מלכים א פרק ו

פרק ו  א וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, תרגום: לאחר שעברו 480 שנה מיציאת ב"י ממצרים. 

הגר"א:  חישב 480 שנה מיציאת מצרים ועד לבניין בית המקדש. 40 שנה במדבר, 14 שנים של כיבוש וחלוקה, 369 שנה היה המשכן בשילה.

14 שנים אחרונות שיהושע היה חי, הנהיג את עם ישראל 28 שנה, + 40 של עתניאל, + 80 של אהוד, + 40 של דבורה, + 40 של גדעון. כוללים גם את 7 השנים שמדין שיעבדו את בני ישראל.

שיטת רש"י + 3 של אבימלך + 23 של תולע + 22 של יאיר (שנה אחת הייתה שנה משותפת לשניהם), + 18 של שיעבוד עמון, + 6 של יפתח, + 7 של אבצן, + 10 של אילון, + 8 של עבדון, + 20 של שמשון, +39 של עלי. למרות שכתוב שעלי שפט את ישראל במשך 40 שנה, ייתכן שבשנת הארבעים מת) 13 שנה שהמשכן היה בנוב (10 שנים של שמואל + שנה של שמואל ושאול יחד + שנתיים שהיו רק של שאול) + 44 שנה שהיה המשכן בגבעון (40 של דוד + 4 של שלמה).

עולה מדברי הגר"א שכאשר יפתח אמר למלך עמון שעברו 300 שנה מיציאת מצרים, הוא לא דייק והיה הפרש של 7 שנים מיציאת מצרים, ועברו רק 293 שנה מיציאת מצרים ועד ליפתח.

לפי רש"י יוצא שכן עברו 300 שנה כי הוא סבר ש 40 השנים של גדעון לא כללו את 7 שנות השעבוד תחת מדין. 

רלב"ג: חישב את השנים שעברו מיציאת מצרים ועד לבניין בית המקדש: מיציאת מצרים ועד ליפתח עברו 300 שנה. לאחר מכן שפטו את ישראל: יפתח, אבצן, אלון הזבולוני, עבדון בן הלל – יחד שפטו במשך 31 שנה.

בתוך 40 שנות שעבוד פלשתים יש לחשב גם חלק משנות שמשון ושל עלי, ממשלת שאול ושמואל הייתה במשך 13 שנה.

בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, מצודות: שנה רביעית למלכות שלמה על ישראל. 

רלב"ג: שלמה לא התחיל לבנות את בית המקדש מיד כשמלך כדי שיוכל לצבור אוצרות לבניית הבית, כי לא רצה להשתמש באוצרות שהקדיש דוד אביו.

בְּחֹדֶשׁ זִו, מצודות: בחודש שבו זִיו האילנות נראה בארץ, זוהר האילנות נראה.

הגר"א: כך היה נקרא חודש אייר לפני שעם ישראל גלה לבבל.

 הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, רש"י: חודש זִיו, חודש אייר הוא החודש השני למניין החודשים, אחרי חודש ניסן.

 לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל, מצודות: מילים אלו מוצמדות למילים בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, בשנה הרביעית למלכות שלמה על ישראל.

 וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה', מצודות: אז התחיל שלמה לבנות את בית המקדש. 

תיאור הבניין החיצוני של בית המקדש:

ב וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה', מצודות: מידות המקדש אשר בנה שלמה לשם ה', כולל ההיכל וקודש הקודשים, אך לא כולל אולם וחצר, הן:

 שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, מצודות: אורך בניין בית המקדש היה 60 אמה מכיוון מזרח לכיוון מערב.

 וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ רוחב בית המקדש היה 20 אמה, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ גובה בית המקדש היה 30 אמה.

הגר"א: ביהמ"ק היה כפול באורך ובגובה מהמשכן ופי שלש מגובהו.

רלב"ג: תקרת קדש הקדשים הייתה נמוכה מתקרת כל הבית כי שלמה שמר על פרופורציות המשכן. מידות בית המקדש היו כפולות מהמשכן שבנה משה, ורק התקרה הייתה גבוהה פי 3. לכן, את תקרת קדש הקדשים הנמיך שלמה לגובה 20 אמות כדי שגם הוא יהיה כפול מגובה המשכן.

הרב אמיר בן אורי שליט"א בספר "והבית בהיבנותו": מבית המקדש השני למדנו שהיו תאים 12 אמות כל אחת. אך מחלוקת ראשונים אם ניתן ללמוד מבית המקדש השני אל בית המקדש הראשון.  אין מידה פה לאורך התאים.

