פרק כז בדברי הימים א' עוסק בסדר הלוחמים של ע"י בתקופת דוד. מתוארת חלוקת הצבא ל 24 מחלקות. כל מחלקה משרתת חודש בשנה, ומונה 24,000 לוחמים. מפורטים ראשי המחלקות וסדר שירותן.
מספר נושאים המופיעים בפרק, כפי שרש"י מפרש אותם:
שרי הצבא: רש"י מסביר את תפקיד שרי הצבא השונים, שכל אחד מהם היה ממונה על חודש אחר בשנה. וציין כי כל חודש שירת חלק אחר, כאשר דוד המלך דאג לכלכלתם.
שרי הלוויים: רש"י פרט את חלוקת הלוויים לתפקידים השונים, כגון שירה, שער וכו', וכן את מספרם.
בעלי תפקידים אחרים: רש"י פירט את תפקיד בעלי התפקידים האחרים, כגון שומרי האוצרות, היועצים וכו'.
הקשר למלכות שלמה: רש"י מקשר את המופיע בדברי הימים א' פרק כ"ז למלכות שלמה, ואומר שרבים מהנזכרים בפרק זה המשיכו לשרת גם בימיו.
פרק כז א וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִסְפָּרָם מצודת דוד: לכל מספר אנשיהם שהיו מתחילת ימי מלכותו ממונים. כתב כאן מנוי המשמרות והזכיר את כל הממונים.
מלבי"ם: דוד חלק את ישראל לי"ב חלקים, וכל חלק כלכלו ושרתו חדש בשנה, והודיע כאן כמה שרתו אותו בכל חדש ומי היו הממונים עליהם.
ליישב סתירת הכתובים, שבשמואל כתיב שהיו ישראל 800000, ובדה"י כתיב שהיו 1.100.000, ומה עם 300000? בשמואל לא מנה את המשרתים את המלך שהיו י"ב פעמים כ"ד אלף הם רפ"ח אלף וי"ב אלף נשיאי ישראל. יש להוסיף על ב"י המספר הנאמר בשמואל, שלא נמנו שם, שכל מחלוקה בכל חדש הייתה של כ"ד אלף.
רָאשֵׁי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם, מצודת דוד: מהם היו ממונים שוטרי השרים הנזכרים, המטפלים בכל דבר המוטל על המחלקות.
הַמְשָׁרְתִים אֶת הַמֶּלֶךְ רלב"ג: ראשי האבות ושרי האלפים והמאות והשוטרים היו גם במחלקות, ששרתו כל אחת חדש אחד, והייתה מחלקה אחת מאלו הראשים עם נעריהם ושרתיהם 24000. ואולי גם כלכלו את המלך כל אחד חודש, ממה שלקטו מס כמו שמצאנו בשלמה לפי הכתוב בספר מלכים.
לְכֹל דְּבַר הַמַּחְלְקוֹת, רש"י: כל זה היה בתחילת מלכותו. נאמר מספר הלויים ומי היו שרי המחלקה, הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה.
היו ישראל חלוקים ל 12 חלקים וכל חלק שימש את המלך חודש והמלך נתן להם הוצאותיהם ככתוב במלכים: ולשלמה 12 נציבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו והם מזומנים ללחום מלחמתו ולכל עבודתו, היו: 24000.
אע"פ שהיו ישראל יותר מי"ב פעמים 24000 דוד בחר רק אנשי חיל ועשירי העם אשר יוכלו לעזוב עסקיהם ולעסוק בעסקי המלך, אבל את עניי העם הצריכים לפרנס עצמם דוד לא לקח.
הַבָּאָה וְהַיֹּצֵאת מצודת דוד: כל מחלקה הייתה באה בתחילת החודש ויוצאת בסופה ונכנסת אחרת תחתיה, וחוזר חלילה לכל חדשי השנה וכן בכל שנה ושנה. ועל כל אחת היה מוטל בחדש לספק כל צרכי המלך.
חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ, לְכֹל, חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: הַמַּחֲלֹקֶת, הָאַחַת מצודת דוד: מספר אנשי מחלקה אחת היו: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
ב עַל הַמַּחֲלֹקֶת הָרִאשׁוֹנָה, מצודת דוד: הממונה על המחלקה הראשונה המשמשת, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן יָשָׁבְעָם, בֶּן זַבְדִּיאֵל;
רלב"ג: אולי הוא הגיבור ראש הלישים שנקרא יָשָׁבְעָם בן חכמוני (למעלה י"א י"א) כי רוב השרים היו מגיבורי דוד.
וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. מספר האנשים שבמחלקתו: 24000
ג מִן בְּנֵי פֶרֶץ, מצודת דוד: ישבעם היה מבני פרץ וקרוב לדוד ולכן היה הראש לכל שרי הצבאות והם הממונים על המחלקות.
הָרֹאשׁ לְכָל שָׂרֵי הַצְּבָאוֹת, מלבי"ם: שהיה ממונה על כל השנים עשר, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.
רש"י: יָשָׁבְעָם מבני פרץ היה הראש לכל י"ב שרי צבאות ולפי שהיה מבְּנֵי פֶרֶץ מנהו דוד לראש.
ד וְעַל מַחֲלֹקֶת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, דּוֹדַי הָאֲחוֹחִי רלב"ג: הוא דּוֹדַי מגיבורי אלעזר בן דודו הָאֲחוֹחִי מלמעלה (י"א י"ב).
וּמַחֲלֻקְתּוֹ, מצודת דוד: המסייע לו בדבר מחלקתו היה: וּמִקְלוֹת, מלבי"ם: סייע לדוד בהנהגה, ווא"ו של וּמִקְלוֹת חלק מהשם, כמ"ש למעלה ב' י"ח.
רלב"ג: וא"ו של ומקלות נוספה, ר"ל שהיה שר הצבא הזה אחרי דודי האחוחי. הַנָּגִיד; רש"י: בר מחלקתו המסייע עמו.
וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
ה שַׂר הַצָּבָא מצודת דוד: עם כי כולם קרואים שרי צבאות מ"מ פירט בבניה לכבודו ואף קראו ראש. מלבי"ם: היה ראש הכרתי והפלתי כנזכר לעיל (יח, יז): גיבור ה 30 כנ"ל י"א כ"ד.
הַשְּׁלִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן רֹאשׁ;
רש"י: משום כבוד בניהו קראו שר הצבא. רק לישבעם שהיה מבני פרץ קראו גם ראש, כתוב: הראש לכל שרי הצבאות, מפני כבוד דוד שהיה מבני פרץ כמוהו: הכהן ראש. שהיה ראש וי"א שהיה כהן גדול ואינו כן שהרי צדוק ואביתר היו כהנים גדולים.
וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף
ו הוּא בְנָיָהוּ גִּבּוֹר הַשְּׁלֹשִׁים, רש"י: כתוב: מן הַשְּׁלֹשִׁים הנו נכבד וגו'. מצודת דוד: היה הגיבור שבשרים והממונה עליהם.
וְעַל הַשְּׁלֹשִׁים; וּמַחֲלֻקְתּוֹ, מצודת דוד: המסייע לו :עַמִּיזָבָד בְּנוֹ, רלב"ג: פקד על מחלקתו אחריו.
ז הָרְבִיעִי לַחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי, עֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָב, וּזְבַדְיָה בְנוֹ, אַחֲרָיו; מלבי"ם: אחר שנהרג עשהאל (ש"ב ב).
רש"י: הרי עשהאל נהרג בתחילת מלכותו שהרגו אבנר (שמואל ב' ב') ונתן תחתיו את זבדיה בנו על מחלקתו.
מצודת דוד: כי עשהאל הומת מיד בתחילת מלכות דוד ועמד בנו אחריו, וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
ח הַחֲמִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, הַשַּׂר שַׁמְהוּת הַיִּזְרָח; רש"י: = הזרחי, וְעַל מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
ט הַשִּׁשִּׁי לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, עִירָא בֶן עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
י הַשְּׁבִיעִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, חֶלֶץ הַפְּלוֹנִי מִן בְּנֵי אֶפְרָיִם; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. יא הַשְּׁמִינִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי
לַזַּרְחִי; מצודת דוד: מבני זרח בן יהודה, וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
יב הַתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִי לַבֵּן יְמִינִי, וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
יג הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, מַהְרַי הַנְּטוֹפָתִי לַזַּרְחִי; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.
