דברי הימים א פרק כו

דברי הימים א פרק כו מפרט את רשימת הלויים ותפקידם, בעיקר בתחום השמירה על אוצרות המקדש. ובמלאכת השירה והמשפט. הפרק מחלק את הלויים לקבוצות שונות ע"פ תפקידם, ומפרט את שמותיהם, מוצאם, ומספרם. 

א לְמַחְלְקוֹת, מלבי"ם: איך הייתה חלוקת השוערים לְמַחְלְקוֹת.   

לְשֹׁעֲרִים רש"י: זו לא חזרה חלילה, אלא כנגד שערים חלקים, ושוב הפילו גורלות מי לשער זה, ומי לשער אחר.

לַקָּרְחִים, רלב"ג: זכר כי מחלקות השוערים היו גם 24. וזה הנאמר לקמן (י"ב): מחלקו' השוערים לראשי הגברים משמרות לעומת אחיהם לשרת בבית ה'.

מלבי"ם: משפחת הקרחים. בני משלמיה 7 מבני עובד אדום 8 הרי 15, בני שמעיה 6 ונגרע מהם שמעיה כי בניו היו ראשים תחתיו, ובני חוסה 4.

מצודת דוד: הלוויים נחלקו לְשֹׁעֲרִים, לבני קרח היה לשוער מְשֶׁלֶמְיָהוּ בֶן קֹרֵא מִן בְּנֵי אָסָף, רש"י: דוגמא למעלה ושלום בֶן קֹרֵא וגו' (לעיל א' ט').

ב וְלִמְשֶׁלֶמְיָהוּ, בָּנִים זְכַרְיָהוּ הַבְּכוֹר, יְדִיעֲאֵל הַשֵּׁנִי, זְבַדְיָהוּ הַשְּׁלִישִׁי, יַתְנִיאֵל הָרְבִיעִי ג עֵילָם הַחֲמִישִׁי יְהוֹחָנָן הַשִּׁשִּׁי, אֶלְיְהוֹעֵינַי הַשְּׁבִיעִי

  ד וּלְעֹבֵד אֱדֹם, מצודת דוד: גם הוא היה שוער כמ"ש למעלה,  בָּנִים שְׁמַעְיָה הַבְּכוֹר, יְהוֹזָבָד הַשֵּׁנִי, יוֹאָח הַשְּׁלִשִׁי וְשָׂכָר הָרְבִיעִי, וּנְתַנְאֵל הַחֲמִישִׁי

  ה עַמִּיאֵל הַשִּׁשִּׁי יִשָּׂשכָר הַשְּׁבִיעִי, פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי:  כִּי בֵרְכוֹ, אֱלֹוקִים. 

 מלבי"ם: כמ״ש חז״ל בסוף מסכת ברכות. מצודת דוד: בריבוי בנים וארז"ל: על שעמד הארון אצלו כמ"ש בשמואל. רש"י: כנאמר (לעיל יג) ויברך ה' את בית עובד אדום וגו'.

וְלִשְׁמַעְיָה בְנוֹ נוֹלַד בָּנִים, הַמִּמְשָׁלִים מצודת דוד: המושלים על בית אביהם.

מלבי"ם: ע"פ רש״י שהיו מושלים וממונים.

לְבֵית אֲבִיהֶם:  רש"י:  אותם מושלים היו ע"י אביהם, רלב"ג: חסר הנושא והרצון בו שהם אנשי הממשלים והשררות לבית אביהם, כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל, הֵמָּה לעשות המלאכה המיוחסת להם.

 ז בְּנֵי שְׁמַעְיָה, עָתְנִי וּרְפָאֵל וְעוֹבֵד אֶלְזָבָד אֶחָיו בְּנֵי חָיִל; מצודת דוד: שמות בניו, האחד אחיו והשני בני חיל, אֱלִיהוּ, וּסְמַכְיָהוּ.

ח כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי עֹבֵד אֱדֹם, הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם, אִישׁ חַיִל   מצודת דוד: היה איש חיל.