ג וְהָאוּלָם, הגר"א: האולם היה חדר כניסה בקדמת ההיכל ששימש לשימושים שהיו נצרכים לצורך בית המקדש, ולא היה זה מכבוד הבית לעשות דברים אלה בהיכל עצמו.

 עַל פְּנֵי הֵיכַל רש"י: לפני ההיכל.

הַבַּיִת, הגר"א:האולם היה תוספת על קדש הקדשים וההיכל, בצידו המזרחי, בחלק הקדמי של בית המקדש, לפני הכניסה להיכל.

 עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ, הגר"א: הצלע הארוכה של האולם הייתה 20 אמה. בדברי הימים כתוב שגובה האולם היה 120 אמה והכניסה לאולם הייתה בגובה 30 אמה. הגר"א למד על גובה האולם מבית המקדש השני, שם היה גובה הכניסה לאולם בגובה ההיכל.

 עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת, רש"י: אורך האולם לרוחב ההיכל מהצפון לדרום.

 מצודת דוד: 20 אמה אורך האולם, ורוחב הבית גם הוא 20 אמה. נמשך כלפי המזרח.

 עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ, עַל פְּנֵי הַבָּיִת צד האולם 20 אמה, נקרא אורך, למרות שהונח כנגד רוחב הבית כולו.

תיאור חלונות בית המקדש:

ד וַיַּעַשׂ לַבָּיִת המקדש, חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים רש"י: שקופים אטומים – רבותינו פירשו (מנחות פו ב), שקופים .. פתוחים מבחוץ ואטומים מבפנים, שלא כדרך שאר חלונות אחרות העשויות למאור, להראות שאינו צריך לאורה.

חלונות שניתן להשקיף דרכם, אֲטֻמִים מצודת דוד: סתומים במחיצה בהירה, כזכוכית וכיוצא, להשקיף דרך שם, ועם כי היו סתומים,  במכסה לכל פתח.

ה וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת מצודת דוד: נסמכות ונשענות אל קיר בית המקדש, 

יָצִיעַ סָבִיב, רש"י: יציע – 3 שמות יש: יציע, תא, צלע, (בבא בתרא סא א). מצודת דוד: סביב הדביר מצפון וממערב ומדרום, אליהם סמך מעשה הצלעות.

אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר, היציע הקיף את המקדש. והיו בו חללים (תאים כפי שנראה). 

רש"י: כנגד ההיכל ובית קדשי הקדשים הוא הדביר, עשה צלעות מבחוץ, לדרום ולמערב ולצפון, וייבן על קיר הבית, סמוך לקיר הבית, יציע סביב, אך לא מסביב לקירות האולם. מכאן שהיו יציעים רק משלשה צדדים של בית המקדש.

וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב, הקירות החיצוניים נקראו צְלָעוֹת, והקיפו את היציע, וכך נוצרו תאים.

ו היציע היה מחולק ל 3 קומות: הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ,

מצודת דוד: היציעים היו סביב 3 רוחות, היו משולשים, תחתיים ושניים ושלישיים, תקרות התחתיים היו רצפות השניים, ותקרות השניים היו רצפות השלישיים.

הקומה התחתונה הייתה רחבה 5 אמות (רוחב זה: החלל שבין הצלע לקיר בית המקדש.

 וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ הקומה האמצעית של היציע רחבה 6 אמות,  וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, קומה 3 ביציע הייתה רחבה 7 אמות, 

כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה שלמה בנה את הקיר החיצוני של בית המקדש בצורה מדורגת.

לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת, רש"י: בכל צד היו 3 תאים  זה על זה. במסכת (מדות פרק ד משנה ג) שנינו: 38 תאים היו, 15 בצפון, 5 על גבי 5,

5 על גביהן, וכן בדרום, ו 8 במערב, 3 על גבי 3, ו 2 על גביהם, התחתונה 5, והאמצעות 6, והעליונות 7.

 האמצעית רחבה מהתחתונה באמה והעליונה רחבה מן התיכונה באמה.

מצודת דוד: לא עשו כדרך בנאים, הבונים בנין נמוך נשען לגבוה ממנו, אשר דרכם לעשות חורים בבניין הגבוה, להכניס ולאחוז בו קורות תקרת בנין הנמוך.

רש"י: שלא לדבק ראשי הקורות דרך נקבים בקירות הבית, שקלקול החומה הוא, ואינו דרך נוי.

