פרק כה א וַיַּבְדֵּל מלבי"ם: הבדיל בין לוים לצורך השיר, דָּוִיד, מצודת דוד: משאר הלויים, לעבודה הנמסרת להם בהלל ובכלי שיר.
וְשָׂרֵי הַצָּבָא לַעֲבֹדָה, רש"י: לשורר השיר. מלבי"ם: שרי הצבא המיוחדים לעבודת ה'. לִבְנֵי אָסָף רש"י: מכל הלויים לא הבדיל כי אם את בני אסף.
וְהֵימָן וִידוּתוּן, רלב"ג: אלו ה 3 היו נביאים וזה יתבאר מקצת מזמורים שנאמרו בשמם בספר תהלים. ואולי אין רצון פה שיהיו נביאים, אך הרצון שידברו בכינורות ובנבלים ובמצלתיים להודות לה' ובאור ראשון יותר נכון.
הַנִּבְּאִים, מצודת דוד: היו מתנבאים ברה"ק. מלבי"ם: קרא לשיר בשם: נבואה, כי דברו דבורים רמים אלוקיים.
בְּכִנֹּרוֹת, מצודת דוד: הבדיל אותם לנגן בכינורות וכו. בִּנְבָלִים, רש"י: כשהיו מנגנים בכלי שיר אלו היו מתנבאים. כאלישע: קחו לי מנגן (מלכים ב' ג') והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'.
וּבִמְצִלְתָּיִם; וַיְהִי, מִסְפָּרָם, אַנְשֵׁי מְלָאכָה, מלבי"ם: היו מספרים כאנשים הצריכים לשיר למלאכת עבודתם. כי לשיר בפה צריך שיעמדו י"ב לוים על הדוכן, ולצורך השיר בכלי, הדין הוא שלא יפחות מ 2 נבלים ו 9 כנורות וצלצל 1 שהם ג"כ 12, כמבואר במס' ערכין וברמב"ם ה' כה"מ.
לַעֲבֹדָתָם, מצודת דוד: בקיאים וחכמים בעבודת הניגון.
רש"י: משמרות כ"ד על כ"ד משמרות ד' בנים של אסף ו 6 של ידותון וי"ד של הימן הרי כ"ד. למטה כלל מספר כולן, כדכתיב: ויהי מספרם עם אחיהם וגו'.
ב לִבְנֵי אָסָף, זַכּוּר וְיוֹסֵף מצודת דוד: לבני אסף היה מספר: זַכּוּר וְיוֹסֵף וכו'. וּנְתַנְיָה וַאֲשַׂרְאֵלָה בְּנֵי אָסָף: עַל, יַד אָסָף, מצודת דוד: הם השכילו בחוכמת הניגון כי אסף אביהם למדם.
מלבי"ם: אסף לימד אותם לשיר, והוא נבא, ודיבר השירים שנאמרו ע"י המלך, מזמורי נעים זמירות שחבר המלך.
הַנִּבָּא, עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ, מצודת דוד: על אסף נאמר שהי' מתנבא ברה"ק, כי המלך הכינו לנבואה.
רלב"ג: נדמה שאסף נבא על כחות המלך בעת אשר יעברו עליו ועל זרעו. וזה מבואר מקצת מזמורים שנזכרו בשמו בספר תהלים.
ג לִידוּתוּן מצודת דוד: זה המספר לידוּתוּן: בְּנֵי יְדוּתוּן גְּדַלְיָהוּ וּצְרִי וִישַׁעְיָהוּ חֲשַׁבְיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ שִׁשָּׁה, רש"י: ולא תמצא אלא 5, אך אשתו הייתה מעוברת עם שמעי וראה ברוח הקודש שגם הוא עתיד להיות ראש משמרת, לכן אמר 6, וזה שנאמר לפנינו: ה 10 שמעי זה שיסד הפייטן (בקדושתא של יוצר דפרשת שקלים) רשום מבטן להיפקד במשמרת הקודש.
מצודת דוד: היו רק 5, וארז"ל שאשת ידותון היתה מעוברת וצפה דוד ברוח הקודש שתלד בן שיהיה ראש משמרת והוא שמעי והעשירי שמעי.
מלבי"ם: 6 עם שמעי המובא בפסוק י"ז. ולא חישבו כאן, שלא הגיע עדיין לבן 30, ושימש אביו והגריל תחתיו עד ימלאו לו 30.
עַל יְדֵי אֲבִיהֶם מצודת דוד: ע"י אביהם השכילו לנגן בכינור, כי הוא למדם. יְדוּתוּן בַּכִּנּוֹר, הַנִּבָּא, מצודת דוד: על יְדוּתוּן ואמר שהיה מתנבא ברוח הקדש בהודות והלל לה'.