בַּכֹּחַ, רש"י: לא בַּכֹּחַ ולא במלחמה אלא כאדם שאמר עליו פלוני: חשוב! וכן הלא בועז מודעתנו איש גיבור חיל (רות ג').

 לַעֲבֹדָה  מצודת דוד:  לפתוח ולנעול את השערים, שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, מצודת דוד: 62 ולמעלה נאמר 68 ואולי מתו 6 לעת זקנת דוד, לְעֹבֵד אֱדֹם.

כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל, הֵמָּה

 ט וְלִמְשֶׁלֶמְיָהוּ, זה היה ראוי להאמר אחר פסוק ג׳, רק שבא לבאר איך ברך ה׳ את עובד אדום, ב 8 בנים. בָּנִים וְאַחִים בְּנֵי חָיִל שְׁמוֹנָה עָשָׂר. 

י וּלְחֹסָה מצודת דוד: גם הוא היה שוער כמ"ש למעלה, מִן בְּנֵי מְרָרִי, בָּנִים שִׁמְרִי הָרֹאשׁ.

כִּי לֹא הָיָה בְכוֹר, מצודת דוד: מפרש למה אמר בחבריו הבכור, ובו אמר הראש, ואמר כי באמת לא היה בכור וַיְשִׂימֵהוּ אָבִיהוּ לְרֹאשׁ,

יא חִלְקִיָּהוּ הַשֵּׁנִי טְבַלְיָהוּ הַשְּׁלִשִׁי, זְכַרְיָהוּ הָרְבִעִי; כָּל בָּנִים וְאַחִים לְחֹסָה, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר  כִּי גִבּוֹרֵי חַיִל, הֵמָּה.

יב לְאֵלֶּה מצודת דוד: כל אלו הנזכרים למעלה היו מחולקים כל השוערים 4000 במספר, כמ"ש למעלה והנזכרים כאן היו הראשים עליהם.

מַחְלְקוֹת הַשֹּׁעֲרִים מלבי"ם: מחלקות השוערים כולם היו 4000 שהיו עומדים תחת פקודת אלו רָאשֵׁי הַגְּבָרִים שהם כ״ד אנשים הנזכרים.

לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים, מִשְׁמָרוֹת מצודת דוד: המשמרות חולקו לפי מספר ראשי הגברים שיהיו כולם שווים (ולא בצמצום כי א"א לחלק 4000 שוערים ל כ"ד חלקים שווים שכן זה היה מספר המשמרות).

לְעֻמַּת אֲחֵיהֶם:רש"י: ראשי כ"ד משמרות. מצודת דוד: כאחיהם המשוררים ודומה להם. מלבי"ם: משמרות לעומת אחיהם, כ״ד בתי משמרות לכ״ד שבועות, כמו יתר הלויים שנחלקו לכ״ד משמרות.

 לְשָׁרֵת, בְּבֵית ה'. מצודת דוד: בפתיחת ונעילת השערים.

יג וַיַּפִּילוּ מלבי"ם: כ״ד אנשים אלו, ראשי המשמרות הפילו גורלות מי יפקד על כל שער ושער.

גוֹרָלוֹת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל, רלב"ג: כבר היו בהם גם מחלקות ובכל משמרת היה מספר מוגבל מהשוערים לשער ושער, ומנו את כלם כקטן כגדול. והנה זכר כי 24 מקומות שם היו שוערים, היו ב 4 הרוחות.

לְבֵית אֲבוֹתָם מצודת דוד: הקטן שבמשפחתם היה שווה לגדול בדבר הגורל.

לְשַׁעַר וָשָׁעַר.  רש"י: מי יבוא לשער זה, ומי לשער זה, למזרח למערב לצפון לדרום, וכן לכל שערי העזרה.

 מצודת דוד: הגורל היה מי יהיה שוער בשער זה ומי בשער זה, לא לדעת איזה מהם קודם, כאשר היה הגורל במשמרות הכוהנים והמשוררים

יד וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל מִזְרָחָה, מלבי"ם: בואר (בפסוק י״ז) שבמזרח היו עומדים 6 שומרים, ובצפון ודרום 4 בכ״א, ונפל על שֶׁלֶמְיָהוּ צד מזרח, והוא היה 7 ראשים, ונותר אחד.

