אם הייתי מבקשת לבחור אישה אחת מעוררת השראה, היכולה להיות דמות מופת לכל הנשים, הייתי בוחרת בדבורה הנביאה. דבורה הייתה גם שופטת, גם מנהיגה דתית המקיימת את צו ה', גם מנהיגה מדינית, גם מנהיגה צבאית.
בצרפת חיה ג'אן דארק, שנהרגה בגיל 19, ולא הספיקה לעשות הרבה בחייה, אך צרפת השכילה להפוך את דמותה לדמות מופת של לוחמת אמיצה ודתית, והיא ידועה בכל העולם.
ומי מזכיר את דבורה אפילו בישראל?
היא הייתה הראשונה ששמעה את צו ה' למרוד נגד הכובש הזר של ארצה.
היא הייתה משוררת שכתבה אחת משירות ההלל לה' המופיעות בתנ"ך.
היא הייתה שופטת, ראשונה בישראל, המושיעה את עמה כדבר ה'.
היא חיה לפני 3500 שנה, ועד היום, לא קמה, לא בישראל ולא באומות העולם, דמות מופת או אישה רבת פעלים כמוה. היא הקדימה את זמנה.
ד וּדְבוֹרָה אִישָּׁה נְבִיאָה,
1. נביאה – אישה, הכתוב מדגיש שדבורה הייתה גם אישה, וגם נביאה.
2. דבורה, משורש "דיבור", המאפיין נביא: ה' לאלימלך: בקש מאברהם שיתפלל עבורך, כי נביא הוא ויתפלל", נביא = ניב דיבור.
מה ניבאה? כי ביד אישה ימכור ה' את סיסרא. אוצר מדרשים אייזנשטין ע' תעד דה (כא): למי התכוונה? לעצמה או ליעל?
דבורה אחת מ- 7 נביאות", (מגילה יד א). שהיו לישראל: 1. שרה, ישמעאל ציחק ושרה בקשה לגרשו, אברהם סרב. אמר לו ה': כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה. רשי: שכוח נבואתה היה גדול מכוח נבואת אברהם. 2. מרים, 3. דבורה, 4. חנה, 5. אביגיל, 6. חולדה 7. אסתר.
התנ"ך מזכיר רק 3 נביאות: מרים (שמות טו 20). חולדה, (מל"ב כב 14). ומרים שניבאו לנשים בלבד.
דבורה הנביאה היחידה והיחידאית שניבאה לכל העם, (שופטים ד 4).
רק דבורה ושמואל זכו בתקופת השופטים גם לתואר "נביא".
מנהיגה, מהבודדות בעולם: הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא. הגברים לא נטלו על עצמם את נטל המנהיגות, ולכן דבורה לקחה על עצמה לשפוט ולהנהיג את העם.
במלחמת סיסרא הנשים הן גיבורות התהילה. במקום שאין איש, היי את האיש.
דבורה אישה מיוחדת, נדירה ושונה. ראש ממשלת אנגליה, תאצ'ר, נקראה "גברת הברזל, ואת ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, כינו "הגבר היחידי בממשלה".
מלבד דבורה, הייתה רק אישה אחת בתנ"ך מושלת בישראל: המלכה עתליה הנוראה, שרצחה את כל בני משפחתה, בנים ונכדים, כדי שלא יתחרו איתה על המלוכה.
דמות ייחודית בתנ"ך. בעלת נכסים: דקלים ביריחו, פרדסים ברמה, זיתי שמן בבקעה, אדמה בטור מלכה מדרשים. עברו כ 3000 שנה מאז זמנה.
ג. "אשת לפידות" מהי? אֵשֶׁת לַפִּידוֹת – אישה שהיא כלפיד אש.
1. "אשת חיל" = אשת מעשים, או אשת חייל, (אברבנאל).
2. מעשיה נעשו; כמו לפיד אש, שם המצביע על אישיותה, (המלבי"ם).
3. שקורנות פניה כלפיד בזמן התנבאותה, (רלב"ג).
4. "לפידות", שם בעלה, כ- אשת מנוח. ברק הוא לפידות בעלה, כי בברק וגם בלפיד, יש אש, (רד"ק).
