דברי הימים אפרק ט.ייחוס בנימין ושושלת שאול המלך הראשון: א וְכָל יִשְׂרָאֵל, הִתְיַחְשׂוּ,
פול ותגלת פלאסר מלך אשור הגלו את 10 השבטים והם לא שבו בבית שני, זולת מעטים מהם שנשארו ביהודה עד גלות יהודה, וגלו ושבו עמם בימי עזרא, ועתה סיפר על שיבתם ועל אלו שישבו בירושלים בשובם מהגלות.
רש"י: קצת מיחוסן מצאתי אבל עיקר יחוסן בספר מלכי ישראל ויהודה שהגלו לבבל במעלם, ועמם הייתי אני עזרא וייחוסם מצאתי כתוב וכתבתיו.
מצודת דוד: לא הזכרתי יחוס כל ישראל, וכולם נחקר ייחוסם, והנם כתובים על ספר מלכי ישראל והספר הזה גלה עמם ואינו בידי להעתיק ממנו כל ייחוסם.
וְהִנָּם, מצודת ציון: והנה הם כְּתוּבִים, עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל; וִיהוּדָה, מצודת דוד: יהודה הָגְלוּ לְבָבֶל, בְּמַעֲלָם, וספר ייחוסם עמם ומה שמצאתי בו העתקתי, כי עמם נמצאתי.
ב וְהַיּוֹשְׁבִים, הָרִאשֹׁנִים, מצודת דוד: בני הגולה שעלו רִאשֹׁנִים עם זרובבל, עלו קודם שעלו עזרא ואנשיו, התיישבו ראשונים בערים שאחזו, ולא בירושלים.
הם היו מכל שבטי ישראל וחזרו מבבל (אף ש 10 השבטים גלו לאשור, מכל מקום, רבים נשארו בארץ וגלו לבבל עם בני יהודה ובנימין וחזרו עמם).
אֲשֶׁר בַּאֲחֻזָּתָם, בְּעָרֵיהֶם: יִשְׂרָאֵל, הַכֹּהֲנִים, הראשונים שבאו מבבל התיישבו בעריהם והכוהנים והלויים בירושלים.
מצודת דוד: גם הם ישבו בערי אחוזתם, ובנחמיה חישב גם בני עבדי שלמה.
הַלְוִיִּם, וְהַנְּתִינִים, מצודת ציון: הגבעונים נקראים נְּתִינִים כי נאמר עליהם: ויתנם יהושוע וגו' חוטבי עצים וגו' (יהושוע ט).
ג וּבִירוּשָׁלִַם, מצודת דוד: בִירוּשָׁלִַם לא יישבו כל שבטי ישראל, כ"א מבני יהודה וגו', ובנחמיה לא נזכרו בני אפרים ומנשה כי רק מיעוטם ישבו בירושלים. יָשְׁבוּ מִן בְּנֵי יְהוּדָה וּמִן בְּנֵי בִנְיָמִן וּמִן בְּנֵי אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה.
ד עוּתַי בֶּן עַמִּיהוּד בֶּן עָמְרִי בֶּן אִמְרִי בֶן בָּנִי, מִן בְּנֵי פֶרֶץ בֶּן יְהוּדָה
ה וּמִן הַשִּׁילוֹנִי, מצודת דוד: מבני שילה בן יהודה, עֲשָׂיָה מצודת דוד: נקרא מעשיה בנחמיה, הַבְּכוֹר וּבָנָיו, מצודת דוד: עֲשָׂיָה היה הבכור באחיו.
ו וּמִן בְּנֵי זֶרַח, יְעוּאֵל; וַאֲחֵיהֶם, מצודת דוד: של יְעוּאֵל ועֲשָׂיָה. מצודת ציון: וחבריהם וכן בכל הספר,
שֵׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים, מצודת ציון: בני שלה ובני זרח, ומספר בני פרץ נכתב בנחמיה.
ז וּמִן בְּנֵי, בִּנְיָמִן סַלּוּא, בֶּן מְשֻׁלָּם, בֶּן הוֹדַוְיָה, בֶּן הַסְּנֻאָה. ח וְיִבְנְיָה, בֶּן יְרֹחָם, וְאֵלָה בֶן עֻזִּי, בֶּן מִכְרִי; וּמְשֻׁלָּם, בֶּן שְׁפַטְיָה, בֶּן רְעוּאֵל, בֶּן יִבְנִיָּה
ט וַאֲחֵיהֶם, לְתֹלְדוֹתָם, מצודת דוד: מתולדות אבותיהם של הנזכרים, תְּשַׁע מֵאוֹת, מצודת דוד:ובנחמיה כתוב מספר קטן יותר.
וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה; כָּל אֵלֶּה אֲנָשִׁים, מצודת דוד: אֲנָשִׁים במקרא = אנשים חשובים, רָאשֵׁי אָבוֹת לְבֵית אֲבֹתֵיהֶם, מצודת דוד:כפל ענין לתוספת ביאור כי כבר כתב ראשי אבות.
י וּמִן הַכֹּהֲנִים: מצודת דוד:ישבו בירושלים יְדַעְיָה וִיהוֹיָרִיב, ובנחמיה כתוב: ידעיה בן יויריב ויתכן שהוא נזכר אחר הבן וטפל לו, וְיָכִין.
צָדוֹק, בֶּן מְרָיוֹת בֶּן אֲחִיטוּב, נְגִיד, מצודת דוד: ממונה על בֵּית הָאֱלֹוקִים.
יב וַעֲדָיָה, בֶּן יְרֹחָם, בֶּן פַּשְׁחוּר, בֶּן מַלְכִּיָּה; וּמַעְשַׂי בֶּן עֲדִיאֵל מצודת דוד: זה עמשסי הנזכר בנחמיה, בֶּן יַחְזֵרָה בֶּן מְשֻׁלָּם בֶּן מְשִׁלֵּמִית, בֶּן אִמֵּר,
יג וַאֲחֵיהֶם היו רָאשִׁים לְבֵית אֲבוֹתָם, מצודת דוד: בבית אבותיהם היו אלף, והם ואנשיהם ישבו בירושלם, ובנחמיה פחות מאלף ויתכן ששם חישב רק את מי שהיו תחת ממשלת השרים הנזכרים שם, וכאן כלל את כל הכוהנים כולם.
אֶלֶף, וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים גִּבּוֹרֵי חֵיל, לעשות מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹוקִים.
יד וּמִן הַלְוִיִּם: שְׁמַעְיָה בֶן חַשּׁוּב בֶּן עַזְרִיקָם בֶּן חֲשַׁבְיָה, מִן בְּנֵי מְרָרִי
טו וּבַקְבַּקַּר חֶרֶשׁ, וְגָלָל; וּמַתַּנְיָה, בֶּן מִיכָא, בֶּן זִכְרִי, בֶּן אָסָף
טז וְעֹבַדְיָה, בֶּן שְׁמַעְיָה, בֶּן גָּלָל, בֶּן יְדוּתוּן; וּבֶרֶכְיָה בֶן אָסָא בֶּן אֶלְקָנָה, הַיּוֹשֵׁב בְּחַצְרֵי נְטוֹפָתִי, מצודת דוד: זה אלקנה שנאמר כי ברכיה ישב בירושלים.
יז וְהַשֹּׁעֲרִים, מצודת ציון: הממונים לשמור ולפתוח ולנעול את שערי בית המקדש. שַׁלּוּם וְעַקּוּב, וְטַלְמֹן וַאֲחִימָן; וַאֲחִיהֶם שַׁלּוּם הָרֹאשׁ, מצודת דוד: על שלום הנזכר ראשון, הוא היה הראש לכולם.
יח וְעַד הֵנָּה, מצודת דוד: כמו שיסדו דוד ושמואל את השוערים, כן היה כל ימי עמידת הבית וְעַד הֵנָּה בבית שני, הכל כמו שהיה בבית ראשון, ככתוב: יסד דוד ושמואל הרואה באומנותם.
בְּשַׁעַר מצודת דוד: לעמוד ולשמור בשער שהמלך בא בו הפונה מזרחה.
הַמֶּלֶךְ מִזְרָחָה; רש"י: מעבר לשער ששמו שַׁעַר הַמֶּלֶךְ מִזְרָחָה השוערים הם שלום ואחיו מבני לוי,
הֵמָּה, מצודת דוד: שלום וחבריו היו שוערים בשערי הר הבית שהיא מחנה לוי, הַשֹּׁעֲרִים, הממונים בשער שהיה המלך נכנס בו, לְמַחֲנוֹת, בְּנֵי לֵוִי,
יא וַעֲזַרְיָה מצודת דוד: זה שריה הנזכר בנחמיה, בֶן חִלְקִיָּה בֶּן מְשֻׁלָּם בֶּן יט וְשַׁלּוּם בֶּן קוֹרֵא בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח וְאֶחָיו לְבֵית אָבִיו הַקָּרְחִים, מצודת דוד: ממשפחת בית אביו,
מצודת דוד: עַל מְלֶאכֶת הָעֲבוֹדָה, הם היו ממונים על מלאכת העבודה וחזר ופירש שהיו שומרי מזוזות פתחי האוהל = העזרה.