לְשֶׁלֶמְיָהוּ; מצודת דוד: שער המזרחי נפל בגורל לו ולאנשיו, רלב"ג: לְשֶׁלֶמְיָהוּ נפל הגורל למזרח,

וּזְכַרְיָהוּ בְנוֹ יוֹעֵץ בְּשֶׂכֶל, מצודת דוד: שהיה בעל עצה בשכל רב ולזה הוא ואנשיו הפילו הגורלות ויצא גורלו בשער הצפוני,

רלב"ג: זכריהו בן שֶׁלֶמְיָהוּ היה חכם לתת עצה ראויה נפל גורלו לצפון, ולעובד אדום נפל הגורל לדרום, ולבני עבוד אדום נפל הגורל בית אֲסֻפִּים לשמור שם.

מלבי"ם: קבל עליו לדחות ממקומו, שאם ידחה אחר תהיה לו בושה, אבל הוא כי הוא הבכור לא יאמרו שנדחה מפני איזה פחיתות, ואז הִפִּילוּ גּוֹרָלוֹת לאיזה צד ישמור, וַיֵּצֵא גוֹרָלוֹ, צָפוֹנָה.

  טו לְעֹבֵד אֱדֹם, מלבי"ם: הגורל השני נפל על עובד אדום, והיו לו 3 משמרות הנותרים בצד צפון, שצפון כבר יצא מהגורל, רק שעובד אדום הי״ל 7 בנים. (חוץ משמעיה שבניו היו ראשים בפ״ע), ונשארו לו עוד 4 בנים.

לְעֹבֵד אֱדֹם נֶגְבָּה וּלְבָנָיו בֵּית הָאֲסֻפִּים.

טז לְשֻׁפִּים מצודת דוד: אולי נזכר קודם בשם אחר, וּלְחֹסָה, לַמַּעֲרָב, מלבי"ם: לְחֹסָה הגיע במערב. שם היו משליכים את האפר.

 וכן עִם שַׁעַר שַׁלֶּכֶת, מצודת דוד: זה שם השער שעמד במסילה ושבילו עולה על מעלה ההר.  מלבי"ם: לבני עובד אדום הגיע המשמר קרוב לשַׁעַר שַׁלֶּכֶת שמשליכים שם אשפה ואפר.

מלבי"ם: ולחוסה הגיע הגורל בַּמְסִלָּה הָעוֹלָה שבמערב, כמו שיפורש בפסוק י״ח.

מִשְׁמָר, לְעֻמַּת מִשְׁמָר. מלבי"ם: פירש איך המשמרות: במזרח ובמערב היו 6 כנגד 6, ובדרום ובצפון היו 4 כנגד 4, והאֲסֻפִּים היו ג״כ מגבילים זה כנגד זה.

מצודת דוד: זמן מה ישמור שֻׁפִּים במערב וחֹסָה בשער שלכת, ולאחר זמן זה יתחלף המשמר וכן יחזור חלילה.

מלבי"ם: נקרא שֻׁפִּים מל׳ אשפה. שם עמדו 4 שומרים. ונשארו שנים מבניו שהיו 6. ויצא להם הגורל לשֻׁפִּים שהוא שַׁעַר שַׁלֶּכֶת שהיו משליכים שם את האשפה, כמו שער האשפות.

יז לַמִּזְרָח, מצודת דוד: עתה מנה והלך שמות המקומות אשר ישמרו שם ומספר כתות השומרים ואשר בפאת המזרח יהיו 6 כתות לוים שומרים.

הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, מלבי"ם: השומרים ליום. לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, מלבי"ם: לכל יום 4 שומרים.

