פרק זא את בית המקדש שלמרות הקושי בבנייתו, שלמה גמר תוך 7 שנים, וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה את הבית הפרטי שלו, בנה שלמה במשך 13 שנה. כי שלמה השקיע פחות בבניית ביתו הפרטי, וַיְכַל אֶת כָּל בֵּיתוֹ.
ב וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, מצודת דוד: נקרא כך, לפי רוב העמודים שעמדו בה, היה נראה כיער המרובה באילנות. או, שבנה אותו במקום יער הלבנון, כי היה מנהג המלכים בזמן ההוא לבנות להם בית ביער, להתקרר שם בימי הקיץ, ועשויה היא בחלונות מרובים, להכניס שם האויר.
מידות הבית: מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים, מצודת דוד: השורות ההם עמדו לרוחב הבית, והיה נחלק להם האורך ל 3 חלקים שווים, אבל לאורך הבית היה כתלים ממש.
וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים, רש"י: קורות ארזים, לאורך הבית היה טור עמודים בקרקע, והכרותות מעמוד לעמוד.
מצודת דוד: ארזים מחוטבים, השכיבו על העמודים ההם, לחברם יחד לבל יזוזו ממקום עמדם.
ג וְסָפֻן בָּאֶרֶז חיפוי בקורות העשויות מעצי ארז. מצודת דוד: על העמודים ועל קירות הארזים המחוברים, השכיבו צלעות ונסרים, להיות מחיצות ממעל, ועל הצלעות ההם הניחו לוחות ארז, להיות לתקרה.
מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים, התקרות, היו עשויות מעצי ארז. אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חדרים.מצודת דוד: 45 לוחות הארז כיסו את התקרה.
הגר"א: או שהיו 3 קבוצות של חדרים לאורך הבית: כל קבוצה הייתה בנויה כך שהיו 3 חדרים בצד אורך הבית (כפול 3 קבוצות) ולרוחב היו 5 חדרים, וכך יוצא שכל חלל היה ריבוע של 10 אמות על 10 אמות,
או שלצד אורך הבית היו 15 חדרים ולצד הרוחב היו 3 חדרים.
חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר, מצודת דוד: העמודים חלקו האורך ל 3 חלקים שווים, וגם התקרה נחלקה ל 3 חלקים, ובכל חלק הניחו שורה של 15 לוחות ארז, והניחו אורך הלוחות לאורך הבית, אם כן היה אורך כל לוח 33 אמות ושליש אמה, ורוחב הלוחות לרוחב הבית, והיה רוחב כל לוח ג' אמות ושליש אמה.
ד וּשְׁקֻפִים חלונות, שְׁלֹשָׁה טוּרִים וּמֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה כל חלון עמד בדיוק מול חלון בצד מולו. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים 3 חלונות.
ה וְכָל הַפְּתָחִים, מצודת דוד: חללי הפתחים שפתחו בכתלים היו מרובעים, כי המשקופים היו מיושרים, לא עגולים.
וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים, מצודת דוד: עמודי המזוזות, היו מרובעים. שָׁקֶף, מצודת דוד: גם חלון קטן מעל לפתח, היה רבוע.
וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה, מצודת דוד: החלון שבעבר הזה היה מול החלון שבעבר מזה.
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, מצודת דוד: נראה שהיו 3 פתחים בכותל מזה, ו 3 בכותל מזה, והחלון מלמעלה, וכל ה 3 היו זה מול זה, והיה אם כן בכל חלק שבחלק העמודים, פתח אחד מזה, ופתח מזה.
ו וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה, אולם בנה אוּלָם הָעַמּוּדִים, חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ אורכו 50 אמה, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ רוחבו 30 אמה, וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם, שלמה בנה אולם נוסף שהיה מאד גדול.
עַמֻּדִים וְעָב עַל פְּנֵיהֶם, הבית בהיבנותו: האולם הנוסף היה בנוי על גבי עמודים, ואת החלל שנוצר בין העמודים האלה, חיפה שלמה בנסרים מעץ, כך שאולם זה היה נראה כמעין פרגולה.