שֹׁמְרֵי הַסִּפִּים, היו שומרים במבוא שלא יכנס אדם לפנים, כמו שכתוב עליהם עצמם: ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו.
מצודת ציון: = מזוזות השערים, לָאֹהֶל; רש"י: שַׁלּוּם בֶּן וְאֶחָיו לְבֵית אָבִיו הַקָּרְחִים, שומרי הסף של אוהל מועד ולא היו מניחים לאף אדם לבא לאהל מועד כי אם לכוהנים בעבודתם, וַאֲבֹתֵיהֶם, מצודת דוד: כמו שהיו אבותיהם ממונים על מחנה ה' והיו שומרים לבל יבוא מי בפתחי העזרה שהיא מחנה שכינה.
עַל מַחֲנֵה ה', שֹׁמְרֵי הַמָּבוֹא, מצודת ציון: הפתח שדרכו נכנסים ויוצאים.
כ וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר, נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם מצודת דוד: היה ממונה על אבותיהם בימי הקדמונים כי ה' היה עמו ולכן נבחר לנגיד.
לְפָנִים ה' עִמּוֹ, למה עתה ה' לא עמו? יש מרבותינו שאמרו: פנחס – זה אליהו ואמת כי פנחס חי ימים רבים כי בימי פילגש בגבעה עדיין חי, ודרשו רבותינו ז"ל: נסתלקה ממנו שכינה על שלא התיר נדרו של יפתח.
רש"י: שנתנבא לְפָנִים ורבותינו אמרו: זה פנחס הכהן ועל שלא התיר ליפתח נדרו נסתלקה שכינה ממנו.
כא זְכַרְיָה בֶּן מְשֶׁלֶמְיָה, שֹׁעֵר פֶּתַח לְאֹהֶל מוֹעֵד, מצודת דוד: היה שומר שער פתח אֹהֶל מוֹעֵד, כב כֻּלָּם הַבְּרוּרִים מצודת ציון: = הנבררים, הנבחרים,
לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים, מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר; מצודת דוד: מספר של כל הנבררים להיות שוערים לשומרי סף 212. ובנחמיה נכתב מספר קטן כי לא חישב שם את השומרים במחנה לוי = הר הבית וכאן נכללו כולם.
הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם מצודת דוד: מהיושבים בְחַצְרֵיהֶם סביב ירושלים להיות קרובים לבוא לבית המקדש, הִתְיַחְשָׂם, מצודת דוד: היה להם ספר יחוס.
הֵמָּה מצודת דוד: את מספר הזה יסדו דוד ושמואל הנביא לבל יפחתו מ 212 שוערים.
יִסַּד מצודת ציון: = תיקן וקיום התקנה היא כמו היסוד של בניין, דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה, דוד ושמואל תקנו משמרות כהונה ולויה שלא יהיו פחות מ 212.
מצודת ציון: הָרֹאֶה = נביא הרואה מראה נבואה, בֶּאֱמוּנָתָם, יסדו וקיימו שיהיה כן כל הימים. מצודת ציון: קיום הצו.
כג וְהֵם וּבְנֵיהֶם מצודת דוד: הנזכרים קודם עם בניהם היו ממונים עַל הַשְּׁעָרִים לשמור בהם, לְבֵית ה' לְבֵית הָאֹהֶל, מצודת דוד: כפל ענין במ"ש לתוספת ביאור.
לְמִשְׁמָרוֹת. מצודת ציון: מִשְׁמָרוֹת = דבר המוטל על הרבה בני אדם, על כל אחד בזמן הקבוע לו, קרוי משמר כי עליהם לשמור לבל יעברו את הזמן.
מצודת דוד: לא כולם היו שומרים תמיד אלא חולקו למשמרות וכל אחד שמר בזמנו וחוזר חלילה.
כד לְאַרְבַּע רוּחוֹת, מצודת דוד:בכל 4 רוחות יעמדו שוערים לשמור, וגדולה וכבוד הוא לבית שיעמדו בה שומרים, יִהְיוּ הַשֹּׁעֲרִים: מִזְרָח יָמָּה, צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה,
כה וַאֲחֵיהֶם, מצודת דוד: חברי הנזכרים קודם ויושבים בחצרותיהם, יבואו לשמור על 7 הימים.
