דברי הימים א פרק ח

מלאכים א פרק ח א וּבִנְיָמִן מצודת דוד: חזר לבנימין כדי לייחס אחריו את שאול המלך.

הוֹלִיד, אֶת בֶּלַע בְּכֹרוֹ; רש"י: כבר יחסו בפרק ז', ולפי שרצה ליחס עד שאול המלך, התחיל ליחס מבנימין וקרא להם פה בשמות אחרים.

אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי, מצודת דוד:  למעלה הזכיר אחרים, וכן יש הרבה שינוים וכן דרך הספר מה שחיסר כאן גילה במקום אחר, ואולם יש דרש בכל זה כמ"ש רז"ל לא ניתן ספר דברי הימים אלא להידרש, וְאַחְרַח, הַשְּׁלִישִׁי,

  ב נוֹחָה, הָרְבִיעִי, וְרָפָא, הַחֲמִישִׁי,  ג וַיִּהְיוּ בָנִים, לְבָלַע אַדָּר וְגֵרָא, וַאֲבִיהוּד,  ד וַאֲבִישׁוּעַ וְנַעֲמָן, וַאֲחוֹחַ, ה וְגֵרָא וּשְׁפוּפָן, וְחוּרָם

  ו וְאֵלֶּה, בְּנֵי אֵחוּד; מצודת דוד: יתכן שזה בלע שנקרא בב' שמות, אֵלֶּה הֵם רָאשֵׁי אָבוֹת, לְיוֹשְׁבֵי גֶבַע, וַיַּגְלוּם אֶל מָנָחַת. רש"י: מָנָחַת = שם מדינה.

מצודת דוד: הראשים ההם הגלו את יושבי גבע אל מָנָחַת. רש"י: בפסוק הבא מפרש מי הגלם: נַעֲמָן וַאֲחִיָּה וְגֵרָא הגלם.

  ז וְנַעֲמָן וַאֲחִיָּה מצודת דוד: יתכן שזה אחות הנזכר קודם כי הם קרובים בלשון 

וְגֵרָא, הוּא הֶגְלָם; מצודת דוד: גרא הגלם וגם הוליד את עֻזָּא וגו'.

וְהוֹלִיד אֶת עֻזָּא, וְאֶת אֲחִיחֻד, מצודת דוד: עתה פירש מי ומי מהם הגלום.

  ח וְשַׁחֲרַיִם, הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב, מצודת דוד: בעת שהלך לגור בִּשְׂדֵה מוֹאָב.

מִן שִׁלְחוֹ, רש"י: שַַׁחֲרַיִם, היה אחד מן הגולים ולאחר ששלחו אותו מן הגלות הוליד את אלה.

מצודת דוד: שַַׁחֲרַיִם, גם הוא מבני בנימין ואולי נזכר הוא למעלה בשמו האחר.

אֹתָם מצודת דוד: משאמר עומד במקום שנים כאלו אמר מן שלחו אותם ומחוּשִׁים ומבַּעֲרָא נשיו והן שמות הנשים, האחת שלחו אותם והשנית חושים והשלישית בַּעֲרָא כמו כצאתי את העיר (שמות ט) ומשפטו מהעיר.

חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָא, נָשָׁיו, רש"י: אלו שמות נשיו.

  ט וַיּוֹלֶד, מִן חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ  מצודת דוד: היא שִׁלְחוֹ שהזכיר קודם, וב 2 שמות נקראה, אֶת יוֹבָב, וְאֶת צִבְיָא, וְאֶת מֵישָׁא, וְאֶת מַלְכָּם,

  י וְאֶת יְעוּץ וְאֶת שָׂכְיָה, וְאֶת מִרְמָה; אֵלֶּה בָנָיו, רָאשֵׁי אָבוֹת

  יא וּמֵחֻשִׁים רש"י: זאת חֻשִׁים זו אשתו שהזכירה קודם ואיתה הוֹלִיד אֶת אֲבִיטוּב, וְאֶת אֶלְפָּעַל,

   יב וּבְנֵי אֶלְפַּעַל, עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד; הוּא מצודת דוד: שמר בָּנָה אֶת אוֹנוֹ, וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ,

  יג וּבְרִעָה וָשֶׁמַע, מצודת דוד: גם הם מבני אֶלְפַּעַל, הֵמָּה רָאשֵׁי הָאָבוֹת, לְיוֹשְׁבֵי אַיָּלוֹן; הֵמָּה הִבְרִיחוּ, אֶת יוֹשְׁבֵי גַת, מצודת דוד: בהילחמם עמם.