ז וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם, אולם המשפט. אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה שלמה ישב שם בעת ששפט את העם, וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע, הגר"א: עצי ארז חזקים מעצי ברוש בעוד שעצי ברוש רחבים מעצי ארז.
ביהמ"ק היה מחופה בתקרה ופחות אנשים נכנסו לתוכו, השתמש שלמה בעצי ברוש. הדרך שהובילה מבית יער הלבנון ועד לאולם המשפט, הייתה צריכה להיות חזקה מרצפת ביהמ"ק, ולכן חופתה בעצי ארז.
ח וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר יֵשֶׁב שָׁם, רש"י:הבית שבו ישב שלמה בקביעות, שם אכל וישן.
מצודת דוד: מקום מושבו בקביעות.
חָצֵר הָאַחֶרֶת, מצודת דוד: עמדה בחצר אחרת, מבפנים לאולם המשפט, בדרך הכניסה מן החוץ אל מקום בתי המלוכה.
מִבֵּית לָאוּלָם בית שלמה היה מחובר לאולם המשפט אך היה פנימי יותר. כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה, מצודת דוד: כמעשה אולם המשפט, ספון בארז כמותו.
וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה, מצודת דוד: הבית אשר עשה לבת פרעה, היה גם כן כאולם המשפט.
אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה, הבית בהיבנותו: נראה שבבית הקבע של שלמה ובבית בת פרעה, לא היה אולם. בית נוסף בנה שלמה לבת פרעה איתה התחתן שלמה.
בדברי הימים ב' פרק ח' פסוק יא': שלמה בנה בית מיוחד לבת פרעה כי לא רצה שאישה המיוחדת לתשמיש תהיה באזור בית המקדש כי אין זה דרך כבוד.
כָּאוּלָם הַזֶּה, הבית שבנה שלמה לבת פרעה, אורכו היה 130 אמה ורוחבו היה 50 אמה
ט כָּל אֵלֶּה נבנו מאֲבָנִים יְקָרֹת גדולות וכבדות, כְּמִדֹּת גָּזִית, רד"ק: כפי המידה שהייתה מקובלת לאבני גזית במידה גדולה.
מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה משויפות בכלי ברזל מִבַּיִת וּמִחוּץ מבפנים ומבחוץ, וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת וּמִחוּץ עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה של בית המקדש.
י וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת כבדות וגדולות, או בגודל אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת, או בגודל וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת.
יא וּמִלְמַעְלָה על אבני היסוד, אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית, הבית בהיבנותו: חזר לספר על קירות האבן הגדולות כי רצה לסכם את אופן בניית קירות הבית. אבני הגזית הגדולות, היו קטנות יותר מהאבנים ששימשו ליסודות.
וָאָרֶז עצי ארז, יב וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב, מצודת דוד: סביב כל בתי המלך.
שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית, מצודת דוד: בניית הכתלים מאבני גזית, 3 שורות זו על גב זו, ועליהם שורה רביעית מארזים כרותים ומחוטבים, ועד כלות גובה הכתלים.
וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים מעל אבני הגזית, הייתה שורה אחת של קורות ארזים. וכך המשיך בכל גובה הקירות.
וְלַחֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית מצודת דוד: כמו הבניין שבנה לחצר בית ה' כן בנה את האולם אשר לפני ההיכל, כי כולם בנה ב 3 טורים גזית וגו.
וּלְאֻלָם הַבָּיִת, הבית בהיבנותו: אולי האולם היה מקורה, אך בכל מקרה היה צורך לבנותו שלש שורות של אבני גזית ושורה אחת של עצי ארז, כי האולם היה גבוה מאוד.
יג וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר שלמה שלח שליחים כדי להביא אליו איש בשם חירם מהעיר צור (לא חירם המלך).
יד בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי אבי חירם גר תקופה ממושכת בצור.
חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, מצודות: אבי חירם היה אומן בעשיית כלים מנחושת. וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת חירם ירש מאביו את הכישרון ולמד ממנו את מלאכת אמנות הנחושת.
וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ חירם עשה כל מה שנדרש לעשות לבניין בית המקדש.