יד עַשְׁתֵּי עָשָׂר לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר הַחֹדֶשׁ, בְּנָיָה הַפִּרְעָתוֹנִי מִן בְּנֵי אֶפְרָיִם; וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. טו הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁ, חֶלְדַּי הַנְּטוֹפָתִי
לְעָתְנִיאֵל; מבני עתניאל בן קנז השופט הראשון, וְעַל, מַחֲלֻקְתּוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף. לָראוּבֵנִי נָגִיד, אֱלִיעֶזֶר בֶּן זִכְרִי; לַשִּׁמְעוֹנִי שְׁפַטְיָהוּ, בֶּן מַעֲכָה.
טז וְעַל, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לראובני נגיד, מצודת דוד: לכל שבט העמיד שר מבני שבטו.
רש"י: כבר אמרנו מי היו ראשי המחלוקת אשר לדויד ועתה סיפר מי היו שרי שבטי הישראל, שר לכל שבט ושבט,
רלב"ג: מנה עתה את שמות נשיאי שבטי ישראל. יז לְלֵוִי חֲשַׁבְיָה בֶן קְמוּאֵל, לְאַהֲרֹן צָדוֹק.
יח לִיהוּדָה, אֱלִיהוּ רלב"ג: נראה שהיה בן אחיו או הוא אחיו אליאב, שהיו לו 2 שמות, מֵאֲחֵי דָוִיד; מצודת דוד: האח שנשאר מאחיו, כי את כולם הרג מלך מואב, לְיִשָּׂשכָר עָמְרִי, בֶּן מִיכָאֵל.
יט לִזְבוּלֻן, יִשְׁמַעְיָהוּ בֶּן עֹבַדְיָהוּ; לְנַפְתָּלִי יְרִימוֹת, בֶּן עַזְרִיאֵל. כ לִבְנֵי אֶפְרַיִם, הוֹשֵׁעַ בֶּן עֲזַזְיָהוּ; לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, יוֹאֵל בֶּן פְּדָיָהוּ.
כא לַחֲצִי הַמְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה, מצודת דוד: היושבים בגלעד בעבר הירדן, רלב"ג: שנחלתו מעבר לירדן עם בני גד ובני ראובן.
יִדּוֹ בֶּן זְכַרְיָהוּ; לְבִנְיָמִן יַעֲשִׂיאֵל, בֶּן אַבְנֵר. כב לְדָן, עֲזַרְאֵל בֶּן יְרֹחָם; אֵלֶּה, שָׂרֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
כג וְלֹא נָשָׂא דָוִיד מִסְפָּרָם, מצודת דוד: כל המנויים שמנה, לא מנה בהם פחות מבן 20.
מלבי"ם: בש"ב (כד) שדעת דוד בצוואתו למנות את ישראל וגם הפחותים מבן 20 ולכתוב שמותם בספר דה"י אשר למלך לדעת כמה יולדו וכמה יפקדו, כדי שבאם תקראנה מלחמה יהיו כולם מחויבים ללכת לצבא.
ע"ז היה הקצף, ולכן נתבטל הדבר ולא נשא דוד עוד מספרם מבן 20 ומטה כי עי"ז חל נגף, ועז"א שיואב החל למנות גם פחותים מבן 20 בזה היה קצף וחל הנגף, וע"כ לא עלה המספר כמספר דה"י למלך דויד, כמו שהיה ברצונו לעשות.
חז"ל: במספר שמנה בס' שמואל חסרים לוי ובנימין, שיואב לא נתן לו כל המנויים מפני קצף שהיה על ישראל.