הרב אמיר בן אורי שליט"א בספר "והבית בהיבנותו" שלמה בנה את הבית מבחוץ בצורה מדורגת כדי שלא יהיה צורך לקדוח חורים בקיר כדי להניח את הקורות.

ז וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ, הגר"א: מדרש חז"ל, שלאחר שהסבלים הביאו את האבנים למקום בניין בית המקדש, האבנים עלו מעצמן זו על זו.

 אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, בית המקדש נבנה מאבנים שלמות שנחצבו במחצבה.

שלמה לא רצה לקדוח חורים ולכן בנה את הקיר החיצוני של בית המקדש בצורה מדורגת, כדי שיוכל להניח על המגרעות את הקורות בלי לקדוח בהם.

רש"י: סיתתו את האבנים. היה מותר לסתת את האבנים עד שהגיעו לבית המקדש, אך משעה שהאבנים הגיעו לשם, היה אסור לסתתם.

 וּמַקָּבוֹת פטישי ברזל, וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל וכן כל כלי שיש בו ברזל.

 לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ, מצודת דוד: טעם המגרעות, ואמר שהבית נבנה מאבן שלמה, כמו שהסיעם והביאם מההר, כי לא חפץ להביא לבניין דבר בלתי נשלם, ולזה נחצב כל אבן בהר בשלימותה ובמידה הרצויה, ולא נעשה בהם עוד מלאכה במקום הבניין, קול כלי הברזל לא נשמע בזמן שבנו את בית המקדש.

רש"י: כמו שהסיעוה מן ההר על ידי השמיר, לא השתמשו בברזל כדי לתקן את האבנים אחרי שנחצבו מההר, אלא השתמשו באבנים כפי שהן נחצבו.

וּבְלוּלִּים רש"י: בנין עמוד אבנים עשוי מעלות, וההולך בהן דומה כמקיף סביבות עמוד, ועולים בו כמה וכמה אמות גבוה, ואין צריך לשיפוע כשאר סולם, כי הקיפו הוא שיפוע.

מצודת דוד: עלו לפתח דרך מדרגות עמוד, אשר עמד בחלל התחתון.

תיאור הכניסה ליציעים:

ח פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה, הפתח של הקומה האמצעית שביציעים, עמדה בצד הדרומי מהבית ועלו אליה מן התחתונה.

אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית,  רש"י: התאים הללו לא היו פתוחים אל החוץ: שלושה פתחים היו לכל אחד, כך היא שנויה במסכת מדות (שם), אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו: אחד מן התחתונים שבכותל דרומי, היה לו פתח אל החוץ, ודרך אותו פתח נכנסים לכולם.

הגר"א:  פתח הקומה האמצעית שביציעים היה אל הצד הימני של בית המקדש, כלומר: מצד צפון של בית המקדש.

הסיבה שנקרא צד צפון צד ימין כי מי שנכנס אל הבית, צד צפון היה  לימינו.

יַעֲלוּ עַל הַתִּיכֹנָה מדרגות אלו עלו אל היציע האמצעי. וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִשִׁים. 

מצודת דוד: בדרך זה עלו מן התיכונה (ה 2) אל ה 3, כי עמד העמוד בחלל התיכונה, ובה עלו במדרגות אל הפתח הפתוח מהתיכונה ל 3.

תיאור תקרת בית המקדש וסיום בניית היציעים:

ט וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ שלמה בנה את בית המקדש וסיים לבנות את 4 קירות בית המקדש, וַיִּסְפֹּן רש"י: שלמה כיסה את התקרה העשויה גבים. גבים – למעלה, והשדרות (למטה).

מצודת דוד: כסה את הבית בתקרה חקוקה ומצוירת גבים, לנוי ולפאר, ומעל לה עשה עוד תקרה מארזים סדורות, להיות מחוזק לדריסת רגלי העולים לראות בדקי הבית.

כיפה אחת גדולה עשויה מאבנים שהייתה כנראה במרכז גג בית המקדש,

אֶת הַבַּיִת גֵּבִים, מצודת דוד: את קירות ההיכל.

וּשְׂדֵרֹת רש"י: לוחי ארזים סדורים למעלה מן הגבים. בָּאֲרָזִים, רד"ק: היו נסרים סדורים זה אצל זה למעלה.

הרב אמיר בן אורי שליט"א, בספר "והבית בהיבנותו" הוכיח שהכיפה הייתה מעל לוחות הארז.