לַנֶּגְבָּה וּלְבָנָיו, בֵּית הָאֲסֻפִּים, מצודת דוד: נקרא כך על ענין ידוע אצלם, ונמצא מול השער הדרומי. לַיּוֹם אַרְבָּעָה; מצודת דוד: בכל עת ישמרו ד' כתות,  

מלבי"ם: אֲסֻפִּים, שם מקום או לשכות, היו 2 אֲסֻפִּים שנים ובכל אחד מהם, היו 4 שומרים, וְלָאֲסֻפִּים,  רש"י: מקום ששמו אסופים.

 רלב"ג: בית אֲסֻפִּים הוא הבית שהיו נאספים שם. בכל אחד מהם היו שומרים ב 2 מקומות ונפל הגורל לשֻׁפִּים וחֹסָה למערב, חצר הכוהנים.

והיו שם שומרים עד השער הנקרא שַׁעַר שַׁלֶּכֶת שהיו בו כמו מעלות למסילה העולה ושם היו שומרים תמיד משמר לעומת משמר.

הלויים השומרים למזרח, 6 ליום, ולצפון 4 ליום ולדרום 4 ליום ולבית הָאֲסֻפִּים 2 ליום ל 2 בתים שהיו שם. לכל אחד מהם היו 2 לוים שומרים.

שְׁנַיִם שְׁנָיִם, מצודת דוד:  יתכן שהיו הָאֲסֻפִּים בשני מקומות ולזה הזכיר בל' רבים ובכ"א ישמרו 2 כתות במקומות חלוקות זו מזו.

יח לַפַּרְבָּר, רש"י: מפורש במס' תמיד, אמר רבא: לפרבר כלפי בר, לַמַּעֲרָב מצודת דוד: כלפי מערב אל הפרבר. מלבי"ם: עמדו שומרים לַמַּעֲרָב.

אַרְבָּעָה, לַמְסִלָּה, מלבי"ם: 4 שומרים עמדו לַמְסִלָּה, ושנים עמדו בפַּרְבָּר.

שְׁנַיִם, לַפַּרְבָּר, מצודת דוד:  יהיו 4 כתות במסילה ההולכת אל הפַּרְבָּר ושנים בפַּרְבָּר עצמו, והרי הן במספר 24 וכן ארז"ל.

רלב"ג: המקום הנקרא פַּרְבָּר היה במערב. היו 4 לוים ליום ולמסילה שבמערב העולה לפרבר היו 2 לוים ליום, ותמצא לפי זה החשבון כי ב 24 מקומות היו הלויים שומרים. ונראה שהשוערים ביום אחד אינם שוערים ביום השני ולזה אמר 4 ליום, ולכן היו בכל משמר לכל הפחות 168 לוים וכשתחשוב 24 משמרות כאלו יהיה חשבונם 32, יותר מ 4000 היה מספר השוערים לפי מה שקדם, ולא דקדק לחשבם למיעוטם.

מלבי"ם: עמדו שומרים לַפַּרְבָּר, מקום שמשליכים שם את האפר.

יט אֵלֶּה, מַחְלְקוֹת הַשֹּׁעֲרִים, מצודת דוד: חלוקת מקומות שומרי השערים, לִבְנֵי הַקָּרְחִי, וְלִבְנֵי מְרָרִי

  כ וְהַלְוִיִּם מצודת דוד: זאת פקודת הלויים, מלבי"ם: הַלְוִיִּם = השוערים, מהם היו ממונים על אוצרות בית ה'. 4 גיבורי השוערים הם הלויים, והיו על הלשכות ועל האוצרות בית ה', והממונה עליהם היה אֲחִיָּה.

 אֲחִיָּה, רש"י: הוא היה ממונה על מעות שקונים בהם קורבנות לבית אלוקים כקרבן קדשים.

עַל אוֹצְרוֹת רלב"ג: אלו שאינם משוררים או שוערים, קרא לוים שמם הכולל, והם היו שומרי האוצרות והקדשים ועושי מלאכה הצריכה לעבודה כמו שקדם.

בֵּית הָאֱלֹוקִים, מצודת דוד: גנוז לתקון הבית, וּלְאֹצְרוֹת, הַקֳּדָשִׁים, מצודת דוד:  שקונים בהם קורבנות צבור.