עַל הֹדוֹת וְהַלֵּל לַה'. רש"י: היו מנגנים בכינור מזמורי הודו ומזמורי הללויה, והיה מתנבא.
רלב"ג: היה אומר ברוח הקדש דברים של הודאה ושבח לה' יתברך.
ד לְהֵימָן בְּנֵי הֵימָן בֻּקִּיָּהוּ מַתַּנְיָהוּ עֻזִּיאֵל שְׁבוּאֵל וִירִימוֹת חֲנַנְיָה חֲנָנִי, אֱלִיאָתָה גִדַּלְתִּי וְרֹמַמְתִּי עֶזֶר, רש"י: שם אחד הוא, מלבי"ם: רֹמַמְתִּי עֶזֶר, זה שם אחד, כמבואר בפסוק ל"א. מצודת דוד: רֹמַמְתִּי עֶזֶר, זה שם אחד למרות שיש 2 תיבות.
יָשְׁבְּקָשָׁה מַלּוֹתִי, הוֹתִיר מַחֲזִיאֹת.
ה כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן, חֹזֵה הַמֶּלֶךְ. מצודת דוד: היה מתנבא למלך. מלבי"ם: ראה חיזיון למלך, שירים ה' את קרנו ויצליח, והיה זה באיזו מלחמה שהיה לדוד שרמה קרנו בה.
מצודת ציון: הם היו המביני' ביותר בדבר השיר.
בְּדִבְרֵי הָאֱלֹוקִים לְהָרִים קָרֶן; מצודת דוד: ממשלתו. רש"י: קרן הנבואה, שמתנבא למלך, כ: וירם קרן משיחו (שמואל א' ב').
רלב"ג: הֵימָן התנבא לדוד שה' יתברך ירים את קרנו.
וַיִּתֵּן הָאֱלֹוקִים לְהֵימָן, מצודת דוד: זה המספר לְהֵימָן,
רש"י: אם ה' לא היה נותן לו בנים, לא היו לו י"ד בנים ו 3 בנות וכולן ראויות להיות ראשי משמרות, כ: רות ד ויתן ה' לה הריון ותלד בן, אם זו לא הייתה מתנה מה', בועז שהיה זקן, לא היה לו בן.
בָּנִים אַרְבָּעָה עָשָׂר וּבָנוֹת שָׁלוֹשׁ
ו כָּל אֵלֶּה עַל יְדֵי אֲבִיהֶם בַּשִּׁיר בֵּית ה', מצודת דוד: בזכות אביהם השכילו לדבר שיר בבית ה' בִּמְצִלְתַּיִם נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת.
לַעֲבֹדַת, מצודת דוד: בעת עבודת הקורבנות, בֵּית הָאֱלֹוקִים. מצודת דוד: בהלל שתיקן דוד המלך, ואָסָף וִידוּתוּן וְהֵימָן וכו', מצודת דוד: כי גם הם, תקנו מזמורים כמ"ש בספר תהלים.
רלב"ג: נראה שאסף היה ראש לשאר הלויים המשוררים. ונכון היה שיבחר. עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ, כי המלך סדר עניינם בזה. כל אלה על ידי אביהם.
ז וַיְהִי מִסְפָּרָם מצודת דוד: של ראשי המשמרות הנזכרים עם חבריהם המלומדים לדבר בשיר ועִם אֲחֵיהֶם.
מְלֻמְּדֵי שִׁיר לַה': מצודת ציון: ענין הרגל, (ניסיון) והם היו המביני' ביותר בדבר שיר. רלב"ג: מלומדים לנגן בכלי זמר ומלמדים להלל דברי הודאה ושבח.
כָּל הַמֵּבִין מצודת דוד: בדבר השיר, מָאתַיִם, שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, מלבי"ם: = 288. 24 משמרות בכל משמרת 12 לוים, ביחד זה 288.
רש"י: לעניין שירה, אמר: מֵּבִין. מצודת דוד: ולא חישב כ"א את המבינים ביותר בניגון, אך מספר כולם היה: 4000 כמ"ש למעלה.
ח וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת מצודת דוד: מי ישמש ראשון. ועבודתם היה לנגן בכלים. רלב"ג: חילקו את המספר 288 ל 24 חלקים ובכל חלק יצאו 12 איש. החשיבו פה קטן כגדול, ואע"פ שקצתם היו עדיין במדרגת תלמידים בשיר, לא חששו לזה, וחשבו המבין עם התלמיד במספר בדרך שהיו לכל המחלקות 12 איש במחלקות המשוררים.
מִשְׁמֶרֶת, לְעֻמַּת מצודת דוד: כמשמרת לעומת משמרת וקצר בדבר המובן.
מלבי"ם: מִשְׁמֶרֶת, לְעֻמַּת תלמיד קטן כגדול, שכיונו שבכל משמר ימצאו מבינים לשיר בעצמם, ותלמידים הבלתי מבינים. כ"כ רק מתלמדים מהמבינים. והיו המשמרות שוות כקטן כגדול.