יד וְאַחְיוֹ שָׁשָׁק, וִירֵמוֹת, רש"י:  כל אלה בני אֶלְפַּעַל,  ומיקים עד ושמרת כל אלה בני שמעי.

  טו וּזְבַדְיָה וַעֲרָד, וָעָדֶר,   טז וּמִיכָאֵל וְיִשְׁפָּה וְיוֹחָא, בְּנֵי בְרִיעָה, מצודת דוד: חזר על כלן מאַחְיוֹ.

  יז וּזְבַדְיָה וּמְשֻׁלָּם, וְחִזְקִי וָחָבֶר,   יח וְיִשְׁמְרַי וְיִזְלִיאָה וְיוֹבָב, בְּנֵי אֶלְפָּעַל, מצודת דוד: יתכן שהיו בני בניו, ולא בניו ולכן לא חשבם קודם עם בניו.

יט וְיָקִים וְזִכְרִי, וְזַבְדִּי.   כ וֶאֱלִיעֵינַי וְצִלְּתַי, וֶאֱלִיאֵל,   כא וַעֲדָיָה וּבְרָאיָה וְשִׁמְרָת, בְּנֵי שִׁמְעִי,  מצודת דוד: שִׁמְעִי בן אֶלְפָּעַל הנזכר קודם.

  כב וְיִשְׁפָּן וָעֵבֶר, וֶאֱלִיאֵל,  כג וְעַבְדּוֹן וְזִכְרִי, וְחָנָן,  כד וַחֲנַנְיָה וְעֵילָם, וְעַנְתֹתִיָּה, כה וְיִפְדְיָה וּפְנוּאֵל, בְּנֵי שָׁשָׁק,   כו וְשַׁמְשְׁרַי וּשְׁחַרְיָה, וַעֲתַלְיָה.

  כז וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה וְזִכְרִי, בְּנֵי יְרֹחָם, מצודת דוד: אולי נזכר קודם בשם אחר.

  כח אֵלֶּה רָאשֵׁי אָבוֹת לְתֹלְדוֹתָם, רָאשִׁים; מצודת דוד:  היו לראשים לבני תולדות אבותיהם ועם כי אמר ראשי אבות כפל הדבר לתוספת ביאור,

אֵלֶּה, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם, כט וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ, אֲבִי גִבְעוֹן; מצודת דוד: השר של גבעון.

רש"י: פרשה זו כתובה ב' פעמים בספר זה, וגם פרשת: והיושבים הראשונים אשר באחוזתם בעריהם (לעיל סי' ט') ופרשת: ומן הכוהנים.

 בס' עזרא (ר"ל נחמיה י"א) דכתיב ואלה ראשי המדינה. וזה מפרש בסוף מגילת ירושלמי ג' ספרים מצא עזרא והלך לפי דעת הרוב 2 מתוך 3.

וכן מצאו הרבה ספרי יחוסין כשנמצא ג' או ה' בטלו המועט וקיימו המרובים, וכשנמצאו זוגות הוצרך לכתוב 2 פעמים שאין סדר יחוסן שווה.

 וכשמצא זוגות חלוקים זה על זה כתבוהו 2 פעמים פה ובספרו.

וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ, מַעֲכָה, ל וּבְנוֹ הַבְּכוֹר, עַבְדּוֹן; וְצוּר וְקִישׁ, וּבַעַל וְנָדָב, מצודת דוד: גם הם היו בני אבי גבעון ועמו ישבו בגבעון,

  לא וּגְדוֹר וְאַחְיוֹ, וָזָכֶר,   לב וּמִקְלוֹת, מצודת דוד: גם הוא בן אבי גבעון, הוֹלִיד אֶת שִׁמְאָה; וְאַף הֵמָּה, מצודת דוד: אף כי ישבו בגבעון, לפעמים ישבו בירושלים,

נֶגֶד מצודת דוד: = כי עם אֲחֵיהֶם מצודת ציון: שווה לאחיהם, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִַם עִם אֲחֵיהֶם. מצודת דוד: כפל ענין לתוספת ביאור,

לג וְנֵר  מצודת דוד: גם הוא בן אבי גבעון, הוֹלִיד אֶת קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל; וְשָׁאוּל, הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּישׁוּעַ, וְאֶת אֲבִינָדָב, וְאֶת אֶשְׁבָּעַל,

מצודת דוד: אֶשְׁבָּעַל = איש בושת שמלך תחת שאול והוא ישוי הכתוב בשמואל. לד וּבֶן יְהוֹנָתָן, מְרִיב בָּעַל; וּמְרִיב בַּעַל, הוֹלִיד אֶת מִיכָה

  לה וּבְנֵי, מִיכָה פִּיתוֹן וָמֶלֶךְ, וְתַאְרֵעַ וְאָחָז,   לו וְאָחָז, הוֹלִיד אֶת יְהוֹעַדָּה, וִיהוֹעַדָּה הוֹלִיד אֶת עָלֶמֶת וְאֶת עַזְמָוֶת, וְאֶת זִמְרִי; וְזִמְרִי, הוֹלִיד אֶת מוֹצָא

  לז וּמוֹצָא, הוֹלִיד אֶת בִּנְעָא; רָפָה מצודת דוד: בְנוֹ של בִּנְעָא וכן חושב בן אחד אֶלְעָשָׂה בְנוֹ, אָצֵל בְּנוֹ,

  לח וּלְאָצֵל, שִׁשָּׁה בָנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ, אולי בכורו, מצודת דוד: זה שמו. וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁעַרְיָה, וְעֹבַדְיָה וְחָנָן; כָּל אֵלֶּה, בְּנֵי אָצַל

  לט וּבְנֵי, עֵשֶׁק אָחִיו:  מצודת דוד: אחיו של אָצַל, אוּלָם בְּכֹרוֹ יְעוּשׁ הַשֵּׁנִי, וֶאֱלִיפֶלֶט הַשְּׁלִשִׁי,

מ וַיִּהְיוּ בְנֵי אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת, וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים מֵאָה, וַחֲמִשִּׁים; כָּל אֵלֶּה, מִבְּנֵי בִנְיָמִן.

הדפסה
אימייל
וואטצפ

מאמרים נוספים

פרק כג בספר שמות

פרק כ"ג בפרשת משפטים בספר שמות עוסק בדיני צדק חברתי ומשפטי: פה נמצאים דינים שונים הנוגעים כולם במסר אחד: האדם צריך להיות מוסרי ופועל בצורה

המשיכו לקרוא »

פרק כה בספר שמות

פרק כה בפרשת תרומה מפרט את צורת, גודל, והחומר שממנו כלי המשכן עשויים. הפרק פותח בבקשה לתרומה לבניית המשכן. הבאת תרומה למשכן: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי

המשיכו לקרוא »

שמות פרק כד

פרק כ"ד בספר שמות מתאר את כריתת הברית בין ה' לעם ישראל (שענו: "נעשה ונשמע"), העלאת הזקנים להר, בניית המזבח, ועליית משה להר סיני לקבלת

המשיכו לקרוא »

שמות כב

שמות פרק כ"ב עוסק בדיני ממונות ונזיקים, המופיעים בפרשת משפטים. הפרק מדגיש אחריות חברתית ומוסרית, כולל אזהרות מיוחדות ליחס לגר, ליתום ולאלמנה. הנושאים כוללים: דיני

המשיכו לקרוא »

שמות פרק כא

בשמות כ"א נפתחה פרשת משפטים, העוסקת בדינים אנושיים, חברתיים ומשפטיים, בדיני עבד עברי ואמה עברייה. עקרונית עבד עברי יוצא לחופשי בשנה השביעית. אך אם העבד מעוניין

המשיכו לקרוא »
מודעה

האתר מתעדכן מידי שבוע במאמר חדש

דילוג לתוכן