למרות שהכתוב מתאר אותה כאשת אדם בשם "לפידות", הספור מציג אותה לא כאשתו של לפידות אלא כאשת לפידות במובן של אש.
דבורה הכינה פתילות למשכן ושלחה אותן בידי ברק. אמר ה': את מאירה את ביתי בפתילות שלך, ואני אאיר שמך כשופטת, נביאה ומנהיגה מדרש.
מדרש : (אליהו רבה פ"ט, ילקוט שמעוני שופטים א, תנא דרבי אליהו 1881, 125 48). "וכי מה טיבה של דבורה, שהיא שופטת את ישראל בעת ההיא ומתנבאה עליהם, והלא פנחס בן אלעזר היה בימים ההם? אלא הכול בזכות אישיותה ומידותיה: "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי, ובין ישראל, בין איש ובין אישה, בין אדם ובין שפחה: הכול לפי המעשה שעושה, כך רוח הקודש שורה עליו", ודבורה הייתה ראויה בזכות אישיותה.
ד. היא שפטה את ישראל בעת ההיא. תפקידי השופט בספר שמואל: א. דיין. ב. מנהיג מדיני, ג. מנהיג דתי. ד. מנהיג צבאי, ולדבורה היו 4 תפקידים: נביאה, מצביאה, מנהיגה שופטת.
היום היו נזקקים ל- 4 אנשים לכך: רמטכ"ל, רב ראשי, שופט ראשי, ומנהיג.
4. שופטת יחידה בין 18 השופטים ששפטו בישראל. הראשונה הנקראת: "שופטת".
"והיא שופטה את ישראל": ההלכה ירושלמי סנהדרין פג הט, קובעת כיום שאשה לא יכולה להיות שופטת.
מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי מבחינה משפטית, מצב האישה הוטב במהלך הדורות, כמו: 1. שנאסר על גבר לשאת יותר מאישה. 2. לגרש אישה ללא כתובה, 3. חליצה ולא ייבום, 4. גם נשים יורשות ולא רק גברים. אבל מבחינה ציבורית חז"ל הגבילו את הנשים, כמו האיסור על אישה להיות דיין.
ה. וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט. שמואל סבב בארץ, ואליה היו ב"י עולים למשפט:
הצביעו בשבילה ברגלים. העם קיבל אותה כשופטת, ואם העם מסכים שאישה תשמש כשופטת, הדבר אפשרי רב אבינרי ע"פ בבא קמא טו א "ואלה המשפטים אשר תשים עליהם" (שמות כא 1) ומכאן: "השווה הכתוב איש לאישה לכל הדינים שבתורה" וגם דיינים בכלל.
עתניאל ואהוד בן גרא נבחרו למושיעים. אך בדבורה העם בחר, וקיבל עליו את שפיטתה, בגלל רוח ה' ששרתה עליה, "שהיו מקבלים אותה משום שכינה", ובשל היותה בקיאה בדינים (יבמות מה ע 12, שבועות יט ב, גיטין פח ב, רשבא שבועות ל א ד"ה ולא).
את דבורה הביאו חכמים כהוכחה שאישה יכולה לדון דיני תורה, אם כי היום לא מקבלים נשים כדיינות.
וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם.
למה ישבה תחת התֹּמֶר?
1. משום צניעות, בד"כ נשים פעלו בתוך הבית: שרה שומעת פתח האהל", ויעל: מנשים באוהל תבורך. שאין דרכה של אישה להתייחד עם גבר (ילקוט שמעוני שופטים מב).
דבורה הכירה בכך שמנהיגותה אינה גברית ולכן פעלה מחוץ לבית: "תחת התֹּמֶר. הדקל אין לו צל שבצילו ניתן להתייחד. (מגילה יד א, רש"י).
דבורה פעלה במרחב הציבורי, אך לא פעלה בשער העיר, כי השער היה מרחב גברי, המרחב העסקי והמשפטי שבו פעלו הגברים. (כמו במגילת רות)
2. ביתה היה ממוקם בתחום השבט, התומר נמצא במקום חוץ שבטי, מקום שכל השבטים יוכלו לקבל. מקום ניטראלי, מקום שלא שייך לאחד השבטים, בין בית אל ובין הרמה, (תנא דביה אליהו פט). כמו עיר בירה ניטראלית: קנברה באוסטרליה, אוטווה בקנדה.
