דברי הימים א פרק כח

פרק כח א וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל  רש"י: אלו שרי השבטים, ככתוב: (לעיל כז) ועל שבטי ישראל, לראובני…

מלבי"ם:כלל, ואחריו פירט שרי השבטים, המנויים: (כז, טז – כב) שרי המחלקות. (שם א – טו), שרי כל רכוש, ומקנה. (שם כט – לא).

שָׂרֵי הַשְּׁבָטִים וְשָׂרֵי הַמַּחְלְקוֹת רש"י: אלו י"ב מחלקות המלך (כדלעיל כ"ז). הַמְשָׁרְתִים אֶת הַמֶּלֶךְ מצודת דוד: חוזר אל המחלקות,

רלב"ג:אשר הזכיר שהיו על מחלקה 24.000 והיו משרתים כל אחד בחדשו.

וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת רש"י: שוטריהם, וְשָׂרֵי כָל רְכוּשׁ וּמִקְנֶה לַמֶּלֶךְ וּלְבָנָיו

רש"י: שהזכיר לעיל על אוצרות המלך, הכרמים, הזיתים והמקנה. השרים שהיו על הבקר והגמלים ועל הצאן וכל מין הבהמה קרוי מקנה.

עִם הַסָּרִיסִים מצודת ציון: = ענין שררה, וְהַגִּבּוֹרִים, וּלְכָל גִּבּוֹר חָיִל אֶל יְרוּשָׁלִָם, מצודת דוד: כפל הדבר לומר שאיש לא נעדר מכל הגיבורים.

ב וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, עַל רַגְלָיו, מצודת דוד: כאומר עם כי תשש כוחו בעבור הזקנה, עם כל זה התחזק לעמוד על רגליו לכבוד שרי ישראל הנאספים אליו.

וַיֹּאמֶר, שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי: אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה רלב"ג:קראו בֵּית מְנוּחָה כי שם יהיה מקומו תמיד, ו ה' לא יבחר מקום אחר.

לַאֲרוֹן בְּרִית ה', מצודת דוד: וגם הכינותי כל המצטרך לה. וְלַהֲדֹם מלבי"ם:כמ"ש (תהלים קלב, ז) נשתחווה להדום רגליו.

 רַגְלֵי אֱלֹוקֵינוּ, מצודת ציון:  הוא שרפרף הכיסא שמתחת רגלי האדם כשיושב, וַהֲכִינוֹתִי, מלבי"ם:  לא חסר לבניין, לא הרצון, כי עם לבבי לבנות, ולא הכנות החומריים לבניין, כי הכנתי הכל, וחסר רק לבנות, רק שה' אמר לי שלא לִבְנוֹת.

  ג וְהָאֱלֹוקִים אָמַר לִי, לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי: כִּי אִישׁ מִלְחָמוֹת אַתָּה, וְדָמִים שָׁפָכְתָּ, מצודת דוד: ולכן מנעו מלבנות, כמו שמנע מלהניף ברזל על המזבח על שעושים ממנו כלי רציחה.

  ד וַיִּבְחַר ה' אֱלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכֹּל בֵּית אָבִי, לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל  מצודת דוד: כאומר אולם לא לעון יחשב הדם ההוא, ולא נמאסתי בעבור זה מן המלוכה, אלא נבחרתי עד עולם כל ימי חיי.

בָּחַר לְנָגִיד, מצודת דוד: להיות מלך מזרעו, רלב"ג:זה מבואר מברכת יעקב לבניו. ובבית יהודה בחר בית אבי, ובבית אבי רצה בי להמליכני על כל ישראל.

וּבְבֵית יְהוּדָה לְעוֹלָם כִּי בִיהוּדָה  מלבי"ם:  אצלו היו 3 בחירות, 1. ע"י שבטו, 2. ע"י ביתו, ועל ידו, ובשלמה נוספה בחירה שלישית שבחרה בו מכל בני דוד, הגם שלא היה הבכור.