עמודי יכין ובועז:
טו וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת, הגר"א: דברי הימים: גובה העמוד היה 35 אמות. יצקו את 2 העמודים ביציקה אחת, ועמוד אחד נכנס אמה לתוך העמוד השני. כדי שהעמוד יוכל להיכנס אמה, יש לומר שהעמוד היה צר בחלקו העליון.
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט היקף העמוד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי.
טז וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה 2 כדורים עגולים לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים כל כדור ניתן בראש אחד משני עמודי הנחושת שעשה, מֻצַק יצוקות נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
יז שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה מצודת ציון: שבכה – כעין מעשה רשת. כעין ענפים.
רש"י: מוקפות היו צורות של לולבי דקל, וגדילים היו להם כמעשה שרשראות. מצודת דוד: ציורי ענפים הנקובים מעבר לעבר וקלועים זה בזה.
גְּדִלִים מצודת ציון: קלועים ושזורים. מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת, מצודת ציון: שלשלאות. מצודת דוד: היה עשוי לכותרות, לחלק העליון.
לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, רש"י: 7 לולבים היה להיקף אחד לשבכה אחת.
וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית, מצודת דוד: ציורי 7 ענפים היו מקיפים כל כותרת.
יח וַיַּעַשׂ סיים אֶת הָעַמּוּדִים ושם כותרות בראשם. וּשְׁנֵי טוּרִים שרשראות סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
יט וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים חצי עיגול עליון של הכותרת, מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן היה עשוי אבן שבכה (מחוררת כרשת).
בָּאוּלָם, הגר"א: העמודים עמדו בתוך האולם ולא בחוץ. אַרְבַּע אַמּוֹת גובה. כ וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים כותרת נוספת. רש"י: על האחת, וכן על השנייה.
מצודת דוד: אל תחשוב שכתרי העמודים לא היו כי אם סביבות העמוד. הכותרות ההם כסו גם ממעל.
גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן, מצודת ציון: חלל העמוד.
רש"י: הוא בסוף השבכה בשוליה, הוא באמצע במקום הדבק (שעל השבכה) השבכה מודבקת בגולה אשר תחתיה.
אֲשֶׁר לְעֵבֶר הַשְּׂבָכָה הכותרת הקטנה הייתה מעל השבכה שהייתה בחצי העליון של הכותרת,
וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם, רש"י: רימונים עשוין שתי טורים סביב, מחורזים בשלשלת, ומקיפים את השבכה. מצודת דוד: 200 רימונים, חרוזים בשני טורים, ונתונים סביב על הכותרת, 100 בכל טור.
טֻרִים סָבִיב על הכותרות הגדולות היו 200 רימונים בשני טורים, בכל טור היו 100רימונים, עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית על הכותרת הגדולה.
מצודת דוד: השנית – כמו והשנית, וכן היו מספר הרימונים לכותרת השנית.
כא וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לפני לְאֻלָם הַהֵיכָל וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי בצד הדרומי, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי בצד הצפוני וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז.
כב וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן פרחי שושנה, וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים.
כג וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם, מצודת דוד: גיגית גדולה עשויה כדמות הים, ובדברי הימים (ב ד ו) נאמר שהיו הכוהנים רוחצים שם לטבול מטומאתן. ואמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי יומא ג ח) שלא היו המים שאובים, כי רגלי הבקרים שעמדו תחתיו היו נקובים וחלולים, ודרכם באו המים מן המעיין.
מוּצָק, מצודות: הגיגית נעשתה ביציקה שלימה, לא עשו אותה על ידי ריתוך בפטישים ובכלי עבודה. מצודת דוד: ביציקה נעשה, לא בהקשת הקורנס.
עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ מצודת דוד: משפת זו, עד השפה שממולו.
עָגֹל סָבִיב, רש"י: הקוטר הפנימי של הגיגית באמצע, היה עשר אמות. מצודת דוד: עגול מסביב.
וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ עומקו, רש"י: בדברי הימים (ב ד ו) אמר, שעשה אותו לרחיצת הכוהנים לטבול בתוכו.
וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב, מצודת דוד: כי כל שיש ברחבו אחד, יש בהקיפו שלשה (ראה עירובין נו ב).
כד וּפְקָעִים מצודת ציון: דמות פקועות שדה, והוא שם פרי, ובדברי הימים (ב ד ג) נאמר ובקרים, כי עשו בהם צורות ראשי בקר.
מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ
רש"י: 3 אמות תחתונות היו מרובעות, שכך שנינו בגמרא (דעירובין עמוד ב), 3 תחתונות מרובעות, ו 2 עליונות עגולות.
מצודת דוד: 3 אמות תחתונות. כי 2 האמות עליונות היו עגולות, ו 3 התחתונות היו מרובעות, כן אמרו רבותינו ז"ל בעירובין (יד ב). 4 פאות שבכל 11 אמות, היו הפקעים מקיפים וגו'.
עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב, היו יצוקים ציורים בולטים של בקר.
שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים רש"י: הכל מוצק יחד, לא שחיבר את הפקעים אחר היציקה ע"י מסמרות או ע"י דבק.
מצודת דוד: הפקעים היו 2 טורים, ונוצקו עם יציקת הים ביחד, לא בפני עצמם.
יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ, רש"י: ציורי הבקר היו יצוקים מההתחלה ביציקה של הים, ולא הוסיפו אותם בהקשת פטישים לאחר סיום עשיית הים.
כה עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר הגיגית עמדה על 12 דמויות בקר עשויות נחושת,
שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה ו 3 פרים פנו מזרח, וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה, הגיגית הייתה מונחת על פרים אלו, וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה פנו לצד פנים, ומי שהסתכל ראה רק את חלק הבקר הקדמי.
כו וְעָבְיוֹ טֶפַח, הבית בהיבנותו: דפנות הים היו בעובי טפח.
וּשְׂפָתוֹ, כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס קצה הים היה כמו כוס. פֶּרַח שׁוֹשָׁן, רש"י: על החלק העליון של הים היו ציורים של פרחי שושנה.
אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל, בַּת = מידה קדומה למדידת נפח = ל 14 ליטר וחצי, ומכאן שהגיגית הכילה כ 85 אלף ליטר.
המכונות:
כז וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּכֹנוֹת, רד"ק: = מושב, בסיס, לכיור ששימש את הכוהנים לקידוש ידיהם ורגליהם, עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת, רד"ק: חירם עשה 19 מכונות מנחושת. הורכבו מ 3 חלקים. חלק 1 היה ה"עגלה", מעליה הורכבה "מכונה" ועליה הכיור.
אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת, 4 אמות, וְאַרְבָּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, 4אמות, וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ, גובה 3 אמות.
כח וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה מִסְגְּרֹת לָהֶם, מצודת דוד: בתחתיות כל מכונה אצל שוליו, הייתה מחיצה נמוכה, מקפת וסוגרת את המכונה מכל ארבעת הפאות.
רש"י: עץ התחוב בתוך האופן בנקב. וארבעה האופנים במכונה, מסגרות מכאן ומסגרות מכאן, מארבע צדדין.
וּמִסְגְּרֹת רש"י: ומסגרות – אחרות. מצודת ציון: כעין יתדות. בֵּין הַשְׁלַבִּים רש"י: שלבים אלו כעין שליבות סולם, מקלות נחושת זקופים על המסגרות התחתונה, כשנים ושלשה בין מקל למקל, מסגרות קבועות משליבה לשליבה.
מצודת דוד: עמדו כעין שליבי סולם עשויים מנחושת, ובראשיהם היו נכפפים זה מול זה, להיות לגג על המכונה, סוגרות ומסבבות ארבעת הפאות סביב, לחבר את השליבות זה לזה.
הגר"א: היו 3 שלבים בכל צד כמו שהיו שלש פרים בכל צד של הים.
כט וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים וְעַל הַשְׁלַבִּים כֵּן מצודת ציון: בסיס. מִמָּעַל וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר לֹיוֹת, מצודת ציון: – ענין חיבור. מַעֲשֵׂה מוֹרָד, מצודת ציון: לשון רדידה ושטיחה.