3. שקיפות: המשפט התנהל במקום פתוח, ואפשר שקיפות, וביקורת ציבורית. כולם יכלו לבקר את שיפוטה או להתפעל כששפטה נכון ודנה דין צדק.
4. מרחב ציבורי: מכיוון שפעלה מחוץ למרחב הביתי שבו פעלו הנשים, ראתה בבהירות את הלחץ שבו לחץ יבין על ישראל. בעזרת רכב הברזל שלו, גזל את הלחם שגידלו בעמק יזרעאל, וגבה מיסים בשעת הקציר והבציר,
מי שלא שילם: "ההוצאה לפועל" של הכנענים, החרימה כל מה שהיה לו.
בניגוד לאחרים שלא ראו את הלחץ על הציבור, דבורה ראתה בצרת ישראל, ילדים שנלקחו כעבדים, פר שנגזל מאיכר ביד חיילים כנענים, או פרה שנגזלה מזקנה.
איך האיכר יחרוש בלי פר? איך הזקנה תשרוד ללא פרה?
וַיִּמְכְּרֵם ה', בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן, אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר; וְשַׂר צְבָאוֹ, סִיסְרָא, וְהוּא יוֹשֵׁב, בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם.
בד"כ הייתה ממלכה אחת מצפון לישראל (כאשור, בבל ועוד) ואחת מדרומה, (מצרים). הרבה קרבות התנהלו במהלך הדורות ביניהן.
הדרך הטובה ביותר למעבר ביניהם, הייתה דרך שפלת החוף ועמק יזרעאל, שם שלט יבין.
ג. "כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, לוֹ", פצצת האטום או הטנקים של העת העתיקה.
ברונזה וברזל: דבורה חיה בתקופת מעבר מעידן הברונזה, לברזל.
הפלישתים החזיקו בסוד עיבוד הברזל ומנעו מב"י לעבד אותו: "וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי אמרו פלישתי, פן יעשו העברים חרב או חנית", שמ"א יג 19 אפילו בימי שאול נמצאה חרב ברזל רק בידו וביד יהונתן.
ג. וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה, עֶשְׂרִים שָׁנָה. יבין לא היה אויב חדש,
הכנענים שיעבדו ועשקו את ישראל במשך שנים רבות.
היו 5 שלבים בתולדות ישראל בזמן השופטים:
1. חטא: א וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה';
2. צרה: ב וַיִּמְכְּרֵם ה', בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן, אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר; וְשַׂר צְבָאוֹ, סִיסְרָא,
3. חזרה בתשובה: ג וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל ה':
4. קם שופט מושיע חדש שנשלח בידי ה'. (במקרה זה דבורה).
5. שקט: ותשקוט הארץ 40 שנה.
מצב האומה: חָדְלוּ, אֳורָחוֹת; פחדו לצאת לדרך, וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ, אֳורָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. למה הלכו בדרכים עקלקלות? פחדו מפיגועים והתקפות רצחניות. חיפשו את דרך "בורמה" העוקפת את הסכנות. זה היה כיבוש רצחני.
חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל. גרו רק בערים בצורות, חששו לגור מחוץ לחומות מבוצרת. ג. "וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". העם פחד מרכב הברזל, כבברכת יעקב "יששכר…ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד", וחש חוסר בטחון ולחץ כלכלי. את כל זה ראתה דבורה שישבה בחוץ מתחת לתומר.
עד שקמתי דבורה, שקמתי אֵם בישראל (ה', ז). אֵם: המפנה במצב ישראל חל כשדבורה יצאה להגנתם, כאם המגינה על ילדיה: אימם של כל ישראל,
אֵם בישראל": שם המעיד על סמכות דתית, מנהיגותית ושיפוטית, כמו "אב", המעיד על סמכות.
הצגתה כ'אם' מאפשרת להעמידה מול אם אחרת – אם סיסרא. זו מייבבת וזו שרה שירת ניצחון"…
ה' שלח את דבורה להכריז על מרד בכובש: ו וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו, הֲלֹא צִיווָּה ה' אֱלֹוקֵי יִשְׂרָאֵל.