כא בְּנֵי לַעְדָּן רש"י: לַעְדָּן הגרשוני היה ראש אבות יחיאל, זה לַעְדָּן הנזכר לעיל. מלבי"ם: מבְּנֵי לַעְדָּן, היו בְּנֵי, יְחִיאֵל ממונים על אוצרות בית ה׳, ממונים על הכלים וכו׳ ועל הסולת והיין וכו׳. ואולי על אוצרות כסף וזהב ונדבות למקדש.

כב בְּנֵי, יְחִיאֵלִי זֵתָם וְיוֹאֵל רלב"ג: אחיה היה ממונה על אוצרות בית ה' ועל אוצרות הקדשים. זֵתָם וְיוֹאֵל אחיו היו ממונים על אוצרות בית ה'.

אָחִיו, רש"י: אחיו של יחיאל כדכתיב למעלה בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי מצודת דוד: מבני גרשון, לְלַעְדָּן, רָאשֵׁי הָאָבוֹת, מצודת דוד: כאומר הנה לעדן נטל גדולה רבה. ללעדן היו ראשי אבות במספר מרובה מכולם. ללעדן נולד יחיאל שהיה שר וגדול, ובניו היו ממונים על האוצרות כמ"ש במקרא שלאחריו לְלַעְדָּן הַגֵּרְשֻׁנִּי יְחִיאֵלִי. 

יְחִיאֵלִי זֵתָם וְיוֹאֵל.  מצודת דוד: הם וגם זֵתָם וְיוֹאֵל אחיו בני לעדן היו על אוצרות בית ה' והם כלי זהב וכסף שבבית ה'.

כג לַעַמְרָמִי, מצודת דוד: מבני עמרם  היו ממונים בבית ה' כאשר נזכר למטה ולא הזכיר מבני עזיאל ואולי כללם בבני חברון.

מלבי"ם: היו פקידים מבני עמרם ומבני יצהר וכו׳, ומפרש לַעַמְרָמִי שמבני גרשון היה שבואל הראש (כנ״ל כ״ג:ט״ז) והיה נגיד על האוצרות.

רלב"ג: שבואל בן גרשום בן משה היה נגיד על האוצרות בכללן ותחתיו היו פקידים שהיו ממונים קצתם על אוצרות בית ה' וקצתם על ההקדשות.

ואחשוב כי שבואל היה בן בנו של משה והאריכו ימים הוא ואביו.

לַיִּצְהָרִי,מלבי"ם: היה כנניה מבניו, ממונה על המלאכה החיצונה בשדות וביערות של הקדש וכדומה, כפרוש רש״י, וכן היו מהם שוטרים ושופטים.

לַחֶבְרוֹנִי, לָעָזִּיאֵלִי עַל אֹצְרוֹת בֵּית ה', רש"י:  אוצרות הרבה היו בעזרה, כל אוצר ואוצר לתיקונו, ועל כל אחד ואחד היה ממונה אחד.

  כד וּשְׁבֻאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם בֶּן מֹשֶׁה, רלב"ג: דברי רבותינו שאמרו שלכן הייתה נון של מנשה תלויה (שופטים י"ח ל') והרצון בו יהונתן בן גרשם בן משה ואם היה כן הנה זה יורה על אורך חיי גרשם בן משה כי יהונתן היה נער בעת שבא לבית מיכה

נָגִיד עַל הָאֹצָרוֹת. רש"י: נגיד על אחד מאוצרות העזרה ויש מפרשים נגיד על האוצרות וכל האמרכלים כולם היו תחתיו.

מצודת דוד:  שְׁבֻאֵל היה ממונה על האוצרות ושאר הממונים היו תחתיו. כה וְאֶחָיו, מצודת דוד: של שבואל היו מזרע אליעזר,

לֶאֱלִיעֶזֶר מלבי"ם: ממנו היה בן בנו שלומית (דור 5 לרחביה) ממונה על ההקדשות שהקדיש דוד ושרי הצבא משלל המלחמות וכל מה שהקדיש שמואל וכו׳ הכל היה ע"י שְׁלֹמוֹת בן בנו של רְחַבְיָהוּ בן אליעזר.