רש"י: 5 אמות קומתו, של כל אחד ואחד, וגובהן 15 אמות, לבד עובי התקרה.

י וַיִּבֶן אֶת הַיָּצִיעַ עַל כָּל הַבַּיִת, מצודת דוד: נשען עליה בכל 3 הרוחות.

מצודת ציון: סמוך ונשען לכל הבית.

הבית בהתהוותו: שלמה בנה יציעים לאורך קירות בית המקדש מ- 3 כיוונים.

    חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ גובהו, מצודת דוד: קומתו של כל אחד ואחד.

 רש"י: של כל אחד ואחד, הרי גובהן 15 אמות, לבד עובי התקרה. וַיֶּאֱחֹז אֶת הַבַּיִת.

רש"י: הוא כיסוי הגג העליון, והספון האמור למעלה, הוא תקרת העלייה.

מצודת דוד: את היציעים עם הבית ציפה בעצי ארזים, והם קורות התקרות אשר הונחו על המגרעות.

בַּעֲצֵי אֲרָזִים, רש"י: הוא כיסוי הגג העליון, והספון האמור למעלה, הוא תקרת העלייה.

מצודת דוד: את היציעים ציפה יחד עם הבית בעצי ארזים, והם קורות התקרות אשר הונחו על המגרעות

תיאור התגלות ה' אל שלמה תוך כדי בניית בית המקדש:

יא וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל שְׁלֹמֹה, תרגום: זה דבר הנבואה שה' ניבא לשלמה, לאחר שסיים לבנות את החלק החיצוני של הבית ולפני שבנה את החלק הפנימי, לֵאמֹר,

  מלבי"ם: התגלות זו הייתה ישירה לשלמה, אך לא הייתה זו התגלות של נבואה ממש. תרגום: הנבואה הייתה לשלמה עצמו.

רד"ק: דברי הנבואה היו לאחיה השילוני שאמר את דברי הנבואה לשלמה בזמן שהיה עסוק בבניית בית המקדש.

 רלב"ג: בהתגלות הבאה של ה' לשלמה (בפרק ט' פסוק ב') כתוב שזו הייתה התגלות שנייה של ה' אליו, מכאן שנבואה זו לא הייתה לשלמה עצמו, אלא לנביא שאמר לשלמה את דברי הנבואה.

יב הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה, מצודות:  אשרה את שכינתי בבניין היפה של בית המקדש אותו אתה בונה, בתנאים הבאים:

 1אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי, תרגום: רק אם תלך לפי חוקי,

 2 וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, תרגום: אם תקיים את הדינים עליהם ציוויתיך,

 3וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם, תרגום: ואם תשמור את כל המצוות עליהם ציוויתיך,

 וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ, מצודות:  אם תקיים תנאים אלו, אז אני אקיים את ההבטחה שהבטחתי לדוד אביך, ואשרה את שכינתי בבית המקדש.

יג וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תרגום: אני אשרה את שכינתי בתוך בני ישראל, וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, תרגום: ולא ארחיק ממני את עם ישראל שהוא עמי.

 תיאור בניית הקירות הפנימיים של בית המקדש:

יד. סיכום: וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת עד עתה בנה שלמה את הקירות החיצוניים של בית המקדש ואת הגג, וַיְכַלֵּהוּ וכן סיים שלמה לבנות את היציעים והקורות.

טו וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה שלמה בנה את הקירות הפנימיים של הבית. בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים וציפה את פנים הבית בלוחות קטנים העשויים מעץ ארז.

מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן לוחות אלו ציפו את כל קירות האבן מהקרקע ועד לקירות הגג. צִפָּה עֵץ מִבָּיִת בהיכל מבפנים בעצי ארזים,

 וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים את הרצפה חיפה בלוחות מעצי ברוש רחבים.

טז וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת שלמה בנה גם בחלק המקדש האחורי המערבי, את קודש הקדשים.

 בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת לוחות ארז ציפו את קירות קדש הקדשים.

וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, החלל שהיה בין הדביר לקיר המערבי של בית המקדש נועד להיות קדש הקדשים.

יז וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת חלל ההיכל היה 40 אמה הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי ההיכל, הקודש, היה בחלק הקדמי של המקדש.