אם ברק היה בעלה, מדוע גרה במרכז והוא בצפון? רד"ק: אולי כי פרשה ממנו אחרי שהתחילה להתנבא, כמו שמשה פרש מציפורה.
ה' שלח את דבורה ליזום מלחמת שחרור כנגד הכובש הכנעני: יבין מלך חצור. דבורה יצאה למלחמה במשעבדים הכנענים. רוב השופטים עסקו בניסיונות להדוף פשיטות, או הגנה נגד ניסיונות כיבוש הארץ מיד ישראל.
מטרתה: לסלק את השעבוד מעל ישראל למשך זמן רב. ניסתה לחדש את מפעל חייו של יהושע בן נון ולכבוש את הארץ.
לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן.
דבורה מינתה את ברק למפקד הצבא.
תפקידי האישה: לנשים תמיד היו ויש גם כיום, 2 תפקידים שבהם התמקדו:
1. מתן חיים (הולדה),
2. הצלת חיים. נשים חלשות מהגברים בכוח גופני, חברתי ופוליטי, לכן משכורותיהן נמוכות. נשים נזקקו לפעמים לעורמה ולהטיה כדי להצליח ולהציל חיים, (כמו מרים ששאלה את בת פרעה "האלך ואביא לך מנקת"?)
כמעט ולא היו נשים לוחמות, (יוצא דופן: ג'אן דארק).
גברים לא היו מתגייסים, אם המגייסת הייתה אישה. ודבורה מינתה גבר לשר צבא, למרות שבפועל, היא ניהלה את המלחמה.
תנאי הפתיחה שלה קשים:
1. "נשק אטומי": לכנענים המשעבדים היה "הנשק האטומ"י של אותם זמנים "כי 900 רכב ברזל להם" וניסיון רב בהפעלתו.
בתנאים רגילים לא היה לישראל שום סיכוי כנגד רכב ברזל זה.
2. פרוד בין השבטים, ואדישותו של שבט אחד לסבל משנהו. נַפְתָּלִי וּזְבֻלוּן נשאו בנטל העיקרי של המלחמה, "זבולון עם חרף נפשו למות, ונפתלי על מרומי שדה", (שופטים ה 18), בפרק מוזכר שבט נוסף: יששכר, שנשא איתם בנטל המלחמה.
שבטים אלו ישבו בהר או במורד ההר ולכן הכנענים התקשו לפגוע בהם, ברכבי הברזל שלהם.
דבורה ניסתה לארגן ברית שבטים גדולה לצורך המלחמה, אך לפני המלחמה הצליחה חלקית. אחרי הניצחון באו עוד 3 שבטים לעזרה: בנימין, אפרים ומנשה, וסייעו בלכידת הכנענים הנמלטים משדה הקרב.
רק דוד המלך, שחי כמה דורות אחריה הצליח לאחד את השבטים לעם אחד.
ראובן לא יצא להילחם עם אחיו, ודבורה תמהה: רְאוּבֵן: לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם? גדולים חקרי לב.
גם גד, דָן ואָשֵׁר, כנראה השתמטו ונמנעו מלעזור לאחיהם הלוחמים ודבורה גינתה גם אותם.
דבורה הייתה צריכה למצוא דרך איך: 1. ללכד לפחות את שבטי עמק יזרעאל,
2. להתגבר על היכולת הצבאית של הכנענים.
פקודה ראשונה: "לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ. קבעה 1. את סדר גודל הכוח 2. מקום הקרב.
3. דבורה קבעה שברק יגייס את החילים. כי גברים לא היו נענים לאישה, וזה היה עיקר תפקידו של ברק.
משימה קשה: ברק היה צריך לפתות את החילים להגיע להר, למרות שפחדו מסיסרא. היה להם רק נשק דל: מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹומַח בְּ40.000 בְּיִשְׂרָאֵל. מול 900 מרכבות ברזל, הנשק של בני ישראל היה: קלע, חצים וקשתות, מקלות ואבנים.
גם דוד ניצח את גוליית בעזרת אבן שפגעה במצחו.