מצודת ציון: הם היו המביני' ביותר בדבר השיר.
כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל מֵבִין, מצודת דוד: היותר נבון בשירה עם מי שצריך ללמוד עוד, ולא הועילה בינתו להקדימו ראשון.
עִם תַּלְמִיד. רש"י: הפילו גורלות על המשמרות זה לעומת זה, משמרת לעומת משמרת, כקטן כגדול, מהרב עד תלמיד כולם שווים, מי שיעלה בגורל גם אם קטן יקדים להיות ראשון.
ואחרון יהיה אחרון, וכן כולם, ומשמרות אלו של לוים הולכים אחר משמרות של כהנים למי שנופל הגורל הראשון, משמרתו הראשון עם משמרת יהויריב הכהן, ולמי שיפול הגורל השני, משמרתו עם משמרת ידעיה הכהן.
ט וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן, לְאָסָף לְיוֹסֵף, רש"י: בנו הראשון. מצודת דוד: לְאָסָף לְיוֹסֵף מבני אסף עלה בגורל ראשון: יוסף.
מלבי"ם: יוסף מבני אסף, וגדליהו מבני ידותון, ושוב הזכיר מבני אסף, ויצרי מידותון, וכן כולם: הוא ואחיו. החבורה של כל אחד מהם.
גְּדַלְיָהוּ, רש"י: גדליהו הוא בכור ידותון, הוא הַשֵּׁנִי. מצודת דוד: גְּדַלְיָהוּ, היה בן ידותון. וכן כולם לא נבחרו בסדר התולדות, כי אם כמו שעלה בגורל.
הוּא וְאֶחָיו וּבָנָיו, שְׁנֵים עָשָׂר. רש"י: על כל משמרת ומשמרת יבאו י"ב לוים כי היו כולם 288 וכשתחלקם לכ"ד חלקים יהיה כל חלק וחלק י"ב לוים.
אֶחָיו וּבָנָיו מוסב ליוסף ולגדליהו כי בפסוק אחד שניהם נזכרים, כתב לבד פעם אחת הוא ובניו ואחיו וכל אחיו ואחיהם שבעניין, לא אחיו ממש, אלא לחבורה אחת קורא: אחים.
מצודת דוד: אֶחָיו וּבָנָיו מוסב גם על יוסף הראשון, כי בכל אחד היו י"ב, וכ"ד משמרות עלה 288 כאמור למעלה, והם היו המבינים ביותר בדבר השיר.
י הַשְּׁלִשִׁי זַכּוּר, רש"י: הוא הבכור לאסף. בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵי עָשָׂר.
יא הָרְבִיעִי, לַיִּצְרִי מצודת ציון: הוא צרי המוזכר למעלה, וכן נמצא קצת שינוי בשמות שאר הנזכרים וכדרך המקרא. רש"י: הוא הבן השני של ידותון,
בָּנָיו וְאֶחָיו, שְׁנֵים עָשָׂר.
יב הַחֲמִישִׁי נְתַנְיָהוּ, רש"י: הוא השלישי של אסף. כך נפל הגורל מזה לזה, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
יג הַשִּׁשִּׁי בֻקִּיָּהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. יד הַשְּׁבִעִי יְשַׂרְאֵלָה, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. טו הַשְּׁמִינִי יְשַׁעְיָהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. טז הַתְּשִׁיעִי מַתַּנְיָהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. יז הָעֲשִׂירִי שִׁמְעִי, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.יח עַשְׁתֵּי
עָשָׂר עֲזַרְאֵל, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. יט הַשְּׁנֵים עָשָׂר לַחֲשַׁבְיָה, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. כ לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוּבָאֵל, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. כא לְאַרְבָּעָה עָשָׂר מַתִּתְיָהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. כב לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לִירֵמוֹת, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. כג לְשִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֲנַנְיָהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. כד לְשִׁבְעָה עָשָׂר לְיָשְׁבְּקָשָׁה, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים
עָשָׂר. כה לִשְׁמוֹנָה עָשָׂר לַחֲנָנִי, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. כו לְתִשְׁעָה עָשָׂר לְמַלּוֹתִי, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. כז לְעֶשְׂרִים, לֶאֱלִיָּתָה בָּנָיו
וְאֶחָיו, שְׁנֵים עָשָׂר. כח לְאֶחָד וְעֶשְׂרִים לְהוֹתִיר, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים
עָשָׂר. כט לִשְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים לְגִדַּלְתִּי, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. ל לִשְׁלֹשָׁה
וְעֶשְׂרִים לְמַחֲזִיאוֹת, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר. לא לְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים
לְרוֹמַמְתִּי עָזֶר, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.