רְחַבְיָהוּ בְנוֹ מצודת דוד:  היה בן אֱלִיעֶזֶר וכן כולם היו אחד בן אחד: וִישַׁעְיָהוּ בְנוֹ, וְיֹרָם בְּנוֹ, וְזִכְרִי בְנוֹ, וּשְׁלֹמִית בְּנוֹ   

כו הוּא שְׁלֹמוֹת וְאֶחָיו, עַל כָּל אֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, מצודת דוד: המקדיש דבר גדול היה מוסרו לידו והוא הביאו אל בית האוצר.

 וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְשָׂרֵי הַצָּבָא, מצודת דוד:  ראשי האבות אשר הועמדו להיות שרי האלפים והמאות.

 כז מִן הַמִּלְחָמוֹת וּמִן הַשָּׁלָל, מצודת דוד:  הקדישו ממה שלקחו במלחמה וממה ששללו ממקומות שכבשו.

הִקְדִּישׁוּ לְחַזֵּק, לְבֵית ה'. מצודת דוד: לגנוז באוצר לתיקון הבית.

  כח וְכֹל הַהִקְדִּישׁ מצודת דוד: אשר הקדיש כי הה"א היא במקום אשר, שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה, וְשָׁאוּל בֶּן קִישׁ, וְאַבְנֵר בֶּן נֵר, וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה כֹּל, הַמַּקְדִּישׁ, עַל יַד מצודת דוד:  על יד. היה מוסרו לידו להביאו אל בית האוצר, שְׁלֹמִית, וְאֶחָיו. 

כב לַיִּצְהָרִי שְׁלֹמוֹת, רלב"ג: שְׁלֹמוֹת וְאֶחָיו היו ממונים על אוצרות הקדשים אשר הקדיש דוד ושהקדישו ראשי האבות לשרי האלפים, והמאות ושרי הצבא מן הבא בידם מן המלחמות ומן השלל אשר הקדישו לחזק את בית ה', וכל מה שהקדיש שמואל הרואה, ושאול בן קיש, ואבנר בן נר, ויואב בן צרויה, וכל מה שהקדישו עוד אנשים.

כט לַיִּצְהָרִי כְּנַנְיָהוּ וּבָנָיו, לַמְּלָאכָה הַחִיצוֹנָה רש"י: מלאכה שעושים מחוץ לעיר, ביערות ובהרים ולכרות ארזים ולחצוב אבנים ולחרוש שדה של הקדש.  

מצודת דוד: מלאכה הנעשית מחוץ לעיר לצורך הבנייה, להכין עצים ואבנים וכו' המוטל על ישראל, היו לשוטרים ולשופטים על הדבר ההוא.

רלב"ג: קרא למלאכה החיצונה מלאכת בית ה' שהייתה להם מחוץ לבית המקדש והוא לפרוע מחצית השקל שנה בשנה, ולפרוע נדריהם ונדבותיהם וחובותיהם מהקורבנות ומנהגם זה נקרא עבודת בית ה'.

היו גם שוטרים ושופטים לשפוט את העם משפט צדק כי הם היו חכמי התורה, וזה היה עבודת המלך כי על המלך לשפוט את העם משפטי צדק.

ל לַחֶבְרוֹנִי מלבי"ם: היו ממונים בעבר הירדן המזרחי, וגם אחרי שמצאו עוד ממשפחת החברוני מבני יריה (כנ״ל כ״ד:כ״ג) שהוא ראש לבניו, שנמצאו ביעזר שבגלעד בעבר הירדן המזרחי, מינה אותם המלך על השבטים שבצדו המזרחי.

חֲשַׁבְיָהוּ רש"י: עד לכל מלאכת ה'. וְאֶחָיו בְּנֵי חַיִל אֶלֶף וּשְׁבַע עַל יִשְׂרָאֵל לְשֹׁטְרִים, וּלְשֹׁפְטִים מֵאוֹת,

עַל פְּקֻדַּת יִשְׂרָאֵל, מצודת דוד: הם היו על גזברות ישראל היושבים בעבר הירדן המערבי, הפונה מול הארץ.