בְּחַצְרֵיהֶם לָבוֹא לְשִׁבְעַת הַיָּמִים, רש"י: לסוף 7 הימים, מֵעֵת אֶל עֵת רש"י: משבעה לשבעה כל משמרת שבתם.
מצודת דוד: בעת שבאו אז, ילכו, בכלות 7 ימים ויבואו אחרים במקומם, עִם אֵלֶּה, מצודת דוד: ר"ל גם אלה הנזכרים בשמם יבואו בבוא עתם ויתעכבו 7 ימים.
כו כִּי בֶאֱמוּנָה מצודת דוד: כי הדבר הזה היה בתקון המתקיים לבל יבטל ממשמרו.
הֵמָּה, מצודת דוד: גם הם 4 גיבורי השוערים והם שלום וגו' שהזכיר קודם עם יתר הלויים ואין מי בהם שיבטל משמרו.
אַרְבַּעַת גִּבֹּרֵי הַשֹּׁעֲרִים הֵם, הַלְוִיִּם; וְהָיוּ, מצודת דוד: השוערים היו גם ממונים: עַל הַלְּשָׁכוֹת, וְעַל הָאֹצְרוֹת, בֵּית הָאֱלֹוקִים. אַרְבַּעַת גִּבֹּרֵי הַשֹּׁעֲרִים היו ממונים על האחרים, שומרי השערים.
כז וּסְבִיבוֹת בֵּית הָאֱלֹוקִים, מצודת דוד: כל אחד בבוא עת משמרתו. יָלִינוּ: כִּי עֲלֵיהֶם מִשְׁמֶרֶת, מצודת דוד: עליהם מוטל לשמור את הבית.
וְהֵם עַל הַמַּפְתֵּחַ, רש"י: על מפתח העזרה. מצודת דוד: על פתיחת השערים, וְלַבֹּקֶר לַבֹּקֶר, רש"י: לפתוח. מצודת דוד: יפתחו בכל בוקר.
כח וּמֵהֶם, מצודת דוד: השוערים היו ממונים על כלי העבודה כמזרקים ומחתות וכדומה, עַל כְּלֵי הָעֲבוֹדָה: רש"י: כלי שרת כִּי בְמִסְפָּר יְבִיאוּם, מצודת דוד: מלשכת הכלים אל מקום המזבח.
וּבְמִסְפָּר יוֹצִיאוּם, מצודת דוד: משם אל הלשכות והכל נעשה על ידם.
כט וּמֵהֶם, מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים, מצודת דוד: הכלים שאינם כלי העבודה והם כלי בשול וכדומה. וְעַל, כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ; מצודת דוד: כשולחנות ומנורות וכדומה.
וְעַל הַסֹּלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן, וְהַלְּבוֹנָה וְהַבְּשָׂמִים, מצודת דוד: הסולת והשמן למנחות והיין לנסכים והלבונה לבזיכין על מערכת לחם הפנים והבשמים לקטורת.
ל וּמִן בְּנֵי, הַכֹּהֲנִים, רֹקְחֵי מצודת דוד: שהיו מערבבים וכותשים את בשמי הקטורת, הַמִּרְקַחַת, מצודת ציון: מִּרְקַחַת = ערבוב בשמים לַבְּשָׂמִים.
לא וּמַתִּתְיָה, מִן הַלְוִיִּם, הוּא הַבְּכוֹר, לְשַׁלֻּם הַקָּרְחִי בֶּאֱמוּנָה, מצודת דוד: = קיום חזק, היה ממונה עַל מַעֲשֵׂה הַחֲבִתִּים, מצודת ציון: מלשון מחבת והוא שם כלי. מצודת דוד: מנחות מעשה מחבת מעשירית האיפה, הקרב בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב, והיה הוא ממונה עליו, להזכיר ולזרז להקריב בזמנו.
לב וּמִן בְּנֵי הַקְּהָתִי מִן אֲחֵיהֶם, מצודת דוד: של בני קרח הנזכרים קודם שגם הם מבני קהת. עַל לֶחֶם, מצודת דוד: היו ממונים על לחם הפנים הערוך על השלחן להכין אותם בכל שַׁבַּת ושַׁבַּת,
הַמַּעֲרָכֶת, מצודת ציון: מלשון עריכה וסדר, לְהָכִין, שַׁבַּת שַׁבָּת,
לג וְאֵלֶּה הַמְשֹׁרְרִים, רש"י: פטורים מכל דבר המלאכה ורק לשיר שירה.