ל וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת, רש"י: שנים לפניה ושנים לאחריה, כעגלות הגדולות, לַמְּכוֹנָה הָאַחַת לכל מכונה היו 4 גלגלי נחושת.
וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת, מצודת דוד: שולי המכונה עשוי מנסרים ולוחות של נחושת. רש"י: הנסרים העליונים מול המסגרות.
וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו, 4 זוויותיו שבפינת העגלה, מצודת דוד: הכן היה תחוב במכונה, ובו היו כתפות להחזיק את הכיור התחוב בו, לבל ייפול אל חללו.
כְּתֵפֹת לָהֶם, מצודת דוד: יקראו כן על כי יישאו הכיור, ככתף הסובל משא.
רש"י: בולטות למעלה מן הנסרים בזויות הכן: ותחת הכיור היושב על הכן, היו כתפות יצוקות. הכתפות יצאו מתוך הכן ביציקה אחת, ומחזיקות לכיור שלא ייפול.
מִתַּחַת לַכִּיֹּר מצודת דוד: העשוי כעין דוד גדול. הַכְּתֵפֹת יְצֻקוֹת, מצודת דוד: ביציקה נעשו, ולא בהקשת הקורנס.
מֵעֵבֶר אִישׁ לֹיוֹת, רש"י: מצד כל אחד מן הכתפות, היה לֹיוֹת של זכר ונקבה מצויירות: מֵעֵבֶר אִישׁ. מצודת דוד: מצד כל אחד מן הכתפות, במקום הנגלה לעומת מחברתו, היה מצויר זכר ונקבה חבורים יחד.
קרשים אלו (שהקיפו את הכתפות) היו מחוברים לכתפות.
לא וּפִיהוּ החור שבתוכו היה עומד הכיור, מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת היה באמצע החלק העגול של המכונה. וָמַעְלָה בָּאַמָּה החלק העליון והעגול של המכונה התחיל בגובה אמה מהמכונה, החלק המרובע התחתון היה בגובה של אמה.
וּפִיהָ עָגֹל החלק העליון של המכונה היה עגול, מַעֲשֵׂה כֵן, שולי החור שהיה באמצע הכותרת היוו בסיס לכיור, אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה.
וְגַם עַל פִּיהָ מִקְלָעוֹת, הגר"א טען שפה הציורים לא היו בולטים. הבית בהיבנותו: נראה ציורים של אריות וכרובים.
וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת, הגר"א: זאת הסיבה לכך שהפסוק חזר וכתב את עובדת היות חלק זה מרובע.
החלק התחתון של המכונה, היה מרובע, כדי שיוכל להתחבר לעגלה המרובעת. החלק התחתון של המכונה היה מרובע וגם העגלה הייתה מרובעת, וכך היה ניתן להכניס את החלק התחתון של המכונה לתוך העגלה.
לב מבנה העגלה: וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים גלגלים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת נמוכים מהמסגרות והשלבים שהיו באוויר. גלגלי העגלה הגיעו עד לרצפה והעגלה הייתה גבוהה. וִידוֹת הָאוֹפַנִּים בַּמְּכוֹנָה על הקנים העגולים שבלטו מתוך המסגרת הרכיבו את הגלגלים. וְקוֹמַת הָאוֹפַן גלגל הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה.
לג וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה, רש"י: אופן בתוך אופן שתי וערב. מצודת דוד: כתמונת אופניים העשויים במרכבה.
יְדוֹתָם, מקום החיבור של הגלגל עם העגלה. וְגַבֵּיהֶם, רש"י: הם הנקבים. מצודת ציון: אמצעית האופנים, אשר בהם הנקבים, וקרוי גב, כי כששוכב האופן בארץ, המקום הזה הוא הגבוה מכל האופן.
מעין חלל שלתוכו היו מכניסים את סרני הנחושת.
וְחִשֻּׁקֵיהֶם, רש"י: זרועות האופנים, התחובים בחשוקים. רש"י: הם עגולים סביב, שהוא קישורן. מצודת דוד: עגולים גדולים סביב האופנים, החוגרים זרועות האופן.