בֵּית אָבִי; מצודת דוד: ה' בחר את בית אבי, וּבִבְנֵי אָבִי בִּי רָצָה, לְהַמְלִיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל

ה וּמִכָּל בָּנַי כִּי רַבִּים בָּנִים, נָתַן לִי ה'; וַיִּבְחַר בִּשְׁלֹמֹה בְנִי רלב"ג:ואם יחזק לעשות מצותיו ומשפטיו, יכין מלכותו עד לעולם.

לָשֶׁבֶת עַל כִּיסֵּא מַלְכוּת ה', מצודת דוד: בא לרמז שלא נשא בחטא את בת שבע כי אילו הייתה בחטא לא היה נבחר בנה למלוכה, הואיל ובניו מרובים ויש א"כ מי למלוך זולתו.

עַל יִשְׂרָאֵל

ו וַיֹּאמֶר לִי: שְׁלֹמֹה בִנְךָ, הוּא יִבְנֶה בֵיתִי וַחֲצֵרוֹתָי: כִּי בָחַרְתִּי בוֹ לִי לְבֵן, מצודת דוד: להיות אהוב לי כבן,  וַאֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב, מצודת דוד: לחמול עליו כאב על בנו.

ז וַהֲכִינוֹתִי אֶת מַלְכוּתוֹ, עַד לְעוֹלָם: אִם יֶחֱזַק,מלבי"ם:כי מלכות בן דוד היה בלי תנאי, אבל מלכות זרע זרעו בתנאי לַעֲשׂוֹת מִצְו‍ֹתַי וּמִשְׁפָּטַי כַּיּוֹם הַזֶּה,

מצודת דוד: אשר עתה הוא מתחזק לעשות מצות ה.

  ח וְעַתָּה מלבי"ם:ה' יוסיף  להטיב עם האדם והוא חייב לו בתוספת עבודה והכנעה יתירה.

ממצות המלך שיהיה עמו ספר משנה תורה ויקרא בו כל ימי חייו, ויתר מצוות המלך נוסף על כלל המצוות.

שלמה בני, שהפליא ה' עמך בחסדים גדולים, רק דע, אם במעשים, עבדהו, כעבד העובד תמיד בלי הפסק, ושתהיה העבודה בלב שלם ובנפש חפצה.

לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל רש"י: כגר כאזרח. מצודת דוד: בפני כולכם אני מזהיר אתכם לאמור: שמרו ודרשו וגו.

רלב"ג:לעיני כולכם ולפני ה' אני מזהיר אתכם שתשמרו ותדרשו כל מצות ה' אלוקיכם למען תירשו הארץ הטובה הזאת, אתם וזרעכם עד עולם.

קְהַל ה', וּבְאָזְנֵי אֱלֹוקֵינוּ, רש"י: לפני אלוקינו. מצודת דוד: כאומר: וה' יהיה לעד.

שִׁמְרוּ וְדִרְשׁוּ, כָּל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹוקֵיכֶם רש"י: אמר זאת לכל ישראל אך לשלמה אמר: לפני כל ישראל: וְעָבְדֵהוּ.

רלב"ג:עשה בלב שלם ובנפש חפצה כי לא יועיל אם תעשה זאת ולא יהיה ליבך שלם עם ה'. כי כל לבבות דורש ה' והוא יודע צפון לבבך ויבין מחשבותיך.

לְמַעַן תִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, מצודת דוד: למען תתקיים לכם ירושת הארץ, וְהִנְחַלְתֶּם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם עַד עוֹלָם

ט וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹוקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ, מצודת דוד: כאומר: חקור בשכלך לדעת אותו ואם יקצר השכל עכ"ז לא תעזבנו, כי אלוקי אביך הוא, וסמוך על הקבלה כי וודאי האב מעמיד את בנו על האמת.

 בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, רש"י: שלא יהיה לך אלא לב אחד לאבינו שבשמים.  מצודת דוד: באהבה וברצון ולא מיראת העונש.

כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה', רש"י: בין טוב ובין רע, מצודת דוד: דרושים הם לפניו לדעת כל מה שיש בהם.

וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין: רש"י: בב"ר שנינו: קודם שנוצר יציר, ה' מבין מה שאדם עתיד לחשוב. מצודת דוד: כל פעולת המחשבות הוא מבין.

אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ מצודת דוד :להשכיל להבין גדולת רוממותו. יִמָּצֵא לָךְ, מצודת דוד: יפתח לבבך לדעת ולהבין.

רש"י: לכך אני אומר: (לעיל ח') וְדִרְשׁוּ כָּל מִצְו‍ֹת ה'. וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד. רש"י: יעזובך! מצודת דוד: יעזובך לעולם, אם לא תשוב אליו.

 י רְאֵה עַתָּה, מלבי"ם:הפליא ה' טובותיו עמך עוד, ובחר בך לבנות בית למקדש, וא"כ: חזק ועשה. ותנאי שיבנה תחלה מקדש ה' בקרב ליבו עד שישכון ה' עליו ברוחו ונפשו.

מצודת דוד: הגדולה הנתונה לך מה'. כִּי ה' בָּחַר בְּךָ לִבְנוֹת בַּיִת לַמִּקְדָּשׁ מצודת דוד: להיות לו למקדש. רש"י: לא לבנות לו דיור כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, אלא מקדש לצורך הארון שנקרא מקדש.

ולא בחר בך מפני שאתה משובח משאר אנשים אלא למענו ולמען רחמיו לכך: חֲזַק וַעֲשֵׂה! 

יא וַיִּתֵּן דָּוִיד מצודת דוד: לימדו ומסר בידו. לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ רלב"ג:דע שכל מה שהודיע דוד לשלמה מדברים אלו אשר בבית המקדש, הכל היה מאת ה'.

אמר דוד לשלמה (לקמן פ' י"ט) הכל בכתב מיד ה', עלי השכיל כל מלאכות התבנית. ר"ל כי הנביא השכיל עליו בכתב מיד ה', כל מלאכות התבנית.

אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם מצודת ציון: ענין תואר וצורה. מצודת דוד: הָאוּלָם אשר לפני ההיכל.

רלב"ג:תבנית האולם והעמודים אשר היו בו ותבנית בתיו שהיו באולם וגַנְזַכָּיו, הם בתי האוצרות שהיו באולם.

מלבי"ם:את תבנית החצר החיצונה שעל פני ההיכל: ואת בתיו, היציעים סביב: וגַנְזַכָּיו. הלשכות שנעשו לגנוז שם אוצרות הקדשים: וחדריו הפנימים. הוא ההיכל והחדרים סביב לו: ובית הכפורת.

וְאֶת בָּתָּיו מצודת דוד: בית החליפות שמזה ומזה. רש"י: ארכו, רחבו וגבהו כדכתיב (במלכים א' ו') והאולם על פני היכל הבית,

וְגַנְזַכָּיו רש"י: מקום שאוצרות הקדשים מונחים, מצודת ציון: מקום האוצרות. מלשון גניזה והטמנה, 

וַעֲלִיֹּתָיו, רלב"ג:היו באולם עליות רבות כי היה גבהו 120 אמה וחדריו הפנימים. אחשב כי חדריו הפנימים היו על הקודש, כי לא היה גבהו מבפנים כי אם 20 אמה.

 וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת, מצודת דוד: = בית קדש הקדשים. רלב"ג:  הבית שהיה בו הכפורת והוא בית הקדש ובית קדש הקדשים.