מצודת דוד: המשוררים הנזכרים קודם שהם ראשי האבות הלויים: שמעיה וחבריו, ישבו תמיד בלשכות ללמד מעשה השיר, והיו פטורים משאר עבודת בית ה', כי יומם ולילה מוטל עליהם לעסוק במלאכת השיר ואינם פנויים כשוערים לעסוק בעוד עבודה.
רָאשֵׁי אָבוֹת לַלְוִיִּם, בַּלְּשָׁכֹת פְּטוּרִים: מצודת ציון: הפוך מהחיוב. כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה עֲלֵיהֶם, בַּמְּלָאכָה. ישבו בלשכות והיו פטורים משאר מלאכה, ובמלאכת השיר היו עסוקים יומם ולילה.
לד אֵלֶּה מצודת דוד: הנזכרים למעלה, רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם לְתֹלְדוֹתָם,
מצודת דוד: על בני תולדות אבותיהם היו ראשים וכפל הדבר לתוספת ביאור, רָאשִׁים; אֵלֶּה, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם.
לה וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ מצודת דוד: פרשה זו כתובה למעלה, בהזכירו מי מבנימין ישב בירושלים, ומי בגבעון, ומספר הכוהנים והלויים שישבו בירושלים, ועתה בא לספר ממלכות דוד הבאה אחרי מות שאול, לכן שוב ספר מהתחלת יחוס שאול,
אֲבִי גִבְעוֹן, מצודת דוד: שר גבעון ושמו: יְעִיאֵל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ, מַעֲכָה,
פסוק זה הוזכר קודם. הפסיק לעניין הכוהנים והלויים שישבו בירושלים, ושב להזכיר יחוס שאול, וכי הוסבה המלוכה ממנו לדוד בן ישי ומכאן ואילך הולך ומספר דברי מלכי יהודה על הסדר זה אחר זה עד הגלות.
לו וּבְנוֹ הַבְּכוֹר, עַבְדּוֹן; וְצוּר וְקִישׁ, וּבַעַל וְנֵר וְנָדָב, מצודת דוד: הם היו בני אֲבִי גִבְעוֹן ועמו ישבו בגבעון.
לז וּגְדוֹר וְאַחְיוֹ, וּזְכַרְיָה וּמִקְלוֹת לח וּמִקְלוֹת, הוֹלִיד אֶת שִׁמְאָם; וְאַף הֵם, מצודת דוד: אף כי ישבו בגבעון מ"מ לפעמים ישבו בירושלים.
נֶגֶד אֲחֵיהֶם הנזכרים קודם, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִַם עִם אֲחֵיהֶם, מצודת דוד: כפל ענין לתוספת ביאור.
לט וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל; וְשָׁאוּל, הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִישׁוּעַ, וְאֶת אֲבִינָדָב, וְאֶת אֶשְׁבָּעַל, רש"י: = איש בושת, וכינהו בושת לפי שבעל לשון ע"ז וכינהו בושת לגנאי.
מ וּבֶן יְהוֹנָתָן, מְרִיב בָּעַל; וּמְרִי בַעַל, מצודת דוד: = מפיבושת, הוֹלִיד אֶת מִיכָה. מא וּבְנֵי, מִיכָה פִּיתֹן וָמֶלֶךְ, וְתַחְרֵעַ.
מב וְאָחָז, מצודת דוד: גם הוא בן מיכה כנאמר למעלה, הוֹלִיד אֶת יַעְרָה, וְיַעְרָה הוֹלִיד אֶת עָלֶמֶת וְאֶת עַזְמָוֶת, וְאֶת זִמְרִי; וְזִמְרִי, הוֹלִיד אֶת מוֹצָא,
מג וּמוֹצָא, הוֹלִיד אֶת בִּנְעָא; וּרְפָיָה בְנוֹ מצודת דוד: של בִּנְעָא לכן חישב בן אחד, אֶלְעָשָׂה בְנוֹ, אָצֵל בְּנוֹ,
מד וּלְאָצֵל, שִׁשָּׁה בָנִים, וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁעַרְיָה, וְעֹבַדְיָה וְחָנָן; אֵלֶּה, בְּנֵי אָצַל.
רשימת הייחוס המופיעה בפרק זה מקבילה ברובה, לרשימה שבנחמיה י"א של יושבי ירושלים הראשונים בשיבת ציון: "וְהַיּוֹשְׁבִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר בַּאֲחֻזָּתָם בְּעָרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהַנְּתִינִים. וּבִירוּשָׁלַ͏ִם יָשְׁבוּ מִן בְּנֵי יְהוּדָה וּמִן בְּנֵי בִנְיָמִן וּמִן בְּנֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה" (ב-ג).