דבורה לברק: אתה תמשוך את בני ישראל ותפתם בדברים, עד שיבואו להר תבור, כי הם ייראו מחיל האויב, (רדק). ולמרות שהגברים פחדו ממספרם הרב של הכנענים ומרבות הברזל שלהם, ברק הצליח לגייס 10.000 חיילים.
"בְּהַר תָּבוֹר": דבורה רצתה שסיסרא ידע שהיהודים נאספו, במקום תצפית, אבל לא יוכל להפריע להתארגנות. מרכבות הברזל לא יכלו לטפס על הר תבור, כי היהודים יפגעו בהם מלמעלה. בהר תבור לוחמיה יכלו להתבצר ולחכות לרגע מתאים לתקוף, ובהר הרגישו מוגנים.
ז. וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן, אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין, וְאֶת רִכְבּוֹ, וְאֶת הֲמוֹנוֹ; הבינה, אולי בכוח הנבואה, שאם ברק יצליח להביא חיילים להר תבור, סיסרא יביא את צבאו אל נחל קישון.
הבינה שסיסרא לא ירצה להתרחק ממקום ההתארגנות שלהם, ולכן יבחר לחנות ליד ההר בצל, ליד מי הקישון, ולחכות שם עד שהם ירדו מההר בגלל רעב וצמא.
ז. וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ – פסיכולוגית. הבינה שכדי לחזק את בטחונו יש להבטיח לו ניצחון.
ח וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ. ברק מצטייר כהססן, תלותי וחסר כושר מנהיגות.
ט וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ ש, ורגון: הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס. חששה למעמדו: כשברק ביקש מדבורה לבוא עמו, הוא ויתר על תפארת הניצחון: 1. לא תהיה התשועה נקראת על שמך רד"ק: בדרך שאדם מבקש ללכת מולכים אותו, ברק ויתר על הסיכוי שהניצחון יקרא על שמו.
כִּי בְיַד אִישָּׁה, ימְכֹּור ה' אֶת סִיסְרָא; מי שקורא זאת לראשונה, "בְיַד אִישָּׁה" בטוח שהתכוונה לעצמה.
למות ביד אישה: מוות ביד אישה נחשב לביזיון וחרפה, אישה זרקה פלח רכב מהחומה ופגעה בראש אבימלך. למרות שגסס בכל זאת בקש מנערו: שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי, פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִישָּׁה הֲרָגָתְהוּ (ט', נד) סיסרא נוצח ע"י דבורה ונהרג בידי יעל.
הטפל והעיקר: ברק היה עיקר ועשה עצמו טפל ונעשה טפל (בר מ ה). ברק גרם שהוא יהפוך לטפל ודבורה תהיה העיקר, ותנאיו אכן הפכו אותו לטפל.
2. בשירת דבורה ברק הופיע שני. "ותשר דבורה וברק",
3. סיסרא לא ייפול לידיו, אלא ביד אישה.
למה ביקש שדבורה תלך עמו? 1. ברק ידע כי ה' עם דבורה. יציאת הנביאה למלחמה הייתה אות בעיני העם, כי ה' איתם. ברק הכיר ביכולתה של דבורה לסחוף אחריה את העם, אברבנאל. לא האמין בכוחו.
2. ברק היה צריך את תמיכתה הדתית, המורלית והמקצועית. הכיר ביכולותיה.
וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם בָּרָק, קֶדְשָׁה. י וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת זְבוּלֻון וְאֶת נַפְתָּלִי, קֶדְשָׁה,
וַיַּעַל בְּרַגְלָיו, מנגיד את: ברק העולה ברגליו, מול מרכבות הברזל של האויב.
עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ; וַתַּעַל עִמּוֹ, דְּבוֹרָה, ברק הזעיק ואסף את העם, ודבורה ניהלה והפעילה את המערכה, לאחר שברק גייס את הגברים.
מה היו פעולותיה של דבורה?
1. מינתה את ברק למצביא, דבורה בחרה באיש מתאים: איש שהאמין לדבר ה' שבא מפיה. תרגום ה- 70: "כי לא ידעתי את היום בו יצליח ה' את המלאך עמי"
2. הכריזה על מיקום הערכות: הר תבור.