רלב"ג: אע"פ שדוד חשב למנותם, לא עלה בידו למנות את בני 20 ומטה, כי ה' לא הסכים. כי אמר שלא יוכל איש למנותם כמו את כוכבי השמים,
יואב בן צרויה החל למנותם במצות דוד ולא כלה לסופרם, ולא עלה המספר שמצא למספר הכתוב בשמואל למספר שכתוב בדברי הימים למלך דוד וזה כי בס' שמואל עלה המספר ל 1.570.000
לְמִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָטָּה: רש"י: כבר אמרנו שמנה את ישראל וחלקן למחלקות וגם את הלויים מנה ושמם על עבודתם וכל אלו שמנה לא מנה אחד מהם פחות מבן 20 שנים.
כִּי אָמַר ה', לְהַרְבּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, רש"י: כפי שאין יכול איש למנות כוכבי השמים כך אין יכול למנותם.
מצודת דוד: שאין למנות את ב"י, כמ"ש: הבט וכו' וספור הכוכבים אם תוכל לספור וכו' כה יהיה זרעך (בראשית טז) ולכן לא מנה הפחותים מבן 20 לבל ייוודע מספר כל ב"י.
כד יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הֵחֵל לִמְנוֹת, מצודת דוד: את המבוגרים מבן 20.
וְלֹא כִלָּה, מצודת דוד: לספור את כולם כי לא מנה אז את שבט לוי ובנימין כמ"ש למעלה ועם כל זה היה בזה קצף על ישראל.
רש"י: הלא יואב התחיל פעם למנות העם למעלה מ 20 ולא כילה: ויהי בזאת קצף על ישראל.
מהמעטים שמנה היה קצף על ישראל לפי שעלה במחשבתו למנות כל ישראל, לעבור על הפסוק: אם יוכל איש למנות את עפר הארץ וגו' (בראשית יג) ולעבור על הפסוק הבט נא השמיימה (שם טו) ולא עלה המספר.
אע"פ שהחל למנות ולא כלה ולא מנה כי אם מעט, הרי לא עלה מספר המנויים בספר שמואל כמספר המנויים בד"ה, 101000 ויהודה 470000 ובסוף שמואל מנה מיהודה 500000
וַיְהִי בָזֹאת קֶצֶף, עַל יִשְׂרָאֵל; וְלֹא עָלָה הַמִּסְפָּר, בְּמִסְפַּר דִּבְרֵי הַיָּמִים מצודת דוד: לכן חדל מלמנות את הפחותים מ 20 ולא עלה מספרם כמספר האמור בדברי הימים, וכו' כי המספר האמור שם הלא הם מן היתרים מבן 20.
לַמֶּלֶךְ דָּוִיד.
כה וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, רש"י: אוצרות כסף וזהב, כל זה הולך ומספר לגדולת דוד ואפילו מי שהיה ממונה על האתונות שלו, ועל האוצרות בשדה. ועל מה שגדל בשדה, תבואות יין ושמן וכל מיני מאכלים ומשקים.
רלב"ג: האוצרות שהיו לו בבית. ועל האוצרות בשדה.
היו שם מגדלים בשדה לאצור שם תבואות השדה, ומינה על כל דבר פקיד מיוחד כדי שתושלם השמירה וההנהגה הראויה בכל דבר.
מצודת דוד: הממונה על אוצרות המלך היה: עַזְמָוֶת בֶּן עֲדִיאֵל; וְעַל הָאֹצָרוֹת מלבי"ם: אוצרות. כסף וזהב: ועל האוצרות בשדה. תבואה ופירות.
בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים, מצודת דוד: אוצרות התבואה וכלי מלחמה. וּבַמִּגְדָּלוֹת, רש"י: ל 5 הערים ול 5 ערי המלך ומגדליו, יְהוֹנָתָן, בֶּן עֻזִּיָּהוּ.
כו וְעַל, עֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַשָּׂדֶה, לַעֲבֹדַת, הָאֲדָמָה מצודת דוד: לחרוש, לזרוע ולקצור, עֶזְרִי, בֶּן כְּלוּב. רש"י: היה ממונה על חרישה ונתן להם בקר וכל כלי החרישה.
כז וְעַל הַכְּרָמִים מלבי"ם: מלאכת הכרמים: שִׁמְעִי, הָרָמָתִי; מצודת דוד: על העבודה אשר יעשה בכרם עד אחר הבציר.