וְחִשֻּׁרֵיהֶם: מצודת דוד: זרועות האופן, קושרים העיגול הגדול לאמצעית החלק בגלגל שמתחכך עם הארץ.
הַכֹּל מוּצָק כל חלקי העגלה נעשו על ידי יציקה. מצודת דוד: ביציקה נעשו ולא בהקשת הקורנס.
לד וְאַרְבַּע כְּתֵפוֹת, רש"י: וארבע פעמותיו כתפות להם, לומר ומן המכונה כתפיה.
מצודת דוד: 4 הכתפות האמור למעלה, אשר היו בארבע פינות הכן שעל המכונה, הנה הכתפות ההם יצאו ממנו, כי ביציקה אחת יצקם, ולא יצקם בפני עצמם וחברם אחר זה אל הכן.
אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת מצודת ציון: זוויות, הַמְּכֹנָה הָאֶחָת הכתפות יצאו בארבע פינות החלק המרובע של המכונה, מִן הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ הכתפות היו מהמכונה עצמה, כלומר: הן היו יצוקות יחד עם המכונה (ולא חיברו אותן אחרי כן בריתוך.
לה וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה, כותרת בגובה חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה עָגֹל סָבִיב, וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ ידיות, וּמִסְגְּרֹתֶיהָ מִמֶּנָּה, מסגרות.
לו וַיְפַתַּח צייר עַל הַלֻּחֹת, יְדֹתֶיהָ וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ, על הקנים שיצאו מהעגלה כלפי מעלה, כְּרוּבִים מלאכים, אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת = עצי תמר.
כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב, רש"י: הציורים שעל הכתפות ועל הלוחות שחיברו את הידות שעל הכותרת היו מחוברים זה לזה, ולא היה רווח ביניהם.
לז כָּזֹאת כך עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת מוּצָק אֶחָד = יציקה, מִדָּה אַחַת קֶצֶב = משקל אֶחָד לְכֻלָּהְנָה.
לח וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִּיֹּרוֹת כיורים נְחֹשֶׁת, אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, כאלף שבע מאות ליטר, אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת על כל מכונה עמד כיור אחד, סה"כ 10 מכונות 10 כיורים.
הצבת המכונות והים בבית המקדש:
לט וַיִּתֵּן אֶת הַמְּכֹנוֹת, חָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִיָּמִין וְחָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלוֹ. וְאֶת הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית, רד"ק: גם את הים הניח שלמה בחלק הדרומי של עזרת כהנים
קֵדְמָה מִמּוּל נֶגֶב, רד"ק: אלא שהים היה גם משוך קצת לצד מזרח בית המקדש.
שאר כלי בית המקדש: מ וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת, כלי שנועד לקבל את הדשן של המזבח,
וְאֶת הַיָּעִים, מגרפות, וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת, כלי לקבל את דם הקורבנות, וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה', מצודות: חירם סיים את תפקידו בבניין שנועד לבניית בית המקדש.
סיכום בניית בית המקדש:
מא עַמֻּדִים שְׁנַיִם 2 עמודים: יכין ובועז, וְגֻלֹּת = עגולים על הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים שְׁתָּיִם 2 חלקי עמודים, וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת, 2 חצאי כדורים בנויים כרשת, אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים.
מב וְאֶת הָרִמֹּנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים הרימונים כיסו את חצי הכדור התחתון של הכותרת.
מג וְאֶת הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר וְאֶת הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל הַמְּכֹנוֹת. מד וְאֶת הַיָּם הָאֶחָד, גיגית גדולה, מונחת על וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחַת הַיָּם.
מה וְאֶת הַסִּירוֹת כלי לדשן, וְאֶת הַיָּעִים, לגרוף את הדשן, וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת כלי לקבל את הדם, וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה' נְחֹשֶׁת מְמֹרָט.
מו בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם יציקה, הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה, בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן, הבית בהיבנותו: חירם יצק את כלי הנחושת בין עיר שנקראת "סכות" לעיר שנקראת "צרתן". חירם יצק את כלי הנחושת דווקא שם היא כי שם האדמה קשה והייתה נוחה להכנת תבניות.