3. הכריזה על מיקום הקרב, ליד נחל קישון,
4. הכריזה על סדרי הכוחות (10.000 לוחמים),
5. תכננה את תוכנית המערכה,
6. הכריזה על עיתוי ההתקפה: קום כי זה היום נתן ה' את סיסרא בידך, (ד 14). דבורה ידעה מתי לתקוף, כי בהמשך אמרה לו: "עכשיו תתקוף".
נתנה את הוראת פתיחת האש.
7. ניהלה את הקרב.
לברק נשאר רק לבצע את הוראותיה.
יא וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן, מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה; וַיֵּט אָהֳלוֹ, עַד אֵילוֹן בְּצַעֲנַנִּים. פסוק הטרם להריגת סיסרא בידי יעל
יב וַיַּגִּידוּ, לְסִיסְרָא: כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם, הַר תָּבוֹר. סיסרא ראה את התבצרות ברק על הר תבור כמרד, ופנה אל נחל קישון להילחם בו, בדיוק כנבואת דבורה.
יג. וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ, תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, וְאֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִים, אֶל נַחַל קִישׁוֹן, הכנענים התכנסו כנראה במגידו.
הישראלים לא ירדו מההר.
סיסרא חשש שצבאו יתפזר, ולכן חצה לבסוף את הקישון, (אורבך א המדבר וארץ הבחירה, ת"א, תשיח, עם עובד, 120).
יד וַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל בָּרָק קוּם, "קוּם": מלת זירוז
"קוּם" מופיעה בכל מקום שהאדם אינו פועל מעצמו. כגון, ללוט: "קוּם קח את אשתך". ב"י וברק נרתעו מהאויבים, יחסי הכוחות היו לרעת ישראל, והחליטו לסגת אחור, אך דבורה עצרה בהם", (פלביוס, קדמוניות היהודים ספר חמישי פרק 5, 204).
דבורה פסיכולוגית, הבינה שהעם זקוק לעידוד, ולאמונה ודבורה ידעה לנסוך בהם ביטחון והבטיחה ניצחון: קום כי זה היום אשר נתן ה' את סיסרא בידיך.
דבורה הבטיחה לעם ניצחון בשם ה'.
מעודדת: הֲלֹא ה' יָצָא לְפָנֶיךָ, הצליחה להפיח בלוחמים רוח גבורה (הרב אבינרי). ידעה לעודדם לצאת למלחמה.
הסכימו להילחם בכנענים החמושים בזכות דבורה שדיברה בשם ה'.
ראשונה ויחידה: מכיוון שהר תבור היה מחוץ לטוח הפעולה של רכב הברזל הכנעני, יכלה לבחור שם את העיתוי המתאים למלחמה. ציוותה על ברק להמתין על ההר.
עיתוי: דבורה ידעה להגיד לברק ברגע המתאים "קום", מה היה הסימן שדווקא עכשיו יש לצאת להתקפה? "אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ; גַּם עָבִים, נָטְפוּ מָיִם. הָרִים נָזְלוּ,
הקרב הוא תכנון אסטרטגי מבריק של דבורה. ראתה מזג אוויר מתאים, שמים קודרים, ירד גשם, נחל קישון עלה על גדותיו, בעמק יזרעאל האדמה כבדה ובוצית מהגשם, נחל קישון הוצף והאדמה הפכה לבוצית ולמלכודת מוות לרכבי הברזל הכבדים.
דבורה נתנה פקודה להתחיל במתקפה, ומשכה את סיסרא עם רכב הברזל אל הבוץ שנוצר על גדת נחל קישון. רכב הברזל, הנשק המאיים של הכנענים שקע בבוץ, שאולי לא הכירו את אדמת עמק יזרעאל ולא ישעו שהיא הופכת לבוץ כבד ועמוק.
הרגע המתאים להתחיל את הקרב: כשרכב הברזל שקע בבוץ. וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו.
בקרב רגיל לא היה כל סיכוי ליהודים מול הכנענים, אבל עכשיו:
1. טו ה' חולל נס: וַיָּהָם ה' (מהומה) אֶת סִיסְרָא וְאֶת כָּל הָרֶכֶב וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה, לְפִי חֶרֶב לִפְנֵי בָרָק; כשהגיעו לקרב, התחוללה סערה והתחוללה מהומה במחנה הכנעני. "ויהם," ה' גרם למהומה במחנה סיסרא בעזרת הסערה.
