגום: כדי לתת לפול את אלף ככרות הכסף שהוא הבטיח לו, הטיל מנחם על העם בישראל להוציא את הכסף,
עַל כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל לָתֵת לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, אולי גיבורי החיל הם האנשים העשירים שיכולים לשלם.
מצודות: המס הוטל על כל החיילים הגיבורים בישראל, כדי לתת למלך אשור את אלף הכיכרות,
חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף לְאִישׁ אֶחָד, מצודות: כל אחד מגיבורי החיל חוייב לתת 50 שקל.
וַיָּשָׁב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עָמַד שָׁם בָּאָרֶץ, מצודות: אז פול מלך אשור חזר לאשור ולא התעכב עוד בישראל.
כא וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַחֵם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. כב וַיִּשְׁכַּב מְנַחֵם עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ פְּקַחְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו
כג בִּשְׁנַת חֲמִשִּׁים שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ פְּקַחְיָה בֶן מְנַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁנָתָיִם
כד וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל
כה וַיִּקְשֹׁר עָלָיו פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ שָׁלִישׁוֹ, רש"י: אחד מגיבוריו. מצודות: פקח בן רמליהו, מי שהיה שר של פקחיה בן מנחם, מרד בו.
וַיַּכֵּהוּ בְשֹׁמְרוֹן בְּאַרְמוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ, מצודות: פקח הרג את פקחיה בארמון פקחיה.
אֶת אַרְגֹּב וְאֶת הָאַרְיֵה וְעִמּוֹ, מצודות: 2 גיבורים שנקראו: אַרְגֹּב ואַרְיֵה, מרדו עם פקח בן רמליהו בפקח בן מנחם.
מצודות: אַרְגֹּב נקרא כך כי היה מושל בחבל אַרְגֹּב ואַרְיֵה נקרא כך על שם גבורתו.
רש"י: אַרְגֹּב, מדובר בתיאור מקום, הארמון הגדול שאצל אַרְגֹּב, שם עמד אַרְיֵה.
מלבי"ם: בארמון עמד אַרְיֵה לטרוף את כל מי שבא לפני המלך בלי רשות.
חֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי גִלְעָדִים, מצודות: 50 איש מבני גלעד עזרו לפקח בן רמליהו במרד ולהרוג את פקחיה, וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
כו וְיֶתֶר דִּבְרֵי פְּקַחְיָה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
כז בִּשְׁנַת חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים שָׁנָה מצודות: 20 שנה מקוטעות.
כח וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' לֹא סָר מִן חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:
כט בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, תרגום: בזמן שפקח בן רמליהו מלך על ישראל, בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי.
מצודות: תגלת פלאסר מלך אשור כבש את הערים: עיון, אבל בית מעכה, ינוח, קדש, חצור, גלעד, את ארץ הגליל ואת כל הערים הנמצאות בנחלת נפתלי.
גלות ישראל הראשונה: רש"י: הגלות המוזכרת כאן אינה הגלות של שניים וחצי השבטים, אלא היו 3 שלבים בגלות עשרת השבטים:
שלב א' כאן היה בשנת 4 לאחז ובשלב זה גלו השבטים שהיו בצפון הארץ.
שלב ב' היה בשנת 12 לאחז ובגלות זו גלו שניים וחצי השבטים,
שלב ג' היה בשנה 6 לחזקיה אז גלה שאר עם ישראל.
וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה, רלב"ג: תגלת פלאסר הגלה את יושבי הערים האלו לאשור. בגלות זו הגלה תגלת פלאסר את שבט ראובן, את שבט גד ואת חצי שבט מנשה שנחלתם הייתה בעבר הירדן המזרחי.
ל וַיִּקְשָׁר קֶשֶׁר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה עַל פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, תרגום: הושע בן אלה מרד בפקח בן רמליהו. וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ הושע הכה את פקח והרגו.
וַיִּמְלֹךְ תָּחְתָּיו בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיוֹתָם בֶּן עֻזִיָּה, רש"י: הושע מלך על ישראל בשנת 20 למלכות יותם בן עוזיה על יהודה. למרות שיותם מלך על ישראל רק 16 שנים, ואם כן הכתוב היה צריך לכאורה לכתוב שהושע מלך על ישראל בשנת 4 לאחז מלך יהודה, כתב הנביא שהושע מלך בשנת עשרים ליותם, כי לא רצה להזכיר את אחז הרשע.
לא וְיֶתֶר דִּבְרֵי פֶקַח וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
לב בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה,
מצודות: חשבון: פקח מלך בשנת 52 לעזריה, ומלך 20 שנה, יוצא שהושע מלך לאחר שעברו 20 מתום מלכות עזריה,
רד"ק: למה נמנו השנים משנות מלכות יותם למרות שיותם לא מלך 20 שנה? כי בימי יותם נגזרה הגזירה.
מלבי"ם: נמנה כאן מימי יותם ולא מימי אחז, כי פקח רצה לבטל לגמרי את מלכות אחז ולהמליך במקומו את בן טבאל.
לג בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם,מצודות: מדובר בשנים מקוטעות.
וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁא בַּת צָדוֹק
לד וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִיָּהוּ אָבִיו עָשָׂה
לה רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית ה' הָעֶלְיוֹן: רד"ק: יותם בנה מחדש את השער שהיה בין בית המקדש לבית המלך. ב: יותם לא בנה את השער מחדש, אלא הוסיף עליו בניין.
לו וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה
לז בַּיָּמִים הָהֵם, מצודות: לאחר מות יותם, רש"י: בסוף ימי יותם.
הֵחֵל ה' לְהַשְׁלִיחַ בִּיהוּדָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וְאֵת פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, ה' התחיל לגרות ביהודה את רצין מלך ארם ואת פקח מלך ישראל.
רלב"ג: הסיבה שה' התחיל לגרות את רצין ופקח, משום חטאי אחז.
לח וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