יב וְתַבְנִית, מלבי"ם: המקדש וחדריו מרמזים לעניינים גדולים ונפלאים, הן בעולם הגדול, והן בעולם הנפש, ששניהם ערוכים ומסודרים כפי סדר המקדש, עד שברוח דוד היה תבנית המקדש וכל חצרותיו ולשכותיו, ובדרש: שדוד עצמו היה כציור הבית למעלה בקדש, וז"ש: אשר היה ברוח עמו.

כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ, מצודת דוד: אשר נגלה לו ברוח הקדש תבנית הנעשית לחצרות וגו'.

רלב"ג:ברוח הקדש שהייתה עמו. או ירצה בזה תבנית כל אשר היה עמו ברצונו לעשות זה הבניין.

רש"י: כאשר הראהו שמואל הרואה.

ככתוב לקמן: המה יסד דוד ושמואל הרואה, ורבותינו אמרו: איפה שמואל ודוד? ויאמר: הנה בניות ברמה, עוסקים בבניין עולם, הוא בית המקדש, ולמד לו אותה שעה, מה שאין תלמיד ותיק יכול ללמוד בכמה שנים.

לְחַצְרוֹת בֵּית ה', רלב"ג: הוא חצר הכוהנים והעזרה שלפני החצר.

וּלְכָל הַלְּשָׁכוֹת, סָבִיב, רלב"ג: החדרים שהיו סביב ההיכל לשים לְאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹוקִים, מצודת דוד: אשר שם יניחו הנדבות לתיקון בדק הבית, וּלְאֹוצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים.

רש"י: לא פירש איזה מהקדשים הקדישו דוד וראשי האבות שבאותו פרק היה ממונים עד שיבנו בית מקדש, אבל האוצרות תמיד היו כל עוד שהבניין קיים.

מצודת דוד: שם יניחו הממון של קורבנות הצבור.

יג וּלְמַחְלְקוֹת מצודת ציון = ואת מחלקות,

רלב"ג:דוד אמר לבנו: איך יהיו המחלקות כי הוא סדר אותם כנזכר קודם.

מצודת דוד: מסר בידו סדר מחלקות הכוהנים והלויים והממונים על כל מלאכת עבודת הבית, ואת תבנית כל כלי עבודה.

   מלבי"ם:  מסר לו סדר חלוקת משמרות כהונה ולויה הנזכרים למעלה. איך יהיה סדר העבודה והשיר ומעמד משרתי העבודה: וכן עניני כלי המקדש.

הַכֹּוהֲנִים וְהַלְווִיִּם, רש"י: חילק לכ"ד משמרות וכל זה מסר לו.

וּלְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית ה; רלב"ג:הודיע לו הכוהנים והלויים בעבודת בית האלוקים וצורת הכלים לעבודת בית ה' ובאר לו בכל כלי וכלי מה יהיה משקלו, אם היה כלי זהב או כלי כסף, ובאר לו משקל מנורות הזהב.

וּלְכָל כְּלֵי, עֲבוֹדַת בֵּית ה'. רש"י: מפורש משקל מה וכמה כל כלי וכלי.

יד לַזָּהָב בַּמִּשְׁקָל לַזָּהָב, מצודת דוד: לכלי הזהב מסר בידו משקל הראוי לזהב לכל כלי וכלי.

לְכָל כְּלֵי עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה;  רש"י: וכן לְכֹל כְּלֵי הַכֶּסֶף בְּמִשְׁקָל, לְכָל כְּלֵי עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה, מצודת דוד: במשקל הראוי לכסף, כי לא ישווה משקל הכסף למשקל הזהב.

טו וּמִשְׁקָל לִמְנֹרוֹת הַזָּהָב, מצודת דוד: מסר לו משקלן של 10 מנורות שעשה שלמה מזהב, עם נרותיהם העשויים כעין בזיכים לשים שם שמן ופתילות.

וְנֵרֹתֵיהֶם זָהָב, רש"י: משקל לכל נר ונר. בְּמִשְׁקַל מְנוֹרָה מצודת דוד: מה יהיה משקל של כ"א ומשקל נרותיה, וּמְנוֹרָה, רש"י: 10 מנורות עשה.