בקריעת ים סוף: ויולך ה'…ברוח קדים..ויהם את מחנה מצרים". בשני המקרים המים הטביעו את אויבי ישראל, והמנצחים השאירו לנו שירת ניצחון מרשימה..
2. כעת כל לוחם יכל לבחור בעת הירידה את מי הוא רוצה לתקוף ולאיזה כיוון כדאי להתקדם. והכנענים לא יכלו לברוח מפני הישראלים קלי התנועה שעטו עליהם.
3. "פקק תנועה", היהודים פגעו מהחזית, מהצדדים ומאחור, כל פעם בסוסי רכב אחר, והרכב הכבד שקע, והמרכבות שאחריהן נתקעו בבוץ.
'4. החיילים היהודים הרגליים, היו ניידים וקלי תנועה, יכלו לצלוף ולנצח את החילים החמושים לעייפה על רכב הברזל התקוע בבוץ,
5. סופת רעמים הבהילה את סוסי המרכבות של סיסרא.
6. סוסים מבוהלים הפכו מרכבות, ומחצו את הלוחמים שהיו עליהם.
7. סוסים השתוללו והרגו חיילים שירדו מהמרכבות שלהם.
8. הרוח השיבה לכנענים, את הגשם בפניהם ..עד שקשתותיהם ומקלעותיהם לא היו להם לתועלת. (יוסף בן מתתיהו: קדמוניות היהודים ספר חמישי, ה).
9. חיילי האויב לא יכלו להשתמש בחרבות מחמת הקור. ואילו לישראל הזיקה הסערה פחות, שכן הרוח הייתה מאחוריהם. (יוסף בן מתתיהו: קדמוניות היהודים ספר חמישי, ה)
10. בשירה: נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם, נחל קישון הגואה גרף את גופות החילים הכנענים המתים ואולי גם חיילים חיים.
דבורה ייחסה את הניצחון לה', בבחינת "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון": מן השמים נלחמו".
אחרי הקרב דבורה שוררה לה' המנצח במלחמה: "אנוכי לה', אנכי אשירה",
"ה' …ארץ רעשה, גם שמים נטפו…גם הרים נזלו מפני ה'".
הספור סופר כדי להדגיש כי המושיע האמיתי של ישראל הוא ה'. התוכנית הייתה תוכנית אלוקית, והניצחון היה ניצחון שה' גרם לו: "וייכנע ה' ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני ב"י", ה' המם את מחנה האויב, ודאג שהסוסים ישקעו במי נחל הקישון, והחיילים יפתחו במנוסה רגלית נפחדת. ולברק נותר רק לרדוף אחרי הבורחים.
אחרי הניצחון על סיסרא שרה דבורה שירה כבירה של שבח על הניצחון. משוררת ששירתה נלמדת עד היום.
בשירתה דבורה השוותה בין המצב הנורא ששרר בארץ לפני המלחמה, ובין המצב הטוב שאחרי המלחמה.
בשירת דבורה קדמו נשים לאנשים, לפי שכאן התשועה על ידי נשים: דבורה ויעל, (לקח טוב).
שמה של דבורה הוזכר לפני שם ברק: "ותשר דבורה וברק בן אבינועם". אך ברק בטח בה' והאמין בנבואת דבורה, חלקו לו בשירה עמהתנא דבי אליהו.
הניצחון היה אדיר יותר כי בא בידי אישה. ברק נאלץ להתחלק בניצחון עם 2 נשים.
הכנענים ברחו דרומה, אך הקישון הגואה מהגשם הפריע להם במנוסתם.
חלק מחילי כנען ברח מזרחה, לכיוון מקום מושבם, בחרושת גויים ברגל.
וַיֵּרֶד סִיסְרָא מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה, וַיָּנָס בְּרַגְלָיו… וַיִּיפֹּול כָּל מַחֲנֵה סִיסְרָא, לְפִי חֶרֶב לֹא נִשְׁאַר, עַד אֶחָד. האחד הוא סיסרא, שייהרג בהמשך.