יח וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה לוחות ארז ציפו את קירות קדש הקדשים,

 מִקְלַעַת הלוחות היו מקושטים בציורים בולטים של: פְּקָעִים דמויות של חיות ובהמות. וּפְטוּרֵי צִצִּים פרחים פתוחים, הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה הקירות היו מצופים בלוחות ארז כך שקירות האבן לא נראו מבפנים כלל.

יט וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת שלמה הכין מחיצה שחצצה בין קדש הקדשים להיכל. מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' חלל זה יוחד לשם ארון ברית ה'.

כ וְלִפְנֵי הַדְּבִיר, תלמוד בבלי יומא דף מה' עמוד א', מידות קדש הקדשים מבפנים, היו: עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב, ריבוע של 20 אמה אורך ורוחב,

וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ, רלב"ג: גובה קדש הקדשים: 20 אמה. מכאן שקודש הקדשים היה נמוך מההיכל: גובה ההיכל: 30 אמה ואילו גובה הדביר: 20, ומוכח שהייתה תקרה פנימית בתוך בית המקדש שכיסתה את קודש הקדשים.

 וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר, תלמוד בבלי מסכת יומא דף מה' עמוד א: שלמה ציפה את המחיצה שחצצה בין הדביר וההיכל בזהב טהור.

וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז, הגר"א:  שלמה הגדיל את מזבח הקטורת שעשה משה, ע"י שהוסיף עליו תוספת שהייתה עשויה מעצי ארז. אחר כך ציפה שלמה את המזבח כולו בלוחות ארז. התוספת נעשתה באופן שמסביב למזבח שבנה משה, הוסיף שלמה עצי ארז, וכל המזבח היה מצופה זהב.

כא וַיְצַף שְׁלֹמֹה מצודת דוד: את המחיצה, אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה מבפנים, רש"י: את בית קדשי הקדשים.

מצודת דוד: ציפוי ההיכל בזהב, היה זהב סגור, כמו של בית קודש הקדשים.

זָהָב סָגוּר היו 3 שכבות בקירות קדש הקדשים: קיר האבן מבחוץ, עצי הארז ציפו את קיר האבן מבפנים, ושכבת הזהב ציפתה את שכבת עצי הארז.

 וַיְעַבֵּר, מצודת דוד: עשה בריחים משלשלות זהב לפני המחיצה.

בְּרַתּוּקוֹת זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר, מצודת ציון: רַתּוּקוֹת = בשלשלות, כ- (ישעיהו מ י"ט) ורתוקות כסף (מרותק).

וַיְצַפֵּהוּ זָהָב על רַתּוּקוֹת זהב. שלמה שם לוחות זהב והקיר נראה כעשוי זהב.

כב וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, גם את קודש הקודשים וגם את היכל שלמה ציפה בזהב, עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת, מצודות:כך השלים שלמה לצפות את כל בית המקדש בזהב, גם את תקרת בית המקדש.

 וְכָל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב, המזבח עמד ליד הדביר, ושלמה ציפהו בזהב.

 הגר"א: שלמה ציפה את מזבח הזהב כי כל מה שעשה שלמה בבית המקדש היה כפול ממה שעשה משה רבינו, ולכן הכפיל גם את גודל מזבח הזהב.

תיאור  הכרובים:

כג וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר = קדש הקדשים,שְׁנֵי כְרוּבִים, מצודות: שלמה שם בקדש הקדשים, 2 כרובים, = דמויות אדם עם כנפיים. 

עֲצֵי שָׁמֶן, הגר"א: עצי שמן: הכרובים היו עשויים או עצי זית או עצי אפרסמון. עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ גובה הכרובים היה 10 אמות.

כד וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת אורך כנף 5 אמות, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית וכן, השנייה,

 עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו, המלבי"ם:  סה"כ, האורך מקצה אחד של כנף הכרוב עד הקצה השני של הכנף, היה 10 אמות.

כנפי הכרוב יצאו מאמצע הגב, לכן גוף הכרוב לא תפס שטח.

אך חז"ל אמרו שהכנפיים לא יצאו מאמצע גב הכרובים, אלא מצדם, ולמרות שרוחב קדש הקדשים היה 20 אמה ולכאורה הכרובים לא יכלו להיכנס לרוחב בית המקדש, אך הכרובים כן נכנסו בנס.

כה וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי, הכרוב השני היה גבוה 10 אמות, מִדָּה אַחַת, גודל וצורה שווים, וְקֶצֶב אֶחָד = משקל שווה, לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים.