וְנֵרֹתֶיהָ; וְלִמְנֹרוֹת הַכֶּסֶף מצודת דוד: העמידם בלשכת הכוהנים להאיר להם בעת יאכלו הקדשים בלילות.

בְּמִשְׁקָל לִמְנוֹרָה וְנֵרֹתֶיהָ, רלב"ג:זהב ומשקל מנורות הכסף.

כַּעֲבוֹדַת מצודת דוד: כפי המשקל הראוי לפי מלאכת תבניתה.  מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה, רש"י: ומשקל כלי עבודת מנורה מלקחיה ומחתותיה.

טז וְאֶת הַזָּהָב   מצודת דוד: משקל הזהב לשולחנות העשויים ללחם הפנים.

מִשְׁקָל לְשֻׁלְחֲנוֹת הַמַּעֲרֶכֶת, רש"י: לערוך עליו את לחם הפנים.

למשקל שלחן ושלחן, כי 10 שלחנות זהב עשה בהיכל, ומשקל הכסף לשולחנות שבעזרה שמפשיטים עליהם הקורבנות, ומשקל המזלגות והמזרקות,

רלב"ג: 10 שלחנות זהב שהיה נותן בכל אחד מהם לחם הפנים, ו 10 מנורות.

לְשֻׁלְחַן וְשֻׁלְחָן; וְכֶסֶף, מצודת דוד: משקל הכסף לשולחנות הכסף שעמדו בעזרה להפשיט עליהם את הקורבנות ועם שלא הוזכרו בבניין שלמה נזכרים הם בבניין יחזקאל וכן היו בבית שלמה, לְשֻׁלְחֲנוֹת הַכָּסֶף.

יז וְהַמִּזְלָגוֹת, מצודת ציון:שם כלי בעל שינים ובו תוחבים הבשר להעלות מן היורה. מצודת דוד: מסר לו תבנית כל הכלים האלו.

מלבי"ם:היו 2 מינים, אחד מנחושת מרוק (לקמן ב' ד, טז), ואחד מזהב (שם כב), ועזרא כתב במקום מזרקות מזלגות.

וְהַמִּזְרָקוֹת =הספלים אשר יקבלו הדם לזריקה. וְהַקְּשָׂו‍ֹת, כעין יתדות עמדו ליד השולחן מזה ומזה לצורך לחם הפנים.

 זָהָב טָהוֹר; מצודת דוד: עשוי מזהב טהור, וְלִכְפוֹרֵי הַזָּהָב בְּמִשְׁקָל לִכְפוֹר וּכְפוֹר, רש"י: כְפוֹרֵי = כלי שרת לקנח בכלי הדם מהם.  וכל כפרה לשון קינוח וחיטוי הוא.

וְלִכְפוֹרֵי הַכֶּסֶף בְּמִשְׁקָל מצודת דוד: מה יהיה משקל כ"א.

 יח וּלְמִזְבַּח מצודת דוד: מסר לו מה יהיה משקל המזבח שהיה מזהב מזוקק.

הַקְּטֹרֶת זָהָב מְזֻקָּק, מצודת ציון: = צרוף. בַּמִּשְׁקָל; רש"י: ככסף מזוקק, וּלְתַבְנִית מלבי"ם:הכרובים היו ציור למרכבת ה' ושכינת עוזו כמו שראה יחזקאל. הַמֶּרְכָּבָה, רש"י: הם הכרובים שהשכינה רוכבת עליהם.

רלב"ג:רמז ל 2 הכרובים שעשה שלמה שהיה 10 אמות קומתם, והיה 5 אמות כנף כל כרוב, כך שהיו 20 אמה מקצות כנפי האחד לקצות כנפי השני.

מצודת דוד: הַכְּרוּבִים עמדו כנפיהם פרושות לסוכך על הארון והיו דומים למעשה חיות המרכבה אשר פני אדם להם כי גם לכרובים היה פני תינוק.