מז וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִים, מצודות: שלמה לא שקל את כלי הנחושת.
מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת, מצודות: כי הכלים היו רבים, ולא היה אפשר לשקול את משקל הנחושת.
מח וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה', מצודות: מעבר לדברים שכבר נמנו, שלמה הכין כלים נוספים לצורך בית המקדש.
אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב, רלב"ג: שלמה עשה את מזבח הקטורת שהוא הרחיב וציפה זהב. וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב, מצודות: שלמה עשה גם שולחן עשוי זהב עליו היו מונחים לחם הפנים.
מט וְאֶת עשר הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין, מצודות: חמש מנורות הניח שלמה מימין למנורה שעשה משה. וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול, לִפְנֵי הַדְּבִיר, מצודות:המנורות היו מונחות בחלק הדרומי של ההיכל, ממזרח לדביר.
זָהָב סָגוּר תלמוד בבלי מסכת יומא דף מה' עמוד א, אך רלב"ג: טען שתהליך זיקוק הזהב נעשה ע"י סגירת הזהב בכור והתכתו על ידי האש.
המנורות היו עשויות מזהב טהור.
וְהַפֶּרַח, מצודות: גם תבליטים שנקראו פרחים היו ע"י המנורה.
וְהַנֵּרֹת, מצודות: וגם הנרות, הכלים שהיו מונחות בראש קני המנורה ובהם היו נותנים את השמן.
וְהַמֶּלְקַחַיִם, מצודות:וגם המלקחיים שהיו מעין צבת, ששימשה לסידור הפתילות בתוך הנרות. זָהָב המנורה וכל חלקיה היו עשויים מזהב
נ וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת, רלב"ג: סִּפּוֹת = כדי יין. או כלי זמר.
וְהַמִּזְרָקוֹת, רש"י: כלים בהם קיבלו את הדם לצורך זריקתו על המזבח.
וְהַכַּפּוֹת, רש"י: בזיכי הלבונה, כפות שהיו שמים בהן לבונה, שהיה גם אחד מסממני הקטורת, ליד לחם הפנים. וְהַמַּחְתּוֹת, רש"י: כלים שהיו חותים בהם את הגחלים מהמזבח. זָהָב סָגוּר כולם עשויים זהב טהור.
וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב, רש"י: וגם המפתחות איתם נעלו ופתחו את דלתות קדש הקדשים ואת דלתות ההיכל היו עשויים מזהב.
נא וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה', תרגום: מלאכת בניין בית המקדש על ידי שלמה המלך הסתיימה.
וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים,
רד"ק: שלמה השתמש באוצרות דוד אביו גם לבניין בית המקדש, אלא שאת מה שנשאר מאוצרות אלה, הביא שלמה לאוצרות בית ה'.
מדרש חז"ל: שלמה לא רצה להשתמש בהקדשי דוד כי דוד היה צריך להשתמש בכספים אלה על מנת לכלכל את עם ישראל בשלש שנות הרעב.
רש"י:שלמה לא רצה לבנות מהכסף והזהב שהקדיש דוד אביו כי ידע שבעתיד בית המקדש ייחרב, ודוד לקח את הכסף והזהב מאומות העולם שכבש, ושלמה לא רצה שאומות העולם יאמרו שהסיבה שבית המקדש נחרב כי העבודה זרה גבתה את חובה בגלל שלקחו ממנה את הכסף והזהב.
רלב"ג: שלמה לא התחיל לבנות את בית המקדש מיד כשהתחיל למלוך כי שרצה לבנות את בית המקדש מאוצרות שהוא עצמו אסף ולא מאוצרות אביו.
הקב"ה סיבב את הדברים באופן זה כדי שבית המקדש לא ייבנה מאוצרות שהקדיש דוד מהמלחמות שלחם, אלא הכל יהיה מממון שנאסף בשלום.
נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה', מצודות: את כל מה שהקדיש אביו, שם שלמה באוצר בית ה'. האוצר הוא מקום אליו היו אוספים דברים יקרים כדי שיישמרו.