וְעַל שֶׁבַּכְּרָמִים מלבי"ם: לאסוף תבואת הכרם, וכן בפסוק שאחרי זה: לְאֹצְרוֹת הַיַּיִן, מצודת דוד: על העבודה בענבים עד להבאת יין לגת, ודריכת ענבים בגת וכדומה,
זַבְדִּי הַשִּׁפְמִי. רש"י: היה ממונה על אוצרות היין.
כח וְעַל הַזֵּיתִים רש"י: לנטוע זיתים ועל המסיק. וְהַשִּׁקְמִים רלב"ג: הם מין תאנים. אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה,
מצודת דוד: עצי תאנים הגדלים בעמק וכן כשקמים אשר בשפלה לרוב (דה"ב ט'). בַּעַל חָנָן הַגְּדֵרִי; וְעַל אֹצְרוֹת הַשֶּׁמֶן, יוֹעָשׁ.
כט וְעַל הַבָּקָר הָרֹעִים בַּשָּׁרוֹן, מצודת דוד: בארץ מישור ומקום שמן שִׁרְטַי הַשָּׁרוֹנִי; מצודת דוד: הרגיל לרעות בשרון וכן כל הממונים העמיד על כל דבר, אדם הרגיל בה.
רש"י: מונה כי היה בקי בעניינם, וְעַל הַבָּקָר, בָּעֲמָקִים, שָׁפָט, בֶּן עַדְלָי.
ל וְעַל הַגְּמַלִּים אוֹבִיל, הַיִּשְׁמְעֵלִי; רש"י: כי ידע טוב את עסקי הגמלים, וְעַל הָאֲתֹנוֹת, יֶחְדְּיָהוּ הַמֵּרֹנֹתִי, מלבי"ם: היו בני ניכר, שהיו בקיאים במלאכה זו.
לא וְעַל הַצֹּאן, יָזִיז הַהַגְרִי; רש"י: כי ההגרים יושבי אהל בשדה לכן מנהו על צאנו. כָּל אֵלֶּה שָׂרֵי הָרְכוּשׁ, אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִיד.
לב וִיהוֹנָתָן דּוֹד דָּוִיד יוֹעֵץ, אִישׁ מֵבִין וְסוֹפֵר הוּא; וִיחִיאֵל בֶּן חַכְמוֹנִי, עִם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. רש"י: היה מגדלם, אומן שלהם ומלמדם תרבות. מלבי"ם: מגדלם.
לג וַאֲחִיתֹפֶל, יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ; רלב"ג: אֲחִיתֹפֶל יועץ למלך וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי רע המלך שהיה לו גם יועץ, ויתבאר כי זה מדבר על עצת חושי לאבשלום וסדור הדברים פה מראה זאת.
וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי, רֵעַ הַמֶּלֶךְ. רש"י: שושבינו.
מדרש רבה: כשחטא דוד בבת שבע, שאל לחושי הארכי אם ישוב בתשובה האם יקבלנו הקדוש ברוך הוא בתשובה לתת לו ארוכה לחטאו? ואמר לו כן!
לד וְאַחֲרֵי אֲחִיתֹפֶל, רלב"ג: אחרי עצת אֲחִיתֹפֶל נמלך בבְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע שהיה בב"ד ומסנהדרין והם הכרתי והפלתי שהיה הוא ראש להם.
ואח"כ נמלך בְאֶבְיָתָר, ובאורים ותומים, ואח"כ נתן עצה למלחמה והיה יואב שר צבא למלך.
יְהוֹיָדָע בֶּן בְּנָיָהוּ רש"י: לאחר שמת אֲחִיתֹפֶל לקח דוד את יְהוֹיָדָע וְאֶבְיָתָר במקומו. מלבי"ם: אחרי שמת אחיתופל באו יְהוֹיָדָע וְאֶבְיָתָר במקומו.
וְשַׂר צָבָא לַמֶּלֶךְ, יוֹאָב. מצודת דוד: על כל הצבא אשר למלך פיקד יואב.