הַכְּרוּבִים זָהָב לְפֹרְשִׂים, מלבי"ם: ככתוב בשמות כה, כ, והיו הַכְּרוּבִים פורשי כנפים וְסֹכְכִים, בכנפיהם עַל אֲרוֹן בְּרִית ה'. רש"י: הפורשים והסוככים על הארון, ככתוב: והיו הַכְּרוּבִים פורשי כנפים שמות כה.

יט הַכֹּל מלבי"ם:וייתן דוד לשלמה הַכֹּל בכתב, ואמר לו: דע כי מיד ה' עלי השכיל, שכ"ז השגתי בנבואה (שיד ה' בא על השגת הנבואה, כי שמואל מסר).

בִּכְתָב מצודת דוד: אמר דויד לשלמה: הנה לך הכל מסודר בכתב אשר מִיַּד ה', רש"י: סדר לו הַכֹּל בכתב: סכום משקל ומשקל של כל כלי.

עָלַי הִשְׂכִּיל מלבי"ם: שהשכל הטוב בא עם רוה"ק, וישכיל כֹּל מלאכת התבנית וכֹּל סודותיו וצפונותיו. כֹּל, מצודת דוד: באה עלי מידו להשכילני בכל מלאכת התבנית של הבית וכל כליו.

מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית.  רש"י: הַכֹּל דרש שמואל מהתורה ברוח הקודש כמו ששנינו: הר הבית היה 500 אמה על 500 אמה (שם כ"ז) דרש אורך החצר: 100 אמה, ורוחב 50 כפול 50 הם 250. חתכם ל 5 רצועות להיות 500 על 500. שמואל ברוח הקודש לימד את דוד כן.

כ וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ, חֲזַק וֶאֱמַץ רש"י: כדי שתתקיים מלכותך (לעיל כ"ח) שהבטיחך הקב"ה והכינותי מלכותו עד עולם אם יחזק לעשות מצוותיי וגו'.

וַעֲשֵׂה אַל תִּירָא,מצודת דוד: לחשוש שלא תוכל לגמור את הכל, וְאַל תֵּחָת: מצודת ציון: אל פחד ושבר.

מלבי"ם: אַל תִּירָא 1. שאחר שתבנה לא תשיג תכלית העבודה ראויה, כי הנה הכוהנים. 2. לא שלא תמצא חרשים ואומנים כפי הצריך, כי ועמך בכל מלאכה. 3. לא שלא תמצא דברים הצריכים לבניין, כי השרים והעם לכל דבריך.

כִּי ה' אֱלֹוקִים אֱלֹוקַי, עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ, עַד לִכְלוֹת מלבי"ם:עשה עַד לִכְלוֹת, ולא תעמוד באמצע המלאכה. מצודת ציון: = להשלים, מצודת דוד: עד אשר תשלים את כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית ה'.

כא וְהִנֵּה, מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, לְכָל עֲבוֹדַת, מצודת דוד: המופקדים על עבודת בית האלוקים.

בֵּית הָאֱלֹוקִים; וְעִמְּךָ מצודת דוד: יהיו עמך לעזור בְכָל מְלָאכָה, רש"י: הכל ערכתי וסדרתי וזימנתי לך מחלקות ופועלים ואין לך לעכב כי אם מיד לבנות הבית.

לְכָל נָדִיב בַּחָכְמָה, מצודת דוד: לכל מי שנדבו לבו בחכמה להשכיל לעשות כל עבודה הנצרכת לבניין.

 לְכָל עֲבוֹדָה, וְהַשָּׂרִים רש"י: הממונים על הפועלים ושוטריהם, וְכָל הָעָם, לְכָל דְּבָרֶיךָ. רש"י: לעשותצווייך. מצודת דוד: נכונים לעשות את כָל דְּבָרֶיךָ.