 רלב"ג: על מנוי ישראל אשר מעבר לירדן מערבה.

מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, מַעְרָבָה רש"י: שיטרו על אותם שעשו מלאכת ה' בעבר הירדן, לְכֹל מְלֶאכֶת ה', מצודת דוד:  על המלאכה המוטלת עליהם לבית ה' ולמלך.

וְלַעֲבֹדַת הַמֶּלֶךְ, רש"י: אף הם ממונים על יושבי נחלת המלך אוצרות המלך וכן לפנינו לכל דבר האלוקים ודבר המלך.

 לא לַחֶבְרוֹנִי יְרִיָּה הָרֹאשׁ, לַחֶבְרוֹנִי לְתֹלְדֹתָיו לְאָבוֹת  מצודת דוד:  למשפחתו לכל בתי האבות היה הראש.

בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְמַלְכוּת דָּוִיד, רש"י: וגם כל חשבונות אלו בשנת ה 40 היו.

 נִדְרָשׁוּ, מצודת דוד:  בני חברון נדרשו לדעת אם יש בהם אנשי חיל, וַיִּמָּצֵא בָהֶם גִּבּוֹרֵי חַיִל, בְּיַעְזֵיר גִּלְעָד, מצודת דוד: בְּיַעְזֵיר שעמדה בארץ הגלעד.

רלב"ג: שם עיר בגלעד. שם אדם,

 לב וְאֶחָיו מצודת דוד:  חברי יְרִיָּה שהיו בני חיל אלפים וכו'.

בְּנֵי חַיִל, אַלְפַּיִם וּשְׁבַע מֵאוֹת רָאשֵׁי הָאָבוֹת; וַיַּפְקִידֵם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, עַל הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי, מצודת דוד:  יושבי החלק המזרחי, כי בחלק המערבי היו חשביה ואחיו ממונים.

לְכָל דְּבַר הָאֱלֹוקִים, וּדְבַר הַמֶּלֶךְ. מצודת דוד: על כל דבר המוטל עליהם בעבודת בית אלוקים ומעבודת המלך.

רלב"ג: עבודת בית ה' החיצונה ועבודת המלך שהזכרנו בסמוך ואולם מחלקות ישראל נראה שהיו לעבודת המלך לבד.

הדפסה
אימייל
וואטצפ

מאמרים נוספים

פרק כג בספר שמות

פרק כ"ג בפרשת משפטים בספר שמות עוסק בדיני צדק חברתי ומשפטי: פה נמצאים דינים שונים הנוגעים כולם במסר אחד: האדם צריך להיות מוסרי ופועל בצורה

המשיכו לקרוא »

פרק כה בספר שמות

פרק כה בפרשת תרומה מפרט את צורת, גודל, והחומר שממנו כלי המשכן עשויים. הפרק פותח בבקשה לתרומה לבניית המשכן. הבאת תרומה למשכן: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי

המשיכו לקרוא »

שמות פרק כד

פרק כ"ד בספר שמות מתאר את כריתת הברית בין ה' לעם ישראל (שענו: "נעשה ונשמע"), העלאת הזקנים להר, בניית המזבח, ועליית משה להר סיני לקבלת

המשיכו לקרוא »

שמות כב

שמות פרק כ"ב עוסק בדיני ממונות ונזיקים, המופיעים בפרשת משפטים. הפרק מדגיש אחריות חברתית ומוסרית, כולל אזהרות מיוחדות ליחס לגר, ליתום ולאלמנה. הנושאים כוללים: דיני

המשיכו לקרוא »

שמות פרק כא

בשמות כ"א נפתחה פרשת משפטים, העוסקת בדינים אנושיים, חברתיים ומשפטיים, בדיני עבד עברי ואמה עברייה. עקרונית עבד עברי יוצא לחופשי בשנה השביעית. אך אם העבד מעוניין

המשיכו לקרוא »

האתר מתעדכן מידי שבוע במאמר חדש

דילוג לתוכן