סיסרא נוצח ונהרג בידי 2 נשים. דבורה ניצחה אותו ויעל הרגה אותו, מה שמעצים את הניצחון.
טז וּבָרָק, רָדַף אַחֲרֵי הָרֶכֶב וְאַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה, עַד, חֲרֹשֶׁת הַגּוֹייִם; ברק רדף אחריהם, הניס את הכנענים מהארץ, והביא לשחרור שבטי הגליל והעמקים. אך קיבל את גופת מנהיג האויב מיד יעל.
אין דבר יותר מצליח מאשר ההצלחה: הניצחון היה ניצחון אדיר, שכן חצור השתרעה על 800 דונם בעוד שירושלים של ימי דוד השתרעה רק על 30 דונם. (שמואל מיזליש),
כולם אוהבים להצטרף למנצחים: כשחילי סיסרא ברחו, השבטים אפרים, בנימין, מנשה, זבולון, נפתלי ויששכר תקפו את החילים הבורחים למגידו ולתענך וגרמו לו לאבדות רבות.
יש אומרים שדבורה ציוותה שלוחמים יביימו בריחה, וכך ימשכו אחריהם את חילי סיסרא הבורחים אל מארב של בני שבט יששכר, שהתחבאו בעמק והתנפלו על הבורחים.
הניצחון הפסיק את הכוח הפוליטי של הכנענים והם נעלמו מצפון הארץ ומרוב שאר חלקי הארץ. אחרי הניצחון שלטו שבטי ישראל על צפון הארץ.
וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָלוֹךְ וְקָשָׁה, עַל, יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ, אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן (ד: כג-כד). הכנענים המובסים הפסידו את הארץ לישראלים.
הניצחון שיחרר את העם מעול הכנענים והבטיח את שלטון היהודים על העמק והגליל, בלי רודה ושולט.
היהודים גילו גם את הכוח הטמון באיחוד בין השבטים. הניצחון סייע להמשך הליכוד בין השבטים. איחוד שהוביל אח"כ למשיחת שאול למלך על כל ישראל, האיחוד בין שבטי ישראל הסתיים בימי דוד.
בשירתה ביקרה דבורה את השבטים שהשתמטו מהמלחמה, ערכה "רשימה שחורה", של אלו שלא הגיעו, ושיבחה את אלו שהתייצבו למלחמה, ואת אלו שהפגינו מסירות בזמן המלחמה: "לעזרת ה' בגיבורים"
סיסרא "לחץ את ישראל", חרף וגידף אותם.
דבורה" = נותנת דבש מייצרת דבש: הושיעה את ישראל.
וגם עוקצת = תכונה נדרשת נגד גידופי סיסרא.
האשימו את דבורה ביהירות. אך רק יהירות תעצור יהירות: אילולי הייתה דבורה יהירה, לא הייתה יכולה לנצח את יהירות סיסרא, נמיכות הקומה של ברק לא יכלה לעצור את סיסרא.
שתי נשים היו בעולם שאמרו תשבחות, שכל הגברים בעולם אינם אומרים כן, מי הן? דבורה וחנה. (זוהר ג יט, שופטים ה 3). דבורה כמרים הייתה גם נביאה וגם משוררת.
גדולת דבורה:
1. הייתה משוררת שזכתה ששירתה על המלחמה ותוצאותיה תיכתב בתנ"ך.
2. נביאה שראתה את תפקידה כמעוררת העם לראות את תשועת ה', ולהודות לו על הישועה.
3. שופטת, יצירתית, אמיצה, בעלת תושייה, יוזמה ועורמה. גיבורה יוצאת דופן.
4. הייתה אישה גדולה, שהושיעה את עמה, מנהיגה רבת תוקף וגדולת חזון.
5. "אם בישראל": כשמואל כך דבורה, הייתה נביאה ומכוח כך גם מנהיגת העם.
דבורה הייתה אישה מיוחדת, נדירה, ושונה, במה? לא כתוב שהייתה יפה, לא ניסתה להתחבב על גברים, או להשתמש בקסמים נשיים, אך פעלה ב- 4 תחומים, ונדיר שאדם אחד יתמודד עם כל התפקידים שהיו לדבורה:
1. נבואה, 2. שפיטה 3. לחימה. 4. הנהגה.