כו קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה הכרוב הראשון היה 10 אמות, וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי, מצודות: כך גם היה גובה הכרוב השני.

כז וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי, מצודות: שלמה שם את הכרובים בקודש הקדשים.

 וַיִּפְרְשׂוּ, בלשון רבים, הגר"א: הכרובים פרשו את כנפיהם בעצמם. אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים, בדרך נס, לאחר שהניחו אותם בקדש הקדשים.

 וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר הצפוני של קודש הקדשים, וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי, בקיר הדרומי.

 וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף הכנפיים נגעו זו בזו.

כח וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב ציפה, רד"ק: שלמה עשה כרובים נוספים,  וכל השינויים בבניין בית המקדש, עשה על פי נבואה.

כט וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת = ההיכל, מֵסַב קָלַע, תבליטים מסביב,  פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת, ציורים בולטים של הדברים הבאים:

 1כְּרוּבִים תבליט של מלאכים,2וְתִמֹרֹת תבליט של עצי תמר,3וּפְטוּרֵי צִצִּים ותבליט של פרחים מלבלבים, מִלִּפְנִים, בקודש הקדשים.

 וְלַחִיצוֹן והיו תבליטים בהיכל.

תיאור סיום בניית הקירות הפנימיים של ההיכל ובניית הדלתות:

ל וְאֶת קַרְקַע הַבַּיִת, הרצפה הייתה מעצי ברוש, צִפָּה זָהָב בזהב,

 לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן, רצפת הברוש הפנימית ורצפת קדש הקדשים, ציפה בזהב.

 לא וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת, בין קדש הקדשים להיכל היו דלתות, עֲצֵי שָׁמֶן הדלתות עשויות מעצי זית.

 הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית עמודי המזוזות, הקורות היו בנויות מ 5 צלעות.

לב וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן 2 הדלתות בפתח הדביר היו עשויות מעצי זית, וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת, על הדלתות היו תבליטים של:

 1כְּרוּבִים תבליט של מלאכים, 2וְתִמֹרוֹת ותבליט של עצי תמר,3וּפְטוּרֵי צִצִּים ותבליט של פרחים מלבלבים, וְצִפָּה זָהָב מצופים זהב.

 וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב שלמה שטח את הזהב על הכל.

לג וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן, גם בפתח ההיכל היו קורות עשויות עץ זית, מֵאֵת רְבִעִית הקורות בפתח ההיכל היו מרובעות.

לד וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים שתי דלתות ההיכל היו עשויות מעצי ברוש, שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים הדלת הראשית של הכניסה להיכל הייתה עשויה כאקורדיון.

וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים וכך גם הדלת השנייה של הכניסה להיכל.

לה וְקָלַע, על דלתות ההיכל היו תבליטים כְּרוּבִים רש"י: על הדלתות, מצודת דוד: צייר עליהם כרובים וגו'

וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים  וְצִפָּה זָהָב כתבליטים הקודמים.

מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה, מצודת ציון: מלשון חקיקה. (חריטה) רש"י: הזהב מכוון על חיקוק הצורות, שוקע במקום שיקועו, ובולט במקום בליטתו, והיו הצורות ניכרות בו.

מצודת דוד: היה מרדד את הזהב, להיות מיושר ושווה על חקיקת הציורים אשר על הדלתות. לבל יבטל הזהב צורות הציורים, אבל יהיה נראה הזהב.

לו וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, חומה לחצר הפנימית, שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית, 3 שורות ראשונות של כותל החצר הפנימית היו עשויות מאבניי גזית, מסותתות.

 וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים.

הגר"א:  השורה הרביעית הייתה עשויה עצי ארז כרותים כדי לחזק את הקיר. קירות החצר היו זקוקות לחיזוק כי לא היו מקורות (בניגוד לקירות בית המקדש).

דברי הגר"א כאן הם בניגוד לדברי חז"ל שפירשו במסכת ראש השנה דף ד עמוד א: ששלמה עשה כן לצורך יופי.

לז בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בשנה הרביעית למלכות שלמה, הונחה אבן היסוד לבית המקדש, בְּיֶרַח זִו בחודש אייר.

לח וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה לאחר ששלמה מלך 11 שנה, בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי חודש חשוון (בו נגמר המבול), חודש 8 למניין החודשים.

 כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָיו שלמה סיים את בניית הבית. וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים שלמה בנה את בית המקדש במשך 7 שנים.